33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 40] – כ' תמוז תשע"ו - מסילת ישרים / הרמח"ל

 

המשך פרק ו' – בבאור מידת הזריזות

 

 

 

 

"ואמר עוד לבאר רעת העצל באור ציורי, מה שיקרה ויולד לעינינו יום יום [שם כד, ל-לד]: "על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר-לב [השדה והכרם צריכים עבודה רבה בפועל, חרישה זריעה וכדו', והאיש העצל לא יעבוד עבודת שדהו מעצלותו], והנה עלה כולו קמשונים [מין קוצים, חוחים], כסו פניו חרולים [גדולים מקמשונים והרי הם חדים כקוצים] וגו' ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר – מעט שנות, מעט תנומות וגו' ובא מתהלך רישך [מלשון רש ועני]" וגו' [ראה ביאור הדברים בהרחבה בשעור הקודם, שעור 39, ועוד נבאר בעה"י גם בשעור זה].  והנה מלבד פשוטו, אשר הוא אמתי כמשמעו, שהוא מה שקורה, אל שדה העצל ממש, הנה דרשו בו חכמים זכרונם לברכה [ילקוט] מדרש נאה, זה לשונם: "והנה עלה קמשונים – שמבקש פרוש של פרשה ואינו מוצא, כסו פניו וגו' – מתוך שלא עמל בהם הוא יושב ומטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרן של תלמידי חכמים. ומה ענשו של זה? שלמה פרש [קהלת י, ח]: "ופורץ גדר [סייג של חכמים לעבור על דבריהם] ישכנו נחש [מיתה בידי שמיים, ולשון פורץ גדר - הנחש דר בנקבי כתלי בתים פרוצים]". והינו, כי רעת העצל אינה באה בבת אחת, אלא מעט מעט באה, בלי שידע וירגיש בה, כי הנה הוא נמשך מרעה אל רעה [מצבו הולך ומחמיר] עד שימצא טבוע בתכלית הרעה [שכבר אי אפשר להחלץ ממנה]. הנה בתחילה אינו אלא מחסיר הטורח אשר היה ראוי לו [לפי הלימוד, ולפי כוחות האדם], ומזה נמשך שלא ילמד בתורה ככל הצורך [היינו לקבל את מפתחות הלימוד], ומפני חסרון הלימוד [כשיחסרו לו כלי הלמידה בנעוריו] כשיבוא אחר כך [בזקנותו] ללמוד [בפועל] – תחסר לו ההבנה. והנה אלולי היתה גומרת רעתו בזה, כבר היתה רבה [שהפך לעם הארץ], אך עוד מתרבה והולכת במה שברצותו על כל פנים לישב הפרשה והפרק ההוא, הנה יגלה בה פנים שלא כהלכה וישחית האמת ויהפכהו ויעבור על התקנות ויפרוץ את הגדרים, וסופו כליה כמשפט כל פורץ גדר. אמר שלמה: "ואחזה אנכי אשית לבי", התבוננתי על הדבר הזה וראיתי גודל הרע שבו שהוא כארס ההולך ומתפשט מעט מעט ואין פעולתו נכרת עד המיתה, וזהו, "מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידים לשכב ובא כמהלך רישך [הריש (העוני) תבוא בלא כח רק כהלך, ואתה לא תרגיש בו כלל] ומחסורך כאיש מגן [אבל המחסורים שיבואו אחרי הריש, יבואו בחרב ובחנית ובחוזק יד כאיש מגן, כי אתה תלחם נגד המחסור אשר יציק לך, אבל הוא ילבש מגן עד שלא תוכל לנצחו עוד]". [עכ"ל].

 

 

בחסדי השם יתברך, נלמד את דברי הרמח"ל הקדוש, בעזרת התורה הקדושה ולומדיה:

 

"ואמר עוד לבאר רעת העצל באור ציורי, מה שיקרה ויולד לעינינו יום יום [שם כד, ל-לד]: "על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר-לב, והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים וגו' ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר – מעט שנות, מעט תנומות וגו' ובא מתהלך רישך" –

כותב בעל "אורחות צדיקים": "העצלות היא מידה רעה מאוד. מי שזאת המידה גוברת בו, ענייניו מקולקלים מאוד בעולם הזה ובעולם הבא, ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום: "על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר-לב. והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה" (משלי כד, ל-לא). דימה חכמת עצל לשדה איש עצל, לא די שאינו מגדל תבואה, מפני שאינו עובד אותו כראוי, אלא מגדל אף דברים גרועים, כגון חרולים וקמשונים שהם מזיקים לתבואה, ואפילו אם היה טורח בשדהו עד שיגדל תבואה, מחמת עצלותו יפסיד התבואה, כי גדר אבניו נהרסה, והוא עצל ואינו מתקן הגדר, ומתוך כך יכנסו הבהמות והגנבים ולוקחים הכל. ואמר "וגדר אבניו נהרסה" - אף-על-פי שגדר אבנים חזקה מאוד, אף-על-פי-כן היא נהרסה מחמת עצלותו, שלא תקן חסרונה קודם שנפלה. כן עניין העצל בתורה ובמצוות, כי העצלים אוהבים מנוחה, ומתוך כך המצוות קשות עליהם, ולמוד התורה כבדה על נפשם, ויברחו מבית המדרש אל המנוחה. וכשהם יושבים בבית-הכנסת הם ישנים, כעניין שנאמר: "עצלה תפיל תרדמה" (משלי יט, טו), כי עצלות מביא שינה בטבע האדם. וכבר הזהיר שלמה המלך עליו השלום: "מעט שנות מעט תנומות, מעט חבוק ידים לשכב" (שם ו, י(.

לא די לעצל שלא יגיע לידיעת התורה, כיון שאינו עוסק בתורה כראוי, אלא אפילו מחמת העצלות מעלה בלבו סברות של טעות. כי העצל יורה היתר לעצמו ויאמר: טוב לגוף המנוחה כדי שיתחזק, כי כשאדם חזק הוא יכול לעשות יותר מן החלש. ומטה אוזניו לדברים בטלים, ואומר שבזה יהא לבו פתוח. נמצא, שהעצלות גורם שיחפש סברות לומר שעושה מצווה לבטל מן הלמוד
אף-על-פי שזאת הסברא היא אמת, שטוב לנוח כדי שיתחזק, או לשמוע מלי דבדיחותא לפתוח הלב, זהו דווקא לאדם הזריז ועוסק בתורה, כי אין ככח אבנים כח האדם, או שיהיו עצמותיו כנחושת לטרוח תמיד, ופעמים צריך לנוח כדי שיתחזק; אבל העצל מישר זאת הסברא ונמשך אחריה עד שיתבטל מכל וכל, ולעולם בכל המצוות שיש בהן טורח יעשה סברא לפי העצלות להתבטל מן המצוה, כללו של דבר העצל יטה כל סברתו לפי העצלות". (שער העצלות).

 

 

"והנה מלבד פשוטו, אשר הוא אמתי כמשמעו, שהוא מה שקורה, אל שדה העצל ממש, הנה דרשו בו חכמים זכרונם לברכה [ילקוט] מדרש נאה, זה לשונם: "והנה עלה קמשונים – שמבקש פרוש של פרשה ואינו מוצא, כסו פניו וגו' – מתוך שלא עמל בהם הוא יושב ומטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרן של תלמידי חכמים"

ובעקבות המשל, נכנס הרמח"ל לעומקם של דברים, אותם קמשונים [קוצים], שעולים בשדות עקב עצלות האדם לעבודת השדה, כך הבורות עולה ופושטת עקב עצלות האדם לעבודת הבורא, ומתוך שלא השקיע בלימוד התורה וידיעותיו חלושות, יבוא לידי כך שיטמא את הטהור ויכשיר את הטמא ויפרוץ גדר של דברי חכמים. מסביר רבינו יונה גרונדי, כי נתחייבנו לשמוע דברי חכמים ולהזהר בגדריהם -

"נתחייבנו מן התורה לקבל תקנות הנביאים והשופטים. ולשמוע דברי חכמים ולהזהר בגדריהם. שנאמר - (דברים יז) לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. וגם כי הוזהרנו מן התורה לקיים עלינו להיות עושים ככל אשר יורנו. אכן מצות עשה מן התורה חמורה מדבריהם. מפני שהוזכר עיקר הדבר בספר תורת האלהים מפורש וצוה השם יתברך עליו בפרט. ויש דרכים וצדדים ימצאון שם דברי סופרים חמורים מדברי תורה. כאשר אמרו רבותינו זכרונם לברכה חומר בדברי סופרים מדברי תורה שהאומר אין תפילין לעבור על ד"ת פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב. וכל העובר על דברי חכמים חייב.

ועתה הלא לך לדעת מפני מה העובר על דברי חכמים חייב יותר מן העובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה. וזה פשר הדבר. כי העובר על דברי חכמים אשר מלאו לבו לעשות כן. כי תקל מצותם בעיניו לא מהתגבר יצרו עליו. אבל כי תכהין עיניו מראות אור דבריהם ולא יהלך לנוגה האמונה. ולא משך בעול גזרתה. ולא יטרח לקיים מאמרם כי לא נכתב בספר התורה. ולא נהג כדרך העובר על דברי התורה אשר נפשו מרה לו ונקוט בפניו. ויירא וייצר לו כי ישיאהו יצרו לחטא. על כן משפט מות יהיה לאיש כי הפיל דבר מאחד מכל (דבריו הטוב) [דבריהם הטובים]. והוא כאומר ננתקה את מוסרותימו ודומה למה שכתוב בענין זקן הממרה את פי חכמים (דברים יז) והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן וגו'.

והשנית כי האיש ההוא רחוק מן התשובה. אחרי אשר אין הדבר חמור עליו כי ישנה באולתו תמיד. והחטא הקל ענשו יותר מן החמור בהכשל בו החוטא פעמים רבות.

עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה. ואנחנו צריכים לפרש גם את זה. ידוע תדע כי יראת ה' יסוד המצות שנאמר (דברים יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך

 כי אם ליראה את ה' אלהיך. ובזה ירצה ה' את ברואיו כמו שנאמר (תהלים קמז) רוצה ה' את יריאיו.

 ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה, כי יעשה גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה.

כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה. כענין שנאמר (ויקרא יח):

ושמרתם את משמרתי. ועשו משמרת למשמרתי. ורב הזהירות והגדר והרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא. והמרבה להזהר יגיע אל השכר הגדול כענין שנאמר (תהלים יט) גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב. על כן אמרו חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה. כי גדריהם וגזרותם מעיקרי היראה. ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות כי היא היסוד להם. והדוגמא לדבר כי הנזהר מהתיחד עם אשה מפחדו פן יכשל בעון וכאשר גזרו רבותינו זכרונם לברכה. הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלהים יתברך.

והנה הקדמנו לך בשער היראה. כי נתחייב אדם לראות בבנים ולהבין בהם ולהבדיל בין עקש ופתלתול ובין הישר הולך. לתועלת נשגבה אשר הודענוך. והנה כי תראה אנשים זוללים מזלזלים בנטילת ידים וישבו לאכול לחם ואינם מברכים לפני אכלם ואחר אכלם. וכהנה רבות דברי חכמים ותקנותם אשר פורצים גדרם. בזאת יבחנו. בזאת תדע ובחנת את דרכם כי הם רעים וחטאים לה' מאד ואחריתם עדי אובד. ועליהם אמרו כי העובר על דברי חכמים חייב. כי המעללים האלה לא יכריחם היצר עליהם. ולא תתקפם תולדות החומר והתאוה הגשמית לחטוא בהם. אין זה כי אם רוע לב ופירוק עול שמים מעל צוארם. והנה הם ככל המון כת הזדים האומרים לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו. גם הם רחוקים מדרך האמת. גם הכת אשר אינם נזהרים מגבינה של עו"ג ובשולי עו"ג כי יקלו דברי חכמים בעינם. אף על פי שחוטאים למלא בטנם הנה בזו לדברי חכמים ושברו עול התורה (והמורה) [והמורא]. גם עליהם אמרו העובר על דברי חכמים חייב כאשר ביארנו. והשנית כי אחרי שידעו כי עם הקודש נשמרים בכל אלה. הבדל הבדילו עצמם מעל עמנו ופרשו מדרכי צבור. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי הפורשים מדרכי צבור יורדין לגיהנם ונדונין שם לדורי דורות. ודע כי העובר על דברי חכמים. ענשו היה ביד בית דין להכותו מכות מרדות. כפי אשר עיני בית דין היו רואות ליסר ולענוש בעת ההיא. אם לפחות מארבעים או להוסיף להכותו על אלה". [שערי תשובה, שער שלישי, ד-ח].

 

 

"ומה ענשו של זה? שלמה פרש [קהלת י, ח]: "ופורץ ישכנו נחש ". והינו, כי רעת העצל אינה באה בבת   מעט מעט באה, בלי שידע וירגיש בה, כי הנה הוא נמשך מרעה אל רעה  אחת, אלא 

עד שימצא טבוע בתכלית הרעה" –

שלמה המלך בחוכמתו אומר, כי פורץ גדר עונשו שישכנו נחש, נבין תחילה את מרכיבי הארס ומה גורמת נשיכתו של נחש -

מרכיבי הארס הם ברובם בעלי משקל מולקולארי גבוה ולכן אינם יכולים לחדור אל מחזור הדם דרך קפילארות. הרעלנים צריכים לעבור דרך כלי לימפה אל בלוטות הלימפה האזוריות שם הם חודרים אל מחזור הדם. כאשר הרעלנים במחזור הדם חלקם מהירים יותר בפעולתם, ולחלק מן הרעלנים לוקח זמן רב יותר להגיע אל תאי המטרה שלהם:

1. רעלנים המשפיעים על מערכת הדם (המטוטוקסינים) – מפריעים למנגנון הקרישה, גורמים לחוסר קרישה עקב צריכת יתר של פקטורי קרישה, בעיקר פיברינוגן, או על ידי מניעת אגרגצית טסיות.

2. רעלנים המשפיעים על הכליות (נפרוטוקסינים) ועל הלב (קרדיוטוקסינים) – משפיעים גם הם במהירות ברגע שנכנסים למחזור הדם.

3. רעלנים המשפיעים על מערכת העצבים (נוירוטוקסינים) ועל השרירים (מיוטוקסינים) - צריכים לצאת ממחזור הדם אל תאי המטרה שלהם ולכן לרוב פועלים לאט יותר.

הנזק שיוצר ארס הנחש מסווג כנזק מקומי אל מול נזק סיסטמי, נזק מקומי, אם לא מטופל, יכול להוביל לבעיות סיסטמיות.

ועתה נבין, הארס של הנחש חודר דרך הרקמות, מתפשט בכל הגוף דרך מחזור הדם [כך שיכול למעשה להגיע לכל מקום בגוף] ומשתק את האברים והחלקים הפנימיים אשר חשובים לפעילותו התקינה של הגוף. פעמים שהארס חודר במהירות ופעמים לאט, פעמים הנזק מקומי ופעמים ססטמי. הארס פועל בגוף ללא כל תחושה אצל האדם ואם לא יחוש שזקוק לטיפול, מצבו בסכנת מות.

 

ונחזור לדברי הרמח"ל -

 "כי רעת העצל אינה באה בבת אחת, אלא מעט מעט באה, בלי שידע וירגיש בה, כי הנה הוא נמשך מרעה אל רעה עד שימצא טבוע בתכלית הרעה" - 

אם כן, כמו הארס החודר לגופו של האדם ומתפשט לאט לאט ורעתו לא נודעת, ומצבו של האדם מחמיר ועלול לבא לידי מות, כך רעתו של העצל, שאינה באה בבת אחת אלא לאט לאט ועלול לבא לידי כך שיהיה טבוע בתכלית הרעה, בלא שידע על כך.

הארס של הנחש משפיע על הלב ועל השרירים ומערכת העצבים וגוף האדם לא נמצא בשליטתו , כמו כן, "פורץ הגדר", עליהם אומר רבינו יונה גירונדי: "ועליהם אמרו כי העובר על דברי חכמים חייב. כי המעללים האלה לא יכריחם היצר עליהם. ולא תתקפם תולדות החומר והתאוה הגשמית לחטוא בהם. אין זה כי אם רוע לב ופירוק עול שמים מעל צוארם", כלומר, ליבם וגופם לא בשליטתם אלא בשליטת יצרם.

לכן אומר שלמה המלך, כי ענשו של פורץ הגדר [שכפי שהסברנו לעיל שהעצל יכול לבא לידי כך שיפרוץ גדר] הוא שישכנו נחש, כי דרך הפעולה של הארס והשפעתה על גוף האדם, זהה להשפעה בנפשו וגופו של "פורץ הגדר". וכפי שחוטאים נענשים [מידה כנגד מידה].

 

 

"הנה בתחילה אינו אלא מחסיר הטורח אשר היה ראוי לו, ומזה נמשך שלא ילמד בתורה ככל הצורך, ומפני חסרון הלימוד כשיבוא אחר כך [בזקנותו] ללמוד – תחסר לו ההבנה" –

מסביר בעל "אורחות צדיקים" – "נאמר: "מחרף עצל לא יחרש" (משלי כ, ד) - ואמר רבי שמעון בן יוחאי: זהו שלא למד תורה בנעוריו, ורוצה ללמוד בזקנותו, ואינו יכול. וזהו: "ושאל בקציר ואין" (שם(.
... ומשה רבנו עליו השלום אמר דבר גדול מכולם, שנאמר: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשתו" (דברים ל, יד) - רק הוצא דבר מפיך (דברים רבה ח, ו). ומי שמתעצל בזה שלא יוציא דברים מפיו, אין לך עצלות גדול מזה". [שער העצלות].

 

 

"והנה אלולי היתה גומרת רעתו בזה, כבר היתה רבה [שהפך לעם הארץ], אך עוד מתרבה והולכת במה שברצותו על כל פנים לישב הפרשה והפרק ההוא, הנה יגלה בה פנים שלא כהלכה וישחית האמת ויהפכהו ויעבור על התקנות ויפרוץ את הגדרים, וסופו כליה כמשפט כל פורץ גדר" –

"וכן עתה רוב הלומדים מודים בעצמם שאין לומדים כהוגן, ויודעים שאינם לומדים כדרך הישר, כי מרוב טורח הפטפוטים שהם מפטפטים הם מתבטלים לגמרי, ולא ישיגו ללמוד לא תורה ולא נביאים וכתובים ולא אגדות, לא מדרשים ולא שום חוכמה, מחמת רוב תחבולות שלהם. ודרשו רבותינו (אבות דר"נ כד, ו) על פסוק זה: "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב. והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה" (משלי כד, ל-לא) - מי שאינו מחזיר תלמודו, מתחילה משכח ראשי פרקים, סוף מחליף דברי חכמים, סוף שאומר על טמא טהור ועל טהור טמא, והרי הוא מחריב את העולם. אלמא, מי שאינו חוזר תלמודו לא יוכל להורות כדין, אלא טועה ברוב ההוראות
ואמרינן במדרש משלי (י, א): אמר רבי ישמעאל: בוא וראה כמה קשה יום הדין, שעתיד הקדוש-ברוך-הוא לדון כל העולם כולו על עמק יהושפט, וכיון שתלמיד-חכם בא לפניו, אומר לו: כלום עסקת בתורה? אומר לו: הן! אומר לו הקדוש-ברוך-הוא הואיל והודיע לפני, אמור לי מה קרית ומה שנית ומה שמעת בישיבה. מכאן אמרו: כל מה שקרא אדם, יתפוס בידו, שלא תשיגהו בושה וכלימה ליום הדין"  (אורחות צדיקים, שער התורה].

 

 

"אמר שלמה: "ואחזה אנכי אשית לבי", התבוננתי על הדבר הזה וראיתי גודל הרע שבו שהוא כארס ההולך ומתפשט מעט מעט ואין פעולתו נכרת עד המיתה, וזהו, "מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידים לשכב ובא כמהלך רישך [הריש (העוני) תבוא בלא כח רק כהלך, ואתה לא תרגיש בו כלל] ומחסורך כאיש מגן" –

אמר שלמה: "ואחזה אנכי אשית לבי" – ראיתי, לקחתי מוסר, הסקתי מסקנות.

ואומר רבינו בחיי בחובות הלבבות: "וכבר אמרו קצת החכמים, שהפילוסופיה היא ידיעת האדם את עצמו. רצה לומר ידיעת מה שזכרנו מעניין האדם, כדי שיכיר הבורא יתעלה מסימן החכמה בו. כמה שכתוב (איוב יט) ומבשרי אחזה אלוה" (שער הבחינה).

כאן משתמש שלמה המלך בכלי שרכשנו בחסדי השם יתברך בפרק מידת הזהירות – הבחינה, החקירה, כי החקירה מביאה לידי כניעה, ומסביר זאת רבינו בחיי -

"וכיון שהוא כן, ראוי לנו להזכיר מכל מה שזכרנו מעניני האדם מעט מזער מכל עניין, להעיר המתעלם על מה שהוא חייב לזוכרו תמיד, ויביאהו לחקור על מה שלא זכרתי. ואז יכנע לבורא על רוב חסדו וטובו עליו, ותתגדל הודאתו לו". (שער הבחינה).

וכשיתבונן ויבחן -

"ישיב לבו ויסתכל בתועלת אברי גופו ואופני תקנתו בכל אחד מהם:

הידיים לקחת ולתת
והרגלים ללכת
והעיניים לראות
והאוזניים לשמוע
והאף להריח
והלשון לדבר
והפה לאכול
והשיניים ללעוס
והאצטומכא לבשל
והכבד לזקק המזון
והסמפונות להוציא המותרות
והכיסים לסבלם
והלב משכן החום הטבעי ומבוע החיים
והמוח משכן הכוחות הרוחניים ומבוע ההרגש ושורש העצבים
והרחם לקיים הזרע
וכן שאר אברי הגוף
ואשר יעלם ממנו מתועלותם יותר ממה שנראה לנו."

 

ויסיק מסקנות –

"התבוננתי על הדבר הזה וראיתי גודל הרע שבו, שהוא כארס ההולך ומתפשט מעט מעט ואין פעולתו נכרת עד המיתה" –

לא לחינם אמר שלמה המלך: "ישכנו נחש". ארס הנחש, המתפשט לאט בגוף האדם ומשתלט על אברי הגוף ומונע את חיוניות פעולתם.

אדם שעוצר, חוקר ובוחן, יגיע למסקנה כי גופו ואבריו נבראו בצורה מושלמת לביצוע פעולות לעבודתו יתברך, אשר יזכו אותו להגיע לתכלית, שלשמה הובא מלכתחילה לעולמינו זה.

ומנגד – ארס הנחש חודר לגוף האדם, מתפשט וזורם באיבריו מחליש אותם לאט לאט ולבסוף משתק אותם כליל.

כך היא העצלות, שמתפשטת בגוף האדם לאט לאט עד שמביאה אותו לחורבן, כפי שמסביר רבינו הרמח"ל  – "כי רעת העצל אינה באה בבת אחת, אלא מעט מעט באה, בלי שידע וירגיש בה, כי הנה הוא נמשך מרעה אל רעה [מצבו הולך ומחמיר] עד שימצא טבוע בתכלית הרעה".

 

 

וכיצד מתמודדים עם בעית העצלות?

כפי שהסברנו לעיל – החקירה מביאה לידי כניעה [כי הפך פריצת הגדר (בדברי חכמים), היא הכניעה לדברי חכמים, שכפי שלמדנו הם גודרי הגדר של התורה, ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה] – "ראיתי לקחתי מוסר - מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידים לשכב" – יש לשבור את התאוות: להמעיט בשינה, להמעיט בתנומה ולהמעיט בחוסר מעש – בדרך זו נלחמים בעצלות, כי מידות מתקנים, כפי שלמדנו מהרמב"ם, ע"י שנוטים לצד הנגדי שלהם.

ומדברי חז"ל למדנו יסוד חשוב והוא: להיות כפוף למרותם של חכמי הדור! אי כניעה לחכמי הדור, חמורה יותר ממי שאמר על טהור טמא ועל טמא טהור. והטעם לכך הוא, שכל קיום התורה והעמדתה תמיד, הוא רק על ידי חכמי התורה ששותל הקב"ה בכל דור ודור, ככתוב: "ויאמר יהוה אל-משה עלה אלי ההרה והיה-שם ואתנה לך את-לוחות האבן והתורה והמצוות אשר כתבתי להורותם" (שמות כד', יב'].

 

 

ונסיים עם דברי הרב קוק זצוק"ל על התורה שבכתב והתורה שבעלפה, וזו לשונו הקדושה -

"תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אָנוּ מְקַבְּלִים עַל יְדֵי הַצִּיּוּר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן וְיוֹתֵר מַקִּיף שֶׁבְּנִשְׁמָתֵנוּ. אָנוּ מַרְגִּישִׁים מִקִּרְבָּהּ אֶת הַבְהָקַת תִּפְאֶרֶת הָאוֹרָה הַחַיָּה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל הַיְקוּם. דָּאִים אָנוּ עַל יָדָהּ לְמַעְלָה מִכָּל הִגָּיוֹן וְשֵׂכֶל, חָשִׁים אָנוּ רוּחַ אֱלֹהִים עֶלְיוֹן מְרַחֶפֶת עָלֵינוּ, נוֹגַעַת וְאֵינָהּ נוֹגַעַת, טָסָה עַל פְּנֵי חַיֵּינוּ מִמַּעַל לָהֶם וּמַזְרַחַת אוֹתָם בְּאוֹרָהּ. הָאוֹר מַבְהִיק, נוֹצֵץ וְחוֹדֵר בַּכֹּל, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לֹא רוּחַ הָאֻמָּה חוֹלְלָה אוֹר גָּדוֹל זֶה - רוּחַ אֱלֹהִים יוֹצֵר-כֹּל יְצָרָהּ, תּוֹרַת חַיִּים זֹאת יְסוֹד יְצִירַת כָּל הָעוֹלָמִים כֻּלָּם.

בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָנוּ יוֹרְדִים כְּבָר אֶל הַחַיִּים. אָנוּ חָשִׁים שֶׁהִנְנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה בַּצִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁבַּנְּשָׁמָה, בַּצִּנּוֹר הַמִּתְקָרֵב לְחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה. אָנוּ חָשִׁים, שֶׁרוּחַ הָאֻמָּה, הַקְּשׁוּרָה כְּשַׁלְהֶבֶת בְּגַחֶלֶת בְּאוֹר תּוֹרַת אֱמֶת, הִיא גָּרְמָהּ בְּאָפְיָהּ הַמְיֻחָד, שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נוֹצְרָה בְּצוּרָתָהּ הַמְיֻחָדָה. וַדַּאי כְּלוּלָה הִיא תּוֹרַת הָאָדָם הַזֹּאת בְּתוֹרַת ד', - תּוֹרַת ד' הִיא גַּם הִיא. הָעַיִן הַפְּקוּחָה שֶׁל צוֹפֶה בָּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְאִירָה, הַנֶּאֱמָן בְּכָל בֵּית ד', לֹא אֶפְשָׁר שֶׁמִּמֶּנָּה תִּהְיֶה נֶעֱלֶמֶת שִׁפְעַת-חַיִּים זֹאת לְכָל פִּתּוּחֶיהָ. גַּם מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ הַכֹּל נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

וּשְׁנֵי אוֹרִים הַלָּלוּ עוֹשִׂים עוֹלָם שָׁלֵם, שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ יִשְּׁקוּ בְּתוֹכו.(אורות התורה, א, א].ֹ

 

כל הזכויות שמורת לזכות "תורת חסד על לשונה".

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת