33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 30] – הלכות "ברכת המזון"

 

הלכות "ברכת המזון"

 

 

א. נכון הדבר שכל אחד ואחד יברך ברכת המזון בפני עצמו, ולא יסמוך על המברך שיוציאנו ידי חובה [או"ח סימן קפג א']. וצריך לברך ברכת המזון כשהוא יושב אפילו אם בשעת האכילה היה עומד או מסתובב בביתו. ולהסב בברכת המזון אסור, שנראה דרך גאוה [שם ט']. ואדם שהיה מהלך בדרך ואוכל, מותר לו גם לברך דרך הליכתו [שם יא']. אבל במידה ונוהג במכונית, אסור, שהוי סכנת נפשות. וכן אסור לברך והוא עוסק במלאכה [שם יב'].

ב. אסור לענות קדיש קדושה וברכו בברכת המזון, שדינה כתפילת עמידה [ה"ע ח"ב עמוד נז]. אבל בברכת הטוב והמטיב שהיא מדרבנן, מותר [שם נח]. וכן מותר לעמוד כשהוא בברכת המזון לכבוד זקן או תלמיד חכם [שם נט]. וכשאומר הרחמן, טוב ונכון שלא להפסיק בדבור, ומכל מקום מעיקר הדין, מותר. ורק מי שמברך על כוס יין, צריך להזהר מלהפסיק בדבור [שם עד].

ג. המברך צריך להשמיע לאזניו, ואם ברך ולא השמיע לאזניו, יצא. ובלבד שהוציא בשפתיו. אבל ברך בהרהור, לא יצא [קפה ב].

ד. ברכת המזון צריך לברך במקום אכילתו. ואם יצא ממקומו, אם היה מזיד, צריך לחזור למקומו ויברך או שיאכל עוד כזית במקום השני, ויברך שם. ואם היה בשוגג, אינו צריך לחזור למקומו, והחוזר תבוא עליו ברכה [קפד א'-ב'].

ה. אכל כזית פת חייב לברך ברכת המזון. אבל חיוב מדאוריתא, זה רק אם אכל ושבע [קפד ו']. ונשים ספק אם חייבות בברכת המזון מדאוריתא או שחייבות מדרבנן [שם א']. וקטן חייב מדרבנן לחנכו [שם ב].

ו. אכל ושבע ונסתפק אם ברך ברכת המזון, חוזר ומברך ברכת המזון, מפני שהיא של תורה [קפד ד']. ולגבי ברכה רביעית שהיא מדרבנן, יש מחלוקת אם חוזר, ולהלכה לא יחזור ויברך [ה"ע ח"ב סב].

ז. אכל ושבע ולא שתה, והוא תאב לשתות, לדעת מרן חיובו דאוריתא וכך בספקו [שם סג]. אכל ושבע משאר מאכלים, מכל מקום חיובו מדאוריתא, וספקו גם כן להחמיר [שם סז]. וכן אכל ושבע וברך ברכת המזון ואחר כך אכל עוד כזית, ושביעתו היא מחמת אכילתו הראשונה, מכל מקום נחשב חיובו מן התורה, וכן בספקו [שם סח].

ח. נשים שמסופקות אם ברכו ברכת המזון, מחמת שספק אם חייבות מדאוריתא, אין חוזרות לברך. וטוב שיברכו בהרהור לבד [שם עא]. וכדאי בכל זה, אם יכולות, יאכלו עוד כזית, ויברכו ברכת המזון ללא ספק.

ט. עד אימתי יכול לברך ברכת המזון, עד שיתעכל המזון שבמעיו. ומשערים זאת אם עדין הוא שבע מאותה אכילה או לא [קפד ה]. ואם מדובר באכילה מועטת, משערים שלכל הפחות עד שבעים ושתים דקות, לא נתעכל, ויכול לברך [שם כפה"ח ס"ק כח].

י. בשבת מוסיף בברכת המזון בסוף ברכה שלישית "רצה והחלצנו". ואם שכח וחתם בונה ירושלים, מברך שם "אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת". ואם המשיך ברכה רביעית והתחיל "לעד" וכו'. חוזר על ברכת המזון [קפח ו']. ואם אינו יודע נוסח ברכה זו, יחזור על ברכת "רחם", ויאמר "רצה והחלצנו" [ה"ע ח"ב עו]. ואם מסופק אם אמר "רצה והחלצנו", אינו חוזר [שאר"י ח"ג שיג].

יא. אם שכח לומר "רצה והחלצנו" בסעודה שלישית, אינו חוזר [קפח ח']. אבל אם נזכר קודם ברכה רביעית, גם בסעודה שלישית מברך "אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת" [ה"ע ח"ב עז].

יב. ביום טוב מוסיף "יעלה ויבוא". ואם שכח ונזכר קודם ברכת "הטוב והמטיב", מברך בשם ומלכות "אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים". ואם התחיל בברכה רביעית, לדעת מרן חוזר. ומחמת שיש מחלוקת, אמרינן בזה ספק ברכות להקל, ולא יחזור. וזאת מחוץ ליל ראשון של פסח וסוכות, שלכל הדעות חייב לאכול פת [ה"ע ח"ב פ]. ואשה בליל סוכות אינה חוזרת. ובשאר הדינים שוה לאיש [ילק"י ח"ג שנח].

יג. בראש חודש וחול המועד אם שכח לומר יעלה ויבוא, לא חוזר. ואם נזכר קודם ברכה רביעית, בראש חודש "ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון"  ללא שם ומלכות, וכן בחול המועד יאמר הברכה ללא שם ומלכות [קפח ז].

יד. התחיל בסעודה ביום שבת וגמרה בלילה, וכן סעודת פורים, חנוכה וראש חודש, שהחל ביום וגמר בלילה, אומר ברכת המזון כביום [קפח י]. אך אם התפלל ערבית באמצע סעודתו, אין מזכיר מעין המאורע [ה"ע ח"ב פג-פד].

טו. שלושה שקבעו לאכול יחד חייבים בזימון. הוא אומר "נברך שאכלנו משלו" ועונים "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם הם עשרה ויותר אומר "נברך אלקינו שאכלנו משלו", ועונים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו" [קצב א]. ואין אומרים "לאלקינו" [ה"ע ח"ב נ]. ואם טעו בעשרה ולא אמרו "אלקינו", אין יכולים לחזור ולעשות שוב זמון בשם [קצב ב].

טז. שלושה אינם צריכים קביעות כדי לזמן, אבל בעשרה חייבים קביעות כדי לזמן [ה"ע ח"ב נא]. ועשרה אם התנו שהם יושבים על דעת להצטרף, מספיק פעם אחת לתמיד [שם נב].

יז. משלושה עד עשרה אנשים, אין יכולים לחלק לחבורות אלא לחבורות של שלושה שלושה. ואם הם עשרה ויותר, אין יכולים לחלק אלא לחבורות של עשרה [קצג א']. ואם הם שני חבורות שאוכלים בבית אחד או בשני בתים, אם רואים מקצתם אלו את אלו, מצטרפים לזמון [קצה א'].

יח. שבעה שאכלו לחם וג' אכלו או שתו שאר משקים מחוץ למים, מצטרפים לזמון [קצז ב']. ובשלושה עדיף שיתנו לו לכתחילה לחם, ואם לא כזית דגן [עוגה]. אבל פרי לא יתנו לו לכתחילה, ורק אם אכל, מצטרף [שם ג'].

יט. נשים אין מצטרפות לזמון להשלים, אך עונות לזמון. ומכל מקום יכולות לעשות זמון לעצמן, אך זאת רשות, ואין יכולות לזמן בשם [קצט ו'-ז'].

כ. לדעת מרן קטן מצטרף להשלים לזמון, הן לשלושה או עשרה. ומנהג בני אשכנז שאין קטן מצטרף [שם י'].

כא. שלושה שאכלו כאחת ושנים רוצים לעשות זמון, האחד מפסיק בעל כרחו. אבל אם האחד רוצה לעשות זמון, יכול רק מרצונם של חבריו [ר' א']. ולדעת מרן מפסיק רק לעניה לזמון. ולדעת רמ"א מפסיק עד שיגמור המזמן ברכת הזן [שם ב'].

כב. שנים שאכלו כאחד וסיימו אכילתם ועשו מים אחרונים, ואחר כך בא השלישי, לא מצטרף עמהם לזמון. אבל אם לא עשו מים אחרונים, מצטרף עמהם [ה"ע ח"ב עא].

כג. שלושת הברכות הראשונות של ברכת המזון, מעכבות זו את זו. שאם אינו יודע אחת מהם, לא יברך כלל. אמנם אם יודע שלושת ברכות ראשונות, ולא יודע הרביעית, יברך, כי "הטוב והמטיב" היא מדרבנן [שם עא]. ואם ברכו ברכת מעין שלוש במקום ברכת המזון, יצאו ידי חובה [שם עב].

 

 

בעה"י בשעור הבא נלמד "מהלכות המצויות יום ביומו".

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת