33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 15] – הלכות שבת –  הלכות תפילות השבת

 

יותר משאנו שומרים את השבת – השבת שומרת עלינו

הלכות שבת –  הלכות תפילות השבת

 

 

 

 

א. בתפילת מנחה בערב שבת אין אומרים וידוי ונפילת אפים [או"ח סימן רסו א']. ואפילו ארע תענית בערב שבת ומתפללים מנחה גדולה, אין אומרים ודוי [שם כפה"ח ס"ק ב']. ואחרי עמידה אומרים במקום מזמור "למנצח בנגינות", מזמור "ה' מלך גאות לבש".

ב. לכתחילה ראוי לגמור תפילת מנחה קודם השקיעה, כדי שיספיקו לקבל שבת בזמן. ומכל מקום בדיעבד אפשר להתפלל מנחה גם בבין השמשות, עם חזרת הש"ץ, אך צריך לומר לאנשים שיקבלו על עצמם תוספת שבת כל אחד בנפרד [ילק"י ד/א עמוד קצו].

ג. אפשר להתפלל ערבית של שבת מפלג המנחה, וכן לסעוד סעודת שבת אף שעדין לא שקעה החמה [רסא ב']. וכדאי שיעשה קידוש ולפחות יאכל כזית פת אחר צאת הכוכבים [ילק"י ד/א רא'].

ד. אדם שעדין לא התפלל מנחה בערב שבת, ושומע "ברכו" של ערבית של שבת של מנין מוקדם, יזהר שלא יענה משום שאמירת "ברכו" בציבור, הוי כמו קבלת שבת, ושוב לא יוכל להתפלל מנחה [שם קצז]. ואין הבדל בזה בין "ברכו" שבתחילת ערבית או בסופה. אבל מי שקיבל עליו תוספת שבת ביחיד, יכול עדין להתפלל מנחה [ה"ע ח"ג עמוד עד'].

ה. אומרים קבלת שבת ופרק במה מדליקין, ונוהגים שלא לאומרו בחול המועד, שבת ויום טוב, או כשחל יום טוב ביום שישי, בשבת כיפור ובשבת חנוכה אלא מיד מתחילים אמר רבי אלעזר אמר רבי חנניה [ילק"י ד/א רלג]. ובבית אבלים יש נוהגים שלא לאומרו, שהוי כדברי תורה, ויש נוהגים לאומרו שזה סדר התפילה, וכן מנהג ירושלים [שם רלב].

ו. יש נוהגים לומר "שיר השירים", וכדאי לאומרו אחרי קבלת שבת כדי שתהא אמירת קבלת שבת קודם השקיעה. ואם יש שם תלמיד חכם, עדיף יותר שיתן דברי תורה לפני הצבור מאמירת שיר השירים [ילק"י ד/א רלב].

ז. מי שבא לבית הכנסת והם קבלו עליהם כבר שבת, אינו יכול להתפלל שם מנחה שהוי תרתי דסתרי (הוי שניים שסותרים), אלא יעמוד מחוץ לבית הכנסת ויתפלל [שם קצט].

ח. מהרח"ו כתב שצריך לעמוד בקדיש שאומרים לפני ערבית, ואין אומרים "והוא רחום" [שם רה'], ובברכת "השכיבנו" כשמגיע ל"בצל כנפיך תסתירנו", אומר "ופרוס עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום", ואין אומרים "סוכת רחמים ושלום". וחותם "הפורס סוכת שלום עלינו", ואם חתם "שומר עמו ישראל לעד", יצא [שם רו'].

ט. אומרים ויכולו בתפילת עמידה בערבית [רסח א'], ואומרים שוב ויכולו אחר העמידה, משום יום טוב שחל בשבת שאין אומרים בעמידה, וגם להוציא למי שאינו יודע להתפלל, ואומרים אותו בקול רם ומעומד [רסח ז']. ומי שלא אמר עם הציבור, טוב שיאמר עם אדם אחר לכתחילה [ילק"י ד/א ריב].

י. אומר בעמידה של ליל שבת "שבת קדשך וינוחו בה", ובכל התפילות של יום שבת אומר "וינוחו בו". ויש נוהגים לומר במנחה "שבתות קדשך וינוחו בם" ולא כהטועים לומר "שבת קדשך וינוחו בם" [ילק"י ד/א ריא].

יא. אומר השליח צבור ברכה מעין שבע, ואין היחיד אומר אותה [רסח' ח']. ואומרים אותה רק בבית הכנסת ולא כשמתפללים בבית, כגון בית חתנים או אבלים [שם יא']. ובירושלים שקדושתה חמורה יותר, נוהגים לומר גם בבתים, אבל זה רק בתוככי העיר העתיקה [יב"א ח"י בהערות על רב פעלים ח"ג סימן כג']. ומנינים במקלטים וכדומה, אף על גב שאין שם ספר תורה, אומרים ברכת מעין שבע.

יב. טעה ובתפילת עמידה של שבת פתח בשל חול, גומר אותה ברכה שנמצא בה, וחוזר לשל שבת. אין הבדל בין ברכת אתה חונן או אחת משאר ברכות. ובתפילת מוסף יש מחלוקת, ולכך פוסק אפילו באמצע [רסח ב'].

יג. אם סבר שעתה חול והחל בברכת "אתה חונן" וכשאמר מילת אתה מיד הפסיק, לא יכול להמשיך "אתה קדשת", אלא ממשיך אתה חונן. אבל אם ידע שהיום שבת ובטעות החל אתה, אפילו בשחרית אינו גומר אתה חונן אלא ממשיך "ישמח משה" [רסח' ג'].

יד. התפלל תפילה של חול והזכיר של שבת, יצא ידי חובה. אבל אם לא הזכיר של שבת, חייב לחזור ולהתפלל [שם ד'-ה']. אבל אם החליף תפילות שבת זו בזו, אינו חוזר [ילק"י ד/א רכו]. ואם החליף של מוסף בערבית ומנחה, דיעבד יצא. ואם קרה לו כן בבוקר שבמקום להתפלל תפילת שחרית, התפלל מוסף. יתפלל כעת תפילת עמידה של שחרית, כי נחשב לו שהתפלל מוסף לפני שחרית. ואם במקום מוסף התפלל אחת משאר תפילות השבת, גם כן יצא דיעבד. וכדאי שיאמר לשליח צבור שיכוון להוציא ידי חובה בחזרה [שם רכח]. ואם קרה בתפילת ערבית, כדאי שיאמר לשליח צבור שיכוון להוציאו במעין שבע [ה"ע ח"ג עמוד פ'].

טו. מסופק אם התפלל תפילת עמידה של שבת או תפילת חול, אינו חוזר [שם רכג].

טז. אדם שטעה והתפלל של חול בשבת, ובנוסף טעה ואמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו" ושם לבו לאחר מכן, יש מחלוקת אם חוזר ל"ברך עלינו" או לא, ומחמת ספק ברכות להקל חוזר לתפילת השבת [ילק"י ד/א רכב].

יז. אם התפלל במנחה של שבת עמידה של חול, ונזכר רק במוצאי שבת, ישנה מחלוקת אם יעשה תשלומין, ולכך יעשה תשלומין בתנאי של נדבה  (1) [שם רכד].

יח. כמו כן אם במנחה של ערב שבת, שכח יעלה ויבוא ונזכר רק בערבית של שבת, היות ויכול להתפלל רק בתנאי של נדבה, ואין נדבה בשבת, יאמר לחזן להוציאו בברכה מעין שבע [שם רכח].

יט. אם התפלל תפילה של חול בליל שבת, אף שאם יכוון לצאת ידי חובה משליח צבור בברכה במעין שבע יצא ידי חובה, מכל מקום כיון שיש בזה מחלוקת, עדיף שיחזור על תפילת העמידה [ה"ע ח"ג פ'].

כ. וכן מי שנאנס ולא התפלל מנחה בערב שבת, שצריך להתפלל ערבית שתים, לכתחילה לא יסמוך על מעין שבע, אלא יתפלל ערבית שתים, ורק בדיעבד אם נתכון לצאת ידי חובה משליח צבור, יצא, ואין צריך לחזור ולהתפלל [שם פא].

כא. שבת ויום טוב, והתפלל עמידה של יום טוב בלבד, אין יכול לכוון לצאת במעין שבע לצאת של שבת, שדומה למתפלל תחילה של יום טוב לבד, ואחר כך של שבת לבד, שלא יוצא ידי חובה. וכן אם בראש חודש שחל בחורף, ושכח בתפילה יעלה ויבוא, וכשחזר התפילה אמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו", ושם לבו רק כשגמר העמידה, חייב לחזור פעם שלישית עם "ברך עלינו"  ו"יעלה ויבוא" [שם פד'].

כב. טעה או נאנס ולא התפלל ערבית של שבת שצריך להתפלל שחרית שתים, אומר בשתי התפילות "ישמח משה". ומכל מקום אם אמר באחת "ישמח משה", ובאחת "אתה קדשת", בין בראשונה בין בשניה, יצא, שתפילות השבת אם החליף זו בזו, יצא [ילק"י ד/א רכט].

כג. תפילת שחרית של שבת, יש נוהגים לאחרה יותר משל חול. ומכל מקום צריכים שלא יאבדו זמן קריאת שמע. ומוסיפים מזמורים נוספים מענין השבת. ולפני ישתבח מוסיפים את הפיוט "נשמת כל חי" [רפא' א']. ואם הגיע מאוחר לבית הכנסת וצריך לדלג כדי להתפלל תפילת י"ח [תפילת עמידה] עם הציבור, עדיף לדלג על ה"מזמורים הנוספים", ואחר כך על "נשמת", ואחר כך על המזמורים שבכל יום, שתדיר עדיף [ילק"י ד/א שמט-ה"ע ח"ג קד']. ואם שכח וחתם ישתבח ודלג נשמת, יאמרה אחר ישתבח קודם יוצר ללא חתימה [ילק"י ד/א שמח-ה"ע ח"ג קג'].

כד. אחר תפילת שחרית מוציאים ספר תורה וקורים בו בפרשת השבוע, וקורים שבעה עולים, ומנהג בני אשכנז שאין מוסיפים עליהם, ומנהג הספרדים להוסיף [רפב' ב']. ואשה מעיקר הדין עולה למנין שבעה, ורק משום צניעות לא מעלים אותה. וקטן מעיקר הדין עולה למנין שבעה וכך להלכה, ויש מנהגים שלא מעלים. וכדאי להחמיר שלא יקרא הקטן את כל הפרשה [שם ג'].

כה. אם דלג הקורא פסוק אחד בפרשת השבוע, אפילו החזירו הספר תורה והתפללו מוסף, חוזרים ומוציאים ספר תורה, וקוראים אותו פסוק ועוד שתי פסוקים עמו, עם ברכה תחילה וסוף [שם ז']. ואם לא שמו לבם עד שהגיע זמן תפילת מנחה, אינם יכולים להוציא. וכדאי ששבת שאחריה, יקראו מאותו פסוק והלאה ועוד שלושה פסוקים מפרשה של אותו שבוע [ילק"י ח"ב עב'].

כו. אחר קריאת התורה קורים בנביא-הפטרה, וזה כא' פסוקים מהנביא הקשורים לאותה הפרשה. ואם נגמר הענין בפחות פסוקים, פוסק [רפד א']. ואם שתי פרשיות מחוברות קורים את ההפטרה של הפרשה השניה [שם ז']. וקטן יכול לקרות ההפטרה [שם ד'].

כז. שבת שלפני ראש חודש אחר קריאת התורה מברכים את החודש מעומד, ויש נוהגים גם לומר את המולד. ומכריזים כל החודשים מחוץ לתשרי. ולגבי הצומות, מנהג הספרדים להכריז על י"ז בתמוז ועשרה בטבת, ולא שאר צומות כי הם מפורסמים, ומנהג בני אשכנז לא להכריז כלל [ילק"י ד/א שסו].

כח. מתפללים תפילת מוסף אפילו ביחיד, וזמנה לכתחילה עד שבע שעות, ובדיעבד כל היום [רפו א']. ואם עברו שש שעות ומחצה, יתפלל תפילת מנחה תחילה ואחר כך תפילת מוסף [ילק"י ד/א שעג]. וגם נשים יכולות להתפלל תפילת מוסף.

כט. מי שהוצרך לאכול בין שחרית למוסף יכול לאכול למעשה גם ללא קדוש. אף אם מחמיר לעשות קדוש, יזהר לא לשתות רביעית, שאם ישתה יש לחשוש להתפלל מוסף. וכן אם הוא כהן, לא יוכל לעלות לדוכן [רפו ג'-ילק"י ד/א שעב].

ל. המנהג לומר ברכו גם במוסף בקדיש שלפני עלינו לשבח, ומנהג בני אשכנז שלא אמרו [רפו ה'-ילק"י ד/א שעו].

לא. במנחה של שבת מוסיפים אחרי אשרי, "ובא לציון" ומוציאים ספר תורה וקורים שלושה עולים בפרשת שבוע הבא עשרה פסוקים, ואפילו חל יום-טוב בשבת, כך קורים [רצב א']. ואחרי חזרת השליח צבור אומרים "צדקתך". והמנהג שבכל יום שאין אומרים וידוי, אין אומרים צדקתך [שם ב']. ואם יש אחד מבעלי ברית אברהם או המתפללים בבית אבלים יש מנהגים חלוקים אם אומרים צדקתך [שם כפה"ח ס"ק י'].

לב. יש אומרים שאין לשתות מים אחר תפילת מנחה בשבת, עד אחר תפילת ערבית במוצאי שבת, ולמעשה נזהרים בזה רק במים שבנהרות ולא שבבתים, וכל שכן משאר משקים [ילק"י ד/א תכג].

 

 

ביאור מושגים:

 

(1)  דין תפילת התשלומין – תפילת נדבה (בימי החול) -

אמרו רבותינו (מסכת ברכות דף כו.), טעה ולא התפלל שחרית, מתפלל במנחה שתים. כלומר, אדם שטעה ולא התפלל תפילה אחת, או שלא יכול היה להתפלל תפילה אחת מחמת אונס (איזו סיבה שאינה תלויה בו), צריך להשלים תפילתו אחרי התפילה הבאה שמתפלל, שכך תקנו חכמים, שאדם זה חייב להשלים תפילתו. ולכן אם שכח להתפלל שחרית, מתפלל תפילת מנחה ומיד כשמסיים תפילת מנחה, מתפלל שוב תפילת שמונה עשרה, כתשלומין על תפילת שחרית

ותפילת התשלומין, היא דוקא תפילת שמונה עשרה, אבל שאר התפילה, כגון קריאת שמע וברכותיה ופסוקי דזמרה וכדומה, אין להם תשלומין כלל, וכל שעבר זמנם הפסיד המצוה

לכן מי ששכח להתפלל שחרית, עליו לחזור ולהתפלל תפילת שמונה עשרה מיד כשיסיים את תפילת המנחה, שאז יעמוד ויתפלל שוב תפילת העמידה לשם תשלומין על שחרית שלא התפלל

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאשה שרגילה להתפלל שלש תפילות בכל יום, (אף על פי שמן הדין אינה חייבת אלא בתפילה אחת בכל יום וכפי שכבר הזכרנו בעבר), ופעם אחת אירע ששכחה ולא התפללה, יש לה תשלומין בזמן התפילה הסמוכה לה, וכדין האיש

הבא להתפלל תפילת תשלומין, צריך להקדים תחילה התפילה ששייכת באותו הזמן, ואחר כך יתפלל התפילה השניה שהיא לשם תשלומין, וכגון אם לא התפלל שחרית, ומתפלל פעמיים מנחה, צריך שתהיה התפילה הראשונה לשם מנחה, והשניה לשם שחרית, דהיינו שיכוון כך שתפילה זו היא לשם תפילת מנחה, וזו לשם תפילת שחרית

ואם הפך ביניהן, אפילו במחשבה בלבד, ואפילו בשוגג, והתפלל הראשונה לשם תשלומי שחרית והשניה לשם מנחה, לא יצא ידי חובת תשלומי שחרית, וצריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית לתשלומי שחרית

ומכל מקום כשהפך ביניהן במחשבה בלבד, טוב שקודם שיחזור ויתפלל התשלומין יעשה תנאי של נדבה ויאמר: "אם אני חייב לחזור, תהיה זו לחובת התפילה, ואם איני חייב לחזור, תהיה תפילה זו תפילת נדבה". ואם התפלל שתי תפילות בסתם, בלא שיחשוב איזה מהם לתפילת החובה ואיזו מהן לתפילת התשלומין, יצא ידי חובה

   כתבנו שאין להתפלל תפלת נדבה בזמן הזה, מכל מקום במקרה שיש צורך חיוני בדבר, כגון באופן שלפנינו, רשאים להתפלל תפלה - על תנאי נדבה

:לסיכום

מי ששכח או נאנס ולא התפלל תפילה אחת, עליו להשלים את אותה התפילה. וכיצד הוא משלים? אם התפילה ששכח היא תפילת שחרית, הרי שמיד בסיום תפילת המנחה, יחזור ויתפלל שוב את תפילת העמידה, לשם תפילת שחרית. וצריך שתהיה התפילה הראשונה לשם תפילת מנחה, ורק השנייה לשם תפילת התשלומין של שחרית

וכן יעשה אם שכח להתפלל מנחה, שבסיום תפילת ערבית, יחזור לעמוד ולהתפלל תפילת העמידה של מנחה. וכן על זה הדרך

(מתוך הלכה יומית – הרב עובדיה יוסף זצוק"ל).

 

 

 

השבת היא מקור הברכה, יהי רצון שנשמור שבת כהלכתה, אמן!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

  {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת