33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

מנהגי שלושת השבועות – ימי בין המצרים (מ - י"ז בתמוז עד תשעה באב)

 

מנהגי שלושת השבועות – ימי בין המצרים

(מ - י"ז בתמוז עד תשעה באב)

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×?ן ×?מצר×?ם

 

 

א. הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב נקראים ימי בין המצרים, על הפסוק "כל-רודפיה השיגוה בין המצרים". ובימים אלו נוהגים מנהגי אבלות, וככל שקרבים יותר לתשעה באב, מוסיפים במנהגי האבלות.

וזה מתחלק:

א. מי"ז בתמוז.

ב. מראש חודש אב.

ג. שבוע שחל בו תשעה באב.

ד. ערב תשעה באב.

ה. תשעה באב.

 

ב. הרב חיד"א הביא בשם האר"י הקדוש, שמנהג טוב לומר בחצות היום בשלושת השבועות [תקון חצות – תקון רחל] מלבד בשבת וראש חודש [ת"ה תענית קטז].

ג. במשך כל השנה, ישנה מחלוקת אם מותר שמיעת כלי שיר בגלל חורבן בית המקדש. ומכל מקום, אף שנוהגים להקל, בימי בין המצרים ראוי להחמיר, וצריך ליזהר בזה אפילו על ידי שמיעה בטייפ או ברדיו, אך שירה בפה מותרת. ואם מדובר בסעודת מצוה, כגון ברית מילה, שבע ברכות, פדיון וסעודת בר-מצוה בזמנה, מותר אפילו עם כלי שיר.

אבל סעודת בר-מצוה שלא בזמנה או ברית יצחק שעושים לילה לפני הברית, לא נחשבים כסעודת מצוה [ה"ע ח"ב קלח-קלט] וכן אסור לשמע בערב שבת או במוצאי שבת.

ד. מי שפרנסתו זה מנגון ואין לו עבודה אחרת, מותר לו לנגן גם אחרי ראש חודש אב אבל רק לגויים, כי ליהודים אסור שהוא מכשילם [ה"ע ח"ב קלז-קלח].

ה. נוהגים שלא לברך שהחינו כל שלושת השבועות, ובשבתות שבינתים, מותר. והאר"י הקדוש היה מחמיר גם בשבתות. ומכל מקום על בגדים אין לברך שהחינו אחרי ראש חודש אב [ילק"י ח"ה תקנה].

ו. בימים אלו מברכים ברכת "שהחינו" על מצוה, כגון ברית מילה ופדיון וכן על טלית חדשה. וכן פרי חדש שזמן המצאו בשוק מצומצם, ואפשר שלא יהא אחר שלושת השבועות, יכול לברך. וכן אם ברך ברכת הפרי ואחר כך שם לבו שהוא פרי חדש ויש עליו גם ברכת שהחינו, יכול לברך [ילק"י ח"ה תקנו].

ז. חולה או אשה מעוברת שיש להם תאוה לפרי חדש, וכן ילד קטן שאין לו הבחנה כל כך, יכולים לברך עליו שהחינו ולאכלו [שם תקנז].

ח. כל ימי בין המצרים צריך לזהר שלא לילך יחידי לבדו מסוף שעה רביעית עד סוף שעה תשיעית, בין חמה לצל [בערך בין עשר ורבע לשמונה עשרה ורבע, שעון קיץ]. וכן לא יכו תלמידים [תקנא יח].

ט. מנהג הספרדים שלא לשאת אשה מראש חודש אב עד אחר התענית, ומנהג בני אשכנז מי"ז בתמוז. ומעיקר הדין מי שלא קיים פריה ורביה מותר לשאת אשה, אלא מחמירים בגלל שאין זה סימן יפה [ה"ע ח"ב קלד-קלה]. אבל לעשות מסיבת ארוסין-שדוכין, מותר, ובתנאי שיהא ללא כלי שיר ורקודים ומחולות [ילק"י ח"ה תקנג].

י. משנכנס אב ממעטין בשמחה, ואם יש לו תביעה עם גוי, ישתדל לא לעשותה בימים אלו עד אחר עשרה באב. וכן נתוח שאפשר לדחותו, כדאי לעשותו לאחר תשעה באב [ה"ע ח"ב קלד].

יא. קנית צרכי חופה בימים אלו אסורה, ורק במידה ונישאים מיד אחרי תשעה באב ואין להם זמן, מותר. וכן שאר קניות ישתדל למעט ככל האפשר, וישתדל להקדים או לאחר [ילק"י ח"ה תקנח].

יב. אסור לאדם לבנות בית או לשפצו אם הדבר נעשה להרוחה, אך אם נעשה מחמת שאין לו מקום מגורים או צפיפות, הדבר מותר. וכן אסור לסייד ולצבוע את הבית, וטפטים מותר מעיקר הדין שלא היו בכלל הגזירה, אך ראוי להחמיר [שם תקנט].

אסור לתפור בגדים או לגזור מראש חודש עד התענית, וכן אסור לקנות בגדים חדשים. ורק אם יש חשש שהבגדים יתיקרו, מותר. אבל לתקן בגדים ישנים, מותר. וכן אדם שפרנסתו מתפירה, ובלעדי זה אין לו מה לאכול, מותר לו לעבוד אפילו בתשעה באב [ה"ע ח"ב קמ]. ולקנות בד כדי לתפרו אחרי תשעה באב, מותר [שם קמט].

יד. בעלי בתי חרושת לנעלים ובגדים, צריכים לסגור בימים אלו. אך אם כתוצאה מכך יוצרכו לשלם לפועלים אף שלא עובדים, הוי דבר האבד, ומותר, ומכל מקום יעשו בצנעה [ילק"י ח"ה תקסו].

טו. מנהג הספרדים שלא להתגלח ולא להסתפר, בשבוע שחל בו תשעה באב. ומנהג בני אשכנז שלא מתגלחים מי"ז בתמוז. והשפם אפילו מה שלא מפריע לאכילה, מותר. ואיסור זה גם בקטנים, אבל לנשים אין איסור להסתפר. וגם אבי הבן והסנדק, אסור בשבוע שחל בו תשעה באב [שם תקסב].

טז. מותר לגזוז צפרנים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואפילו למחמירים, אם צפרניו עודפות על הבשר, מותר, וכן מותר לאשה לצורך טבילת מצוה [ה"ע ח"ב קמ].

יז. שבוע שחל בו תשעה באב אסור לכבס הבגדים, וכן לא ללבוש המכובסים או להציע המיטות בסדינים מכובסים.ומנהג בני אשכנז בכל מראש חודש. ובגדי ילדים קטנים עד שנתים-שלוש שמלוכלכים הרבה, מותר, והאשכנזים מקלים יותר [שם קלט].

יח. במקומות שהחום רב יכול להכין בגדים, דהינו שילבש הבגדים משך שעה או יותר ויחליפם באחרים וכן הלאה, וישאיר אותם בגדים לצורך ימים אלו. אך אם עושה כן בשבת צריך ללבשם יותר, מהבקר לצהרים, והלילה לבוקר, שלא יהא כמכין משבת לחול [שם קמ].

יט. אפשר לכבס בגדים של גויים בצנעה או כאשר ניכר שהם של גויים. אך לתת לגוי לכבס, הדבר אסור. אלא אם כן נותן לו באופן שיש שהות לכבס קודם זמן האיסור. ואין צחצוח נעלים ושטיפת רצפות בכלל האסור [ת"ה תענית קסח-קע].

כ. מנהג הספרדים שלא להתרחץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, אך בצוננים מותר. ומנהג בני אשכנז שלא להתרחץ מראש חודש בין בחמים בין בצונן, ורק בערב שבת מותר. ומי שרגיל לטבול בכל יום יכול לטבול בחמים, אם קשה לו בצונן [ה"ע ח"ב קמו]. וכאן בארץ ישראל שהחום רב ומזיעים הרבה, מותר גם לאשכנזים להתקלח בימים אלו [שם קמט בהערה]. וחולה, מעוברת ויולדת יכולים גם במים חמים [ילק"י ח"ה תקסו].

כא. מראש חודש ועד עשירי באב נוהגים שלא לאכול בשר, ומנהג הספרדים שגם עשירי באב אסור עד הלילה, והאשכנזים נוהגים עד חצות היום. ובראש חודש עצמו, מנהג ירושלים לאכול בשר [ה"ע ח"ב קמד]. ושבתות שבינתים, וכן בסעודות מצוה ברית, פדיון הבן, סיום מסכת, שבע ברכות וסעודת בר-מצוה בזמנה, מותר באכילת בשר. ויש נוהגים שלא לאכול גם בסעודות אלו [שם קמו].

כב. אין הבדל בין בשר מלוח, עוף, או תבשיל שהתבשל עם הבשר, שכבר נהגו להחמיר [ילק"י ח"ה תקעא].

כג. קטנים שמבינים משמעות החורבן, גם לא מאכילים אותם בשר. שנשתייר מסעודות מצוה, ישנה מחלוקת אם מותר לאכול ובקטנים יש להורות להקל. ואף לגדולים מה שנשתייר מסעודות שבת, יש להקל לאכול בסעודת מלוה מלכה [ה"ע ח"ב קמו].

כד. חולה או אשה בהריון שחלשה וזקוקה למאכלי בשר מותר להם לאכול, וכן שלושה בעלי ברית, מותרים כל היום כולו [ת"ה תענית קצג].

כה. אם טעה וברך על הבשר, יטעם שלא תהא ברכתו לבטלה [ה"ע ח"ז מ'].

כו. בעל מסעדה שחושש שאם לא יספק לאורחיו מאכלי בשר ילכו לרעות בשדות זרים, מותר לו להביא להם בשר, וישתדל לשכנעם לאכול דגים, או לפחות עוף [ילק"י ח"ה תקעג].

כז. יש נוהגים שאין שותים יין מראש חודש, ויש נוהגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב, אך הבדלה עושים כרגיל על יין ושותים אותו. ומנהג בני אשכנז להשקותו לקטן, ורק אם אין קטן שותה בעצמו. ומכל מקום מנהג ירושלים לשתות יין גם בשבוע זה [שם תקעד].

כח. תשעה באב שחל ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון [כמו השנה – תשע"ו], מנהג הספרדים שאין באותה שנה דין שבוע שחל בו תשעה באב, ומנהג בני אשכנז להחמיר בזה. והוא הדין בכל זה לגבי תספורת, שהדבר מותר [ה"ע ח"ב קמג].

כט. שבת חזון אפילו הוא ערב תשעה באב, מנהג הספרדים שלא עושים כל מנהג אבלות, ואסור להימנע מלשיר שירי שבת. וכן יאכל בשר וישתה יין אפילו בסעודה שלישית שלמעשה היא האחרונה לפני התענית, וכלשון מרן ואפילו בסעודת שלמה בשעתו [ילק"י ח"ה תקסח].

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×?ן ×?מצר×?ם

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת