33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 14] – הלכות שבת – הלכות עשית מלאכה על ידי גוי בשבת

 

יותר משאנו שומרים את השבת – השבת שומרת עלינו

הלכות שבת – הלכות עשית מלאכה על ידי גוי בשבת

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ש×?×?

 

 

א. גוי שעושה "מלאכה האסורה בשבת" ליהודי ב"שכירות" [וכן הוא הדין אם עושה זאת לישראל בחינם], הדבר אסור. אבל כאשר עושה הדבר "בקבלנות", דהינו שקוצב לו שכר תמורת הפעולה, ולא משנה לו בכמה זמן הפעולה נעשית, הדבר מותר, כי הגוי עושה זאת לצורך עצמו שרוצה להרוויח כסף.

אמנם כתב מרן שבקבלנות מותר רק במטלטלין, ושהעבודה נעשית ברשות גוי, כגון שתופר חליפה או מתקן רכב וכדומה. אבל בעבודת קרקע שנעשית ברשות ישראל. או אפילו במטלטלין בבית ישראל זה נראה כשכירו, והדבר אסור [או"ח סימן רמד א'].

ואם רוב אנשי העיר עושים עבודה זאת בקבלנות, אפילו המדובר בעבודת קרקע מותר [ה"ע ח"ד עמוד קלג]. וכן אם בא הגוי לפנות את האבנים והעפר מפתח ביתו, ויודעים שזה נעשה בקבלנות בדרך כלל, מותר [שם קלד].

ב. לפסול האבנים הקורות והברזלים וכל דבר שהוא לצורך מחובר, אם הוא של ישראל, אפילו נעשה ברשות הגוי ובקבלנות, אסור [רמד ב']. וכן הוא הדין במטלטלין המפורסמים של ישראל, כגון ספינה, גם אסור שגוי יעשה זאת בשבת, אפילו בקבלנות [רמד ד'].

ג. שכר גוי לעבודה מסוימת, כגון לתקוני בגדים במידה ויצטרך דבר זה, מותר שיעשה הגוי אף בשבת, וזה בתנאי שעושה מתי שרוצה, ולא בבית ישראל. ורמ"א מוסיף תנאי, שזה רק אם שכרו למלאכה אחת, שאם לכל המלאכות שיצטרך, תמיד יש מה לעשות וחזר דינו כמו כל שכיר שאסור [רמד ה'].

ד. שכירות גוי שאסורה בשבת הינה רק במלאכות שאסור לישראל לעשותם בשבת. אבל דברים המותרים לישראל, בגוי אין בעיה של שכר שבת, והדבר מותר [ילק"י ד/ב עמוד קפג]. ויותר מכך אפילו אם הגוי לצורך שטיפת הכלים מדליק האור ומחמם מים, או מפעיל את המדיח, הדבר מותר, כי את כל פעולות אלו עושה לנוחיות שלו, ואין לישראל נפקא מינה (השלכה מעשית) מזה [ילק"י ד/א כ' כז'-כט'].

ה. מותר בערב שבת לתת רכב לגוי שיתקנהו בקבלנות, אף על פי שאומר לו שרוצה אותו מיד במוצאי שבת, שלדעת מרן הדבר מותר. אך המגן אברהם סובר שהוי כאומר לו עשה זאת בשבת, ומצריך שיהא זמן בערב שבת או במוצאי שבת יחדיו, זמן לתקן. ולכתחילה אם יכול, יחוש לדעת המגן אברהם, ובאם לא, העיקר כדעת מרן. וגם האשכנזים בשעת הדחק יכולים לעשות כן [ה"ע ח"ג עמוד קפה].

ו. גוי שהדליק נר לצורך ישראל בשבת, אסור לו ולכל ישראל להנות ממנו. ורק אם עשה הגוי לצורך עצמו, מותר לישראל להנות מזה [רעו א']. וכן אם הדליק לצורך חולה אפילו שאין בו סכנה או לקטן, מותר לישראל להנות מזה [ה"ע ח"ד קלו].

ז. הרמ"א הביא שלצורך סעודת מצוה, דעת העיטור להקל לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת, וכתב הרמ"א לסמוך בזה רק במקום צורך גדול. ודעת מרן לאסור בכל צורה, ואפילו אם אומר לגוי שיאמר לגוי אחר, אסור [ה"ע ח"ד קלז]. אבל אם מדובר במקום מצוה של רבים, כגון שכבה האור בבית הכנסת, מותר לומר לגוי שידליק. ואם אפשר על ידי גוי שיאמר לגוי או ברמז [ה"ע ח"ג קפג].

ח. אם מדובר במקום מצוה לא של רבים, אפשר להקל לומר לגוי במלאכה שאיסורה הוא מדרבנן [ה"ע ח"ג קעה-קעו].

ט. ישנה אפשרות לרמוז לגוי להדליק אור, כאשר יש קצת אור בחדר והוא רוצה שיהא יותר אור, ואומר לגוי, "החדר חשוך" וכיוצא בזה, והגוי מבין ומדליק עוד אור, משום שגם ללא זה יכול ללמוד [ה"ע ח"ג קעח]. אך זה מותר בשימוש רק כל עוד האור הראשון דולק, שאם כבה אסור להשתמש [רעו ד'].

י. למעשה גם כל דבר שיש מחלוקת אם מותר לעשותו בשבת, אף על פי שנפסק להלכה שאסור, מכל מקום מותר לומר לגוי לעשותו. כגון מרק שנתבשל מערב שבת ונתקרר, מותר לומר לגוי לחממו בשבת. או מאכל שנתבשל כמאכל בן-דרוסאי (1) שיש פוסקים שדינו כמבושל, מותר לומר לגוי לשימו על גבי האש [ילק"י ד/ב רמא-רנא ה"ע ח"ד מז].

יא. אפשר לומר לגוי לעשות דבר שהוא בגדר פסיק רישא (2), אך אינו מתכוון למלאכה. כגון שהמנורה דולקת במקרר, ואומר לגוי שיביא לו משם משהו דבר מאכל, או יביא לו מים מהברז, ובאותה שעה הבוילר עובד [ה"ע ח"ג קפג].

יב. יש מחלוקת בהלכה אם במקום הפסד יכול לרמוז לגוי שיציל ממונו או לא. כמובא בדין "כל המציל אינו מפסיד",שיש אומרים שזה רק בידלקה ויש אומרים בכל הפסד ממון. ולהלכה אנו תופסים שזה בכל הפסד, אבל צריך שבשבילו זה הפסד מרובה. כגון לכבות גז או חשמל כאשר אין בו צורך וכל כיוצא בזה [ילק"י ד/ב רס' והלאה]. ואם מדובר באיסור דרבנן, ויש בזה צורך רב או לדבר מצוה, מותר אפילו באמירה מפורשת [שם רסט].

יג. מותר לומר לגוי שיעשה מלאכה לצורך חולה אפילו שאין בו סכנה, כגון לבשל לו או להדליק אור, תנור חימום כגון אם קר להם, וכל כיוצא בזה. וגם תינוק דינו כחולה שאין בו סכנה, וכן יולדת בתוך שלושים יום ללדתה, מותר לומר לגוי מפורשות שידליק תנור וכדומה [ילק"י ד/ב רפט].

יד. אם הקור כבד מאוד, מותר לומר לגוי להדליק את ההסקה שהכל חולים אצל הקור, וכן אם יש שרב כבד, מותר לומר לו להדליק את המיזוג [ה"ע ח"ד קלט].

טו. גוי שאפה או בישל לעצמו דברים שאין בהם בישול עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות], ישנה מחלוקת אם מותר לישראל להנות מזה, וכתב מרן שרק בשעת הדחק או לצורך סעודת מצוה יש לסמוך על זה [שכה' ד'-ה"ע ח"ד קלט]. לפי זה אם העוזרת הגויה מכינה מים שירתחו לעצמה ונשאר, וקל וחומר אם מכינה לכל בני הבית בשבת, הדבר אסור [ילק"י ד/ד מח'].

טז. גוי שהביא פירות ליהודי מגינתו, ומסופק הוא אם הגוי קטף הפירות בשבת או לפני השבת, אסור לאוכלם עד מוצאי שבת [שכה ה']. ואסורים גם בטלטול [שם כפה"ח מח'].

יז. לתת מעות לגוי שיקנה דבר מסוים, והגוי קונהו בשבת מותר, והני מלי (ואלה דברים) שאמר לו בסתמא וקצץ לו דמים (כסף) עבור טרחתו. אבל אם ידוע שאי אפשר לקנותו אלא בשבת, יש להקל במקרה הצורך, כל עוד שלא אומר לו שיעשה זאת בשבת וקוצץ דמים בשכרו [ה"ע ח"ג קפד].

 

 

ביאור מושגים:

 

(1) מאכל בן דורסאי –  

הוא מאכל שלא התבשל די צורכו. ישנה מחלוקת האם שעור בישולו הוא שליש או חצי.

השם "בן דורסאי" הוא שם של שודד שבכדי לא להתפס היה במנוסה כל העת, ולכך לא היה לו פנאי לבשל את מאכליו לגמרי והיה אכלם באמצע בישולם, כאשר אך היו ראויים  מעט לאכילה, אך יש משערים ש"בן דורסאי", פירושו בן לשבט דרוזי, שהיו רגילים לבשל בישול קל.

 

(2) פסיק רשיא –

הוא עקרון הלכתי, בדיני כל התורה, ובעיקר בדיני שבת, שאומר כי פעולת היתר שודאי שהיא תגרום לפעולת איסור – אסור לעשותה, אף על פי שהאדם אינו מתכוון לאיסור.

יש לציין כי קיים הבדל בין דבר שאינו מתכוון לעשותו והוא "פסיק רשיא", לבין דבר שאינו מתכוון לעשותו ואינו "פסיק רשיא".

: אסור לגרור כסא בשבת אם ודאי שהגרירה תגרום לחריץ באדמה, אךלדוגמא

מותר אם אין הדבר כן.

 

 

השבת היא מקור הברכה, יהי רצון שנשמור שבת כהלכתה, אמן!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת