33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 24] – הלכות ברכות חלק ב'–טעות או הפסק בברכות

 

הלכות ברכות חלק ב' – טעות או הפסק בברכות

א. ברך על פירות האילן, בורא פרי האדמה, יצא, מכיון שהעץ צומח מן האדמה ואמר אמת בברכתו. אבל אם ברך על פרי האדמה, בורא פרי העץ, לא יצא. שלא אמר אמת בדבריו. ולכך כאשר יש לו פרי ואינו יודע אם ברכתו בורא פרי העץ או האדמה, יברך בורא פרי האדמה [או"ח סימן רו' א']. ואף שיכול לברך שהכל, מכל מקום בורא פרי האדמה ברכה יותר מבוררת [ה"ע ח"ב עמוד קה]. ואם יש לו שלושה סוגי פירות: אחד מהם פרי העץ, ואחד פרי האדמה, ופרי המסופק. יברך עליהם תחילה, ויפטור את הספק ממ"נ [שם קנ].

ב. על כל הדברים אם ברך שהכל, יצא ידי חובה [רו' א']. וכן אם ברך בורא מיני מזונות, על כל הדברים חוץ ממים ומלח, יצא ידי חובה שאלו ברכות כוללות [ה"ע ח"ב עמוד צב].

ג. כל דבר שיש מחלוקת מה ברכתו, ונפסק להלכה כדעה מסוימת, מכל מקום מי שברך בטעות כדעה החולקת, אין חוזר ומברך מחמת ספק ברכות להקל. כגון: תה או קפה שברך עליהם בורא פרי העץ [ילק"י ח"ג עמוד תלח]. או בננה שברך בורא פרי העץ [שם תכ בהערה]. מים שבתוך אגוז הקוקוס או האבטיח, וברך בברכת הפרי [שם תכט]. שוקולד, שברך עליו בורא פרי העץ [שם תל]. מרק ירקות שברך עליו בורא פרי האדמה [שם תמו בהערה]. בכל אלו מחמת שיש סוברים שברך כמו שצריך אמרינן ספק ברכות להקל ואין מחזירים אותו.

ד. השותה יין ושאר משקים, ברכת היין פוטרת את כל המשקים, הן מברכה ראשונה והן מברכה אחרונה [רח' טז']. ואם שתה יין פחות מרביעית שאר משקים רביעית, לגבי ברכה ראשונה, היין פוטר, ובסוף יברך בורא נפשות רבות [שאר"י ח"ג עמוד שמח]. ואם מדובר "בקידוש", רק הטועמים מן היין אין מברכים על מה ששותים. ומי שלא טעם, אף שיצא ידי חובת קדוש, מברך על השתיה [ה"ע ח"ב כב].

ה. כל דבר שמברך עליו, אוחזו ביד ימין [רו' ד']. ולכתחילה, צריך להשמיע לאזניו את הברכה. ואם לא השמיע לאזניו, בדיעבד, יצא ידי חובה. אבל ברך בהרהור, לא יצא ידי חובה [רו' ג']. וצריך שלא יפסיק בדיבור בין הברכה לאכילה. ואם הכניס האוכל לפיו ועדין לא בלע, מותר לו לענות רק אמן וכיוצא בזה. אבל שיחת חולין, לא ידבר עד שיבלע [ילק"י ח"ג עמוד תנג].

ו. ברך על פרי או משקה ונפל מידו ונמאס, אם יש לפניו עוד מאותו פרי או משקה, והיה דעתו עוד לאכול ולשתות ממנו, יקח ממה שלפניו ויאכל וישתה על סמך הברכה הראשונה. ואם לא היה בדעתו לאכול או לשתות יותר, צריך לברך שוב [שם תסו].

ז. אדם שברך על פרי ואחר כך הביא לפניו עוד מאותו המין, יש מחלוקת אם צריך לברך על הפירות הנוספים. ויש מחלקים אם גמר את הפירות שלפניו, שרק אז מברך. ויש אומרים שאם מדובר באכילה ושתיה שברכותיהם שוות, גם כן פוטר. ולמעשה אמרינן בכל אלו ספק ברכות להקל, ולא יברך. אמנם, אם הפרי הראשון לא משבעת המינים והשני משבעת המינים, מברך [ח"ע ט"ו בשבט עמוד קפ]. אך אם כיון מתחילה לפטרו, לא יברך [ה"ע ח"ב פו-פז]. ולכך כדאי שיכון מתחילה על כל מה שיביאו לפניו. ואם הוא אורח בכל גונא לא מברך שדעתו על בעל הבית [קעט ה'].

ח. אכל חצי כזית מפירות שבעת המינים וחצי כזית משאר פירות, אין מברך כלום, שאין ברכת בורא נפשות רבות פוטרת מעין שלוש. וכן עוגה ושבעת המינים, אין מצטרף לשעור כזית לברך בורא נפשות רבות [ה"ע ח"ב קכג]. 

ט. המוצץ פרי כאשר הפרי מחוץ לפיו, מברך תחילה שהכל, ומכיון שדינו כשתיה וצריך רביעית, ממילא אין ברכה אחרונה [ה"ע ח"ב קכו].

י. האוכל פרי האדמה עם פת הבאה בכסנין או פירות שבעת המינים תחילה יברך (ברכה אחרונה) "בורא נפשות רבות" ואחר כך "מעין שלוש". משום שיש סוברים "שתנובת השדה" פוטר את הפירות שאינם משבעת המינים. ואם קודם וברך "מעין שלוש" אמרינן ספק ברכות להקל, ולא יברך שוב "בורא נפשות רבות". ומחמת שיש סוברים שבורא נפשות רבות פוטר מעין שלוש, אף שאין כך להלכה יש מתחסדים ואוכלים תחילה שבעת המינים ומברכים "מעין שלוש". ואחר כך אוכלים פירות האדמה, ומברכים בורא נפשות רבות [ה"ע ח"ב עמוד קח].

יא. אכל פירות שבעת המינים ושאר פירות העץ, ברכת "על העץ ועל פרי העץ" פוטרת ברכה אחרונה של שאר פירות העץ. אבל אם נתחייב ברכת מעין שלוש על שבעת המינים, ואכל בשר ודגים או שתה ונתחייב בורא נפשות רבות, אין מעין שלוש פוטרם שאינם בכלל "תנובת השדה". ויברך תחילה "מעין שלוש" ואחר כך "בורא נפשות רבות" [ילק"י ח"ג עמוד תפב].

יב. כאשר אכל עוגה ופירות שבעת המינים ושתה יין, בברכה מעין שלוש כוללם בברכה אחת. ואומר תחילה "על המחיה, ועל הגפן ועל פרי הגפן, ועל העץ ועל פרי העץ" [רח יב]. ואם אחד מהם אכל עשרים גרם שיש מחלוקת אם נחשב שעור כזית יכול לכללו גם כן, משום שמימלא מברך מעין שלוש [ילק"י ח"ג תקג]. ואף אם אכל "בריה" יכול לכלול [שו"ת יחווה דעת ח"ו סימן יד].

יג. קטן שמלאו לו שש שנים ומברך, עונים אחריו אמן. והוא הדין מבן חמש ומעלה, שיודע למי מברך, העונה אחריו יש לו על מי לסמוך [ה"ע ח"ב עמוד קלב].

יד. אדם שלקח כוס מים ורצה לברך שהכל, ובטעות יצא מפיו בורא פרי הגפן, אפילו לא תיקן תוך כדי דיבור, יצא ידי חובה. וכן אם לקח כוס "מים", וסבור שזה "יין", והחל לברך על דעת "יין", ובסיום שם לבו וחתם "שהכל", יצא ידי חובה בדיעבד. דהינו למעשה בין אם הכוונה היתה כמו שצריך ולא הברכה, ובין אם הברכה כמו שצריך ולא הכוונה, מחמת המחלוקת אמרינן ספק ברכות להקל, ולא חוזר ומברך [ילק"י ח"ג עמוד תקח-תקי].

טו. אדם הטועם את התבשיל כדי לראות אם חסר תבלין וכדומה, אינו צריך לברך. ודעת מרן שאפילו בולע אינו מברך בשתיה עד רביעית. ובמאכל עד כזית. ואם דעתו לאכילה, מברך אפילו על כלשהו [ח"ע שבת א' עמוד כ"ב].

 

טז. אדם ששמו לפניו כמה סוגי פירות, לדעת מרן אם יש פרי ממין שבעה, הוא קודם למין אחר, אפילו חביב עליו ביותר. ובמיני שבעה כל הקודם לארץ, קודם לחברו לברכה.

ולפי זה הסדר:

א. זית

ב. תמר

ג. ענבים

ד. תאנה

ה. רימון

 

וכדי לצאת ידי חובת כל הדעות, המנהג לברך בסדר הברכות:

מזונות,

גפן,

עץ,

אדמה,

שהכל.

וסימנך:  מג"ע א"ש.

 

יז. חיטה ושעורה שקודמים לכל, זה רק בתבשיל או אפיה, אבל בכוסס שברכתו אדמה, אין דין קדימה [ריא א']. ועוגות מחמשת מיני דגן, אפילו לא מחיטה ושעורה, קודמים לשבעת המינים מפאת חשיבותם, שעושים מהם פת [ריא ד'].

יח. כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. כגון האוכל קרקר עם גבינה, שמברך על הקרקר ולא על הגבינה, שבאה להטעים. וכן האוכל דבר חריף, ואוכל לחם עמו או אחריו להפיג את החריפות, מברך על החריף ולא על הלחם [ילק"י ח"ג עמוד תקכט].

יט. האוכל קרמבו, מחמת שהבסקויט נועד להחזיק את הקרם, מברך על הקרם שהכל ופוטר את הבסקויט. וכן בגביע גלידה, שמברך על הגלידה שהכל, ופוטר הגביע.

אבל בקסטה שבברור יש כוונה לאכול את הבסקויט, וכן בגביע גלידה, מותר. וגביע עבה, שבברור גם על זה כוונתו, מברך מזונות ולא שהכל [ילק"י ח"ג עמוד תקלא].

כ. אין אדם יכול להוציא חברו ידי חובה בברכת הנהנין, אלא אם כן אוכל ושותה עמו. וצריך גם כן ששניהם יהיו יושבים בזמן הברכה. ובדיעבד, גם אם עמדו יצא ידי חובה.

ולגבי ברכה אחרונה, מחמת שאין זימון, אין יכול להוציאו. אך אם יודע שלא יברך, כדאי שיברך ברכה אחרונה בקול רם, ויוציא ידי חובה את כולם [ריג א'-ב'].

כא. אדם שיש לו פרי שברכתו בורא פרי העץ, ופרי שיש בו ספק או מחלוקת אם עץ או אדמה, כגון בננה, פפאיה, יברך תחילה בורא פרי העץ, ויכוון מפורש לא לפטור את הפרי המסופק. ורק אז יוכל אח"כ, לברך בורא פרי האדמה. אך אם לא כיוון, לא יברך בורא פרי האדמה [ריג כפה"ח ס"ק ח'].

כב. ברך על עוגה ויצא ממקומו וחזר, אין חוזר לברך שוב ברכה ראשונה, מחמת שיש סוברים שברכת מעין שלוש צריך ברכה אחרונה במקומה, והוי ספק ברכות להקל [ה"ע ח"ב מ]. ולמעשה גם בשאר דברים שלא משבעת המינים אם אכל עם חבריו, יש אומרים שזה קביעות ואינו חוזר לברך שוב אך לא חוששים לזה [שו"ת יחוה דעת ח"ו ס"י]. אבל אם עבר זמן עיכול גם כן כגון בליל שבועות והושענא רבה יחזור ויברך [יבי"א ח"ח עמוד ק"ה אות ל"ג].

כג. שינה מקומו בבית מחדר לחדר, אינו חוזר ומברך, מחמת שיש אומרים שאין נחשב לשנוי מקום. אבל אם נכנס לשרותים, מחמת שאי אפשר לאכול שם, צריך לחזור ולברך ברכת הנהנין. אבל בדבר שטעון ברכה במקומו כמו פת, אין הדבר מהוה כהפסק. ומחמת ספק ברכות להקל גם בשבעת המינים [ה"ע ח"ב מד].

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×₪×?ר×?×?

בעה"י בשיעור הבא נלמד בהלכות ברכות חלק ג' – "ברכות תפילת הדרך,הגומל,הריח,צורת הברכות והמוציא ידי חובה".

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת