33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 23] – הלכות ברכות חלק א' – ברכת בורא פרי העץ,אדמה,שהכל ובורא מיני מזונות

 

הלכות ברכות חלק א' – ברכת בורא פרי העץ, אדמה, שהכל ובורא מיני מזונות

 

×?מ×?× ×? קש×?ר×?

 

א. מובא בגמרא [ברכות ל"ה ע"א] תנו רבנן: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה ללא ברכה. וכל הנהנה מהעולם הזה ללא ברכה, כאלו מעל. ומסביר רש"י כנהנה מן ההקדש כדאמר לקמן לה' הארץ ומלואה. רבי לוי רמי כתיב: "לה' הארץ ומלואה". וכתיב: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם". ומתרץ לא קושיא, כאן, קודם ברכה, הכל שייך לה', אך אם ברך נותן לו הקדוש ברוך הוא רשות להנות, שנאמר "והארץ נתן לבני-אדם".

 

ב. ברכות הנהנין העקריות מתחלקות לששה:

1. בורא פרי העץ.

2. בורא פרי האדמה.

3. שהכל.

4. בורא מיני מזונות.

5. המוציא.

6. בורא פרי הגפן.

 

ג. הגדרת מה נחשב כעץ או גדל מן האדמה, אנו מסתכלים כאשר הגזע קיים בקיץ ובחורף ומוציא פירות, אז זה פרי העץ. ואם כל פעם גדל הוא מחדש אפילו ששרשיו קיימים בקרקע, ברכתו היא בורא פרי האדמה [או"ח סימן רג כפה"ח ס"ק ז'].

ד. ענבים כל עוד שלא הגיעו לבשלות המקסימלית, ברכתם בורא פרי האדמה, ולבסוף [כלומר: ברכה אחרונה] לא מברך כלום, לא מעין שלוש ולא בורא נפשות רבות. וכשהם מבושלים לגמרי, ברכתם בורא פרי העץ. ואם הם חמוצים ביותר, לא מברך כלום כי זה מזיק.

וכל הפירות, כאשר לא ראויים לאכילה, לא מברך, כי הם מזיקים. ואם ראויים לאכילה אפילו כשהם חמוצים, מברך בורא פרי העץ [ה"ע ח"ב עמוד צד].

ה. גרעיני הפירות אם הם מתוקים, ברכתם כברכת הפרי. אך אם אינם ראויים לאכילה אלא על ידי תקון, הברכה שהכל [רב' ג']. ואם אלו גרעינים שמגדלים על דעת לאכלם, כגרעיני דלעת ואבטיח, ברכתם כברכת הפרי אף על פי שצריך תקון [שאר"י ח"ג עמוד שיז].

ו. על קליפות פירות הדר וכיו"ב הראויים לאכילה, מברכים שהכל. ואם מגדלים על דעת לאכול הקליפה אפילו על ידי בישול, ברכתה כברכת הפרי וכמצוי בקליפת האתרוג [ה"ע ח"ב עמוד צו'].

ז. כל פרי או ירק שאדם ריסקו, אפילו שאין צורתו עליו כלל, מכל מקום הברכה נשארת כברכת הפרי. כך פסק מרן השלחן ערוך, וכך פסק מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. אך מנהג בני אשכנז כרמ"א לברך שהכל. ולכך ממרח תמרים, תמרים פירי וכיוצא בזה ברכתו כברכת הפרי.

ואם נשתנה גם טעמו בגלל צרוף תבלינים, כפלאפל במבה וכדומה, גם לספרדים יש אומרים לברך שהכל, וכן המנהג [ה"ע ח"ב עמוד ק'-קא'].

ח. כל המשקים היוצאים מן הפירות מחוץ לזיתים וענבים, ברכתן שהכל [רב' ח']. ובענבים המשקה היוצא מהם הברכה, בורא פרי הגפן. ובזיתים, השמן זית כששותהו לבדו מזיק, ולכך לא מברך עליו [ה"ע ח"ב צט']. ואם זה בתערובת עם לחם או סלט, הוי טפל. ואם על ידי אניגרון והעיקר אצלו זה השמן, ברכתו בורא פרי העץ [רב' ד'].

ט. פירות שאינם ראויים לאכילה, כגון בוסר או פירות עצי סרק גרועים, ותיקונם ע"י בישול, ברכתם שהכל [רב' יד']. אך פירות אילני סרק, דהינו שטעמם משובח כגון פיניונס [צנובר], ברכתם בורא פרי העץ [ח"ע ט"ו בשבט עמוד קנ]. האוכל לימון מחמת שהוא חמוץ, לא יברך עליו. ואם מתוק מעט, יברך שהכל. ואם הוא סוג של לימון מתוק [תפוז צרפתי] או ששם סוכר על הלימון ואוכלו כך, מברך בורא פרי העץ [שאר"י ח"ג עמוד שכו].

י. על הירקות וכל הפירות הגדלים באדמה, מברך בורא פרי האדמה [רג' א'-רה' א']. והבננה כיון שכלה עצו מדי זמן וגדל מחדש, ברכתו בורא פרי האדמה. כמהין ופטריות מחמת שאינם יונקים מן הקרקע, ברכתם שהכל [רד' א']. וגם גדולי מים נבטים וכדומה, ברכתם שהכל [ילק"י ח"ג עמוד תכח].

יא. כל הפירות והירקות שטובים חיים ומבושלים, מברך עליהם הן חיים, הן מבושלים, כברכתם. ואם טובים חיים ולא מבושלים, על חיים מברך כברכתם, ועל מבושלים מברך שהכל. ואם טובים כשהם מבושלים, על מבושלים מברך כברכתם, ועל חיים מברך שהכל [רב' יב'-רה' א'].

יב. ירקות שטובים חיים ובישלם, והושבחו מחמת הבשר, מברך עליהם בורא פרי האדמה. ורק בצל ושום שבאים רק לטעם ולא לאכילה, מברכים עליהם שהכל. ופירות מבושלים שבאים בסוף הסעודה, מברכים כברכתם, ולא הוו טפל לפת אף שהם מבושלים [ה"ע ח"ב עמוד צט'].

יג. על דברים שאין גידולם מן הארץ, כגון בשר, דגים ומוצרי חלב, ברכתם שהכל, וכן על תה וקפה, כיון שעיקרו מים, מברכים שהכל. וכן על מאכלים שנשתנתה צורתם אך לא מזיקים, או פת שעיפשה, ברכתם שהכל [רד' א'].

יד. שוקולד וחלבה, אף על פי שפסק מרן שבשמים שחוקים עם סוכר, מברך כברכת הבשמים, מכל מקום נהגו לברך שהכל כיון שהסוכר זה הרוב [ה"ע ח"ב עמוד קג'].

טו. קציצות בשר המעורבות עם קמח, סולת, או פרורי לחם. אם זה בא לדבק, ברכתם שהכל. ואם זה בא להטעים, אף על פי שהם מיעוט, מכל מקום ברכתם מזונות [רח' ב'].

טז. האוכל כזית בכדי אכילת פרס, מברך ברכה אחרונה. שעור כזית להלכה תשעה דרהם שהם עשרים ושבע גרם. והורה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שכדאי לחוש לדעת הר"מ שזה ששה דרהם, שהם שמונה עשר גרם. ושעור כדי אכילת פרס להלכה שבע וחצי דקות. וכדאי לחוש לפוסקים שזה ארבע דקות [ה"ע ח"ב קיג]. ובשבעת המינים שאכלם, מברך ברכה מעין שלוש. ובשאר הדברים, מברך בורא נפשות רבות [רז' א'-רח' א'] – [הברכות האחרונות הללו מופיעות בסידורים ובבירכונים, וכן באתרינו בערך "סידור"].

יז. בשתיה כדי להתחייב בברכה אחרונה, צריך לשתות שעור רביעית בזמן של שתית רביעית. ומפאת שיש אומרים שגם בשתיה השעור בכזית, כתב מרן שטוב להחמיר שלא לשתות בין כזית לרביעית [רי' א']. השותה תה או קפה כשהם חמים, כיון שאין דרך לשתותם בפעם אחת, נהגו הספרדים שלא לברך בורא נפשות, אפילו שתאם בבת אחת, ומנהג בני אשכנז לברך בורא נפשות רבות אפילו שתאו מעט מעט, כי כן דרכו. ואם שתאו קר בבת אחת בתה שכך דרכו מברך בורא נפשות. ובקפה שאין דרך לשתותו קר, לא יברך [ה"ע ח"ב עמוד קכו].

יח. אוכל פרי שלם כאחת, כגון ענב או תות שדה שהוי בריה, ישנה מחלוקת אם מברך ברכה אחרונה, אף על גב שלא הוי כזית. וגם כאן כתב מרן שלכתחילה לא יאכל אלא כזית או חצי בריה. והגדרת בריה, זה פרי שלם. שאם פולט את החרצן, לא נחשב כבריה [רי' א'].

 

יט. על פת הבאה בכיסנין – עוגות, מברכים בורא מיני מזונות. ומרן הביא ג' דעות מה הגדרת -

פת הבאה בכיסנין:

א. עסה שאפו אותה עד שכוססים אותה כמו קרקר.

ב. עסה העשויה כיסים כיסים וממולאת בדבש ושקדים.

ג. עסה שמעורב בה סוכר או תבלינים וטעמם ניכר לדעת מרן מברך בורא מיני מזונות. ולדעת רמ"א צריך שיהא הרוב ולכך חלה מתוקה לספרדים ברכתה מזונות ולאשכנזים המוציא. ודבר שלא ברור אם הוא מתוק כדאי שלא לאכלו אלא בתוך סעודה.

ואת כל הדעות פסק מרן להלכה לברך עליהם מזונות ועל המחיה [קסח ו'].

 

כ. בצק הממולא בשר ודגים או כל דבר שהדרך ללפת בו את הפת, ברכתו המוציא [ה"ע ח"ב עמוד קיד].

כא. פיצה, שבעיסה ניכר טעם החלב או השמן, ברכתה בורא מיני מזונות. אך אם לא ניכר טעם החלב והשמן, ברכתה המוציא. וכך המציאות ברוב ככל סוגי הפיצות [שם].

כב. דיסה העשויה מחמשת מיני דגן, אם היא עבה שלועסים אותה, מברך "בורא מיני מזונות". ואם היא דלילה, ששותים אותה, ברכתה "שהכל" [רח ו']. לחם שבשלו או טגנו, אם יש בזה כזית, ברכתו "המוציא". ואם החתיכות קטנות, ברכתו בורא מיני מזונות [קסח י']. וכדאי לעשות או חתיכות קטנות מאוד או גדולות, לחוש לכל הדעות בשעור כזית. וכן הדין אם ערב פרורי לחם ביין, קקאו וכיוצא בזה, שכבר לא ניכר הלחם, ואין בו גם כזית, שמברך בורא מיני מזונות [שם].

כג. אם אכל עוגות בשעור קביעות סעודה, מברך תחילה "המוציא" ובסוף ברכת המזון. ויש מחלוקת אם יטול ידים בברכה או לא. וזה דוקא בדברי מאפה, לאפוקי חמשת מיני דגן מבושלים, שבכל שעור מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה. ויש מחלוקת אם קביעות סעודה זה שלוש ביצים [מאה ששים ושתים גרם] או ארבע ביצים שהם מאתים ושש עשרה גרם. ולכך יזהר שלא לאכול השעור שבנתיים, שנכנס לספק אם חייב ברכת המזון [קסח ו']. ואם אכל יברך על המחיה.

כד. כזית עוגה שחייב ברכה אחרונה, ישנה מחלוקת אם מחשבים זאת לפי הקמח ללא התוספות להמלוי. ולהלכה פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שאם יש שישית קמח דנים כאלו כולו קמח. ואם לא, צריך שיהא כזית דגן בכדי אכילת פרס לגבי ברכת על המחיה [ח"ע ט"ו בשבט עמוד קצ].

כה. אורז כשהוא מבושל, נוהגים לברך עליו תחילה מזונות, ולבסוף בורא נפשות רבות. ואם כוססים אותו, כגון פצפוצי אורז, פרכיות, מברך בורא פרי האדמה ובורא נפשות רבות [רח' ד'].

כו. חיטים קלויים או מבושלים, והגרעינים שלהם שלמים, כגון חיטה תפוחה, מברך תחילה בורא פרי האדמה. ולבסוף יש מחלוקת אם בורא נפשות רבות או על המחיה. ולכך כתב מרן שיזהר שלא לאכול כזית, או יאכלם בתוך הסעודה, או כאשר ממילא צריך לברך על המחיה ובורא נפשות רבות [רח' ד']. ומכל מקום אם אכל יברך בורא נפשות רבות כי כן עיקר [ח"ע ט"ו בשבט עמוד קפג במקורות].

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×₪×?ר×?×?

בעה"י בשיעור הבא נלמד בהלכות ברכות-חלק ב' – "טעות או הפסק בברכות".

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת