33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות ארבעת התעניות

 

הלכות ארבעת התעניות

 

×?מ×?× ×? קש×?ר×?

 


א. מובא בזכריה [פ"ח יט']: "כה-אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית-יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". וצומות אלו לרוב הפוסקים כיום הם מדברי קבלה. ושמות הצומות הם לפי החדשים.

פרשו חז"ל, צום הרביעי זה צום י"ז בתמוז, כי חודש תמוז הוא הרביעי לחודש ניסן. צום חמישי, זה צום תשעה באב, כי חודש אב הוא החמישי לחודש ניסן. צום השביעי, זה צום גדליה שחל בשלושה בתשרי, וצום העשירי, זה צום עשרה בטבת. וכל ישראל מתענים בימים אלו מפני הצרות שארעו בהם, כדי לעורר ולפתוח הלבבות לדרכי התשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ולמעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרמו להם ולנו אותם הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב מעשינו, כמו שנאמר: והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם. [ילקוט יוסף על מועדים עמוד תקכז].

 

ב. יז' בתמוז ארעו בו חמישה דברים:

א. הובקעה העיר בתקופת בית שני.

ב. שרף אפוסטמוס את התורה.

ג. הועמד צלם בהיכל.

ד. נשתברו הלוחות.

ה. בוטל התמיד.

 

תשעה באב ארעו בו חמישה דברים:

א. חרב בית המקדש בראשונה.

ב. חרב בית המקדש בשניה.

ג. נגזר על אבותינו שימותו במדבר ולא יכנסו לארץ.

ד. נלכדה עיר גדולה ושמה "ביתר", שהיו בה אלפים ורבבות מישראל, והיה להם מלך גדול אחר חורבן בית שני, ודימו כל ישראל שהוא המשיח, ונפל ביד הרומאים ונהרגו כולם, והיתה צרה גדולה כחורבן בית המקדש.

ה. חרש טורנסרופוס את ההיכל וסביביו, ככתוב: ציון שדה תחרש. 

 

צום גדליה:

א. ב- ג' בתשרי נהרג בו גדליהו בן אחיקם.

ב. נכבית גחלת ישראל שארית הפליטה מארץ ישראל, שנשארו אחר חורבן הבית השני.

 

עשרה בטבת:

סמך נבוכדנצר הרשע על ירושלים והביאה במצור. [היום בו החל המצור על ירושלים].

 

ג. תענית אסתר:

עושים אותו: 

לדעה אחת: זכר לנס שארע בי"ג באדר, שהיו בתענית שיצילם ה' מאויבהם, או

לדעה שניה: זכר לשלושה ימים שצמו עם ישראל בחודש ניסן לביטול גזרת המן.

 

ד. כל הצומות חוץ מתשעה באב מותרים ברחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, ונאסרו רק באכילה ושתיה. והתענית מתחילה מעמוד השחר עד צאת הכוכבים [או"ח סימן תק"נ ב']. וההולך לישון שרוצה לקום קודם עמוד השחר ולאכול, צריך לעשות תנאי שאינו מקבל עליו התענית [תקסד א]. וגם בעשרה בטבת שחל ביום ששי חייב לצום עד צאת הכוכבים, אף שעל ידי זה נכנס לשבת כשהוא בתענית [רמט ד]. ויש מחמירים בתענית ברחיצה בחמין, ודעת מרן שאין לחלק. ואף למחמירים אם חל בערב שבת, רוחצים בחמין לכבוד שבת [ילק"י ח"ה תקל].

ה. כל הצומות הללו אם חלו בשבת, מאחרים אותם לאחר השבת [תק"נ ג']. חוץ מתענית אסתר שמקדימים ליום חמישי, מכיון שהתענית לא באה בגלל פורענות [תרפ"ו ב'].

ו. נהגו להכריז על צום עשרה בטבת ויז' בתמוז בשבת קודם התענית. ומנהג בני אשכנז שלא להכריז כלל [תקנ ד].

ז. הכל חייבים להתענות בתעניות אלו, ואסור לפרוץ גדר [שם א']. ומכל מקום ילדים שלא הגיעו למצוות, לא יתענו [ילק"י ח"ה תקל]. ואשה בהריון אחר חודש שלישי, או אפילו מתחילת ההריון במידה וקשה לה, וכן אישה אחר לידה תוך שלושים יום, או אפילו עד עשרים וארבע חודש אחר לידה והיא מניקה בפועל או מרגישה שקשה לה, פטורות מהתענית [שם תקלא-ח"ע פורים לח הערה ו].

ח. חולה אפילו אין בו סכנה, פטור מהתענית ואפילו בתשעה באב, ובלבד שיאכל בצנעה. ואפילו חולה שנתרפא אלא שעודו תשוש מהמחלה, או זקנים שהם תשושי כח, גם כן דינם כחולה, ופטורים מן התענית. ובכל אלו אין צריכים לאכול פחות מהשעור [ילק"י ח"ה תקלב].

ט. חתן וכלה ושלושת בעלי ברית אברהם מתענים ומשלימים, מחוץ לתענית אסתר או אם הצום דחוי משבת ליום ראשון, לא ישלימו התענית ויאכלו אחרי מנחה גדולה [ה"ע ח"ב רט].

י. ברית מילה שנעשית בתענית צבור, המקדש אומר לקטן או ליולדת לכון לברכת בורא פרי הגפן, ונותן להם לשתות [תקנ"ט ז']. וביום כפור מנהג הספרדים שלא מברכים על הכוס, ויש נוהגים להטעימו לתינוק שהגיע לחנוך. ומנהג בני אשכנז לתת לתנוק הנמול [ח"ע י"ג שמב-תרכ"א ב ג].

יא. מותר לעשן סיגריות בתענית, אך יעשו זאת בצנעה. ואדם בריא הנזקק לתרופה ויכול לקחתה ללא מים, מותר. וזה כאשר אין לו מחלה פנימית, שבמקרים כאלו בדרך כלל פטור מהתענית [וכדלעיל ילק"י ח"ה תקלה].

יב. ראוי שלא לשטוף את פיו ביום התענית, ורק מי שהדבר קשה עליו ביותר, ישטוף. ויעשה כן בפחות מרביעית מים כשראשו מוטה למטה [שם תקלד].

יג. אדם ששכח ואכל בתענית, מכל מקום חייב להמשיך ולצום עד הערב, ומעיקר הדין אין צריך לצום יום אחר. ואם אכל פחות מכזית [צ"ל ככותבת] או שתה פחות מרביעית, נחשב עדין כצם לענין להצטרף למנין לאמירת עננו במידה או עליה לתורה [שם תקלה].

יד. טעה וברך על מאכל בתענית ושם לבו לפני שטעם, טועם מעט כיון שאיסורו מדרבנן, כדי שלא יעבור על "לא תשא", שדעת הרמב"ם זה איסור דאורייתא [שם תקלו].

טו. בעלי מסעדות וקיוסקים וכן כל מקום שמוכרים דברי מאכל לאכילה מידית, לא ראוי שיפתחו ביום התענית שיש בזה משום "לפני עיור", אפילו שיכולים לקנות במקומות אחרים. אבל בעלי חנויות מכולת שאפשר לתלות בהתר שקונים למוצאי הצום או לקטנים, מותר להם לפתוח [שם תקל].

טז. אומרים בתפילת העמידה של לחש "עננו" בברכת שומע תפילה, ואם שכח אין מחזירים אותו. ואם שכח ורוצה לאמרו לפני עושה שלום, יכול [תקסה ב]. ואם אמר ברוך אתה ה', לא יחתום למדני חוקיך כדי לומר עננו, אלא יחתום הברכה וימשיך [ילק"י ח"ה תקלז].

יז. מנהג הספרדים לומר "עננו" בתענית שחרית ומנחה. ורמ"א הביא שמנהגם לומר רק במנחה, שמא יואחזנו בולמוס ולא יגמור הצום, והשליח ציבור אומר גם בשחרית [תקס"ה ג']. ויש נוהגים לומר גם בערבית, אף שעדין לא החלו לצום [ילק"י ח"ה תקלו].

יח. בחזרת השליח צבור אומרים עננו ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא, וסמכו זאת שפרק י"ט בתהלים מסיים ה' צורי וגואלי, ופרק כ' מתחיל "יענך ה' ביום צרה", וזאת חתימת הברכה "העונה לעמו ישראל בעת צרה". ואף שבתענית צבור רגילה צריך שיהיו עשרה מתענים, בתעניות אלו שהם מדברי קבלה, די ברוב מנין שהם ששה [ילק"י ח"ה תקלט]. וזאת כשאלו שאינם מתענים, עושים לפי ההלכה [ח"ע א"ת עמוד פ]. והגדרת "מתענה" היא, מי שמתכונן לגמור את התענית, אך במסופק אם יגמור, לא מצטרף [ילק"י ח"ה תקלח].

יט. במידה ואין ששה מתענים, אומר שליח צבור "עננו" בשומע תפילה ללא חתימה כיחיד [שם תקמב].

כ. שכח שליח צבור לומר עננו והמשיך ברכת רפאנו, כל עוד שלא חתם, חוזר ואומר עננו. ואם אמר ברוך אתה ה', ממשיך העמידה ואומר עננו בשומע תפילה כיחיד [שם תקלח].

כא. אחרי תפילת העמידה בשחרית אומרים וידוי ונפילת אפים, ושם מוסיפים הסליחות. ואם יש בעלי שמחות אומרים וידוי ומדלגים נפילת אפים, ואומרים הסליחות עד והוא רחום, ואומר חצי קדיש, ובעלי השמחות לא יאמרו כלום [קלא ה]. ובתפילת מנחה אם יש בעלי שמחה, אין אומרים וידוי ונפילת אפים [ת"ה תענית צג].

כב. בתענית כאשר מתפללים בבית האבלים, אין אומרים אלא הסליחות הראויות לאותה תענית בלבד [שם].

כג. בימי תענית צבור בשחרית ומנחה, מוציאים ספר תורה וקורים בפרשת ויחל, בין אם חל בשני וחמישי או בשאר ימים [תקסו א]. ואין להוציא ספר תורה אלא אם כן יש ששה מתענים [ילק"י ח"ה תקמז], ומנהג בני אשכנז להפטיר, ואין מנהג הספרדים כן [שם תקמ"ה].

כד. כל העולים לספר תורה צריכים להיות אנשים צמים, ואפילו אם הכהן והלוי אינם צמים, ואין כהן ולוי אחרים שצמים, לא יעלו. וכן השליח צבור צריך להיות מהצמים, ורק אם אין מישהו אחר שיהא שליח צבור, מותר, כדי שלא יבטלו מתפילה וקריאת התורה, אך לא יאמרו ענני ברכה בפני עצמה [שם תקמט].

כה. כל תענית צבור עומדים שניים עם השליח צבור מימין ומשמאל [תקסו ז], וכיום אין נוהגים כן, כי כל אחד קורא את הסליחות בעצמו [ילק"י ח"ה תקמט].

כו. בתפילת מנחה מוציאים ספר תורה לפני תפילת העמידה וקורים שלושה עולים, ואומרים עננו בלחש ובחזרה, כמו בתפילת שחרית. ואם מתפללים סמוך לשקיעה, ונמצאים בזמן ברכת כהנים תוך חצי שעה לשקיעה, אומרים גם כן ברכת כהנים. וזמנה לכתחילה עד השקיעה, ובדיעבד עד צאת הכוכבים. אבל אם מתפללים בחצות היום, לא יאמרו ברכת כהנים, וכן גם לא יאמרו אלקינו ואלקי אבותינו [שם תקנ-תקנא].

כז. לעשות ברכת כהנים יכולים רק כהנים שצמים, אבל מי שאינו צם, אפילו הוא אנוס, אין יכול לברך ברכת כהנים. ורק בשחרית שגם בלא התענית יש ברכת כהנים, יכולים לשאת כפיהם [שם].

כח. אם חלה התענית בימי שני וחמישי, וקראו בטעות פרשת השבוע במקום קריאת התענית, אפילו שמו ליבם באמצע אין צריך להפסיק, אלא יגמרו הקריאה [ת"ה תענית ק]. וכן במידה ואין ששה צמים, יקראו פרשת השבוע [שם קא].

כט. בימי הצומות עשרה בטבת, יז' בתמוז וצום גדליה, מותר לשאת אשה, ומכל מקום אם אפשר, כדאי שיאחרו הנשואין עד סוף הצום [שם מ].

 

 

×?מ×?× ×? קש×?ר×?

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת