33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 21] – הלכות שאלת הגשמים

 

הלכות שאלת הגשמים [מ- ז' חשוון - "ברך עלינו"]

 

 

 

 

א. תקופת הגשמים מתחילה מט"ו בתשרי עד ט"ו בניסן, ומכיון שהגשמים בחג הסוכות הם סימן לא טוב, שכביכול אין חפץ לקדוש ברוך הוא בישיבתנו בסוכה, לכן מתחילים בשמיני עצרת להזכיר את הגשמים, ומשום שחשו חכמים עד שיגיע האחרון מעולי הרגל לביתו, שואלים על הגשמים רק בז' בחשון [שם קיז' א'].

ב. מקומות שאינם זקוקים לגשם כמו ארץ ישראל, שואלים את הגשם ביום ששים לתקופת תשרי, דהינו אם תקופת תשרי היתה ביום ראשון בשבוע שיוצא יום הששים, יחול זמן השאלה ביום רביעי, והוא הבדל של יומיים בשבוע, וכל המקומות בחו"ל שמזג האויר בהם כארץ ישראל, דינם כארץ ישראל ושואלים מז' בחשון [שם- ילק"י א' רמט'].

ג. מקומות שהאקלים ומזג האויר שלהם הוא הפוכים מארץ ישראל, שהחורף שלהם הוא מניסן עד תשרי והקיץ מתשרי ועד ניסן, כגון דרום אמריקה ואוסטרליה. לא ישאלו גשם בברכת השנים כלל, אלא יבקשו "ותן טל ומטר לברכה" בברכת שומע תפילה בתקופת הגשמים שלהם [ה"ע א' קלז'].

ד. אדם ששאל את הגשם בתקופת הקיץ, חוזר ומתפלל, כי הגשם בקיץ סימן קללה [שם קיז' ג']. ואם נזכר תוך כדי העמידה חוזר ל"ברכנו" [שם כפה"ח ס"ק כח']. ומכל מקום במידה ושאל אחר החג קודם ז' בחשון, אין מחזירים אותו, מכיון שזה באמת זמן הגשמים, ועוד שיש ראשונים שאומרים שבימינו שאין עולי רגל, שואלים גשם ממוצאי יום טוב של שמיני עצרת, כמו כן גם בעזרת ה' כשיבנה בית המקדש, סביר שיבטלו את התקנה לפי תנאי התחבורה כיום [ה"ע א' קלו'].

ה. מנהג בני אשכנז שבקיץ ובחורף אומרים "ברך עלינו", אלא שבחורף מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה", ומנהג הספרדים לומר "ברכנו" בקיץ ו"ברך עלינו" בחורף [ילק"י א' רמז'].

 

ו. דין מי שטעה ואמר בחורף ברכנו:

א. אם נזכר קודם שסיים את הברכה יחזור ויאמר "ברך עלינו".

ב. אם אמר "ברוך אתה ה' " ונזכר, יסיים "למדני חוקיך", ויחזור לומר "ברך עלינו".

ג. חתם "מברך השנים" ועדיין לא החל "תקע בשופר", יוסיף מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בברכת "תקע בשופר".

ד. אם החל "תקע בשופר" ונזכר ימשיך עד ברכת "שמע קולינו", ושם יוסיף "ותן טל ומטר לברכה".

ה. ואם שכח ואמר "ברוך אתה ה' " ונזכר, יאמר "למדני חוקיך", ויחזור ויאמר "שמע קולנו", בתוספת "ותן טל ומטר לברכה".

ו. אם חתם "שומע תפילה" ועדיין לא החל "רצה", יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך "רצה".

ז. המשיך "רצה", כל עוד שלא הגיע ל"עושה שלום", חוזר מ"ברך עלינו" ומשם ממשיך על הסדר. ואם מוסיף בקשות לפני "עושה שלום", נחשב עדיין נמצא בתפילה, וחוזר מברך עלינו.

ח. הגיע ל"עושה שלום", אפילו לא עקר רגליו חוזר לראש התפילה [שם רנב'].

 

ז. אם טעה בתפילת ערבית, אף על גב שלהלכה זה רשות, מכל מקום אם טעה ואמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו", צריך לחזור ולהתפלל שנית גם אם הוא באמצע תפילתו [שם רנד']. וכן הדין בערבית של ליל ז' בחשון [שם רנו'].

ח. אשה שטעתה ואמרה "ותן טל ומטר", או לא אמרה כלל, דינה כאיש. ואף אם כבר התפללה באותו יום וטעתה בתפילה הנוספת, תפילה שהיא הוסיפה על עצמה, מכל מקום דינה כאילו קבלה עליה זאת כחובה [שם רנה'].

ט. אדם שמסופק בחורף אם אמר "ברכנו" או "ברך עלינו", אם זה תוך שלושים יום לז' בחשון, אנו תולים לומר שאמר לפי הרגל לשונו "ברכנו", ודינו כמי שאמר "ברכנו" לכל פרטי ההלכה. ורק במידה וכבר סיים תפילתו וצריך לחזור על העמידה, כדאי שיעשה תנאי של נדבה לעמידה הנוספת שמתפלל, מספק אולי התפלל כראוי [שם רנז'].

י. אם הרגיל לשונו אחרי ז' בחשון לומר "ברך עלינו" על ידי שאמר תשעים פעם "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו". ונסתפק מה אמר, דינו כודאי שאמר "ברך עלינו". ואם הוא שליח צבור קבוע, די לו בשמונה עשר יום כדי שיחשב שהתרגל לומר "ברך עלינו" [שם רנז'].

יא. אדם שהגיע ל"אלקי נצור", ונזכר שלא אמר "ברך עלינו", שלהלכה צריך לחזור ל"ברך עלינו", לא יענה שם קדיש וקדושה, שאם כן גילה בדעתו שסיים העמידה, אלא יחזור ל"ברך עלינו" [שם רנז'].

יב. אדם שהתפלל בשבת תפילה של חול, ובתפילה זו טעה ואמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו", ושם ליבו לכך רק אחר שהמשיך בתפילתו, לא יחזור ל"ברך עלינו", אלא יפסיק מיד ויתחיל בתפילת השבת [שם רנח'].

יג. בן ארץ ישראל שהלך לחוץ לארץ קודם ז' בחשון ושוהה שם, אם דעתו לחזור במשך השנה, או שיש לו אשה ובנים בארץ ישראל, שואל כבני ארץ ישראל החל מז' בחשון, ואם הוא שליח צבור יאמר בחזרה "ברכנו", וטוב שב"שמע קולנו" יאמר בשקט "ותן טל ומטר לברכה" [שם רסד'].

יד. עקר דירתו מארץ ישראל לחוץ לארץ, אפילו החל לשאול גשם, מפסיק ונוהג כבני חוץ לארץ [שם].

טו. תייר שבא אחרי ז' בחשון לארץ ישראל, שואל כבני ארץ ישראל, וכשיחזור לחוץ לארץ יפסיק ויאמר כבני חוץ לארץ כעבור ששים לתקופה [שם רסה'].

 

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×? של ×?שם

בשעור הבא נלמד בהלכות צרוף למנין.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת