33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות ראש חודש

 

הלכות ראש חודש

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×? ראש ×?×?×?ש

 

א. שבת קודם ראש חודש מכריזים על החודש בין אם הוא יום או יומיים, חוץ מחודש תשרי שלא מכריזים, שנאמר בו "בכסה ליום חגנו" [או"ח סימן תי"ז כפה"ח ס"ק א'-ה'].

ב. ראש חודש מותר בעשית מלאכה, ויש נשים שנהגו שלא לעשות מלאכה והוא מנהג טוב, והוא זכר שלא השתתפו במעשה העגל [ תיז א']. והמנהג להמנע רק מטויה וכדומה, אבל שאר מלאכות הבית עושות, ונמנעות ממלאכות כבדות [ה"ע ח"ה עמוד ח']. ואין הבעל או המעביד יכולים לכפות על האשה לעבוד בראש חודש.

ומכל מקום אם זה גורם לה לסיכון פרנסתה או שזקוקה לזה לפרנסתה, מותר לה לעבוד [שם ג'].

ג. מותר לאדם להסתפר ולגזוז צפרניו ביום ראש חודש, ויש נמנעים משום צוואת רבי יהודה החסיד [ילק"י ד/ה עמוד רנב].

ד. אסור להתענות ביום ראש חודש, ורק אם נתחייב תענית חלום, מותר לו, וצריך לעשות תענית לתעניתו ככפרה, כמו ביום שבת [תיח א'-ה'].

ה. מצוה להרבות בסעודת ראש חודש [תיט א'], וזאת משום קדושת ראש חודש שהוקש לחגים שנאמר "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם". וכל מזונותיו של אדם קצובים לו, מתשרי, ועד תשרי, חוץ מתשרי. ראשי תבות: ת"ת, שבתות, ראש חודש, ימים טובים [שם כפה"ח א']. ומכל מקום יוצא באכילת פירות [ה"ע ח"ה ח'], והמצוה ברבוי סעודה עיקרה ביום [ילק"י ד/ה רסד].

ו. בראש חודש אסור להספיד ולקונן [תכ' א'], ורק לתלמיד חכם בפניו מותר [יו"ד סימן תא' ה']. ואמירת צידוק הדין בראש חודש תלויה במנהג המקומות, ואם אין מנהג ידוע, לא יאמרו.

ז. בתפילת שחרית, בקרבנות מנהג בני אשכנז להוסיף פרשת "ובראשי חדשכם", והספרדים אין מוסיפים מכיון שקוראים זאת בס"ת [תכא א']. ולפי הקבלה, גם ביום שבת לא קוראים פרשת מוסף שבת [שם כפה"ח ס"ק ג'].

ח. ערבית שחרית ומנחה מוסיף בתפילת העמידה "יעלה ויבא" ברצה, ואם לא אמרו בערבית, אינו חוזר, אפילו ראש חודש יומיים, וזאת משום שלא היו מקדשים את החודש בלילה [תכב א']. ואם עדין לא חתם הברכה, חוזר ואומר יעלה ויבא. אך אם אמר ברוך אתה ה', לא יסיים למדני חוקיך, אלא יחתום כרגיל ולא יחזור [ילק"י ד/ה רסט].

 

ט. שכח לומר יעלה ויבא בשחרית ומנחה:

א. אם לא אמר את הברכה, יחזור ויאמר.

ב. אם אמר ברוך אתה ה', יסיים למדני חוקיך, ויחזור לרצה.

ג. אם חתם המחזיר שכינתו לציון, ולא התחיל מודים, יאמר שם יעלה ויבא.

ד. אם החל מודים ולא הגיע לעושה שלום, חוזר לרצה.

ה. נשאר לו לומר רק עושה שלום, חוזר לתחילת העמידה.

ו. אם רגיל להוסיף שם תחנונים הוי כחלק מהעמידה [שם ערב].

 

י. שכח לומר יעלה ויבא, ואמרו באמצע מודים במקום שמוסיפים על הניסים, לא יצא ידי חובה, וחוזר [ה"ע ח"ה עמוד ט'].

יא. אדם שמסופק אם אמר יעלה ויבא, לדעת מרן חוזר ומתפלל עמידה שמסתמא לא אמר, ולדעת רמ"א לא חוזר, ונקטינן להלכה כמרן וחוזר [תכב א']. ומכל מקום אם גמר את העמידה, כשחוזר כדאי שיעשה תנאי של נדבה, חוץ מיום שבת שאין מתפללים נדבה [יב"א ח"ז או"ח סימן כח].

יב. אשה ששכחה לומר יעלה ויבא, דינה כמו האיש לכל הדינים, ואפילו כבר התפללה תפילה אחת באותו יום [ילק"י ד/ה רעט].

יג. שליח ציבור ששכח ולא אמר בחזרה יעלה ויבא, אם שמו ליבם כל עוד לא גמר את העמידה, חוזר לעבודה. אך אם סיים את העמידה, אם מדובר בתפילת שחרית, לא מטריחים אותם לחזור, ויסמכו על תפילת מוסף. אך בתפילת מנחה, יחזרו שוב תפילת העמידה [קכו ג']. ובשחרית כאשר שליח ציבור חוזר, יש מחלוקת אם יחזרו גם על ברכת כהנים או לא, ונקטינן ספק ברכות להקל, ולא יחזרו [ילק"י ד/ה רפ'].

יד. באמירת הלל בראש חודש לדעת מרן לא מברכים, ולדעת רמ"א מברכים [תכב ב']. ולכך ספרדי השומע אשכנזי המברך לא יענה אחריו אמן, שהרי לדעת מרן זאת ברכה לבטלה [ה"ע ח"א עמוד קצד].

טו. נשים מבנות אשכנז הרוצות לברך על ההלל, לדעת המשנה ברורה יכולות וכן המנהג, ודעת הישועות יעקב הרב יעב"ץ ועוד, ששב ואל תעשה עדיף, ולא יברכו.

טז. נהגו לכפול פסוקים בהלל, וכל מקום יעשו כפי מנהגו [תכב ג']. ומנהג הספרדים כדעת האר"י הקדוש, לכפול מהפסוק "אודך" עד סוף ההלל [ה"ע ח"ה כז'].

יז. הלל אף אם אומרו ללא ברכה אסור להפסיק בו אלא רק לקדיש, קדושה, ואמנים של ברכות, אך לא ברוך הוא וברוך שמו. ואם אומר הלל בברכה, מותר רק חמישה אמנים של קדיש, וקדושה [שם כא']. וצריך לאמרו מעומד [תכב ז']. ואומרו על הסדר, שאם אמרו למפרע, לא יצא [תכב ו'].

יח. מנהג הספרדים שאומרים הלל בבית האבלים, כל הציבור מחוץ לאבל. ואם המקום שיושבים עליו שבעה, באותו חדר שמתפללים בו נפטר המת עליו יושבים שבעה, יצאו חוץ לחדר באמירת ההלל. ואם חל ראש חודש ביום השביעי, יאמרו תחילה לאבלים הפסוקים שמוציאים אותו מהאבלות, כדי שיוכל גם הוא לומר עמהם ההלל [ילק"י ד/ה רצז].

יט. זמן אמירת ההלל הוא כל היום, ואין הבדל בזה בין הלל עם ברכה ללא ברכה. ולכך מי שלא התפלל בבוקר, מכל מקום יכול עדין לומר הלל וכן להתפלל תפילת מוסף משך כל היום [ילק"י ד/ה רצז].

כ. אחר ההלל אומרים קדיש תתקבל, וזה במידה ויש תפילת מוסף באותו יום, אבל כאשר אין תפילת מוסף כגון בימי החנוכה, אומר השליח ציבור חצי קדיש [תכג א'].

כא. ומוציאים ספר תורה ויש נוהגים להגיד יהי רצון של ראש חודש, ויש שנוהגים שלא לאמרו ואומרים במקומו בריך שמיה, וכך יותר ראוי אם יעשה הדבר ללא מחלוקות [ילק"י ד/ה רצט].

כב. קוראים בתורה פרשת קרבן ראש חודש וקורא הכהן פסוקים וידבר, צו, ואמרת. והלוי חוזר וקורא ואמרת ומוסיף הכבש האחד ועשירית האיפה. וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם, ורביעי קורא בראשי חדשיכם עד הסוף [תכג ב']. ואסור להוסיף על אלו עוד עולים מפני טורח ציבור, שאנשים ממהרים לעבודה [שם א'].

כג. ראש חודש טבת שיוצא בחנוכה וחל ביום חול, מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שלושה בשל ראש חודש, שתדיר קודם. ואין אומרים חצי קדיש אחריו, שלא קראו ארבעה שהם חובת היום, ורביעי קורא בשל חנוכה. ואם בטעות החלו בשל חנוכה, קורא אחד בשל חנוכה, ושלושה אחר כך בשל ראש חודש.

ואם הוציאו ספר תורה אחד, ובטעות קראו כל הארבעה בשל ראש חודש, אין קוראים בשל חנוכה. אבל במידה והוציא שני ספרי תורה, עולה קורא חמישי בספר תורה שני כדי שלא לפגמו [ילק"י ד/ה שג'].

כד. אחר קריאת התורה אומר חצי קדיש, ולפי האר"י צריך להחזיר אז את הספר תורה להיכל. ויש נוהגים להחזירו אחרי שגומרים אשרי קדושה דסדרא ושיר של יום [ילק"י ד/ה שא'].

כה. ואומרים אשרי, ומדלגים "למנצח" כי כתוב בו "יענך ה' ביום צרה", וממשיכים קדושה דסדרא, ונוהגים להוסיף אמירת "בית יעקב" עם שיר של יום, אך משמיטים את המילים "השיר שהיו הלויים בבית המקדש", מחמת ששיר של יום, הוא של ראש חודש, וכן לא אומרים תפילה לדוד [שם].

כו. בסיום אומרים חצי קדיש, וחולצים את התפילין, שאין מתפללים מוסף של ראש חודש עם תפילין. וגם הנוהגים להניח תפילין של רבינו תם, יניחו לפני תפילת מוסף לחוש לדעת המקובלים [ילק"י ד/ה דש'-שה']. ומכל מקום מי שלא הספיק, או כגון שהוא שליח ציבור ולא רוצה שימתינו עבורו, יניח אחרי מוסף [ה"ע ח"ה כח'].

כז. בתפילת מוסף אומרים חזרת השליח ציבור, כי כן צריך מעיקר הדין להלכה. והספרדים נהגו לומר קדושת "כתר", והאשכנזים לומר נקדש [ילק"י ד/ה שז'].

כח. בשבת וראש חודש אומרים נוסח "אתה יצרת" שכולל שבת וראש חודש יחד, ואם חתם בשל שבת בלבד, יצא, מכיון שהזכיר ראש חודש באמצע. אך אם חתם בשל ראש חודש לבד, לא יצא, כי שבת היא העיקר [שם שיא].

כט. בברכת המזון אומר "יעלה ויבא" לפני "בונה ירושלים", ואם שכח אינו חוזר. ואם נזכר אחרי שחתם "בונה ירושלים", אומר "ברוך שנתן ראש חודש לעמו ישראל לזכרון" [תכד א'], ואומרו ללא שם ומלכות [ילק"י ד/ה שיג]. והמשנה ברורה כתב לאמרו בשם ומלכות [תכד מ"ב ס"ק ב'].

ל. ראש חודש שחל בשבת מוסיף "יעלה ויבא" בכל תפילות העמידה. ומוציאים שני ספרי תורה, בראשון קורא בפרשת השבוע, ובשני קוראים בשל ראש חודש. ומפטיר "השמים כסאי", חוץ מראש חודש אלול שחל בשבת, שמפטיר "עניה סוערה" [תכה א'].

לא. אם חל ראש חודש ביום ראשון, מפטירים ביום שבת "ויאמר-לו יהונתן מחר חודש". ואם ראש חודש הוא בימי שבת וראשון, מפטיר "השמים כסאי", ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת "ויאמר-לו יהונתן מחר חודש" [תכה ב']. 

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות ראש חודש

חודש טוב ומבורך!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת