33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 19] – הלכות קריאת ספר תורה

 

הלכות קריאת ספר תורה

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של קר×?א×? ×?ס×₪ר ×?×?ר×?

 

 

א. משה רבנו תיקן לישראל שיהיו קוראים בתורה בשבת, בשני וחמישי, כדי שלא ישהו שלושה ימים בלי תורה, ובא עזרא ותיקן שיהיו קוראים במנחה בשבת, ושיהיו שלושה עולים, וקוראים לפחות עשרה פסוקים [ילק"י ח"ב יב'].

ב. בימות החול, שמותר לעבוד בהם, אסור להוסיף על מספר העולים לתורה, מפני טורח ציבור, אבל בשחרית של שבת, יום טוב וכפור, מותר. ובמנחה של שבת אסרו, מפני שמתאחרים על ידי הדרשה [או"ח קלה' א'-כפה"ח ס"ק ב']. ואף אם יש שני חתנים וכדומה, לדעת מרן אסור להוסיף, אך הרמ"א מתיר [שם]. ויש אפשרות להעלות את שני החתנים על ידי שיאמרו לכהן לצאת מבית הכנסת. או אם יש מניין בצמצום, יכולים לומר "אף על פי שיש כאן כהן, יעמוד ישראל במקום כהן", כי עיקר דין קדימה זה בשבתות [ילק"י ח"ב לה'].

ג. אם נאנסו ולא קראו ביום שני, אין יכולים לקרא ביום שלישי [שם טו']. ואם רוצים לקרא במנחה, יש להם על מה שיסמוכו, אם כי הבא לשאול אין מורים לו כן [שם יט']. ופועלים שיכולים לקרות רק לפני עמוד השחר, יכולים להוציא ולקרות בברכה [שם טז' בהוספה].

ד. ציבור שלא קראו פרשת שבוע, יכולים בשבת הבאה לקרא שתי פרשיות, על ידי שהכהן יקרא בעליתו את כל הפרשה הקודמת, עם שלושה פסוקים מהפרשה הנוכחית [שם כ'].

ה. חובת קריאת התורה היא רק על ציבור, ולכך מי שנאנס ולא שמע או הפסיד חלק מהקריאה, אין לו חובה להשלים [שם כב'-כג'].

ו. כהן עולה ראשון, לוי שני, וישראל אחרון, גם אם הוא תלמיד חכם [או"ח קלה' ג'-ד']. ואם נכנס הכהן לבית הכנסת אחרי שישראל כבר עלה לתורה, אפילו אמר "ברכו", פוסק בישראל, ועולה הכהן לתורה. אך אם החל את הברכה [ברוך אתה השם] לא יפסיק. ונהגו שהישראל שלא עלה, עומד בתבה ויעלה שלישי [קלה' ו'].

ז. אם אין כהן בבית הכנסת, אין הלוי עולה שני. וישנה מחלוקת אם אפשר שהלוי יעלה ראשון או שלישי, ולהלכה נקטינן שאפשר, ויאמרו אף על פי שהוא לוי [ילק"י ח"ב מט'].

ח. כאשר אין לוי בבית הכנסת, הכהן שעלה ראשון, עולה עליה נוספת במקום הלוי, ולא יעלו כהן אחר כדי שלא יצא לעז על הראשון [או"ח קלה' ח'].

ט. אסור לעלות לוי אחר לוי וכהן אחר כהן, משך כל העליות [שם ט']. ובהפסק ישראל בינתיים, מותר, ואומר השליח ציבור אף על פי שהוא כהן או לוי. ומנהג בני אשכנז שכהן ולוי עולים רק במקומם [שם י'].

י. עיר שכולה כהנים או כולה לויים, ויש ישראל אחד ביניהם, הוא עולה ראשון מפני דרכי שלום, והם עולים אחד אחרי השני, מכיון שהדבר ידוע אין פגם [קלה' יב'].

יא. קטן עולה למנין שבעה והוא הדין למנין שלושה, ויש חולקים בזה. ולהלכה יכול לעלות ולקרא, וכדאי להחמיר שלא יקרא כל הקריאה, אלא אם כן אין אחר שיקרא [ה"ע ח"ג קכ'].

יב. לגבי מחללי שבת בזמננו האם עולים לתורה, ישנה מחלוקת ולמעשה אפשר להעלותם, אך יעלו עולה נוסף כנגדם כדי להשלים שבעה, ואינו צריך לחזור על הקריאה כיון ששומעים מהחזן. כל זאת בשונה ממפטיר שלא מעלים מחלל שבת. ולגבי שאר עוברי עבירה מעיקר הדין מותר להעלותם [שם קכ'-קכא']. אין מעלים אבל [אדם שנימצא באבל] לספר תורה, מפני שאסור בלימוד תורה, ורק אם קראוהו בטעות ביום שבת לעלות, יעלה [יו"ד תסא' א'].

יג. אין כבוד לספר תורה שיטלטלוהו לשם קריאה, ומכל מקום נהגו להקל לטלטל לשם קריאה בציבור כאשר מיחדים לו מקום, קל וחומר אם הטילטול באותה רשות, כגון בנין או חצר [ילק"י א' כה'-כט'].

יד. בהלכה מובא סדר מי עולה אחרי הכהן והלוי, אך כיום שנהגו למכור, לא מקפידים בזה [או"ח קלו' א'-ילק"י ח"ב ז'].

טו. כל קריאה צריכה להיות לפחות עשרה פסוקים, אך מותר לקרות פחות מכן אם הענין מסתיים בתשעה פסוקים [או"ח קלז' א']. ובפרשת עמלק שקוראים בפורים, נהגו לכפול הפסוק התשיעי, כדי להשלים לעשרה פסוקים [שם תרצד' ד']. וכל אחד מהעולים חייב לקרות לפחות שלושה פסוקים, והקורא ארבעה, משובח [שם קלז' ב'].

טז. אם בקריאה דילג פסוק, אך בסך הכל קראו בין שלושתם עשרה פסוקים, יצאו ידי חובה ואין חוזרים. וכך הדין בכל הקריאות שסומכים על מה שמסיימים את התורה בשבתות. אבל בשבת אם דילג, אפילו החזירו הספר תורה להיכל, חוזרים ומוציאים וקוראים אותו פסוק ועוד שתים עמו [שם קלז' ג']. אך אם הבחינו שדלגו רק במנחה של שבת, אי אפשר להשלים רק בשבת הבאה [ילק"י ח"ב עב'].

יז. קרא שתי פסוקים וברך, חוזר וקורא פסוק נוסף ומברך שוב לאחריה [שם קלז' ד']. ואם כבר עלה לתורה אדם אחר וברך, צריך לעלות עולה נוסף, שאין זה נחשב לעליה. ואם קרא הדבר בשבת ובלאו הכי יש שבעה עולים, אינו צריך עולה נוסף [ילק"י ב' פד']. ואם קרא שתי פסוקים וחצי, אינו חוזר מספק [שם עז'-עח'].

יח. קרא העולה השני מה שקרא הראשון, אם הוסיף לפחות שני פסוקים, נחשב כעליה. ואם לא הוסיף, אין זאת נחשב לעליה. חוץ מפרי החג בסוכות משום דלא אפשר [או"ח קלז' ו']. ואם סיים הפרשה בששה עולים ואמר קדיש, חוזר ומעלה עולה נוסף לשביעי ואומר קדיש, ועולה נוסף למפטיר [ילק"י ח"ב עט' ודלא כשו"ע רפב' ו'].

יט. הקורא בתורה, אסור לו לשייר פחות משני פסוקים, וכן לא יתחיל בפחות משלושה פסוקים לפני הפרשה, מפני היוצאים שיאמרו שהעולה לתורה אחריו לא יקרא אלא ב' פסוקים. וכן לא יפסיק או יתחיל בתוך שלושה פסוקים אחרי הפרשה, מפני הנכנסים, שלא יאמרו שמי שעלה לפניו, לא קרא אלה שני פסוקים [או"ח קלח' א']. ומכל מקום אם סיים כך וברך העולה, אין חוזר וקורא. ונכון שהעולה אחריו יתחיל למפרע [ילק"י ח"ב פא'].

כ. לדעת מרן השולחן ערוך, אדם שלא יודע לקרות בתורה לא יעלה, ובדיעבד מועיל רק אם קורא מילה במילה עם השליח ציבור. אך מי שאינו קורא כלל וכן הסומא, אסור להם לעלות, ואם מברכים הוי ברכה לבטלה [או"ח קלט' ב'-ג']. ויש מחלוקת באחרונים אם המנהג כמרן, או שסומכים על הדיעה ששומע כעונה, ומי שסומך על זה מוחין בידו [ילק"י ח"ב פד'].

כא. הספרדים נהגו שלא לקרות לעולה בשמו מחשש שיסרב, ויהא ח"ו בכלל "ועוזבי ה' יכלו" [שם פג'].

כב. קודם שמברך, מסתכל היכן צריך לקרות. וכתב רמ"א שיהפוך פניו לצד בזמן הברכה [או"ח קלט' ד']. ובין עולה לעולה, נהגו לכסות הכתב או לסגור הספר [שם ה']. צריך לומר הברכות בקול רם, והאומרם בלחש הוי טועה, ויש אומרים שחייב לחזור ולברך [שם ו'].

כג. אם טעה וברך תחילה תחילה "אשר נתן", כל עוד שלא סיים, יתקן. ואם כבר סיים הברכה, יברך לסוף אשר בחר [ילק"י ב' פח']. ואם ברך תחילה וסוף אותו דבר, יצא בדיעבד ואינו חוזר [שם פט'].

כד. ברך ברכות התורה בבוקר, ומיד קראוהו לעלות לתורה, עולה ומברך שוב [או"ח קלט' ח']. ואם עלה קודם שברך ברכות התורה שוב לא יברך [שם ט']. וישלים ברכת והערב נא [שם כפה"ח ס"ק מח'].

כה. בשעת הקריאה והברכות צריך העולה לעמוד, ואסור אפילו לסמוך עצמו ואם הוא בעל בשר סומך [שם קמא' א']. וכן צריך לאחוז הספר תורה בתיק או על ידי מפה [ילק"י ב' צד'].

כו. הקורא עם השליח ציבור, לדעת מרן אסור לו להשמיע לאזניו, אך לרמ"א מותר, ובתנאי שלא יפריע לאחרים [או"ח קמא' ב']. וכאשר עולה, עולה בדרך הקצרה ויורד בארוכה. ואם שניהם שוים, עולה דרך ימין [שם ז']. ושקורא, צריך שיעמוד אדם אחר לידו, כמו שהתורה ניתנה על ידי סרסור [שם ד'].

כז. לא מעלים אב ובנו או שני אחים זה אחר זה משום עין הרע [שם ו'], אפילו אומרים שאינם מקפידים כלל [ילק"י ב' קיז']. ומכל מקום הסב והנכד, יכולים לעלות אחד אחר השני, אלא אם כן ידוע שמקפידים [שם קיט']. ואם יש הפסק קדיש ביניהם, כגון משלים ומפטיר, הרוצה להקל יש לו על מה לסמוך, וקל וחומר אם מדובר בשני ספרים שונים [שם].

כח. מותר לעלות שני כהנים זה אחר זה, בשני ספרים. ואם יש רק כהן אחד, יכול לעלות עלית כהן וחתן תורה, מחמת שאין זה שני ספרים, ואין חשש שיאמרו שהספר תורה פגום. אבל בשני ספרים אסור לעלות שתי עליות, שהוי פגם לספר הראשון כאילו הוא פסול [שם קכ'].

כט. לדעת מרן שליח ציבור שקרא וטעה כגון שחיסר או הוסיף איזה אות, אפילו לא משתנה הענין, מחזירים אותו, ולדעת רמ"א רק אם השתנה הענין [או"ח קמב' א']. ואם טעה בטעמי המקרא, מחזירים אותו רק אם נשתנה הענין. ומכל מקום גם אם אין מי שיודע לקרא בדקדוק, יקראו בברכה [שם ב'].

ל. הספר תורה צריך להיות כשר לקריאה, שיהיו כל חמישה חומשי תורה תפורים יחד ובגלילה [קמג' ב'] ואפילו אם במקום אחד נפתחה התפירה ברוב העמוד, ואין חמש תפירות [יו"ד רעח' נ'], או אם נמצאה טעות בספר תורה בחסרון או ביתרון אות, פסול [קמ"ג ד'-ילק"י ב' ק"נ-קנ"א].

לא. למנהג הספרדים אף דיבוקים ופרודים צריך להוציא ספר תורה אחר, ומשלים ג' פסוקים בספר תורה אחר, ואינו צריך לחזור על מה שקראו כבר [שם]. ואם יש ספק דיבוק [שם קנא'], וכן בדיבוק שצורת האות ניכרת להדיא [בגלוי], אין צריך להוציא ספר תורה אחר [ה"ב ב' ריד'].

לב. אם יש שעוה על האותיות אסור בשבת לקלף, וממילא אי אפשר לקרא. אך מותר לקרא אם זה שלא במקום הקריאה [ה"ע ג' קכו'].

לג. הוציאו בטעות ספר תורה פסול וקראו בו, אינו צריך לחזור מחדש על כל מה שקראו [ילק"י ב' קנג'].

לד. יכול ספרדי לעלות בספר תורה אשכנזי וכן להפך, כן הדין בספר תורה של התימנים ואף על פי שיש שנוי באותיות, אפשר לעלות ולברך. אך בספרי תורה תימנים שיש בהם נקודות, לא כדאי לעלות [שם קמ"ה-קמ"ו].

לה. קריאת התורה היא רק במנין, ומכל מקום אם תוך כדי הקריאה יצאו אנשים ונשאר רוב מנין, ממשיכים וגומרים את כל הקריאה בברכות לפני הקריאה ואחריה, אך לא יאמר קדיש בסוף הקריאה, והשביעי יהא המפטיר [ה"ע ג' קכד'].

לו. אין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד הציבור, אלא מראש יוציאו שני ספרי תורה לקריאה. אך אם יש להם רק ספר תורה אחד, מותר, וידחה כבוד הציבור [או"ח קמד' ג'].

לז. מנהג בני ספרד לשבת בזמן הקריאה, ויש מבני אשכנז שנהגו לעמוד [שם קמו' ד']. אסור לדבר כאשר קוראים בספר תורה, אך אם רוצה לקרות שמו"ת מילה במילה עם השליח ציבור, מותר [שם קמו' ב']. ואסור לצאת באמצע קריאת התורה, אלא רק בין גברא לגברא [שם א'].

לח. אסור לאחוז ספר תורה ערום ללא מטפחת [שם קמז' א'], ולכן יגללוהו על ידי מטפחת דוקא, ואף אם צריך לגלול הרבה אין להקל [ה"ע ג' קכה'].

לט. מוציאים שלושה ספרי תורה בראש חודש טבת שחל בשבת. אם קראו בראשון שישה, כפי הדין, אין אומרים קדיש אחריו אלא אחר הספר השני. ואם קראו שבעה עולים, שזה חובת היום, אומרים קדיש אחר כל ספר [ה"ע ג' קכד']. ובכל זה אין נפקא מינה אם קוראים בשלושה ספרים או בספר אחד שגוללים אותו כל קריאה [ילק"י ב' קעה']. וראש חודש טבת שחל בחול, אפילו קורא בשני ספרים אין אומרים קדיש, אלא אחר שקורא חובת היום, שזה ארבעה עולים.

 

 

בשעור הבא נלמד בהלכות הזכרת הטל והגשם.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת