33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 4] – הלכות שבת – מלאכת מבשל

 

יותר משאנו שומרים את השבת – השבת שומרת עלינו

הלכות שבת – מלאכת מבשל

 

 

 

 

א. האופה פת או מבשל מאכל או סממנים לצבע, או צולה בשר או ממיס דונג או זפת, וכן המחמם מתכת עד שנעשה גחלת, הרי זה תולדת מבשל, ואסור [ילק"י ד/ג עמוד קיז-קכ].

ב. אין למלאכת מבשל קשר עם מלאכת הבערה, וכל אחת מלאכה בפני עצמה. שאף על פי שיש אש דולקת, אם שם עליה את האוכל, עובר משום מלאכת מבשל [שם קלג]. וכן המבשל בתולדות האש, כגון תנור שגרף ממנו הגחלים ובישל בו אוכל, או ביצה ששם אותה בתוך מים חמים ונתבשלה, עובר משום מלאכת מבשל [שם קמו].

ג. המבשל בחמי טבריה, פטור, אבל אסור מדברי סופרים [שם קנז]. ומותר לבשל בחמה, כגון לתת מים בשמש שיתחממו, או לשים ביצה שתתבשל בשמש [שם קנח]. אבל לבשל בתולדות חמה, כגון במחבת שנתחמם כתוצאה מהשמש אסור, מגזרת חכמים, תולדות חמה אטו (משום) תולדות האור. דהינו שאם יתירו לבשל בתולדות חמה, עלולים אנשים שלא ישימו ליבם שזה תולדות חמה, ויבשלו גם בתולדות האש [או"ח סימן שי"ח ג'].

ד. בישול על ידי זכוכית מגדלת שמרכזת את קרני השמש, מותרת [שם קנט]. ובישול על ידי אש שנוצרת על ידי זכוכית מגדלת, יש בזה מחלוקת אם עבר על מלאכת הבערה, וכן יש אותה מחלוקת לגבי דין בישול מדאורייתא [שם קנו].

ה. כלי ראשון, דהינו הכלי שבישלו בו על האש, אפילו לאחר שהעבירו מעל האש, עדיין כוחו יפה לבשל כל זמן שהיד סולדת בו, ולכך אסור להניח בו דבר שאינו מבושל, כגון תבלינים וכיוצא בזה [שיח ט']. וכן ערוי מכלי ראשון, מחלוקת אם דינו ככלי ראשון, ולכך אם יש מאכל שאינו מבושל בכלי, אסור לערות עליו מכלי ראשון שהוא מבשל [שם י'].

ו. כלי שני אינו מבשל, לכך המוזג מהסיר לצלחת, ואחר כך שם בתוכה דבר מאכל לחממו, הדבר מותר [ה"ע ח"ד עמוד מט']. אך ביצה שהיא קלי הבשול [מתבשל בקלות,מהר], אסור. ומחמירים גם בעלי תה, להחשיבם כקלי הבשול [שם נ'].

ז. יש מחמירים שלא לערות רותחים לתוך כוס או צלחת רטובים מחמת הרחצה, עד שינגבם היטב. ומעיקר הדין אין צריך לזה, והמחמיר תבוא עליו ברכה [שם נו'].

ח. מים חמים של דוד שמש מותרים בשימוש בשבת. אף על פי שבשעה שיוצאים המים החמים, נכנסים מים קרים לדוד ומתבשלים, מכל מקום הוי פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן (1) [שם לו']. אבל במים חמים של בוילר [דוד חשמל], אסור להשתמש בשבת, אלא אם כן המים כבר אינם חמים חום שהיד סולדת בהם, כי כאן הוי פסיק רישא באיסור תורה. וכל זה מדובר אף כאשר הבוילר כבוי [שם לז'].

ט. אסור למזוג מים רותחים על עלי תה בשבת, כי זה מבשלם כדי קליפה (2) [ילק"י ד/ג קעט]. וגם אם ישים תחילה מים חמים ואחר כך עלים, הדבר אסור, כי אנו חוששים שמא עלי התה הם מקלי הבשול [שם קפה]. לכך כדאי להכין תמצית תה מערב שבת. ובשבת כאשר מכין תה, ימזוג תחילה את המים החמים ואחר כך את התמצית, שאם להפך, יש לחוש שמבשל את התמצית שהיא קרה [שם קפ']. ויש אפשרות להכין תה על ידי שקית התה, באופן ששם אותה בכלי שלישי [שם קפה].

י. מותר למזוג מים רותחים על גבי סוכר, כיון שהסוכר מבושל ואין בשול אחר בשול. ויש מחמירים לשים תחילה המים ורק אחר כך את הסוכר. וכן הוא הדין על קפה נמס שמבושל מותר לערות מים רותחים לכל הדעות [ה"ע ח"ד נה'].

יא. לדעת מרן אין בשול גם אחרי אפיה או צליה, ולדעת רמ"א יש לחוש בזה לבשול. לכך לדעת מרן מותר למזוג מים רותחים על גבי קפה שחור שהוא קלוי, או מרק רותח על גבי לחם שהוא אפוי, ולדעת רמ"א אסור. והחמיר רמ"א אפילו בכלי שני שיהא אסור לשרותו, אולי זה מקלי הבשול [שם מד'].

יב. עלי תה שבישלום מערב שבת וכלו מי התמצית בשבת, מותר לערות עליהם מים רותחים להכנת תמצית. אבל אם בערב שבת רק ערו עליהם מים רותחים, ורוצים בשבת לערות עליהם שוב מים רותחים, הדבר במחלוקת. והמקל יש לו על מה לסמוך [ילק"י ד/ג קפ'].

יג. אסור להשים מים על האש, אף אם הוא יסירם קודם שיגיעו ליד סולדת, דחישינן [יש חשש] שמא ישכח. אך יכול לשימם קרוב לאש כדי להפיג צינתם, במקום שלא יכול להגיע ליד סולדת. ומכל מקום אם מדובר בתבשיל לח שהתקרר ורוצה להשימו על האש ויסרהו קודם שיגיע ליד סולדת, מותר. משום שאפילו ישכח מלהורידו מעל האש, יש פוסקים שאין בשול אחר בשול בלח [ה"ע ח"ד מב'].

יד. למזוג מים רותחים לתוך מים קרים בשבת, מותר, כי אמרינן "תתאה גבר", דהיינו מה שנמצא למטה הן חם הן קר גובר על העליון, ולמזוג מים קרים לתוך מים חמים, אם מדובר שהם בכלי ראשון, אסור. ואם המים החמים בכלי שני, מותר. ומכל מקום אם המים הקרים שלמטה מועטים, ושופך מים רותחים בכמות גדולה, יש אומרים שלא אמרינן בדוגמא "תתאה גבר", והוי בישול בשבת ואסור, וכן ראוי להחמיר [שם נט'].

טו. יש אומרים שכל מה שאמרינן שכלי שני לא מבשל זה בנוזל, אבל בדבר גוש, כגון ביצה, תפוח-אדמה, בשר וכדומה, אפילו הוציאוהו מהסיר ושמוהו בצלחת, נשאר דינו ככלי ראשון. ויש אומרים שאין חילוק בין דבר גוש לנוזל והוי כלי שני, וכך קימא לן (קיימת לנו, מקובל וידוע לנו) להלכה [שם נ'].

טז. יש שנהגו בחו"ל להשים קומקום של מים רותחים על הפלטה, וכאשר רואים שהחמין מצטמק יותר מדי, מוזגים לתוכו מהקומקום, ודעת מרן השולחן ערוך בזה לאסור. לכך כאן בארץ ישראל זה אתריה דמרן, אסור להם להמשיך במנהגם [ילק"י ד/ג רלא].

יז. דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש, אפילו התקרר ורוצה בשבת לשימו על האש כשהוא מכוסה לחממו, מותר. שהדבר מבושל ואין זה אלא חמום. אבל במרק זה במחלוקת, אם יש בשול אחר בשול בלח, ונקט מרן להחמיר [שם רז']. ואם התבשיל רובו יבש, כגון דגים עם מעט רוטב וכיוצא בזה, פוסק מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל להתיר שהולכים בכל תבשיל אחר רובו (3) [שם רי'].

יח. להשים פרוסות לחם על הפלטה לעשותם לצנימים, והוא הדין לשים ביצה רכה על הפלטה לעשותה קשה, יש אוסרים משום שהוי מכה בפטיש, ויש אומרים שאין מכה בפטיש באכלים, ומותר, וכן פסק מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל [שם רכד-רלח].

יט. אם האוכל מבושל כל צרכו, מותר להוציא את האוכל מתוך הסיר אף כשהוא על גבי האש, ואף על פי שעל ידי כך האוכל מתערב והוי כעין מגיס [ערבוב], מכל מקום, כיון שהאוכל מבושל כל צרכו, מותר. ואם אינו מבושל כל צרכו, אסור ואפילו הורידו הסיר מעל האש [שם קפז].

כ. איסור בישול ישנו גם בדברים הראויים לאכילה כמו שהם חיים, כגון פירות ומים [שם קלח].

כא. הסקה שפועלת בשבת, אסור בשבת לפתוח או לסגור ברזי הרדיאטורים, כי כך גורם להפעלת יתר או לבשול המים שבהסקה [ה"ע ח"ד לז'].

כב. אדם ששם בערב שבת אוכל שאינו מבושל על הפלטה כדי שיתבשל תוך כדי השבת, צריך להזהר שבמידה ופתח את מכסה הסיר בשבת, אסור לסגרו, כי על ידי כך מוסיף חום ומתבשל יותר מהר.

וכן נמצא בתנור אפיה במצב שבת או במעין קופסת פח שמכסה את הפלטה, ופתחו את הדלת, אסור לסגרה. וכן אין להוסיף כסויים על הסיר, שהדבר אסור מחמת שממהר בשולו. אך אם האוכל מבושל כל צרכו, מותר בכל הנ"ל [ילק"י ד/ג רמו].

כג. אוכל מבושל כל צרכו ורוצה לשימו במרכז הפלטה שיתחמם יותר, הדבר מותר. אבל במידה ואינו מבושל כל צרכו, אסור להזיזו ממקומו [שם רמח].

כד. בגדים שנרטבו על ידי הגשם או באופן אחר, אסור להניחם על ההסקה או אפילו להצמידם להסקה מכיון שהמים שבהם מסוגלים להגיע לחום שהיד סולדת בו, ועובר על בישול [שם קלז].

 

כה. אוכל שהורידוהו מעל האש בשבת ורוצים להחזירו, לדעת מרן מותר בתנאים דלהלן:

א. שהאש מכוסה.

ב. האוכל מבושל כל צרכו.

ג. עודו רותח.

ד. לא הניחו על גבי הקרקע. ושיש, דינו כקרקע, אלא אם כן שם איזה דבר כלשהו לסימן.

הרמ"א מצריך עוד שני תנאים:

א. שעודה בידו.

ב. דעתו להחזירה.

ובתנאי אחד מקל: שאין צריך שיהא רותח כדי שיהא מותר להחזירה, אלא די שחם מעט [או"ח רנ"ג ב'].

 

 

 

ביאורי מושגים:

 

(1) דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא - 

כאשר אדם מתכוון לעשות דבר מותר, ובשעת עשייתו יתכן שתיעשה גם מלאכה אסורה, והוא אינו מתכוון לעשות את המלאכה האסורה וגם אין ודאות שתיעשה, מותר לו לעשות את הדבר המותר, בלא לחשוש שמא יֵעשה עמו גם הדבר האסור. לפיכך מותר לאדם לגרור בשבת מטה וספסל על הארץ, למרות שרוב הסיכויים שרגליהם יעשו חריץ בקרקע שזו פעולת חרישה, שהואיל ולא התכוון לכך וגם אין ודאות שהגרירה תעשה חריץ – מותר. וכן מותר ללכת על גבי עשבים במקום שרוב הסיכויים שהליכתו תגרום לעקירת עשבים, וזאת משום שהוא אינו מתכוון לעוקרם, וגם אין ודאות שבהליכתו יעקור עשבים

'כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון

אבל אם ברור שתוך גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל וכן אם ברור שתוך ההליכה יֵעקרו עשבים, אסור ללכת שם שכל אימת, שברור שתוך כדי עשיית המעשה המותר יֵעשה בוודאות גם מעשה אסור, אין העושה זאת יכול לטעון שאינו מתכוון לכך, אלא דינו כמי שעשה את המעשה האסור בכוונה. אלא שאם האדם מעוניין בתוצאה האסורה – האיסור מהתורה, וכאשר הוא לא מעוניין בתוצאה האסורה – האיסור מדברי חכמים

 כיוצא בזה אמרו חכמים (שבת קו, ב) שאסור לאדם לסגור את דלת ביתו כאשר יש שם צבי. ואין הוא יכול לטעון שכל כוונתו היא רק לסגור את הדלת ואין בכוונתו לצוד את הצבי, שהואיל וברור שתוך סגירת הדלת יצוד את הצבי, דינו כמי שמתכוון לצוד אותו. והרי זה דומה למי שחותך ראשו של עוף לצורך הקטן שישחק בו, וטוען שהוא אינו מתכוון להרוג את העוף אלא רק לחתוך את ראשו, שאין בדבריו ממש, שכן ברור שהחותך את ראשו של העוף – מעוניין להורגו, ולכן איסורו מהתורה. ועל שם דוגמא זו נקרא כלל זה בתלמוד

"פסיק רשיא ולא ימות"

.(שבת עה, א; רמב"ם א, ה-ו, כס"מ שם)

      ,כללים אלו אינם מיוחדים לשבת, אלא בכל איסורי התורה

.הכלל הוא, ש'דבר שאינו מתכוון' מותר, ו'פסיק רישא' אסור

 

(2) מבשל "כדי קליפה -

הוא שיעור הבישול שנגרם כתוצאה מעירוי מכלי ראשון, ומשמעו: בישול המעטה החיצוני של התבשיל. כח הבישול שנגרם כתוצאה מעירוי מכלי ראשון, אינו חודר יותר מעובי דק, כדי קליפה.

 

(3) הלכות בישול - "בישול אחר בישול " -

"אין בישול אחר בישול". המקור בהלכה לדין שאין בישול אחר בישול והדינים הקשורים לזה מתוך הלכות ל"ט אבות מלאכות האסורות מדאורייתא בשבת כפי שמובאות בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "המושג מֶחְזֵי כמבשל בשבת". "האם מותר לתת תבשיל מבושל על הפלטה בשבת". "דין תבשיל יבש או רובו יבש", "המחלוקת בדין תבשיל לח". "האם מותר לחמם סופגנייה על פלטה בשבת". "שימוש שמביא למצב רתיחה בשבת". "הוספת מים לחמין שלא יישרף בשבת". "פתרונות הלכתיים למניעת חמין מלהישרף בשבת". "האם מותר לחמם פיצה אפויה לגמרי על הפלטה?". "חימום מים שאינם מבושלים בשבת". "האם מותר להניח ביצה רכה בחמין". "שקדי מרק בשבת". "חימום פיצוחים בשבת".

"אין בישול אחר בישול " (בתבשיל, מבושל כל צרכו,  יבש או רובו יבש).

מקור ההלכה

במסכת שבת [קמה ע"ב] מסופר על רבי אבא שהיה מבשל תרנגולת קודם שבת, וחוזר ומניח אותה בשבת במים חמים בכלי ראשון כדי שתתחמם. ולא חשש לאסור משום בישול, כיון שכלל בידינו: "אין בישול אחר בישול", פירוש, מאכל שהתבשל קודם השבת כל צרכו [לגמרי], ועתה  הוא קר, אין איסור לחזור ולחממו בשבת.

 

"מֶחְזֵי [נראה] כמבשל"

היתר זה לחזור ולחמם את המאכל, הוא רק בתנאי שמחמם על אש מכוסה, אבל על אש גלויה, אסור לחממו, משום "מֶחְזֵי כמבשל". דהיינו, שכשהאש גלויה, נראה כמבשל בשבת מחדש, אבל כשהאש מכוסה, אינו נראה כמבשל, מאחר ואין דרך העולם לבשל כך. [כמפורש ברשב"א: "ואין מחזי (נראה) כמבשל, אלא במקום שמניחים הקדירה (הסיר) לבישול ברוב פעמים". וכן כתב במשנה ברורה (רנג סקנ"ה): "והאיסור להחזיר דווקא במקום שדרך לבשל שם תמיד, שאז נראה כמבשל לכתחילה בשבת"]. 

על כן, מותר לתת תבשיל מבושל על הפלטה בשבת, מאחר ואין רגילות לבשל בה בימות החול אלא לחמם בלבד. ואף אם פעמים מבשלים עליה, מאחר ואין זו הרגילות, אין זה נראה כמבשל. והוא הדין לטס פח המכסה את להבות האש, שגם כך אין דרך העולם לבשל ברוב פעמים. כן פסקו: הר' צבי, גידולי ציון הורביץ, ישכיל עבדי, תולדות זאב, כוכבי יצחק, נתיבי עם, אגרות משה, באר משה שטרן, הגרש"ז אוירבך, ציץ אליעזר, הגר"י פישר, חוקי חיים, הגרח"פ שיינברג, יצחק ירנן שחיבר, שמירת שבת כהלכתה, תפילה למשה ועוד. וראה להלן בדיני "השהיית תבשיל מערב שבת". (שבת א נד, שבת ד שדמ)

 

"תבשיל יבש או רובו יבש, ותבשיל לח"

היתר זה לחזור ולחמם את המאכל, הוא דווקא בתבשיל יבש כאורז ובורקס או בתבשיל שרובו יבש כדגים או בשר עם רוטב וכיוצא, אבל בתבשיל לח כמרק או שרובו לח, אסור לחממו, כי "יש בישול אחר בישול בלח".

 

 

 

השבת היא מקור הברכה, יהי רצון שנשמור שבת כהלכתה, אמן!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

  {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת