33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 18] – הלכות נשיאת כפיים

 

הלכות נשיאת כפיים

 

 

 

 

א. מצות עשה מן התורה על הכהנים, לברך את עם ישראל בברכת כהנים "יברכך ה' וישמרך". וגם כיום לדעת רוב הפוסקים, מצוה זאת היא מדאורייתא. ואין מצוה זאת אלא בעשרה, והכהנים מן המנין [או"ח קכח' א'-כפה"ח ס"ק יא']. כל כהן חייב לברך ברכת כהנים, אלא אם כן יש בו דבר המעכב. והנמנע מלברך עובר בשלושה עשין, כי יש בה שלושה פסוקי ברכה [שם ב'].

ב. אם הכהן עשה ברכת כהנים פעם אחת ביום, אינו חייב לחזור ולברך שוב ברכת כהנים [שם ג']. וכל החובה היא אם שמע מהשליח צבור שהכריז "כהנים", או שאחד מהציבור אמר לכהן לעלות או ליטול ידיו [שם כפה"ח ס"ק טז'].

ג. במידה ואין הכהנים רוצים לברך, צריכים הם לצאת ולהיות מחוץ לבית הכנסת עד שיתחילו שאר הכהנים את הברכה, כדי לא לעבור ב"עשה". וכן כדי שלא יצא עליהם לעז שאינם כהנים, כדאי שישארו בחוץ עד סוף ברכת כהנים. וראוי שיצאו לפני "רצה", שמא יאמר להם אחד מהמתפללים לעלות, ואז חייבים לברך [שם ד'-כפה"ח ס"ק כב'].

ד. הכהן צריך לחלוץ מנעליו כשעולה לדוכן. ולפי מנהג המקום רואים, אם צריך שיהיו לו גרבים, דהינו אם אנשי המקום, הולכים כך לפני "אנשים חשובים". וכיום נראה שהכהנים יכולים להיות בלי גרבים, שהרי הולכים בסנדלים ללא גרבים [שם ה'-כפה"ח ס"ק לא', דלא כשאר"י קע']. וכהן שאינו מוכן לחלוץ נעליו ולברך, אפשר להעלים עין ושיברך כך [ה"ע ח"א רד'].

ה. צריכים הכהנים ליטול ידיהם עד הפרק, ומצוה שהלוי יצוק מים על ידיהם. ולדעת מרן קודם לכן הלוי יטול את ידיו, והרמ"א כתב שלא נהגו כן [או"ח קכח' ו']. וגם ביום כפור ותשעה באב, יטלו הכהנים ידיהם עד הפרק [ה"ע ח"א רד'].

ו. יש מספר מקרים בהם יכול הכהן לסמוך על נטילת ידיו שחרית: אם אין מים במקום ליטול ידיו, או שהכהן צריך לעבור לפני אדם שלא סיים את העמידה, או כאשר יש מנין מצומצם, ואם יצא, לא ישאר מנין, או שהכהן עצמו הוא החזן. ובמידה ומראש יודע זאת, יטול ידיו לפני שיתחיל חזרת השליח צבור [שם רה'].

ז. כשמתחיל השליח צבור לומר "רצה", עוקרים כל הכהנים ממקומם לדוכן. ואם לא עקרו ב"עבודה", שוב לא יעלו [או"ח קכח' ח']. ובדרך עליתם מתפללים, שתתקבל ברכתם, כנוסח המופיע בשולחן ערוך [שם שמ' ט'], ועומדים בדוכן שפניהם כלפי ההיכל עד שהשליח צבור אומר "כהנים" [שם י']. ומצוה שיעלו על הדוכן, אבל אם עומדים על הרצפה, לא מעכב [ה"ע ח"א רב'].

ח. בעת הברכה מרימים ידיהם מול הכתפיים, ולדברי האר"י מול הפנים, והנוהגים כך יש להם על מה שיסמוכו. ולדעת מרן יוצרים חמישה אוירים בין כל שתי אצבעות, ובין גודל לגודל. ולדעת המקובלים כל האצבעות פרודות וזקופות [או"ח קכ"ח כפה"ח ס"ק עז'].

ט. יש מנהג שמיד בגמר הברכה מתחילים הכהנים לומר "יברכך" כדעת מרן, ויש נוהגים שתחילה השליח צבור מקרא אותם "יברכך", וכן ראוי לנהוג [ה"ע ח"א קצט'].

 

י. מברכים את הברכה בתנאים הבאים:

א. בשונה מדין תפילה, את ברכת הכהנים מברכים ב"לשון הקדש", ואי אפשר בשום שפה אחרת.

ב. מברכים ב"עמידה" ולכך מי שיושב על כסא גלגלים או אפילו נסמך, יש בזה מחלוקת אם יכול לברך, וכדאי שיצא מבית הכנסת [או"ח קכח' כפה"ח ס"ק צ'].

ג. "נשיאות כפים", ולכך כהן שיש לו יד אחת, לא ישא כפיו [שאר"י ח"ג קצט'].

ד. צריך לברך ב"קול רם", ולכך כהן שהוא צרוד ולא שומעים ברכתו, אפילו עם אחרים לא יעלה לברך [או"ח קכח' יד']. אך יכול לומר שיוציאוהו ידי חובה בברכה וכן באמירת פסוקי הברכה, מדין שומע כעונה [שאר"י ח"ג קפד'].

 

יא. כשמסיימים הכהנים מילת "שלום", מתחיל השליח צבור לומר "שים שלום", ואז מחזירים הכהנים את פניהם לכוון ההיכל, ואינם רשאים להוריד כפיהם עד שיחזירו פניהם להיכל. ואומרים רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו וכו', ולא ירדו מן הדוכן, עד שיסיים השליח צבור "שים שלום" [שם קכח' טו'-טז'].

יב. הכהנים מברכים כאשר פניהם כלפי ההיכל, ובגמר הברכה כשאומרים את מילת "באהבה" צריכים להיות מול הצבור [שם קכח' כפה"ח ס"ק עג']. וכשמסתובבים הן בתחילה והן בסוף, צריכים להסתובב דרך ימין [שם יז']. ואין החזן אומר כהנים, עד שייכלה אמן מפי הצבור. וכן הכהנים לא יחלו הברכה, עד שתיכלה אמירת "כהנים" מפי החזן. ועל זה הדרך כך במשך כל ברכת הכהנים, החזן והכהנים מחכים זה לזה [שם יח'].

יג. השליח צבור אינו רשאי לענות אמן אחר ברכת הכהנים מפני הטרוף, ורק אם מקריא אדם אחר, יכול החזן לענות אמן [ה"ע ח"א רי']. וכן אם החזן כהן, אסור לו לשאת כפיו מפני הטרוף. אלא אם הוא כהן יחיד ויבטלו מברכת כהנים, והוא בטוח בעצמו שלא יתבלבל, מותר לו. וצריך לעקור רגליו מעט ב"עבודה", ואחר יעלה לדוכן לברך "ברכת כהנים". ואם חושש שיתבלבל יכול לברך ב"תיבה" [שם ריא']. אבל במידה ויש כהנים, אפילו מובטח לו שלא יטעה, לא ישא כפיו [שאר"י ח"ג קפט'].

יד. כהן העומד בתפילת לחש בסוף ברכת מודים, יכול לעשות נשיאת כפים, ויעלה לדוכן ויברך [ה"ע ח"א ריב'].

טו. עם שאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה, אך האנשים שבצד הכהנים, או האנשים האנוסים לעמוד מאחור, הם בכלל הברכה [או"ח קכח' יד']. ואם כל הקהל הם כהנים, מברכים לעם שבשדות. ואם הם יותר מעשרה, הכהנים היתרים מעשרה, יברכו "ברכת כהנים" [שם כה'].

טז. בזמן ברכת כהנים אין לומר שום פסוק, אלא שותקים ומכוונים. והרמ"א כתב שאם מאריכים בניגון יכולים לומר פסוקים, אך מכל מקום גם רמ"א כתב שעדיף שלא לאמרם [שם כו'].

יז. הכהן יכול לברך ברכת כהנים מספר פעמים ביום, ואפילו לפני שהתפלל שחרית [שם כח'-כט'].

יח. כהן בעל מום הגורם על ידי מומו, שיסתכלו עליו בזמן הברכה לא יעלה. וכיום שמכסים את ידיהם בטלית הדבר מותר [שם ל'-לג'].

יט. קטן נושא את כפיו רק עם כהן גדול, ואם הביא שתי שערות נושא בפני עצמו רק באקראי. וכאשר נתמלא זקנו נושא גם בקביעות [שם לד'].

כ. אם יש שני כהנים ומעלה, מכריז השליח צבור כהנים, ואז מתחילים הכהנים לברך. ובמידה ויש רק כהן אחד, אין השליח צבור מכריז כהנים ויברך כשסיים החזן ברכת "ולך נאה להודות" וענו הצבור אמן [קכח' י']. ואם יש כהן גדול וכהן קטן, יאמר אחד מהצבור כהנים, ולא החזן.

כא. כהן שהרג את הנפש בשוגג, אפילו עשה תשובה לא נושא כפיו, ולדעת רמ"א יש להקל. ואם הרג בשעה שעסק בדבר מצוה, כגון רופא או מוהל, נושא כפיו. ומומר לעבודה זרה ועשה תשובה, ישא כפיו [שם לה'-לו' וה"ב שם].

כב. כהן שנשא אחת הפסולות לכהונה כגון גרושה, גיורת, זונה וחללה לא נושא כפיו [שם מ']. והוא הדין בחי עמהם ללא נשואין. וכך גם כהן שמיטמא למתים, לא ישא את כפיו. ואם עשה תשובה חוזר לקדושתו, וב"עריות" צריך בנוסף על זה שישבע "שבועה על דעת רבים", שלא יחזור אליהם. כמו כן חלל לא נושא כפיו [שם מא'-מג'].

כג. אָבֵל בתוך שבעה והוא כהן, לא נושא כפיו [ה"ע ח"א רכא']. ורמ"א הביא שמנהג בני אשכנז שאבל לא נושא כפיו כל השנה. וכהן בתוך השבעה בשבת, אם יש כהנים אחרים יצא מבית הכנסת ולא ישא כפיו, אך אם אין כהנים אחרים, ישא כפיו, דאם לא כן הוי אבלות בפרהסיא. ואבל שקראוהו לעשות נשיאות כפים אפילו ביום חול, יעלה [ה"ע א' רכב'].

כד. נשיאות כפים עושים בתפילות שחרית מוסף ונעילה. וכן במנחה של תענית אם זה תוך חצי שעה לשקיעה. ואם עולים הכהנים מפלג המנחה, לא מוחים בהם, ואם טעה הכהן ועלה במנחה גדולה אין מורידין אותו [או"ח קכט' א'-ב'].

כה. במידה ואין כהנים בבית הכנסת בתפילה שראוי לומר בה ברכת כהנים, אומר שם החזן "אלקינו ואלקי אבותינו" ומסיים עד "ואני אברכם", ואין הצבור עונים אמן אלא "כן יהי רצון", ואחר כך אומר "ושמו את שמי" [שם קכז' ב']. ובמנחה של תענית שמתפללים בחצות היום, שאי אפשר לעשות ברכת כהנים, אין אומרים "אלקינו", ומנהג בני אשכנז לאמרו [שם קכט' ב'].

כו. אסור להשתמש בכהן גם בזמן הזה אפילו מחל על כבודו. ומכל מקום אם הוא בעצמו מגיש או משרת, מותר, שרצונו של האדם הוא כבודו, ורק הבקשה ממנו אסורה. ואם עובד תמורת תשלום, מותר [שאר"י ח"ג ריט'].

 

 

×?מ×?× ×? קש×?ר×?

בעה"י בשעור הבא נלמד הלכות קריאת ספר תורה.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת