33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 3] – הלכות שבת – הלכות קידוש

 

יותר משאנו שומרים את השבת – השבת שומרת עלינו

הלכות שבת – הלכות קידוש

 

 

 

 

א. מצות עשה מן התורה לקדש בדברים שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו", כלומר "זכרהו" זכירת דברים וקדוש. ואנשי כנסת הגדולה תקנו לישראל נוסח הקדוש שאומרם על הכוס. ומדברי סופרים שתהא זכירה זאת על היין, וסמכו על מה שמצינו זכירה ביין, ככתוב "זכרו כיין לבנון", וכן "נזכירה דודיך מיין" [ילק"י ד/א עמוד רלד].

ב. וצריך להשמיע הקדוש לאזניו, ואם לא השמיע לאזניו יצא. במה דברים אמורים שביטא בשפתיו ורק הרהר בלבו, לא יצא [שם רסד'].

ג. אם אין יין בעיר או שהיין מזיקו, יכול לקדש על הפת [או"ח סימן ערב ט']. ובמי שמזיקו היין, יכול שהוא יקדש על היין, ואחד השומעים ישתה רביעית, אך עדיף יותר שישתה את היין האדם המקדש [ה"ע ח"ג עמוד קנח במקורות].

ד. אם אין לו יין וכן פת, אינו אומר כלל ברכת הקדוש, ויכון לצאת מצות קדוש מדאוריתא במה שמזכיר שבת בתפילה. וטוב שיוסיף בתפילה אחר "זכר למעשה בראשית", ו"זכר ליציאת מצרים" [ילק"י ד/א רמא].

ה. נשים חייבות בקדוש מן התורה, ואף על פי שכל מצוות עשה שהזמן גרמא, נשים פטורות, מכל מקום בקדוש חייבות מכח הקש, שנאמר בלוחות הראשונים "זכור את יום השבת", ובלוחות שניות נאמר "שמור את יום השבת". וקבלו חז"ל , "ששמור וזכור" בדבור אחד נאמרו, ומי שחייב "שמור", דהינו לענין הלאוין, חייב גם "בזכור", דהיינו המצוות עשה של השבת [רעא ב']. ולהיפך אם בעלה חולה ואינו מסוגל לעשות קדוש, יכולה האשה להוציאו ידי חובה. ומשום צניעות, נכון שלא תוציא אנשים שלא מבני ביתה [ילק"י ד/א רמב]. 

ו. קטן שלא הגיע לגיל מצוות, אינו מוציא ידי חובה איש או אשה גדולים, הואיל והוא חיובו מדרבנן, והם חייבים מדאוריתא. ואף אם התפללו תפילת ערבית, אין מוציא ידי חובה [ילק"י ד/א רמג]. ואף נער שנעשה בר מצוה לכתחילה לא יעשה קדוש להוציא אחרים ידי חובה, עד שנדע שהביא שתי שערות, ורק בדיעבד אפשר לסמוך עליו [שם].

ז. כאשר שומעים קדוש צריכים להזהר מלענות "ברוך הוא וברוך שמו", הוי כמוסיף ומפסיק באמצע ברכה, ומשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות. ומכל מקום בדיעבד אם אמרו ברוך הוא וברוך שמו, יצאו ידי חובה [שם רסח].

ח. צריך שכל השומעים יכונו לבם לשמוע כל מילה מהקדוש מתחילה ועד סוף. ולכך מי שלא שומע חלק מהקדוש מחמת שהוא כבד שמיעה, או שהמקדש מגמגם בלשונו או בולע מילים, יברך בלחש ברכת הקדוש עם המקדש מהחל ועד כלה, ויתן עיניו בכוס שביד המקדש בזמן הברכה. וכשיסיים המקדש לא יענה אמן, שדעתו לטעום מהיין, ומכיון שברך פרי הגפן יהיה הדבר כהפסק [שם רסט].

ט. אסור לטעום כלום קודם שיקדש, ואפילו מים אסור לטעום משחשיכה [רעא ז']. ואם קבל עליו שבת מבעוד יום, נאסר מיד בטעימה. ומיהו בשעת הדחק אפילו בבין השמשות מותר לו לאכול או לשתות [ה"ע עמוד ח"ג יח'-יט']. וקטנים אפשר להקל שיאכלו לפני הקדוש בבוקר [שאר"י ח"ב רפט].

י. רשאי אדם לקבל שבת מבעוד יום ולעשות קדוש ולאכול, ואחר כך להתפלל ערבית של שבת, ובתנאי שהתחיל באכילתו יותר מחצי שעה קודם צאת הכוכבים [ילק"י ד/א רלח].

יא. לפני הקדוש תהא מפה על השולחן, ויתן עליה לחם משנה ואח"כ יפרוס עליה מפה אחרת. והטעם שיהא זכר למן שהיה כמונח בקופסא, טל מלמטה וטל מלמעלה. ונאמר עוד טעם לכיסוי הלחם, כדי שלא יראה בושתו שעושים קדוש על היין, ולא עליו [רעא ט']. ולפיכך בסעודות גדולות ששמים בנוסף ללחם משנה, לחמניות לכל אחד ואחד מהמסובין, צריך לכסותם או לחלק זאת אחר הקדוש. וכן בקדוש בבית הכנסת, כדאי לכסות צלחות העוגות שעל השולחן.

יב. כשמקדש על היין כיצד הוא עושה, נוטל כוס שמחזקת לפחות רביעית [שמונים ואחד גרם], ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ, ואפילו הכוס נקיה. וממלאו יין הכשר לברכה, דהיינו יין חי שלא שתו ממנו ישירות מבקבוק היין שעליו עושים קדוש. ואח"כ אוחז הכוס בימינו ומגביהו מן השולחן טפח או יותר, ולא יסייע בשמאלו, ואומר "ויכולו השמים" עד "אשר ברא אלוקים לעשות", ומברך בורא פרי הגפן ואח"כ ברכת הקדוש, ושותה רביעית או לפחות רוב רביעית. וכל השומעים טועמים מן היין לחיבוב מצוה, אך אין זה מעכב [רעא י'-ילק"י ד/א רנח].

יג. יין שהוא רוב מים, דעת מרן שאין מברכים עליו "בורא פרי הגפן", וממילא גם פסול לקדוש [שם רפא]. וכן בקבוק יין שנשאר פתוח כל הלילה, נפסל לקדוש [ערב א'], ומצוה לקדש על יין אדום, אפילו אם היין הלבן משובח יותר. ורמ"א כתב שרק אם הם שוים עדיף אדום, אבל אם הלבן משובח יותר, יקדש עליו [שם ד'], ומי שקשה עליו לשתות יין יכול לקדש על מיץ ענבים [ילק"י ד/א רפד].

יד. אין קדוש אלא במקום סעודה, שנאמר "וקראת לשבת עונג", ודרשו חז"ל שקריאת השבת דהינו הקדוש יהא במקום "עונג", דהינו הסעודה. ולפיכך אם קידש ולא סעד, אף ידי קדוש לא יצא ידי חובה. ולכן אם אחר הקידוש נאלץ לסעוד במקום אחר, יחזור ויעשה קדוש [רעג' ב'].

טו. לכן השומע קדוש מחברו ואין בדעתו לסעוד שם, אסור לו לטעום כלום. אבל העומד בביתו ושולחנו ערוך לפניו, ושומע הקדוש משכנו שעושה בביתו, ונתכון לצאת ידי חובה, וגם השכן כיון להוציא ידי חובה - יצא ידי חובה אף על פי שלא טעם מכוס הקדוש, שאין זה מעכב [רעג ו'-ילק"י ד/א רצג].

טז. אם קידש על מנת לאכול בפינה זאת, והלך לאכול בפינה אחרת, אין צריך לחזור ולקדש. ומחדר לחדר לא ישנה מקומו לכתחילה, אפילו היה דעתו לכך מתחילה. אבל בדיעבד, אפילו מבית לבית מועיל מחמת ספק ברכות להקל, שיש סוברים שאפשר. ואם רואה המקום בו רוצה לאכול, מועיל אפילו לכתחילה [שם רצד].

יז. אם אכל אחר הקידוש כזית פת [עשרים ושבע גרם] נחשב קידוש במקום סעודה, ורשאי לאכול אחר כך היכן שירצה. ויש אומרים שהוא הדין אם אכל כזית מחמשת מיני דגן, או שתה רביעית יין, ויש חולקים בזה. ובקידוש של לילה שעיקרו מדאוריתא, כדאי להחמיר [ילק"י ד/א רצז].

יח. לכן כאשר עושים קידוש בבית הכנסת בשבת חתן או ברית, כל השומעים קידוש ורוצים להתכבד, צריכים לאכול כזית עוגה. וצריך לשים לב שמי שטעם מיין הקידוש, לא יברך על השתיה, כי יצא ידי חובה בברכת היין, אבל מי שלא טעם מכוס הקידוש, יברך על השתיה [שם רצט].

יט. יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם, כיון שהוא מקום סעודתם. ואם עדין לא עשה קידוש בביתו, לא יטעם היין, אלא יתן לאחד מן השומעים שישתה רביעית. וגם בקידוש של יום שאינו אלא "בורא פרי הגפן", הדבר אפשרי, מחמת שכל עיקרו לברכת המצוה [שם].

כ. ימהר לאכול מיד אחר הקידוש ולא ישהה אפילו זמן קצר, ורק לצורך הסעודה מותר, וכמו שמפסיקים בליל הסדר באמירת ההגדה. ומכל מקום אפילו עבר ושהה, לא יחזור ויקדש, ויש מחלוקת אם יצא ממקומו בין קידוש לסעודה אם חוזר ומקדש. ולכך ראוי שלא ישנה מקומו [ילק"י ד/א ש'].

כא. אדם שלא עשה קידוש בלילה כגון שהיה חולה, חייב לעשות ביום סדר קידוש של לילה, דהינו עם ברכת "מקדש השבת". ורק במקום "ויכולו", יאמר "ושמרו" [רעא ח'].

כב. אשכנזי השומע קידוש מספרדי בהברה ספרדית, וכן להפך יוצאים ידי חובה.

כג. מי שאין לו יין ביום השבת, לא יעשה קידוש על הפת, מחמת שאינו ניכר שזה לשם קידוש. אלא יעשה על קידוש "שכר מדינה", והוא כל משקה המכיל אלכוהול [ערב ט']. ויכול לערב משקאות שונים כגון ערק ומיץ אשכוליות [קוקטיל], כדי שיוכל לשתות רביעית.

 

 

השבת היא מקור הברכה, יהי רצון שנשמור שבת כהלכתה, אמן!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת