33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 14] – פרטי דינים – תפילת העמידה

 

פרטי דינים – תפילת העמידה

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות תפילת העמידה

 

 

א. בתפילת העמידה צריך להצמיד רגליו שיהיו מכוונות זו לזו, כמו המלאכים שנאמר בהם "ורגליהם רגל ישרה", וטוב שילך לפניו שלושה צעדים דרך קירוב והגשה [צה' א']. והובא בפוסקים שטוב שתחילה יפסע שלוש פסיעות לאחוריו ושוב יחזור [שם כפה"ח ס"ק ז'].

ב. יכוף ראשו שעיניו יהיו כלפי הארץ, ולבו לשמים [או"ח צה' ב']. ואם מתפלל בעל פה, יתפלל בעצימת העינים. והאחרונים הביאו שעדיף להתפלל מתוך סדור, מלהתפלל בעל פה בעצימת עינים [שם כפה"ח ס"ק י']. ומניח ידו הימנית על השמאלית מונחים על לבו ועומד כעבד לפני רבו [או"ח צה' ג'].

ג. בשעת התפילה אסור שיהא בידיו: ספר, תפילין, מעות, קערה מלאה וכיוצא בזה, משום שדעתו של אדם עליהם שלא יפלו, וזה מבלבל את כונתו [שם צו א]. ומכל מקום סדור שמתפלל ממנו, מותר [שם ב]. ומשוי [מלשון משא] שעל כתפו, עד ארבעה קבין שזה בחמש קילו ומאתים גרם, מותר. ואם יותר מכך מניחו על הקרקע ומתפלל [שם צז ה].

ד. אדם שנשמטה מעליו הטלית תוך כדי תפילת העמידה, כל עוד שלא נשמטה כולה, יכול לסדרה. אבל אם נשמטה כולה, אסור להתעטף בה [שם צז' ד']. אך מותר אם הוא טרוד ועל ידי כך אינו יכול לכון, וכן אחר יכול להניחה עליו [שם כפה"ח ס"ק כו'].

 

ה. התפילה היא כנגד הקרבנות, ולכך גם בדיני התפילה תקנו חז"ל שתהא כעין הקרבן:

א. "מעומד" – אלא אם כן הוא הולך בדרך וחושש מלהתעכב, או בנסיעה, שאינו יכול לעמוד, וכן זקן או חולה שקשה עליהם לעמוד, יכולים להתפלל כאשר הם יושבים. וכתב מרן שאם אחר כך יכול להתפלל בעמידה יחזור ויתפלל, אך האחרונים כתבו שלא עושים כן [שם צד' ד'-ט' וכפה"ח ס"ק כו']. וחולה שקשה עליו להתפלל בישיבה, יכול להתפלל בשכיבה [שם צד' ו'].

ב. "קביעות מקום" – והינו שישתדל להתפלל באותו בית הכנסת בקביעות, וגם בבית הכנסת יהיה לו מקום קבוע. וכתב המגן אברהם שבתוך ד' אמות נחשב מקום אחד, שאי אפשר לצמצם [שם צ' יט' וכפה"ח ס"ק קכג']. ואם מתפלל כל תפילה בבית הכנסת אחר, ישתדל שגם שם יהא לו מקום קבוע [שם ס"ק קיט'].

ג. "חציצה" – שלא יחצוץ דבר בינו לבין הקיר. ואם הדבר קבוע כגון ארון או תבה, אינם חוצצים. ואדם ובעלי חיים אינם חוצצים, אך כדאי להקפיד גם בזה [צ' כב']. ולדעת הרמ"א רק דבר שגבוה י"ט ורחב ד"ט חוצץ, וכתבו האחרונים שמשמעות מרן שאין חילוק, ויש צד לומר שאדרבא שחפץ גדול קובע רשות לעצמו, ואינו חוצץ [שם כפה"ח ס"ק קלב'].

ד. "כוונה" – היא שיתפלל בכוונה ולא יערב בתפילה מחשבה זרה. יש המסבירים שבכלל זה אסור לישב ליד פתח בית הכנסת או ליד חלונות, שלא יביט לחוץ, ומסיבה זאת גם כן לא שמים תמונות בבית הכנסת, ולכן טוב להתפלל בעינים עצומות [צ' כ'-כג'].

על המתפלל לכוון בכל הברכות, ואם אינו יכול, לפחות יכוון בברכת "אבות". ודעת מרן שאם לא כוון ב"אבות" חוזר. אך המנהג בזה כדעת הרמ"א שאינו חוזר. ומכל מקום אם לא חתם עדין באבות יחזור ויאמר שוב מ"אלקינו ואלקי אבותינו", וכן אם מכיר בעצמו שמכוון, כדאי שיחזור אך יעשה קודם לכן תנאי של נדבה [ה"ע ח"א קל'-קלא'].

אם הוא בנסיעה ואינו יכול לכוון בתפילתו, אם יודע שתמיד מכוון בתפילתו יכול שלא להתפלל, ובתפילה שאחריה, יתפלל עמידה נוספת כתשלומין (בעה"י נלמד על "תפילת תשלומין" בשעור הבא) [ילק"י ח"א קנח'].

 

ו. ישתדל כל אדם להתפלל עם הצבור, שתפילת הצבור נשמעת תמיד. ואם הוא אנוס, יכוון להתפלל בשעה שהצבור מתפללים. ואף במתפלל יחיד, עדיף להתפלל בבית הכנסת שהוא מקום שהצבור מתפללים, מאשר יתפלל בביתו [צ' ט' וכפה"ח שם].

ז. הנמצא בביתו, צריך לילך עד מהלך שמונה עשרה דקות כדי להתפלל במנין, ואם הוא מהלך בדרך, ובהמשך הדרך תוך מהלך שבעים ושתים דקות יש מנין, חייב להמשיך כדי להתפלל במנין [צ' טז']. ומצוה להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת שנוטל שכר כנגד כולם [צ' יד'].

ח. צריך להתפלל לכוון ארץ ישראל, והנמצא בארץ ישראל יתפלל לכוון ירושלים, והנמצא בירושלים יתפלל לכוון בית המקדש. ואם אינו יודע הרוחות יכוון לבו לאביו שבשמים [צד' ג']. סומא המתפלל בצבור אפילו החל העמידה, יש להטותו לכוון הנכון. אך אם מתפלל ביחיד, לא יעשו כן, אלא אם כן מדובר בהטיה מועטת, אך לא בהטיה מרובה [ה"ע ח"א קמה'].

ט. אסור לשבת מכל צד בתוך ד' אמות של המתפלל [בשתי מטר], ויש דעה האומרת שמלפניו אסור לשבת כמלא עיניו. ולעבור [הלוך] מן הצדדים של המתפלל, מותר. ומלפניו בתוך ד' אמות, אסור. ולפי הזוהר כמלא עיניו [קב' ד' וכפה"ח ס"ק כז'].

י. באמצע תפילת עמידה אסור לענות לקדיש וקדושה, וכתב מרן שישתוק ויכון לשמוע מהשליח צבור, ויצא ידי חובה מדין שומע כעונה. אך זה שייך רק בשליח צבור שהוא קבוע וגם תלמיד חכם שיודע שצריך לכוון להוציא ידי חובה [קד' ב'].

יא. אם נמצא בתפילת שמונה עשרה אחר ה"יהיו לרצון" הראשון, יכול לענות רק ה' אמנים של חצי קדיש וקדושה, אך לא אמן של ברכות. ו"יהא שמיה רבה" יענה רק עד "יתברך", וכן יכול לענות על "ברכו". ואם רוצה, יכול לומר עושה שלום ולענות גם "אמן" דברכות [ה"ע ח"א קלט'-קמב'].

יב. הנמצא באמצע העמידה ונסתפק בהלכה ואינו יודע אשר עליו לעשות, יכול לילך ולעין בספר באמצע תפילת העמידה [ילק"י ח"א קעז'].

יג. המתפלל צריך להוציא המילים בפיו ולהשמיע לאזניו. ואף שיש חולקים בזה, ואומרים שלא להשמיע לאזניו, הכי נקטינן [ה"ע ח"א קנד'-קנז']. ואם לא השמיע לאזניו, יצא, ובלבד שהוציא בשפתיו. אך בהרהור לבד לא יצא ידי חובה [קא' ב'] ויחזור להתפלל בתנאי של נדבה [ה"ב ח"ה שעב'].

יד. אם רצה להוסיף בקשות פרטיות, יכול להוסיף בכל ברכה מעין אותה ברכה. כגון ב"רפאנו" יכול להתפלל על חולה, ב"השיבנו" יכול להתפלל על אדם שיחזור בתשובה וכדומה [קיט' א']. וכתב הרב החיד"א שעל הפרנסה לא יתפלל בפרטות בברכת השנים אלא בברכת "שמע קולנו" [שם כפה"ח ס"ק ג']. ובברכת "שמע קולנו" או בסיום התפילה, יכול לשאול כל צרכיו.

טו. דלג או טעה באחת מהברכות האמצעיות, חוזר לראש אותה ברכה וממשיך על הסדר [קיט' ג']. ואם מסופק באיזה ברכה עומד, צריך לחזור מאותה ברכה בה ברור לו שעד שם התפלל, וממשיך משם והלאה על הסדר [ילק"י ח"א רו']. וכן אם אמר "במהרה בימינו" ואינו יודע אם זה הסיום של "בונה ירושלים" או של "שובר אויבים", חוזר לברכת המינים [שם רז'].

טז. אדם שיש לו סדור שחסר בו חלק מתפילת העמידה, אין הוא יכול להתפלל רק את החלק שיש ברשותו. ואם התפלל כך, כל ברכותיו הוי לבטלה [שם ריא'].

יז. כורע ב"אבות" תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף, ובשאר ברכות אסור [קיג' א']. וצריך לכרוע בבת אחת, וכשזוקף, זוקף בנחת [שם ו']. וצריך לכרוע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, דהינו שיהיו בולטים. ובזקן וחולה שקשה להם, די שיתכופפו מעט. ומכל מקום לא יכרע עד שפיו יהא מול חגורו [שם ד' ה'].

יח. כשכורע כורע בברוך, כשזוקף זוקף בשם [שם ז']. וכתב האר"י שצריך שתי כריעות ושתי זקיפות. כיצד, כשהוא אומר "ברוך" יכרע כריעת הגוף, ובתבת "אתה" יכוף ראשו, וכשאומר "השם" ירים גופו תחילה ואחר כך ראשו [שם כפה"ח ס"ק כא'].

יט. בסיום העמידה פוסע לאחריו ג' פסעות בכריעה, כשהוא מתחיל ברגל שמאל, ובסיומם כורע לשמאלו ואומר "עושה שלום במרומיו", והופך פניו בכריעה לימינו ואומר "הוא יעשה שלום עלינו", וכורע לפניו ואומר "ועל כל ישראל ואמרו אמן" [שם קכג' א']. ואין צריך לזקוף בין הכריעות [ה"ע ח"א קמה'].

כ. אדם שהתפלל או ברך ולא שם לבו שהוא ללא כסוי ראש, בדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל. ולמעשה מעיקר הדין גם בנות רווקות צריכות לכסות ראשן כשמזכירות שם שמים, ומכל מקום אין למחות בידם שיש להם על מה שיסמוכו [ילק"י ח"א קנג'].

כא. אסור להתעסק בצרכיו או לאכול ולשתות קודם התפילה, ומכל מקום לשתות מים, תה וקפה מותר [או"ח פט' ג']. ולילדים קטנים, מותר לתת לאכול לפני התפילה [ילק"י ח"א קמז']. וכן צרכי מצוה, מותר להתעסק בהם קודם התפילה [כפה"ח פט' ס"ק כה'].

כב. המתפלל צריך שיהא גופו נקי, לפיכך במידה וצריך להתפנות, לא יתפלל עד שייפנה לנקביו. ואם עבר והתפלל והיה נצרך לגדולים ומשער בדעתו שיכול היה להשהות שבעים ושתים דקות, יצא בדיעבד. אך אם משער שלא היה יכול, אף בדיעבד לא יצא, וחוזר ומתפלל. אבל בקטנים, יצא, אפילו אינו יכול להעמיד עצמו [ה"ע ח"א קסד'].

כג. הנצרך לנקביו ויכול לחכות שעור פרסה, ואם יתפנה יפסיד תפילה במנין, עדיף שיתפלל ביחיד עם גוף נקי, ממה שיתפלל במנין [שם קסו']. אך אם יעבור זמן קריאת שמע או תפילה, רשאי להתפלל אף לכתחילה [שם קסה'].

כד. אדם שהפסיק באמצע תפילת העמידה בין באונס בין ברצון, אם שהה זמן שלוקח לו לגמור את כל תפילת העמידה [לפי הקצב שלו], חוזר לראש. ואם פסק פחות מכך, חוזר למקום שפסק [שם קסו']. ואפילו טעה וגמר תפילתו במקום שהיה עליו לחזור, לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל. וכדאי שיעשה זאת בתנאי של נדבה, שאם צריך יהא לשם חובה, ואם לא תהא התפילה נדבה (בעה"י בשעור הבא נלמד בהלכות "תפילת נדבה") [שם קסז'].

כה. טעה והזכיר "יעלה ויבא" שלא בזמנו, יש מחלוקת אם יצא ידי חובת תפילה. ולכן כדאי שיחזור ויתפלל בתנאי של נדבה. ואם ארע זאת בתפילת תשלומין (בעה"י בשיעור הבא נלמד בהלכות "תפילת תשלומין"), אינו חוזר [ה"ע ח"א קפ'].

 

 

בעה"י בשעור הבא נלמד בהלכות תפילת תשלומין ונדבה.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת