33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 13] – פרטי דינים בהלכות "ברכות קריאת שמע"

 

פרטי דינים בהלכות "ברכות קריאת שמע"

 

 

 

 

א. אם החל ברכת "יוצר אור" וחתם "יוצר המאורות", אפילו שבאמצע אמר "אשר בדברו מעריב ערבים", יצא ידי חובה. וכן אם החל "אשר בדברו מעריב ערבים" ותקן עצמו ואמר "יוצר אור" וחתם "יוצר המאורות", יצא ידי חובה.

אבל אם החל "יוצר אור" וחתם "המעריב ערבים" או אמר "המעריב ערבים" וחתם "יוצר המאורות", לא יצא ידי חובה [או"ח נט' ב'].

ב. בקריאת שמע ובברכותיה יכול לענות ה' אמנים של קדיש, ולענות קדושה, אך לא אמן של ברכות. ועונה "יהא שמיה רבה" עד יתברך. וקדושה אומר רק "קדוש" ו"ברוך" [ילק"י ח"א קטו'].

ג. אין צריך לומר קדושה של "יוצר" בעשרה, ומכל מקום האומרה ביחיד, דרך חסידות שיאמרה בטעמי המקרא [נט' ג'].

ד. בין הפרקים של קריאת שמע ובין ברכות קריאת שמע, יכול לברך על הרעמים ועל הקשת [ילק"י ח"א קיז']. ולדעת הרמ"א עונה "אמן דברכות" בין הפרקים, ומנהג הספרדים שלא לענות [שם קטו].

ה. אדם שהיה נמצא ב"שירת הים", ואמר החזן חצי קדיש והפסיק כדי לענות, וטעה והחל עם החזן גם ברכת "יוצר אור", ורק אחר כך שם לבו לזה, יסיים ברכת "יוצר המאורות", ושם יברך ברכת "ישתבח", וימשיך "אהבת עולם". וכן יכול לאמרה אחר ברכת "הבוחר בעמו ישראל", או בין הפרקים של קריאת שמע. אבל אם החל ברכת "ויציב", שוב אינו יכול לאמרה [שם צז'].

ו. זמן "ברכות קריאת שמע" הוא עד סוף ארבע שעות מהזריחה, כמו זמן תפילה. אך האומרה אחר ארבע שעות, לדעת מרן זה ברכות לבטלה [שם קז'-או"ח נח' ו'].

ז. מי שהיה עומד ומתפלל והגיע לקריאת שמע, יכול לקרותה בעמידה, ומכל מקום עדיף יותר לשבת בשעת קריאת שמע שכך דעתו מיושבת יותר, וכן נכון לפי הקבלה [ה"ע ח"א קי'].

ח. באמצע קריאת שמע וברכותיה, אסור לעלות לתורה אף אם קראוהו [ילק"י ח"א קיח'], וכן לא יענה י"ג מדות [שם].

ט. בקריאת שמע נוהגים לשים יד ימין על העינים לכסותם, כדי שלא יסתכל לצדדים, ויוכל לכון [סא' א']. וחייב לכון פרוש המלים בקריאת שמע, ולהמליך את הקדוש ברוך הוא בכל הרקיעים וארבע רוחות השמים, ואם לא כון לא יצא ידי חובה [סג' ד']. ועליו לשהות מעט כדי הילוך ארבע אמות ויחזור ויקרא, אך לא יקרא כל פרשה ראשונה ויחזור, דחישינן להפסק [ה"ע ח"א קח'].

י. כדי להשלים רמ"ח תבות בקריאת שמע, כופלים "ה' אלקיכם אמת". ואם מתפלל בצבור והשליח צבור הוא קבוע ותלמיד חכם, יסמוך לצאת ידי חובה על ידי השליח צבור בשמיעה. ואם לא, יאמרה בעצמו [ילק"י ח"א קיט'].

יא. צריך לדקדק באותיותיה, ומכל מקום אף אם לא דקדק, בדיעבד יצא ידי חובה [או"ח סב' ב']. וכן צריך להשמיע לאזניו, ואם לא השמיע בדיעבד יצא, ובלבד שיוציא בשפתיו. ואם קרא בהרהור לבד, אף בדיעבד לא יצא [שם ג'].

יב. אדם שהפסיק באמצע קריאת שמע בין מרצון ובין אם היה אנוס, כגון שתינוק עשה צרכיו והוכרח להפסיק, ושהה אורך זמן כדי לגמור את כל קריאת שמע, מכל מקום חוזר למקום שפסק [ה"ע ח"א קיב']. ולדעת הרמ"א אם היה אנוס ושהה כדי לגמור את כולה, חוזר לראש קריאת שמע [סה' א'].

יג. אדם שהיה באמצע ברכת "ויציב ונכון" והחלו הקהל עמידה, וטעה והחל עמידה עמהם, עליו לומר אחר העמידה את ברכת "ויציב ונכון" [ילק"י ח"א קיט'].

יד. חובה לסמוך גאולה לתפילה, ולכך אם רואה שעומדים לומר קדיש או קדושה יחכה ב"שירה חדשה" כדי לענות שם, ולא אחר גאל ישראל [שם קיט'], ואפילו בהפסק בשתיקה צריך להקפיד [ה"ע ח"א קא'].

טו. צריך להקפיד לסמוך גאולה לתפילה גם בשבתות וימים טובים, ואם איחר לתפילה, לא יתפלל תחילה עמידה, ואחר כך ברכות קריאת שמע, אלא יתפלל כסדר התפילה. ומכל מקום בשבת ויום טוב יכול לענות, קדיש קדושה וברכו, בין גאולה לתפילה [שם קב'].

טז. אם הביאו לו טלית ותפילין והוא באמצע ברכות קריאת שמע, או בקריאת שמע מתעטף ומניח בין הפרקים, ולדעת מרן מברך על התפילין ועל הציצית. וזאת עד פרשת "ויאמר", ומשם והלאה יניח תפילין ויתעטף בטלית ולא יברך עליהם עד אחר העמידה. ואם הובאו לו הטלית והתפילין כשחתם "גאל ישראל", יניח תפילין ללא ברכה, ואחר התפילה יתעטף בטלית ויברך. ואחר כך ימשמש בתפילין ויברך עליהם [ה"ע ח"א קיג']. ומנהג בני אשכנז שבברכות קריאת שמע מתעטפים בטלית ללא ברכה, ומברכים עליה רק אחר תפילת העמידה [סו' ב'].

 

 

בעה"י בשעור הבא נלמד ב"פרטי דינים – תפילת העמידה".

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

    יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת