33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי - לכבוד ערב שבת – פרשת השבוע – פרשת בהעלותך - שבת שלום ומבורך!

 

פרשת השבוע – פרשת בהעלותך

הזדמנות נוספת – פסח שני

 

 

×?מ×?× ×? קש×?ר×?

 

 

משה מוסר לאהרון הכהן מאת האלוקים את הפרטים השונים הכרוכים בהדלקת המנורה שעמדה במשכן ואהרון מקיים את ההוראות כלשונן.

 

הכנת הלויים לעבודה במשכן

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×?× ×? ×?ל×?×?×?×?ם לע×?×?×?×? ×?מש×?ן

 

כהכנה לעבודתם במשכן על הלויים לעבור הליך מיוחד. עליהם לגלח את שערותיהם ולכבס את בגדיהם, ולאחר שיזו עליהם מ'מי החטאת' (הנעשים משריפת הפרה האדומה עליה נקרא בפרשת חוקת) הם יביאו עמם אל המשכן שני פרים כקורבנות עולה וחטאת.

בני-ישראל ישעינו את ידיהם עליהם, אהרון ומשה יניפו אותם כלפי מעלה ורק אז הם יוכלו להתחיל לעבוד במשכן.

ההליך המיוחד מתבצע והלויים מתחילים לשרת במשכן.

רק לויים בין הגילאים 30 ו-50 נחשבו ככשירים לעבודת המשכן.

 

חוגגים פסח במדבר

תוצאת תמונה עבור תמונות של קרבן פסח

 

שנה לאחר יציאתם ממצרים, מצווה האלוקים על בני-ישראל להקריב שוב את קורבן הפסח בדיוק כפי שעשו זאת שנה קודם לכן לפני יציאתם ממצרים ובני-ישראל מקריבים את הפסח כדת וכדין.

קבוצה של אנשים שהייתה טמאה ולא יכלה להקריב את קורבן הפסח התלוננה לפני משה: "למה ניגרע? גם אנו רוצים להקריב את קורבן הפסח ומדוע לא נוכל לעשות זאת?" משה מעביר את תלונתם לאלוקים שבתגובה מעניק לבני-ישראל מצוה חדשה: מצוות פסח שני. פסח שני, אותו חוגגים שלושים יום לאחר הפסח הראשון, מהווה הזדמנות לאלו שלא יכלו לקיים את הפסח הראשון לעשות את החג. כמעט כל הדינים הכרוכים באכילת קורבן הפסח הראשון חלים גם באכילת קורבן הפסח השני.

 

מסעות בני-ישראל במדבר

על המשכן שרר דרך קבע ענן ששימש לבני-ישראל כמורה דרך. כאשר הענן היה מתרומם מעל המשכן היו בני-ישראל יודעים כי הגיעה העת להמשיך בנדודים במדבר; כאשר הענן היה נח הם היו יודעים כי עליהם לחנות. לעתים הם היו חונים במקום אחד במשך ימים ספורים בלבד, ולפעמים כמה שנים. ככתוב: "על פי ה' יסעו, ועל פי ה' יחנו".

 

חצוצרות הכסף

 

בורא העולם מצווה את משה רבינו להכין שתי חצוצרות כסף. בחצוצרות אלו ישתמשו כדי לקבץ את הנשיאים או את העם אל פתח אוהל מועד, בעת מלחמה כדי לעורר את רחמיו של האלוקים, ובעת הקרבת הקורבנות בשבתות, בחגים ובמועדים. על החצוצרות, נלמד עוד בהמשך.

 

המסע הראשון עם המשכן

התורה מתארת את המסע הראשון שנערך עם המשכן כאשר היהודים צועדים לדגליהם. המסע החל בכ' באייר בשנה השניה ליציאתם ממצרים כשארון הברית (ארון מיוחד בו הונחו שברי הלוחות הראשונות) נוסע בראש המחנה.

יתרו, חותן משה שהצטרף אליהם קודם לכן, מבקש לשוב לארצו. משה מנסה לשכנע אותו להישאר עמם והוא מבטיח להיטיב עמו.

"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה: קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך!" וכאשר הארון היה נח במקומו היה אומר משה: "שובה ה' רבבות אלפי ישראל!".

 

העם מתלונן

המאכילך מן מן המדבר

 

הרשעים שבעם החלו להתלונן על בורא העולם ועל משה וכעונש פורצת אש בקצה המחנה ההורגת בהם. העם מבקש ממשה להתפלל לאלוקים והאש כבית.

אך נראה כי הלקח עדיין לא נלמד. האספסוף, קבוצת הגרים שהצטרפו לבני-ישראל ביציאה ממצרים, שוב מתלוננים. "מי יאכילנו בשר?" הם טוענים. "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים, את החציר ואת הבצלים ואת השומים. ועתה? נפשנו יבשה, אנו יכולים לאכול רק מן". הייתה זו תלונה חצופה שכן ל'מן' היה טעם מיוחד במינו.

האלוקים קוצף על תלונות בני-ישראל, וגם משה מתלונן לפניו: "מדוע הטלת עלי את הנהגת העם הזה? האנוכי הריתי את העם או ילדתי אותו? כיצד אוכל לספק להם בשר? לא אוכל לבדי לשאת בעול ההנהגה."

בתשובה לדברי משה משיב לו האלוקים: א) אסוף שבעים איש מזקני ישראל עליהם אשרה מרוחך והם יסייעו לך בהנהגת העם. ב) במשך חודש ימים אאכיל את בני ישראל בשר עד שהוא יצא להם מהאף.

כדברי האלוקים, משה אוסף שבעים זקנים מחוץ לאוהל מועד ואלוקים משרה עליהם מרוחו של משה. שני זקנים שלא ראו את עצמם ראויים לנבואה נשארו במחנה אך גם שם שרתה עליהם הרוח והם התנבאו. יהושע בן נון משרת משה ביקש ממשה לכלוא אותם כעונש על נבואתם, אך משה הגיב "מי יתן עם ה' כולם נביאים", הלוואי ואלוקים יאציל מרוחו על כל עם ישראל.

לאחר-מכן אלוקים ממטיר על המחנה שלוים. העם ממהר לאסוף את העופות כדי לאכול מהם ובאמצע אכילתם הורג בהם האלוקים כעונש על תלונתם. את המקום ההוא מכנים בני-ישראל בשם "קברות התאוה".

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של של×?

ויאספו את השליו

 

חטא מרים

מרים פותחת בשיחה עם אהרן על העובדה שמאז התגלה האלוקים למשה פרש משה מחיי זוגיות עם אשתו. "האם רק איתו דיבר האלוקים" הם תמהים. "הלא הוא מדבר גם עמנו!".

"והאיש משה" אומרת התורה, "ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".

אלוקים נגלה אליהם לפתע ומשיב על תמיהתם. "בשונה משאר הנביאים, אני מדבר עם משה פה אל פה. ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי, במשה?"

כעונש על דבריה לוקה מרים בצרעת. אחיה משה מתפלל עליה לאלוקים שירפא אותה, והבורא משיב כי הצרעת תימשך שבעה ימים במהלכה היא תשהה מחוץ למחנה. העם מחכה למרים שבעה ימים וכשהיא מבריאה הם ממשיכים בנדודיהם במדבר.

 

מה זה פסח שני, ומה עושים בו

 

 

יום י"ד באייר הוא "פסח שני". בזמן בית-המקדש הייתה זו הזדמנות נוספת להקריב קורבן פסח עבור אלו שלא יכלו לעשות זאת בפסח הראשון. בימינו, מציינים את היום באי-אמירת תחנון ונוהגים לאכול בו מצות.

 

מה קרה בפסח שני?

תמונה קשורה

 

בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו בני-ישראל את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים בי"ד בניסן והקריבו את קורבן הפסח. על-פי הציווי האלוקי, רק אנשים הטהורים מטומאת מת יכלו להביא את הקורבן. קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת באו למשה ותלונה בפיהם: "אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני-ישראל"?

לאחר ששאל את פי האלוקים, מסר להם משה רבינו את התשובה לתלונתם: שלושים יום לאחר חג הפסח יצויין חג הפסח השני. בי"ד באייר, אלו שהיו טמאים או בדרך רחוקה בפסח הראשון, יוכלו להקריב את קורבן הפסח כהלכתו.

 

מה עושים בפסח שני?

אי-אמירת תחנון: 

כיום, כשבית המקדש לא עומד על מכונו, מציינים את יום י"ד באייר כיום שמחה ואין אומרים במהלך התפילות את קטעי ה"תחנון".

 

אכילת מצה: 

 

נוהגים לאכול מצה ביום זה. אך שלא כמו בפסח הראשון, מותר לאכול חמץ במשך כל היום.

תמיד אפשר לתקן: 

"ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו אם הדבר נעשה "לכם", כלומר ברצונו – למרות זאת ניתן לתקן". (הרבי מליובאוויטש זי"ע).

 

 

החצוצרות של משה רבינו ושל בית המקדש

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?צ×?צר×?×? של ×₪ס×?

 

קול חצוצרות נשמע במחנה ישראל. היהודים עמדו דוממים, ממתינים לשמוע האם יישמע שוב קולן של החצוצרות; אך השקט שב לשרור.

"משה רבינו רוצה שנתכנס ליד אוהל מועד" הם אמרו זה לזה והחלו לעשות את דרכם לעבר המשכן.

הכירו את החצוצרות המיוחדות של המשכן: כלים שבמקורם נוצרו על-ידי משה, ונועדו לשימושו בלבד. חצוצרות אלו נגנזו כבר בחייו (1). לאחר-מכן, בבית המקדש, נוצרו חצוצרות נוספות ששימשו לעבודת הא-ל.

 

 

 

 

הציווי בתורה

את הציווי על הכנת החצוצרות אנו מוצאים בפרשת בהעלותך, שם נאמר (2):

"וידבר ה' אל משה לאמר – עשה לך שתי חצוצרות כסף... והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות... ובני אהרן הכוהנים יתקעו בחצוצרות והיו לכם לחוקת עולם לדורותיכם. וכי תבואו מלחמה על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויביכם. וביום שמחתכם... ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזיכרון לפני אלוקיכם".

 

מה עשו עם החצוצרות?

מהציווי האלוקי מתברר, שהיו לחצוצרות שימושים שונים. באותם ימים בהם עדיין לא הומצאה מערכת הגברה, היו החצוצרות מודיעים לעם מה עליהם לעשות.

הדבר נעשה באמצעות מערכת סימנים ידועה מראש. בחצוצרות היו משתמשים הן לתקיעה (קול ארוך ורצוף) והן לתרועה (סידרת קולות קצרים).

כאשר הייתה נשמעת תקיעה בחצוצרה אחת, היה זה סימן לנשיאי השבטים להתכנס לפתח אוהל מועד כיוון שמשה רוצה להעביר להם מסר.

תקיעה בשתי חצוצרות הייתה קריאה לכל העם להתקבץ לחזית אוהל מועד, כי משה רוצה להעביר להם ציווי אלוקי.

לפני יציאה למסע, שוב היו משתמשים בחצוצרות. הסימן לכך היה שלושה קולות: תקיעה, תרועה ותקיעה. קולות אלו היו מודיעים לעם שהגיע הזמן להתקדם במסע במדבר.

 

בבית המקדש

בעוד שימושים אלו היו רלבנטיים רק בחייו של משה רבינו, בחצוצרות היו משתמשים גם בבית המקדש: לפני יציאה למלחמה כתפילה לבורא העולם, ובעת הקרבת קורבנות בחגים ובראשי החודשים.

בחיי משה היו רק שתי חצוצרות כסף; בבית המקדש היו עשרות רבות.

בתלמוד (3)  מופיעה דיעה כי שתי חצוצרות הן המינימום הנדרש בלבד, אבל אין גבול למספר החצוצרות בהם מותר להשתמש בבית המקדש.

ואכן, היה מעמד אחד בו כל כוהן היה מצטייד בחצוצרה: מעמד ה'הקהל'. נאמר כי כאשר היו רואים כוהן ללא חצוצרה היו אומרים "דומה שאין זה כוהן!" מסופר כי אנשי ירושלים ידעו לנצל היטב את הביקוש הרב לחצוצרות והיו משכירים חצוצרה תמורת דינר זהב (4).

 

מדוע חצוצרות?

 

×?מ×?× ×? קש×?ר×?

 

כמו בכל מצווה, נאמרו פירושים שונים למצוות החצוצרות.

לכבוד המלך. במדרש (5) נאמר כי החצוצרות שהצטווה משה להכין היו לכבודו, בשל העובדה שמשה היה מלך ישראל. לפיכך, גם דוד המלך השתמש בחצוצרות.

לעורר את האדם. הסבר נוסף הוא כי המוזיקה וקולות החצוצרה יעוררו את לב האדם לתשובה, ולפיכך בעת הקרבת הקורבנות וכן לפני היציאה למלחמה. תרועת החצוצרות יגרמו לאדם להתרכז ולהתעורר לעבודת הבורא (6).

כנגד דין ורחמים. מדוע הצטרכו לשתי חצוצרות? לפי הפן המיסטי שבתורה מוסבר כי שתי החצוצרות מייצגות את מידת הדין ומידת הרחמים. המטרה היא ששתי מידות אלו יתחברו יחדיו ולפיכך נאמר כי יש להכין את החצוצרות מגוש אחד של כסף; בסופו של דבר, תהיה זו מידת החסד שתגבר על מידת הדין, ולפיכך החצוצרות היו עשויות כסף – מתכת המסמלת את החסד (7).

שני חצאים. המילה 'חצוצרות' יכולה להתפרש גם כ'חצאי צורות', מה שבא ללמד אותנו כי האדם והבורא כביכול הם רק שתי חצאי צורות: האדם ללא הבורא הוא רק חצי צורה, וגם הבורא כביכול חסר כשאין לו את החיבור עם עם ישראל. רק כאשר היהודי דבק בעבודת הבורא הם הופכים להיות צורה מושלמת (8).

 

 

לזכור גם בעת שמחה!

 

 

 

והרבי מליובאוויטש (9) הפיק מפסוקים אלו לקח חשוב לחיים:

לפני מלחמה תוקעים בחצוצרות כדי להתחנן לפני בורא העולם בלב נשבר שירחם עלינו וישלח לנו ניצחון במלחמה.

אך כאשר מגיע "יום שמחתכם", לאחר ניצחון המלחמה, עלול האדם לשכוח חלילה את הבורא, ולפיכך שוב תוקעים בחצוצרות כדי להזכיר לו בזכות מי הגיע הניצחון...

 

 

 

 

הערות שוליים

(1)

לפי במדבר רבה, טו.

(2)

במדבר י' א-י.

(3)

ערכין יג.

(4)

על פי התוספתא, סוטה פרק ז.

(5)

רבה, שם.

(6)

החינוך, בהעלותך מצוה שפד.

(7)

לפי רבינו בחיי על הפסוק והרקאנטי על פרשת בהעלותך, עמוד עד.

(8)

המגיד ממעזריטש, אור תורה לפרשת בהעלותך.

(9)

ליקוטי שיחות חלק יג, עמוד 28.

[הכתבות (ללא התמונות) מאת: אתר חב"ד].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת