00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בגוף שלישי- יומן אישי

מקום בעולם

היא מקשיבה לקולות הסובבים אותה.

כמה הם השתנו בשנים האחרונות, החליפו גוון ותכונות. 

אבל בפנים כלום לא השתנה. עדיין הלבד הוא החבר הקרוב לליבה.  

 

העולם ממשיך וסוער וסביבה, דברים משתנים ומתחלפים בקצב מהיר, אבל היא רק רוצה רגע של שקט, להניח את ראשה על כתפו, שיקשיב, שיגיד שהכל בסדר, שיראשה לדמעות שלה לזלוג בלי הסבר.

דברים כל כך קטנים שנותנים את הכח להמשיך הלאה. דברים כל כך קטנים,,, כל כך גדולים...

 

אז מדי פעם היא פותחת צוהר, ואז הכל משתבש ונהיה כאוס. יותר מדיי שאלות,  וחוסר יכולת להתמודד עם התשובות שלה.

לפעמים היא חושבת שבכלל אין לה תשובות. וכל הצצה מסתיימת בפגיעה. 

וכמה שהיא התגעגעה למילים המתוקות, שמכניסות הכל לפרופורציה, שמרגיעות את דפיקות הלב, המילים שהן השקט והסוד.

 

אז אם שואלים אותה, היא אומרת שזה לא משנה, ושהכל בסדר. רק שיעזבו אותה ולא ישאלו יותר.

לא תמיד הכל בסדר, אבל יש לה את המילים שלה. הנחמה המתוקה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ילדה מזדקנת אלא אם צויין אחרת