33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 7] – המשך- הלכות תפילין

 

המשך – הלכות תפילין

 

 

  

 

 

יט. אסור שיהא דבר חוצץ בין בשרו לתפילין, בין של יד בין של ראש [או"ח כז' ד']. ולכך צריך שלא יהא עליו אבק או עפר, וכן כדאי להזהר לכתחילה שאם הסתפר, שלא ישארו עליו שאריות של שערות, או אדם שיש לו נשירת שיער, כדאי שיסתרק לפני כן. אבל אם שערו ארוך, אין זה חוצץ להלכה, אך כדאי לקצר [ילק"י ח"א כו'].

כ. אדם שיש לו תחבושת או גבס בידו, אם זה במקום הנחת הקציצה, יניח ללא ברכה, ויברך על של ראש, ויכון לפטור את של יד. אך אם מקום התפילין ללא גבס, ומקום הרצועות עם גבס, מניח עם ברכה [ה"ב ח"ב קא']. ואם הגבס מכסה רק את החצי התחתון של הזרוע, תחילה יניח על הגבס. אך כדאי שאחר כך יניח על החצי העליון של הזרוע, ללא ברכה [שם קג'].

כא. כשאדם לובש פאה הדבר חוצץ לגבי תפילין. ואם מתביש להסירה יניח תחילה בביתו ויקרא קריאת שמע, ואחר כך יבוא לבית הכנסת כאשר התפילין על הפאה. ואם עשו לו השתלת שיער, יכול להניח על גבי השיער בברכה [שם קו'].

כב. סדר הנחת תפילין - מניח התפילין על הזרוע ומברך קודם שמהדק, ואחר כך כורך. יש נוהגים לכרוך על הקציצה, ויש נוהגים לכרוך על התיתורא כדי להדק את היו"ד. ומנהג הרב עובדיה יוסף זצוק"ל היה, שמיד יורד עם הרצועה לזרוע. על הזרוע כורך שבע כריכות, ומנהג הספרדים שלא מחשיבים תחילת הכריכה וסופה ויוצא שמונה כריכות. ואחר כך מניח תפילין של ראש ורק לאחר מכן כורך על הפרק האמצעי של האצבע כריכה אחת ועוד שתי כריכות בפרק התחתון [או"ח כז' ח', כפה"ח ס"ק לד'-לה'].

כג. מקום הנחת תפילין של ראש - הוא מתחילת עקרי שרשי השיער, מול המקום שהוא בין העינים, עד מקום שמוחו של תנוק רופס [או"ח כז' ט']. ואם התפילין יורדות למצח לא קים מצוות תש"ר. ואדם שנשרו שערותיו או שכלל אין לו שערות, הולכים לפי המקום בו אמורים להיות לו שערות [ה"ב ח"ב קכה'].

כד. צריך שהשחור שברצועות יהא כלפי חוץ. והרצועות יהיו משולשלות לפניו, בערך עד הטבור. ונוהגים להכניס אותם בחגורה. ורוחב הרצועה כאורך שעורה לפחות [או"ח כז' יא'], והוא לכתחילה אחד עשר מ"מ, ולא יפחות מתשעה מ"מ. ובפחות מכך יניח ללא ברכה [ה"ב ח"ב קלה'].

כה. חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה ושעה [או"ח כח' א']. יש מחלוקת אם מדובר רק במניחים את התפילין כל היום, או אפילו במניחים רק בזמן התפילה [ה"ב ח"ב קמד'-קמו'].

כו. זמן הנחת תפילין - הוא משעה שיראה את חברו הרגיל עמו קצת, בריחוק ארבע אמות ויכירהו [או"ח ל' א']. ולכתחילה יש לנהוג להניח כשעה זמנית קודם הזריחה, ובפועלים הדחוקים ללכת לעבודתם יש להקל בשש דקות זמניות אחר עמוד השחר [שאר"י ח"א תד'].

כז. אסור להניח תפילין בלילה [או"ח ל' ב']. מכל מקום אם אדם הקם בבוקר בהשקמה ולא יוכל להניחם אחר כך, יכול להניחם מבעוד לילה ולא יברך, וכאשר יגיע הזמן ימשמש בהם ויברך [שם ג'].

כח. בשבתות וימים טובים לא מניחים תפילין. ובימי חול המועד, לדעת מרן לא מניחים, ולדעת רמ"א מניחים [שם לא' א'-ב']. ודין התפילין בשבת כמוקצה מחמת איסור, ויש אומרים שדינו כמוקצה מחמת מצוה [ה"ב ח"ב קפז'].

כט. חולה מעיים שאינו יכול לשמור על גוף נקי, וכן אדם שלא יכול לשמור על עצמו מלהפיח, פטורים מהנחת תפילין. ואסור להם להחמיר על עצמם, מכיון שתפילין צריכים גוף נקי [או"ח לח' א'-ב']. לפי זה משותק שאינו שולט על צרכיו, אסור בהנחת תפילין. ולכך גם לא מחנכים קטנים להנחת תפילין עד שיהא ברור שיודעים לשמור על נקיון גופם, ומנקים עצמם היטב אחר שמתפנים [שם לז' ג'].

ל. אבל (אדם שנמצא באבל) ביום הראשון לא מניח תפילין, אפילו אחר קבורה. ואם הפטירה היתה ביום אחד, והקבורה ביום שאחריו, יש בזה מחלוקת אם יניח ביום הקבורה או לא, ויניחם בצנעא ללא ברכה [ה"ע ח"א ל']. וזאת אפילו נפטר בשבת ונקבר במוצאי שבת.

לא. אסור לקנות תפילין, אלא מן המומחה שבקי בחסרות ויתרות (1) [או"ח לט' ח'], והוא הדין שבקי בכל הלכות סת"ם. ולכך כדאי להיועץ עם תלמיד חכם לפני שקונה.

לב. תפילין שהוחזקו בכשרות ומניחם יום יום, אין צריך לבדקם לעולם. ותפילין שמונחות בבית הכנסת בכדי שאדם שאין לו יניחם, מחמת שאין מניחים אותם כל יום, צריך לבדוק פעמיים לשבע שנים [או"ח לט' י']. וחסידים ואנשי מעשה בודקים בכל חודש אלול [ילק"י ח"ה יז'].

לג. אסור לתלות תפילין ברצועות שלהם. ואם זה תוך כדי הנחת תפילין, יש מחלוקת האחרונים בזה, וראוי להחמיר [כפה"ח סימן מ' ס"ק א']. אבל לתלותן בכיסן, מותר [או"ח מ' א'].

לד. בית שיש בו תפילין, והוא הדין שאר ספרי קודש אסור לשמש מטתו, וצריך לשימם בכלי בתוך כלי כאשר לפחות אחד מהם אינו מיוחד לתפילין [שם ב'].

לה. אסור לאכול עם תפילין סעודת קבע, אבל סעודת עראי מותר [שם ח'].

לו. אסור לעשות מתפילין של ראש, תפילין של יד, ואפילו מרצועות של ראש לעשות של יד. ואם עדין לא הניחם מותר [שם מב' א']. וכן נרתיק של תפילין אסור להשתמש בו לדברים שונים, אך אם עדין לא נשתמש בו מותר [שם ג']. ומכל מקום בתיק הטלית יכול לעשות כרצונו.

לז. אסור להכניס תפילין לבית הכסא, ואם נמצא במקום שמפחד להשאירם בחוץ שמא יגנבום, מותר להכניסם כאשר הם עטופים. אך זה רק בדיעבד, וישתדל למצוא מי שישמרנו עבורו [או"ח מג' ה'].

לח. אסור לישון אפילו שנת עראי עם התפילין, ולכך אסור להניח ראשו ולנמנם מעט, ואפילו רק אוחזן בידו, אסור, שמא יפלו מידו [שם מד' א'].

 

 

פרושי מושגים:

 

(1) המומחה שבקי בחסרות ויתרות -

בעניין "לא בקאינן" בחסרות ויתרות (פירוש הגמרא במסכת קידושין ל.):

רבים וגדולים פירשו כי במונח "חסירות ויתרות" התכוונה הגמרא לתיבות (מילים) חסרות ויתרות: מלים בהן חסרה (לפחות) אות אחת או יתירה בהן (לפחות) אות אחת. מפירוש זה נובע, כי רב יוסף אמר שיש מלים בתורה אשר אין בידו לקבוע את הכתיב המדויק שלהן. [שימו לב, כי גם לפי פירוש זה בגמרא, אין ראיה שרב יוסף הסתפק בכתיב של יותר ממלה אחת או שתיים]. נחלקו פוסקי ההלכה לגבי ההשלכות ההלכתיות של פירוש זה בגמרא (ראה, למשל, "שאגת אריה" סימן לו מצד אחד, ו"אבני נזר" חלק יורה דעה סימן שנו - מצד שני). [דורון ויצטום].

 

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של חלקי התפילין

בעה"י בשעור הבא נלמד בהלכות מצות התפילה.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

  {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת