33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

חג השבועות נקרא גם עצרת, יום הביכורים ויום מתן תורה

 

שבועות - אחד משלושת הרגלים שיש להֵראות בהם לפני ה', והוא היום החמישים מחג הפסח

 

 

 

 

 

חג השבועות נקרא גם עצרת, יום הביכורים ויום מתן תורה. חג זה אינו מאופיין בסמלים פרט לאיסור מלאכה ותיקון ליל שבועות. בתקופת בית שני היו חילוקי דעות מתי יש לחוג אותו. הבייתוסים טענו שממחרת השבת היא שבת בראשית בעוד שחז"ל קבעו שממחרת השבת הוא ממחרת יו"ט ראשון של פסח שאז מתחילים לספור את העומר, כך שיום חמישים יוצא בתאריך שונה לפי כל אחת מהדעות. ישנם מנהגים מיוחדים המאפיינים את החג כגון: תיקון ליל שבועות, קריאת מגילת רות, אכילת מאכלי חלב וקישוט הבית בירק. 
 

 

התוכן:
חג השבועות
קריאת התורה בחג השבועות
מנהגים
מאכלי חלב

 


דיני החודש 

סיון הוא השם הבבלי של החודש, ובמקרא - החודש השלישי, שהוא שלישי לניסן, ראש החודשים.
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות יט), ואמרו ז"ל: "בַּיּוֹם הַזֶּה
" - בראש חודש. שבאחד לחודש סיון חנו במדבר סיני, מוכנים לקבלת התורה. 


שמותיו של חג השבועות - ארבעה שמות לחג זה: 
 

חג הקציר - ככתוב (שמות כג): 'וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה'. חג הקציר - על שם קציר החיטים שבאותה תקופה, והחיטים הן המאוחרות בתבואות השנה, ובהן כלתה עונת קציר השנה; ועושים חג במנחה חדשה שמביאים לבית ה'.

חג שבועות - ככתוב (שם, לד): 'וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים"; ונאמר (דברים טז): 'ועשית חג שבועות לה' אלקיך'. חג שבועות - על שם שבעה שבועות שסופרים לפניו, וביום החמישים חג לה' ולתורה אשר נתן.


יום הביכורים - ככתוב (במדבר כח): 'וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה'.
יום הביכורים - על שם המנחה החדשה, לחם תנופה שתיים שמביאים למקדש, והיא מתרת החדש להביא ממנו מנחות למקדש. וביום זה מתחילה עונת הביכורים, שכל אחד לוקח מראשית כל פרי אדמתו, משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שם אותם בטנא ומביאם בית ה'. ולקח הכוהן הטנא מידו והניחו לפני מזבח ה' אלקים.

 

עצרת - שם זה אינו במקרא, אך חז"ל קראוהו כך בכל מקום. 
עצרת - קראוהו חכמים, לפי שעיקר עניינו של חג זה שהוא שמיני שאחר שבעת ימי חג המצות וקשור עמהם; המשכם הוא וסיומם. ימי הספירה שביניהם אינם מפסיקים, שהם כחולו של מועד שאינו מפסיק בין חג ראשון לאחרון. נמצא, שיום זה הוא כשמיני עצרת שלאחר החג, ולכן קראוהו על שמו, עצרת. כלומר, עצרת של פסח. 

 


קריאת התורה בחג השבועות 
בחג השבועות קוראים בתורה בסדר יתרו, מ'בחודש השלישי' וגו' עד סוף הסדרה, וזה מעניינו של יום, שהוא יום מתן תורתנו. ועשרת הדיברות קוראים ב'טעם עליון'.

המפטיר קורא בפרשת פנחס - 'וביום הביכורים', ומפטירים בנביא ביחזקאל במעשי מרכבה, על שם שנגלה הקדוש ברוך הוא בהר סיני בריבוא רבבות אלפי שנאן. ונהגו לקרוא למפטיר את הגדול והחכם שבמקום. ובחו"ל קוראים ביום השני 'כל הבכור' (שבסדרה ) עד סוף הסדרה, מפטיר 'וביום הביכורים', ובנביא - בחבקוק (ב-ג), מן 'וה' בהיכל קודשו' עד 'למנצח בנגינותי'.

לפני קריאת התורה, אחרי שקראו את הכוהן לעלות לתורה, ולפני שבירך, אומרים בקהילות אשכנז 'אקדמות' בניגון המקובל, והוא שבח גדול ועצום לבורא עולם ולעם ישראל שקיבלו התורה, ורוב הטוב הצפון להם ממנה לעתיד לבוא.

ובקהילות הספרדים נהגו, שעם פתיחת ההיכל וקודם שמוציאים ספרי תורה, אומרים נוסח 'כתובת נישואין' שבין שני 'בני הזוג', והם כנסת ישראל והתורה.

ונוהגין בכל המקומות לומר בסוף, אחר חזרת התפילה, 'אזהרות', העשויות על מניין המצוות, וכל מקום ומקום לפי מנהגו (טור, או"ח תצד).

קוראים במגילת רות בחג השבועות, שהוא זמן מתן תורה, כדי ללמוד שלא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני, כמו שהיה לרות כשנתגיירה. ולפי שיטת הגר"א, יש לקרוא במגילה כשרה כתובה על קלף ולברך על קריאתה שתי ברכות: 'על מקרא מגילה' ו'שהחיינו'. ובחוץ לארץ קוראים מגילת רות ביום השני של החג.

ויש קהילות שלא נהגו לקרוא כלל מגילת רות בחג השבועות בבית הכנסת, אלא כל אחד ואחד לומדה לעצמו בביתו, או בבית הכנסת שלא בשעת תפילה. 

בחג השבועות מקריבים קרבן מיוחד בבית המקדש: שתי הלחם. קרבן זה מובא בסוף ימי ספירת העומר, ואחריו מותר להביא לבית המקדש קרבנות מתבואת השנה החדשה. ספר החינוך מתאר את הקרבן הזה. 

ספר החינוך שז: קרבן מנחה חדשה בעצרת 
להקריב ביום חג השבועות לחם חמץ מן החיטה החדשה, וזה נקרא בכתוב 'מנחה חדשה', והן שתי כיכרות, כמו שכתוב 'ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתיים, שני עשרונים'. והעניין היה כן: שהיו מביאים שלוש סאים חיטים חדשות ועושים מהן שתי חלות, ואורך כל חלה שבעה טפחים, ורוחבה ארבעה, וגובהה ארבע אצבעות, ומרובעות היו... ואופים אותם מערב יום טוב. ולמחר אחר הנפתן היו נאכלות לכוהנים כל אותו יום וחצי הלילה. ואותה מנחה היא ראשונה לכל המנחות הבאות מן החיטים.
ומקריבים עם הלחם: שבעה כבשים תמימים ופר בן בקר אחד ואילים שניים - לעולה; ושעיר לחטאת, ושני כבשים לשלמים. ואלו הם הקרבנות האמורים בחומש הפקודים (= במדבר). כל זה היה קרב עם הלחם, מלבד קרבן מוסף היום, שהוא שני פרים ואיל אחד ושבעה כבשים לעולה, ושעיר עזים לחטאת. ואלו הם הקרבנות האמורים בספר ויקרא. 

 

מנהגים 
נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, כדי שיזכירו שבעצרת נדונין על פירות האילן ויתפללו עליהם (מג"א סי' תצ"ד ה' וחק יעקב ס"ק ז). ונוהגין לשטוח עשבים בבית הכנסת ותוחבים עשבים בבית תחת הקורה, לזכר שבמתן תורה היו על ההר מלא עשבים, או סביבו, שנאמר גם הצאן והבקר אל ירעו וגו' שהיה שם מרעה (לבוש שם). וכתב מהרי"ל: 

נוהגין לשטוח על רצפת בית הכנסת עשבים ושושנים של בשמים לשמחת הרגל, ואם חל שבועות ביום א' הנהיג מהרי"ל לשטוח העשבים בהכנסת שבת (מנהגי מהרי"ל הל' שבועות). 

בחג השבועות מחלק השמש בבית הכנסת חלק כחלק לכל איש ואיש עשבים המריחים בשעה שמנגן הש"ץ האל בתעצומות (של"ה מסכת שבועות דף ק"פ ע"ב). הגר"א השתדל לבטל המנהג להעמיד אילנות בבית הכנסת או בבתים בשבועות משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם (משנה ברורה סי' תצ"ד ס"ק י). ועי' בס' ארחות חיים סי' תצ"ד שהביא בשם שו"ת הריב"ש לישב המנהג ושאין בזה משום ובחוקותיהם לא תלכו, ומסיק דמנהג ישראל תורה היא (לקוטי הלוי צד 18).

 

מאכלי חלב 
נוהגין לאכול מאכלי חלב ביום הראשון של שבועות, ונ"ל הטעם שהוא כמו השני תבשילין שלוקחין בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה, כן אוכלים מאכל חלב ואח"כ מאכל בשר, וצריכים להביא עימהם שני לחם על השולחן שהוא במקום המזבח, ויש בזה זכרון לשתי הלחם שהיו מקריבים ביום הבכורים (רמ"א סי' תצ"ד). והכלבו כתב שנהגו לאכול דבש וחלב, שהתורה נמשלה להן כמ"ש 'דבש וחלב תחת לשונך'. 


 

טעם אכילת חלב בשבועות: 
מפני שכתוב בתורה ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך, וסמיך ליה לא תבשל גדי בחלב אמו, לכן אוכלים חלב ואח"כ בשר בלא תערובות. 

עוד טעם שהתורה התירה חלב, כי נאסר לבני נח משום אבר מן החי (ס' מטעמים 59, 60). 

בעל משנה ברורה מביא טעם בשם גדול אחד, כי בעת שעמדו ישראל על הר סיני וקבלו התורה וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כי אם מאכלי חלב, כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין כדין וניקור הגידין ומליחה ולבשל בכלים כשרים, על כן בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב, ואנו עושים זכר לזה. 

נהגו הנשים לעשות בשבועות לחם ארוך ולו ארבעה ראשים זכר לשתי הלחם שהקריבו בעצרת (כלבו סי' נ"ב).
בחג שבועות אוכלים לביבות בעלי שלושה צלעים ממולאות בבשר (קרעפליך) דאיתא בגמרא שכל מעשה אותו יום משולש עדות לישראל בני אבות שלושה. ודרש ההוא גלילאה: 

בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי (שבת פ"ח.) 
פירוש: 
תורה נביאים וכתובים, כוהנים לוים וישראלים, משה שלישי לבטן אחרי מרים ואהרן, שלושה ימי הגבלה, חודש סיון שלישי לחודשים (רש"י שם, מנהגי ישורון דף ס"ז). 
(מאת: מכללת הרצוג-דעת).
 
 
 
×?מ×?× ×? קש×?ר×?
חג שבועות שמח!
 
 
 
 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת