33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות חגים – המשך הלכות חג השבועות – מותאם לשנה שיו"ט חל במוצאי שבת קודש

 

המשך – הלכות חג השבועות, מותאם לשנה, שערב החג חל במוצאי שבת קודש

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×? מ×?ן ×?×?ר×?

 

 

א. תספורת / טבילה –

מסתפרים ומתגלחים לכבוד החג, ואף הנוהגים כמנהג רבינו האר"י ז"ל שלא להסתפר כל ימי הספירה עד ערב חג השבועות, מסתפרים בשנה זו בערב שבת [שנת תשע"ח - ערב חג השבועות השנה חל במוצאי שבת קודש, לכן השבת ויו"ט צמודים], כדי שלא להכנס לחג בניוול (מורה באצבע ח, רכא; כה"ח תצג, יג; חזו"ע יו"ט רסז). ומידת חסידות לטבול לכבוד הרגל (חזו"ע, קב).

 

ב. שטיחת עשבים –

נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבית-הכנסת ובבתים (רמ"א תצד, ג). ומכיון שאסור לקטוף בשבת או ביום טוב, וכן אסור להכין משבת ליום טוב, יש לקטוף, לעצב ולהדביק את העשבים מערב שבת. אבל לְֹשֹוטְחָם בלבד בחג, מותר (עי' מ"ב שם, ט).

 

ג. נר נשמה / פתיל-צף –

יש להכין נר נשמה [של 48 שעות] מערב שבת, כדי שיוכלו להדליק באמצעותו אש לחימום המאכלים בחג, הדלקת נרות החג, נר הבדלה וכדומה. וכן המשתמשים ב"פתיל-צף", ישחילו הפתילים מערב שבת [ומעיקר הדין מותר להשחילו ביום-טוב (מרן זצ"ל בירחון יתד המאיר גליון 152; שו"ת שבט הלוי ט, קכח ועוד), אבל אם החור סתום, אין להשחיל בו פתיל, וכן אם מושבי הפתיל מחוברים אסור להפרידם]. והמשתמשים בנרות שעוה, יכינו "נרוניות" להדלקה בחג (עיין בסעיף יא). השנה (תשע"ח) אין עושים "עירוב-תבשילין", ואף אינו מועיל, לפי שנתקן לעשותו רק כשחל יום-טוב ולאחריו שבת, שאז מבשלים בחג לכבוד שבת (שו"ע תקכז, א), מה שאין כן השנה שחלה שבת ולאחריה יו"ט.

 

ד. שעון-שבת –

בליל שבועות דרוש שהתאורה תידלק זמן רב יותר מבליל שבת, בפרט בבתי-כנסת שלומדים עד הבוקר. יש אומרים שאין להתעסק בחג כלל ב"שעון-שבת" מכני, ויש לכוין מערב שבת את מועד הכיבוי וההדלקה לפי הדרוש בחג. אבל מן הדין מותר החג ללחוץ על זיזי השעון-שבת ולהאריך או לקצר את מצב פעולתו הקיים, או להקדים את מועד ההדלקה (עי' שו"ת יביע אומר ח"ג או"ח, יח וספר ילקוט יוסף שבת א, פב לגבי שבת, ולגבי קיצורו ביו"ט, ראה חזו"ע יו"ט, נז שגרם כיבוי מותר), אבל אין לעשות כן כאשר השעון הגיע לזיז האחרון, לפי שמצוי שבאים על ידי כך לכיבוי או הדלקה. ובשעון דיגטלי אסור לבצע כל שינוי.

 

ה. צידקתך –

בתפילת מנחה של שבת, אין אומרים "צידקתך" אלא "יהי שם" וכו' (שו"ע רצב,ב, ובלא"ה הוא לפני י"ב סיון, עי' מ"ב קלא, לו).

 

ו. סעודה שלישית –

מצוה להתחיל סעודה שלישית לפני שעה תשיעית [שעה 4:15 אחה"צ] כדי שיאכל בליל החג לתיאבון, ולאחר זמן זה, מצוה לכתחילה להיזהר שיאכל עד כביצה פת [50 גרם] (עי' שו"ע רמט, ב ורמ"א תקכט, א ומ"ב שם, ח וחזו"ע יו"ט, צ פסח, רסד). ויש לקבוע תפילת מנחה מוקדמת.

 

ז. הכנה משבת לחג –

אסור לעשות הכנות ביום שבת לכבוד החג [אף אם הוא מעשה שמותר לעשותו בשבת], ולכן אסור להדיח כלים, לסדר הבית, לערוך שולחן וכלים, להכניס משקאות למקרר, אלא רק לאחר צאת הכוכבים [שעה 8:12 בערב] ויבדיל בפה [בתפילה או באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ראה בסעיף י']. ומכל מקום, אם מדיח הכלים או מסדר הבית כדי שיהיה נאה ומסודר לכבוד השבת, מותר (מ"ב שב, יט).

ומותר להוציא אוכל מהמקרר או המקפיא כמה שעות לפני צאת השבת, על מנת שיפשיר ויהיה מוכן לחממו בחג, ואין זה בכלל הכנה (חזו"ע שבת ב, תמז). ויש מתירים להוציאו בשבת ולהניחו על הפלאטה בעודה כבויה, אף שתידלק כעבור זמן (מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א), למרות שהתבשיל לח וצונן, כל שהוא מבושל כל צרכו (עי' שו"ת יביע אומר י, כו וחזו"ע שבת ד, שמח).

 

ח. שינה בשבת –

יש לאדם לנוח היטב בשבת על מנת שיהיה עירני בלימוד במשך הלילה. אבל לא יאמר בפיו שישן על מנת כן, אף שהוא דבר מצוה (עי' ספר ילקוט יוסף שבת ב, ריז; ספר פסקי תשובות רצ, ד).

 

ט. החלפת בגדים –

המחליף לבגדי יום-טוב, לא ילבשם ביום שבת סמוך לחשיכה, משום שנראה כמכין משבת ליום-טוב, אלא ילבשם מבעוד-יום ויכוין שלובשם גם לכבוד שבת, או שילבשם לאחר כניסת החג (כה"ח תקכט, כג). יש שהורו שהנוהגים ללבוש בגדים מיוחדים יותר ליום-טוב, ילבשו אותם כבר לשבת מפני כבודה (הגר"י קניבסקי זצ"ל, כמובא בספר פסח שחל בשבת יז, ו).

 

י. הדלקת נרות –

מדליקים נרות לכבוד החג, ויש ליזהר להדליק רק בצאת-השבת [שעה 8:22 בערב, לנוהגים כרבינו-תם שעה 9:18 בערב]. מעבירים אש באמצעות נר או גפרור מנר נשמה שהודלק מערב שבת (מ"ב תקב, ד), ומברכים: "ברוך... להדליק נר של יום-טוב" [ואף למנהג אשכנז ועוד, ביום-טוב יש לברך קודם ההדלקה (עי' מ"ב רסג, כז; בא"ח ש"ש נח, י; שש"כ מד, ז). ונכון שהנשים לא תברכנה ברכת "שהחיינו" בהדלקת הנרות, ותצאנה ידי חובה בברכת "שהחיינו" שמברכים בקידוש (חזו"ע ימים נוראים סב ועוד). בסיום ההדלקה יש להיזהר שלא לכבות הנר או הגפרור ביד, בפה או על ידי השלכתו בתנופה, אלא להניחו בנחת על השיש, רצפה, מגש וכדומה שיכבה מאליו.

קודם ההדלקה תתפלל האשה תפילת ערבית ותאמר "ותודיענו", שהוא הבדלה, עיין בסעיף יב, ואח"כ תדליק הנרות. ואם שכחה ולא אמרה בתפילה "ותודיענו", או שאינה מתפללת תפילת ערבית, אזי לפני שתדליק הנרות, תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (מ"ב רצט, לו). ואם יש צורך לעשות מלאכה לפני התפילה, אפשר לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" ולעשות המלאכה (כבשו"ע שם, י). ואף שאמרו "ותודיענו" בתפילה, אסור לטעום עד שיקדשו ויבדילו על הכוס (מ"ב שם).

 

יא. תיקון הנרות –

המדליקים נרות שעוה יזהרו שלא לחמם ביום-טוב את תחתית הנר באש על מנת להדביקו בפמוט, מחשש מירוח (מ"ב תקיד, יח; כה"ח שם, מא). ואם הפמוט סתום משעוה, מותר לנקותו על ידי סכין (כה"ח שם), אבל לאחר שהסיר השעוה אסור לטלטלה (שש"כ יג, מג מד, י), והעצה עבורם היא להשתמש ב"נרוניות".

 

יב. תפילת ערבית –

הנוהגים לומר מזמורים במוצאי-שבת לפני תפילת ערבית, אין אומרים אותם כשחל יום-טוב במוצאי שבת (מ"ב רצג, א), ואומרים רק את המזמור השייך לחג. בתפילת ערבית של החג אומרים "ותודיעני", לפני "ותתן לנו", וכפי שמופיע במחזור, שהוא הבדלה בתפילה בין שבת ליום-טוב, כדוגמת "אתה חוננתנו" שאומרים במוצאי שבת (שו"ע תצא, ב). ואם שכח לאומרו, אינו חוזר (מ"ב שם, ד). ואם טעה והתחיל להתפלל תפילת חול, צריך לסיים את הברכה שנזכר בה בטעותו ולהתחיל בתפילת החג (מ"ב רסח, ג). וכשבטעות התחיל לומר בתפילה "אתה חונן", צריך לסיים את הברכה מבלי לומר "אתה חוננתנו" (חזו"ע שבת ב, שעט). ואין אומרים "שובה" בסיום התפילה.

 

יג. סדר קידוש והבדלה –

בליל החג, מכיון שהוא מוצאי שבת, משלבים בקידוש גם את ההבדלה. סדר זה נקרא בלשון חז"ל:  "יקנה"ז", שהוא ראשי תיבות של סדר הברכות:

יין – ברכת "בורא פרי הגפן",

קידוש – ברכת "מקדש ישראל והזמנים",

נר – ברכת "בורא מאורי האש,

הבדלה – ברכת "המבדיל בין קודש לקודש", ואם טעה וסיים המבדיל בין קודש "לחול", יצא (חזו"ע פסח, ערב),

זמן – ברכת "שהחיינו" (רמב"ם שבת כט, כב; שו"ע תעג, א).

ואין מברכים על בשמים (מ"ב שם, ג; תצא, ג) לפי שבכל מוצ"ש תיקנו לברך עליהם כדי להשיב הנפש מצער יציאת נשמה יתירה של שבת, אך כשחל חג במוצ"ש, עונג ושמחת החג משיבים הנפש ואין צורך בברכת הבשמים. אם טעה ובירך על בשמים, יריח מהם וימשיך בברכותיו (ספר פסח שחל בשבת יז, מ). והאשכנזים יושבים בקידוש זה (מ"ב תעג, ג). נוסח הברכות מופיע במחזור. אף שמנהג הנשים שאינן שותות מכוס ההבדלה (מ"ב רצו, ו), מכל מקום המנהג ששותות מכוס זו שאמרו עליה קידוש והבדלה יחד (שש"כ סב, טז).

 

יד. נר הבדלה –

מותר לברך ברכת "מאורי האש" גם על הנרות שהדליקו לכבוד החג (כך נהג מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל, כעדות בנו מרן הראש"ל שליט"א, כמובא בשו"ת מצות אברך א, פב; שו"ת אור לציון ח"ג יח, ו). ואף שמצוה מן המובחר לברך על אבוקה (שו"ע רחצ, ב), מכל מקום אין ראוי להשתמש באבוקה שרגילים להדליק בכל מוצאי שבת, מפני שאסור לכבות האש, ומכיון שהיא דולקת זמן רב, הדבר מסוכן. ומנהג חב"ד שמברכים על נרות החג ואין מקרבים אותם זה לזה להופכם לאבוקה, וגם אין מביטים בצפרניים, אלא מסתכלים ומברכים על הנרות (האדמו"ר זצ"ל במנהגים שבסוף שו"ע הרב עמ' נח). וכן נהג הגר"ש וואזנר זצ"ל (ספר מבית לוי מועדים, תמב). אין לברך על הנר נשמה שהודלק מערב שבת, כיון שלא הודלק על מנת להאיר אלא בכדי להעביר ממנו אש לצרכי בישול וכדומה (שש"כ סא, כז וכדין נר של מת בשו"ע שם, יב).

 

טו. שמחת החג –

מצוה לאכול ביום-טוב בשר בהמה לקיים מצות "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד).

 

טז. סדר הלימוד וחשיבותו –

פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות ערים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה עד עלות-השחר. סדר הלימוד הוא "תיקון ליל שבועות" הנדפס בספר "קריאי מועד", שנתקן ונסדר על פי הזוהר והמקובלים (בא"ח, ד; חזו"ע שי).

וכתוב בזוהר הקדוש: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזה ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון" (בראשית ח; ויקרא צז:).

וכתב הרב בן איש חי (ש"א במדבר, ג): שהלימוד המותקן לזה הלילה, עושה פרי גדול למעלה, וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. ויזהר שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וצריך לכך שמירה גדולה בלילה הזה שיש התאספות של אנשים רבים, כל שכן שלא ידבר דיבורים אסורים. ויתגבר כארי שלא יתנמנם כלל, כי רבינו האר"י ז"ל החמיר מאוד בענין השינה בלילה הזה יותר מליל הושענא רבה. ע"ש.

עיקר התיקון הוא בקריאת סדר התנ"ך וקטע זוהר, ולכן במקום צורך יקרא לכל הפחות כנ"ל (עי' שעה"כ פט ע"א ואורל"צ ח"ג יח, יא וישב הים ח"ב סי"ב). ומכל מקום מי שחשקה נפשו לעסוק בש"ס ובפוסקים, אין למחות בידו כי יש לו על מה שיסמוך (יחו"ד ג, לב).

 

יז. נשים –

נשים אינן שייכות בסדר הלימוד הנ"ל (שו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים, ט; בא"ח ש"א וישלח, ו; כה"ח א, טו; חזו"ע שי), אבל במידת האפשר טוב שיארגנו להן שיעור תורה ותקראנה תהלים, מגילת רות ותנצלנה הזמן לדברים שבקדושה, כל שאין הדבר בא על חשבון הבית וטיפול הילדים.

 

יח. התעוררות בתפילה –

תפילת שחרית ומוסף יתפלל בהתלהבות וזריזות.

כתוב במדרש (פסיקתא בילק"ש שמות, רעא): אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני! היו קוראים פרשת עשרת הדברות בכל שנה ושנה [בחג השבועות], ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה. לפי שבאותו יום בזמן מתן תורה מתעוררת אותה הארה קדושה של המעמד הנשגב והנורא של אבותינו במעמד הר סיני (חזו"ע שיג). וידוע כי גמר הפרי של תיקון ספירת העומר ולימוד החג נעשה בתפילת מוסף, ולכן צריך להזדרז בה הרבה, כי הכל הולך אחר החיתום (בא"ח שם).

 

יט. לימוד ביום –

אחר שינוח מלימוד הלילה, יעסוק בתורה ולא יעביר את היום בשינה ויהפוך הלילה ליום והיום ללילה. וישתדל לחדש איזה חידוש בתורה, ואם אינו מסוגל לכך, ישתדל ללמוד או לשמוע חידוש שלא ידע קודם (כף החיים תצד, לה).

 

כ. תהילים –

לימוד התהילים ביום חג השבועות יש בו צורך גדול, לפי שביום זה נפטר דוד המלך ע"ה (ירושלמי חגיגה ב, ג; חזו"ע שכ), ויעלה לרצון יותר, ולכן כל אחד ילמד התהילים כולו (בא"ח שם, ו). ותלמיד חכם רשאי להמשיך בלימודו כדרכו בקודש (עי' יחו"ד ג, קלג).

 

כא. מקלחת –

מותר להתקלח ביום-טוב באמבטיה פרטית במים שהוחמו בדוד-שמש (חזו"ע יו"ט, מב), ולבני ספרד מותר להשתמש גם בסבון מוצק (שו"ת יחו"ד ב, נ), והמחמיר להשתמש בסבון נוזלי תבוא עליו ברכה (ילקוט יוסף שבת ד, עא), ומכל מקום אסור להשתמש בליפה או ספוג, ויש להימנע גם מלחפוף את ראשו. ויזהר שלא לסחוט השערות, אלא ישתמש במגבת גדולה, ולא יתנגב בכח, אלא בנחת לאט לאט עד שיבלעו המים במגבת (בא"ח ש"ב פקודי, ח), ולא יסרוק שערותיו במסרק (שו"ע שג, כז). ובמקום צער מהחום או זיעת הגוף, יש להתיר אף לבני אשכנז להתקלח כנ"ל (חובות שולחן שלמה עמ' מט).

 

[מאת: הרב עידן בן-אפרים שליט"א, עפ"י פסקי: השולחן ערוך, רמ"א, משנה ברורה, מרן הראש"ל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל ועוד].

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×? ×?ש×?×?×¢×?×?

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת