33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות חג השבועות

 

הלכות חג השבועות

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×? ×?ש×?×?×¢×?×?

 

 

א. בשישה בסיון חל חג השבועות בתום ספירת ארבעים ותשעה יום. ואמרו חז"ל שנשתנה חג זה שתלוי בספירה ולא בתאריך, זכר לחיבתם של ישראל לתורה, שהיו מונים מיציאת מצרים, אימתי יקבלו את התורה [ח"ע יו"ט שג].

ב. קדוש של ליל חג השבועות, יש אומרים שצריך לעשותו רק בצאת הכוכבים. משום שבספירת העומר נאמר "תמימות תהיינה", ויש חולקים ואומרים שאין לחוש לזה, וכן פשט המנהג. ולכך במקומות שנקל לעשות בצאת הכוכבים, יעשו. אבל במקומות כמו אירופה שצאת הכוכבים מאוחר מאוד, וזה ישבש את כל סדר למוד ליל השבועות, יעשו מבעוד יום, ואם אפשר יעשו אחר השקיעה. ומכל מקום כל דין זה לא שייך לתפילת ערבית, שלכל הדעות אפשר להתפלל לפני צאת הכוכבים [שם דש].

ג. מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום טוב", ונכון שלא תברך האשה שהחיינו בשעת ההדלקה. והמברכות יקפידו קודם להדליק נר אחד, ואחר כך יברכו, שלא יהא הפסק בין הברכה להדלקה. וכן בקדוש יזהרו שלא לענות אמן בברכת שהחיינו, חוץ מליל פסח שצריכות שהחיינו לאכילת המצה [שם שה].

ד. נרות יום טוב יש המהדרים להדליקם קודם השקיעה כמו בערב שבת, ויש מדליקים בליל החג קודם הקדוש [שם שו].

ה. חייב אדם לאכול ביום טוב סעודת פת בלילה וביום, ולכך אם שכח לומר "יעלה ויבוא", אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה', יסיים "למדני חוקיך", ואם חתם "בונה ירושלים", אומר שם "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום פלוני וכו' ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים". ואפילו החל ברכה רביעית כל עוד שלא אמר לעד, חותם כן. אבל אם המשיך ברכת לעד וכו' אינו חוזר, מחמת ספק ברכות להקל, חוץ מליל ראשון של פסח וסוכות. ואשה שוה בכל זה לאיש, מחוץ ליל ראשון של סוכות, שאינה חוזרת [שם שז].

ו. המנהג להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה, ונהגו ללמוד תקון "קריאי מועד", אפילו הוא תלמיד חכם. ומנהג זה הוא לגברים ולא לנשים. ומקור המנהג כי ביום מתן תורה עם ישראל לא התעוררו בבוקר לקבלת התורה, ונתן הקדוש ברוך הוא קולות וברקים להעירם, וקבלו עם ישראל כתקון שתמיד יהיו ערים כל ליל שבועות [שם שט].

ז. כשמגישים תה וקפה באמצע הלמוד, ובין כוס לכוס עובר יותר מכדי עכול, לא יחזרו ויברכו. וכדאי שמראש יכון האדם על כל מה שישתה בלילה. ואם יצא מבית הכנסת ושינה מקומו, יחזור ויברך, אפילו שיש עמו אנשים [שם שיא].

ח. בעמוד השחר יברכו ברכות התורה, וזמנה כשעה וחומש זמנית קודם הזריחה, ולא יברכו לפני כן שהוי ברכה לבטלה. ואין הספרדים נוהגים לחפש מי שישן בלילה, כדי שיכון להוציאם ידי חובה בברכות התורה. ואם מסופק אם הגיע זמן עמוד השחר, והוא באמצע למודו, יכול להמשיך וללמוד, וזה טוב יותר מאשר יעסוק בשירות ותשבחות. ונוטלים ידים ללא ברכת על נטילת ידים. ומנהג הספרדים לברך ברכת "אשר יצר", רק במידה והתפנה [שם שיב].

ט. יקפידו להיות ערים בזמן התפילה, וכן בקריאת התורה בשעת קריאת עשרת הדברות. שמובא בחז"ל שמעלה עליו הכתוב, כאלו עומד בהר סיני ומקבל את התורה. ואין לעמוד בעשרת הדברות, ואם הוא במקום שנהגו לעמוד, כדאי שיעמוד כבר לפני כן, שלא יהא ניכר שעומד בגלל הקריאה [שם שיג-שיד].

י. נוהגים לשטוח בשמים ושושנים בבית הכנסת זכר למעמד הר סיני, ואין בזה משום "ובחוקתיהם לא תלכו". וכן נוהגים לאכול מאכלי חלב, ונאמרו בזה מספר טעמים. ומכל מקום חובה לאכול בשר ולשתות יין, משום מצות שמחת החג. ואם אסור לו לאכול בשר, או שיש בעיות כשרות, יאכל עוף. ונשים משמחם בבגדים נאים ותכשיטים, וילדים בממתקים [שם שיז-שיח].

יא. ישתדל כל אדם לעסוק בתורה ביום החג וכמו שאמרו חז"ל חציו לה'. ויש מנהג לגמור את התהלים כי זה יום פטירת דוד המלך עליו השלום, וכן לקרא מגילת רות ללא ברכה. ומנהג האשכנזים בחלקם לקרותה מתוך מגילה כשרה בברכה, וקורים ספר המצוות להרמב"ם [שם שכ].

יב. הנותן ספר תורה לבית הכנסת ביום חג השבועות, הרי הוא כמקריב מנחה חדשה בזמנה [שם שכא]. ומותר למחוא כפים ולרקוד בהכנסת הספר תורה בחג.

יג. ביום אסרו חג אסור להתענות ולהספיד, ונוהגים שלא לומר ודוי עד י"ב בסיון, והטעם מכיון שימים אלו תשלומין להבאת קרבן ראיה [שם שכג].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת