33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 6] – הלכות תפילין

 

הלכות תפילין

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של תפילין ראש ויד

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל)

 

 

א. מצות עשה מן התורה להניח תפילין ביד ובראש, כדכתיב [דברים י' ח'] "וקשרתם לאות על-ידך והיו לטוטפות בין עיניך". ושתי מצוות אלו, הן מצוות עשה נפרדות שאין אחת מעכבת את חברתה, ולכך אם יש לו רק תפילין של ראש או של יד מניח אותם ומברך הברכה הראויה למצוה, על של יד מברך "להניח תפילין", ועל של ראש מברך "על מצות תפילין" [או"ח סימן כו' א'-ב'].

ב. חז"ל הפליגו בשכר מעלת תפילין, ומובא בגמרא [מנחות מד' ע"א] אמר רבי לוי: כל המניח תפילין מאריך ימים, שנאמר [ישעיהו לח' לז'] "ה' עליהם יחיו". לעומת זאת אדם שאינו מניח תפילין מובא עליו בגמרא [ר"ה יז' ע"ב] שפושעי ישראל בגופן הוא קרקפתא דלא מנח תפילין. ("קרקפתא דלא מנח תפילין", כלומר: ראש שאינו מניח תפילין הוא בכלל פושעי ישראל). 

ג. יקדים להתעטף בציצית קודם שמניח תפילין מכיון שהיא תדירה יותר שיש אותה גם בשבתות וימים טובים. לכך המניחים טלית ותפילין בתיק אחד, צריכים להזהר שהטלית תהא למעלה, כדי שיפגע בה תחילה. ואם פגע בתפילין תחילה דעת מרן השולחן ערוך שיניח תפילין תחילה ואחר כך יתעטף בטלית, אולם לדעת המקובלים הטלית קודמת בכל אופן. וכדי לצאת ידי חובת כל הדעות, יניח התפילין מידו ויקרא פרק תהלים, ואחר כך יקח הטלית ויתעטף [שאר"י א' שטו'].

ד. הרא"ש היה מברך ברכות השחר עד "עוטר ישראל בתפארה", ואז היה מניח תפילין. ולכך יש נוהגים להניח תפילין לפני ברכות השחר וכשמגיעים לברכת עוטר ישראל בתפארה ממשמשים בתפילין. אך בשם האר"י הקדוש כתוב שתחילה יברך כל ברכות השחר ורק אחר כך יניח תפילין [שם שכב'].

ה. לדעת מרן, ברכת "להניח תפילין" חוזרת על תפילין של יד ושל ראש. ולדעת הרמ"א, מברך על תפילין של יד "להניח" ומכון לכלול גם את "של ראש", וכשמניח של ראש מוסיף ברכת "על מצות תפילין" [או"ח כה' ה'].

ו. אם הפסיק בדבור בין "תפילין של יד" ל"תפילין של ראש", לדעת מרן מברך בהנחת תפילין של ראש "על מצות תפילין". ולדעת רמ"א מברך שתי ברכות "להניח תפילין" ו"על מצות תפילין" [שם ט'].

ז. אם לא גמר להניח תפילין ושמע קדיש או קדושה, לא יענה [או"ח כה' י']. ומכל מקום אם ענה קדיש או קדושה, אינו חוזר ומברך מחמת ספק ברכות להקל [ילק"י ח"א ל']. כמו כן גם אסור להפסיק בשתיקה, לתת צדקה, או להוריד את השרוול [ילק"י ח"א לג'].

ח. אם בטעות ברך "על מצות תפילין" לספרדים, יצא ידי חובה, ולאשכנזים אם עדין לא הניח של ראש, יברך גם "להניח", ועל תפילין של ראש לא יברך כלום, ואם הספיק כבר להדק את של יד אז יברך על של ראש "להניח" לכולי עלמא [ה"ב ח"ב לה'].

ט. מניח תחילה של יד ואחר כך של ראש. ואף אם פגע בתפילין של ראש, מכל מקום מניח של יד תחילה [או"ח כה' ו']. ואם הניח תפילין של ראש לבד מכיון שלא היה לו תפילין של יד, ואחר כך הביאו לו תפילין של יד, אין צורך להוריד של ראש ולהניחם מחדש אלא מניח כעת של יד [ה"ב ח"ב לז'].

י. מנהג הספרדים בתפילין של יד לברך ולהניח כאשר הוא יושב, גומר הכריכות על הזרוע, ואז עומד ומניח תפילין של ראש וכורך שלוש הכריכות על האצבע. ומנהג בני אשכנז שגם הנחת תפילין של יד והברכה בעמידה [או"ח כה' יא'].

יא. אדם שחלץ התפילין כדי להכנס לבית הכסא, אפילו היה דעתו לחזור ולהניחם שוב, מכל מקום צריך לברך, מכיון  שאי אפשר להכנס שם עם התפילין [ה"ע ח"א כ']. וכן הדין אם קפלם בסתמא והניחם בכיסם, שאף שחוזר ומניחם מיד, צריך לברך. אבל החולץ תפילין ודעתו לחזור ולהניחם תוך זמן קצר [חצי שעה], לא יברך כשמניחם שוב [ה"ב ח"ב נז'].

יב. יוצאים ידי חובה בתפילין שאולים ומברכים עליהם, אך לא בגזולים [או"ח כה' יב']. ואם קנם מגזלן הוי יאוש ושינוי רשות ומותר לברך. כמו כן מותר לקחת תפילין המונחות בבית הכנסת ולהניחם, ובלבד שיקפיד להחזירם כמו שהיו מסודרים, ואם ידוע שהבעלים מקפידים אסור [ה"ב ח"ב סו'].

יג. הנחת תפילין של יד היא ביד שמאל ולומדים זאת [מנחות לו' ע"ב] "והיה לך לאות על ידך", יד כהה. או מההקש "וקשרתם" "וכתבתם", שקושר התפילין בידו שהוא כותב בה, וממילא יוצא שמניח בשמאל. ומקום ההנחה הוא בזרוע בחצי התחתון במקום התפוח [או"ח כז' א'], ואסור שיהא אפילו כל שהוא בחצי העליון [ה"ע ח"א כז'].

יד. אדם שכותב בשמאל וכל מעשיו בימין, מניח תפילין ביד ימין שאזלינן להלכה, שהיד שכותב בה חשובה ימין לענין זה [או"ח כז' ו']. ומכל מקום הואיל ורבו החולקים על מרן וסוברים שהיד שבה עושה רוב מעשיו, חשובה ימין. כדאי שאחרי התפילה יניח גם ביד שמאל ללא ברכה [ילק"י ח"א לו'].

טו. הרגיל עצמו להיות איטר (איטר, הוא הכינוי ההלכתי לשמאלי, אדם שידו החזקה היא יד שמאל ולא יד ימין), אף שכותב ועושה כל מלאכתו בשמאל, מכל מקום מניח את התפילין כדרך כל אדם, הואיל ולא היה איטר כשנולד [ילק"י ח"א לז'-צ"ע]. ואיטר שהרגיל עצמו לכתוב ביד ימין אף ששאר מעשיו בשמאלו, הוי מחלוקת, ויניח בשמאל. ומכל מקום לצאת ידי חובת כל הדעות כדאי שאחר התפילה יניח גם בימין ללא ברכה [ה"ב ח"ב קיג'].

טז. אדם שנקטעה ידו למטה מהמרפק, מניח תפילין בברכה. ואם נקטעה במרפק או למעלה ממנו, או אפילו נשאר רק החצי העליון, יניח תפילין ולא יברך. וכאשר יניח של ראש ויברך יכון גם כן על של יד [ה"ב ח"ב פו'].

יז. אדם שנקטעה ידו הימנית עד המרפק או לגמרי מניח תפילין בברכה ביד שמאל. אך אם נקטעה ידו הימנית למטה מהמרפק או נקטעה כף ידו מניח בימינו ללא ברכה, אך כדאי שלאחר התפילה יניח גם בשמאל ללא ברכה [שם צ']. וכן אם נשתתקה ידו הימנית אך יוצא ממנה עדין דם נחשבת ידו זאת לשמאלית, ובה מניח תפילין, אך ללא ברכה. וטוב שאחרי התפילה יניח גם בשמאל [שם צב'].

יח. המנהג הנכון שהמעברתא (3) שבה עוברת הרצועה, תהא לצד הכתף, והקציצה (1), לצד היד [או"ח כז' ג']. וכן נכון שמקום היוד של התפילין, יהא סמוך ללב [שם ב']. ואם איטר מניח תפילין של אדם שאינו איטר, או אדם שאינו איטר, מניח תפילין של אדם איטר, יניחו את התפילין כאשר המעברתא כלפי היד, והקציצה כלפי הכתף, כיון שעיקר יותר, שהיוד תהא צמודה ללב [ה"ב ח"ב צה'].  

 

 

ביאורי מושגים:

 

חלקי בתי התפילין

בבתים יש שלושה חלקים עקריים: קציצה, תיתורא, מעברתא:

 

(1) קציצה -

החלק המרובע העליון של הבתים הבולט כלפי מעלה, ואשר בתוכו מונחות הפרשיות.

 

(2) תיתורא

זהו, החלק שמתחת לקציצה ושבולט סביבו, זהו החלק אשר בעת הנחת התפילין בא במגע עם ראשו או ידו של המתפלל.

תיתורא עליונה- החלק העליון של התיתורא הבולט מסביב לבית.

תיתורא תחתונה- החלק התחתון של התיתורא. גודלו כגודל התיתורא העליונה, והוא מכסה וסוגר את פתח הבית.

התיתורא חייבת להיות בצורת ריבוע.

בארמית "תיתורא" פירושה "גשר", כי כשהתיתורא התחתונה מכסה את פתח הקציצה ונראית כעין דף של "גשר".

 

 (3) מעברתא -

החלק הבולט מעבר לריבוע של התיתורא (2) נקרא "מעברתא". לאורך המעברתא עוברת תעלה חלולה שדרכה מעבירים את הרצועה, ולכן נקרא חלק זה "מעברתא".

 

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות חלקי התפילין

 

בעה"י בשיעור הבא נמשיך ללמוד בהלכות תפילין.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

  {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת