00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסיפורים מאחורי המילים

שיישאר בינינו

יועצת חינוכית קרוב ל 40 שנה * כותבת מגיל צעיר * חיזוקים שקיבלה ממורתה ביסודי עודדו אותה להתמיד באהבתה לכתיבה * כתיבת שירים  נולדה מתוך צורך (מקצועי ) למפגש ושיח עם התלמידים  * רואה את תפקידה כשליחות שמטרתה להעצים ולקדם כל תלמיד על פי כוחותיו ונתוניו * תלמידים מן העבר מתקשרים ומתייעצים איתה גם היום.

זוהי ליאורה ברנע, הפותחת צוהר לשיחות מחדר היועצת בצורת שירים קצרים בחרוזים על נושאים שמטרידים בני נוער וילדים,  שירים המאוגדים באסופת השירים "שיישאר בינינו" בהוצאת "אופיר ביכורים". שמציינת : " כתבתי ומצאתי שכדאי לפרסם שירים לשימוש גם ליועצים אחרים, מורים – מחנכים ואפילו הורים.  שירים כאלו מקלים על שיח עם הילדים, כשמתייחסים בגוף שלישי לילד שבשיר ולא לילד שמצוי במצוקה".

 

"בעבודתי כיועצת חיפשתי שירים או קטעים שישמשו פתיח למפגש ולשיח על תלמידים, והתקשיתי בכך.   לכן כתבתי שירים כאלה בעצמי. חשבתי שהם עשויים לשמש גם אחרים", אומרת ליאורה ברנע 65, נשואה ואם לארבעה, ( תושבת אלון שבות, גוש עציון ) יועצת חינוכית, שמשיקה בימים אלה את ספרה "שיישאר בינינו" ( אופיר ביכורים).  אסופת שירים קצרים בחרוזים שעוסקים בנושאים שמטרידים ילדים ובני נוער.

 

בספרה ניתן למצוא שירים כדוגמת:  "רוצה להתעורר – ולא עוזר",  על אותו ילד שרוצה מאוד להתעורר בבוקר בזמן לבית הספר ולא לאחר אך  זה תמיד  משתבש לו והשינה משתלטת עליו. השיר "לא שווה" עוסק באותם ילדים שמקבלים ציונים נכשלים במבחנים למרות המאמצים שהם עושים לקראת המבחן וחשים תחושה של יאוש וכשלון. השיר "בן אדם"  מתאר את המורה שמתייחס לתלמיד כמו לבן, בצורה אנושית כאדם ולא רק כתלמיד, כשהוא מעודד, נותן מילה טובה ומחייך בחום. "כמו כולם" שעוסק בדימוי הגוף של ילד נמוך בכיתה. "אסיפת הורים" על ההורים שחוזרים מאסיפת הורים ומצטטים  ומטיפים לילד את הקלישאות הידועות כדוגמת: שהוא לא "מנצל את הפוטנציאל"  שהילד כבר מאס לשומען ועוד. 

כתיבה מתוך אהבה. ליאורה כותבת מגיל צעיר. שירים ששאובים מעולמה המקצועי וגם טקסטים וחומרים למסיבות ואירועים חברתיים. את העידוד היא מקבלת ממורתה להבעה בבית הספר היסודי, שגילתה את הילדה הכשרונית בעלת הפוטנציאל , חיזקה בה את האמונה ביכולותיה  ועודדה אותה להמשיך לכתוב.

כיום היא כותבת להנאתה דברי ברכה, נאומים, וטקסטים שונים עבור מקום העבודה, לאירועים משפחתיים ולשמחות של חברים

ליאורה: "רוב החומרים שלי מבוססים על הומור ומשחקי מלים, והרבה מאוד בחריזה. יש מקרים בהם אני מזהה בעיה או מצב חברתי שראוי לתיקון, במקום עבודתי או בקהילה שלנו, אבל כיון שהדברים נכתבים בהומור ובחרוזים  - יש יותר נכונות לקבל  את זה, ולי יותר קל להעלות את הנושא למודעות".

את השירים באסופה היא כתבה מתוך צורך מקצועי כיועצת. מתן הפרסום והפומביות שלהם נולד מתוך ההבנה כי הם יכולים לשמש  גם אחרים : יועצים חינוכיים, מורים מחנכים ואפילו הורים.  "שירים כאלו מקלים על שיח עם הילדים, כשמתייחסים בגוף שלישי לילד שבשיר ולא לילד שבמצוקה." היא מציינת.

לליאורה יש עוד שירים רבים העוסקים בייעוץ החינוכי ובמרחב החינוכי של : הילד, התלמיד ובני הנוער.  כמו גם קטעים הומוריסטים בנושאים שונים.

להיות יועצת. "יש רגעי שיא ורגעי אכזבה כמו בכל מקצוע", אומרת ליאורה. " גם אם  לעתים הייתי  שם בחדר רק בגדר של "אוזן קשבת"  חשתי שתרמתי משהו. לא אחת הייתי לוקחת את המקרה הביתה ולא תמיד מצליחה להשתחרר ממנו.  יש סיפוק אדיר  כשתלמיד נכנס עם עיניים כואבות, דאוגות, משדרות מצוקה ויוצא עם חיוך אופטימי מהחדר. וכן כשתלמידים מאמצים זווית ראייה שונה  או רוכשים כלים להתמודדות.  כשתלמידים מהעבר מתקשרים ומתייעצים גם כיום הלב מתרחב...".

במהלך השנים, הגדרות התפקיד הורחבו ואף השתנו בהתאם למגמות הרווחות בהוראה ובאקדמיה. זאת מעבר לניסיון הרב שלה במערכת החינוך שהעניק לה תובנות באשר למהות  התפקיד. כך לדוגמא, כי בשל ריבוי המקרים של צורך בהתאמות בהיבחנות, אז היועצות החינוכיות  (החלו לעסוק גם סביב) מצאו עצמן יותר ויותר, עוסקות בנושא זה, מה שלא היה מוכר כלל בעבר.

"היועצת מנסה להעצים ולקדם כל תלמיד על פי כוחותיו ונתוניו".  פעמים רבות  הורים רואים ביועצת גורם מתווך בינם לבין הילד,  רואים בה גורם שעשוי לסייע להם בקשיים ובעיות עם ילדיהם. התלמידים רואים ביועצת אוזן קשבת, איש שיח לשטוח תלונות, מצוקות, קשיים לימודיים וחברתיים.  "תלמידים רבים קושרים את היועצת לבעיות, ולא כך היא. היועצת  עוסקת גם בתכנים התפתחותיים שכל  הילדים חווים, בתכניות מניעה ועוד ." מדגישה ליאורה.  

על  התיוג המוגזם של בעיות קשב וריכוז היא אומרת בהסתייגות קלה : איני חושבת שהאבחונים הם הסיבה להפרעות קשב, אך ללא ספק יש כיום יותר מודעות לתופעה, יותר כלים להתמודד איתה ואולי לפעמים הגזמה בהדבקת תווית  אלה לילדים רבים מדי. יש סבירות ש"ילדי המסכים" שהתרגלו לקצב מהיר של  תחלופת חומרים, תמונות, השגת מידע וכו', ילדים כאלה גם סובלים יותר מקשיי ריכוז.

לסיכום, ליאורה אוהבת ילדים בפרט ואנשים בכלל, ובה בעת אוהבת לכתוב. כבר חושבת על הספר הבא. יש למה לצפות !

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל meravbur אלא אם צויין אחרת