33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הילולת הרב משה איסרליש - הרמ"א [י"ח אייר, ל"ג בעומר]

 

ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסרליש (הרמ"א)

 

 

 

 

"ולא זה השולחן אשר ערך לפני ה' ולא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובו מנהגיו במדינות אלו לא נהיגינן כוותיה - - - כי כבר אמרו ז"ל אין למדין מן הכללות, כ"ש מן הכלל שכלל הגאון הזה לעצמו לפסוק אחרי הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם ועי"ז נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים שהם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז וצרפת... אשר אנו מבני בניהם, ואני ראיתי כי דבריו בשו"ע כנתנו מפי משה מפי הגבורה ויבאו התלמידים הבאים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת... ע"כ ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראין לי דבריו כדי לעורר התלמידים".

אלה הם דברי הרמ"א בהקדמתו להגהות השולחן-ערוך ובמלים אלו הגדיר את מטרת חיבורו ומפעלו הגדול שבו פרש את "המפה" האשכנזית על "השולחן ערוך" הספרדי. 

 

 

הרמ"א פורס ה"מפה" על ה"שולחן ערוך"
 

יש להבין את פעולתו התלמודית והפסקנית של ר' משה בר' ישראל איסרליס - הרמ"א [1572-1525] בעקבות התפתחות הפעילות הרוחנית של יהודי פולין מהמאה ה- 16 ואילך. רק בתקופה זו התחילה פעילות ספרותית גדולה ורחבה אצל חכמי פולין שנתמכה ע"י ביקורם של כמה מחכמי פולין בישיבות אשכנז והביאה לידי יסודן של ישיבות בפולין ונתחזקה אח"כ ע"י הגירת אחדים מחכמי אשכנז לפולין. ר' יעקב פולק, בעל "החלוקים" עזב בשנת 1507 את הרבנות בפראג, התיישב בעיר קראקא ונתמנה לרב וראש ישיבה. תלמידו החשוב של ר' יעקב היה ר' שכנא ששמש ברבנות בלובלין, נמשך אמנם אחר שיטת רבו בניתוח סוגיות התלמוד אבל שם לבו גם ללימוד ספרי פסקים כדי ללבן ולגבש את ההלכה הפסוקה. הרמ"א למד בראשונה בישיבתו של ר' שכנא ויסד אח"כ ישיבה בקראקא ומשם התפרסם שמו בכל רחבי פולין. 
הרמ"א - המכונה: הרמב"ם של יהדות פולין - היה אישיות רב-גונית, התעניין בהרבה מקצועות, אבל עיקר עמלו השקיע בידיעת התלמוד ובספרות ההלכה והפסקים. 
מפורסמים הם שני חיבוריו של הרמ"א
1) פירושו לטור בשם "דרכי משה" 
2) ה"מפה" על ה"שולחן ערוך" - ההגהות. 


 


 
שער המהדורה הראשונה של הטור עם פירוש ה"בית יוסף" למרן (נדפס בחייו)
 

 

בעקבות יחסו השלילי של ה"בית יוסף" מיסודו של ר' יוסף קארו לפסקי חכמי אשכנז וחכמי צרפת ותגובתם של חכמי פולין שנמשכו אחרי דעות האשכנזים, הורגש צורך בחיבור שיכריע נגד שיטת ה"בית יוסף" וכיוונו, ויערוך באופן אוביקטיבי את חשיבות הפוסקים באסכולה האשכנזית-צרפתית, מתוך מגמה זו חבר הרמ"א את פירושו "דרכי משה" שנועד להיות משקל-נגד לשיטת ה"בית-יוסף". הרמ"א היה בין הראשונים שיצא "לקנא קנאת האשכנזים" בחבורו "דרכי משה". לפי סברתו של רב צעיר (תולדות הפוסקים ח"ג עמ' 42 ואילך) יש מקום להשערה כי תחילת כוונת הרמ"א בחיבורו זה היתה לתת באור על הטור אבל כאשר הקדימו ה"בית יוסף" בזה, שינה את מגמתו והחליט ללחום מלחמת התורה האשכנזית, וה"דרכי משה" - במקום לשמש באור לטור - נהפך לספר השגות על ה"בית יוסף". 
מגמתו הביקורתית משתקפת יפה מדבריו אלה:

ומה שכתבת שדקדקו חכמי פוזנא מדברי "בית יוסף" לסתור דבריך אין אני רואה בזו ממש לסתור דברים פשוטים מדוקדקים כאילו, כי "בית יוסף" לא דקדק בחילוק זה... ולא עלה על ליבו גם לזאת" (שו"ת רמ"א צ"ט).

הרמ"א מבליט את יחסו השלילי ל"בית יוסף" בציינו: "אין לסמוך על דברי ה"בית יוסף", או "אין דבריו נכונים". בניגוד לבית יוסף המסתמך רק על הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, משתדל הרמ"א לחזק גם את דעות הפוסקים האחרים אם סברתם מתבססת על שיטת בעלי התוספות. נוסף לכך התנגד הרמ"א בית יוסף בגלל אי החשבותו בדעות האחרונים ולכן ביטל את הכלל שהלכה כבתראי:

"כי ידוע שהרב המחבר בית יוסף בטבעו אל הגדולים נכסף, ופסק הלכה בכל מקום ע"פ שנים ושלושה עדים המה הגאונים הנחמדים הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש... ואף כי הם קמאי ולא בתראי, ולא חש לדברי שצווחו בו קמאי דקמאי... לפסוק הלכה בכל מקום כבתראי וכו'". (הקדמת "דרכי משה" או"ח)

ובמקום אחר מציין הרמ"א:

"וכבר כתבתי דעתי בזה דהלכה כבתראי וכל שכן במקום שהתוספות מסכימים. ואין לך בתרא כדעת הטור שכתב דטוב להחמיר, וכבר כתב מהר"י מינץ התשובה בשם תלמיד מוהר"מ דיש לפסוק כפוסקים אחרונים - - - ויש לפסוק תמיד כבתראי ואין לנטות מזה" ("דרכי משה" יו"ד סי' ל"ה אות י"ג). נקודה נוספת שעוררה את התנגדותו של הרמ"א ל"בית יוסף" היתה אי-התחשבותו של ר' יוסף קארו במנהגי אשכנז - פולין: "גם כי הרבה דינים אין אנו נוהגים כמסקנת - - - מהור"ר יוסף קארו אשר כבר נתפשטו ספריו בכל ישראל, ואם יפסוק אדם אחרי דבריו בפרט בדיני איסור והיתר אשר יסד בשולחן ערוך שלו יסתור כל מנהגים שנוהגים בהם במדינות אלו".

מאידך מצא גם הרמ"א את מבקרו החריף בר' חיים בר' בצלאל [בעל וכוח מים חיים] שמתקיף את הרמ"א בזה "שכתב רק מנהגי מדינת פולין ואין לבטל מנהגי אשכנז מפני מנהגיו כמו שלא רצה בעצמו לבטל מנהגיו מפני מנהגי בני מזרח". 


 


 
העמוד הראשון של טור שולחן ערוך, דפוס שונצינו ר"ן
 

 

בניגוד לשיטת הטור ור' יוסף קארו שלא רצו ליחס חשיבות הלכית ופסקנית למנהגים, סבור הרמ"א שיש להחזיק במנהגים אפילו אם ההלכה מתנגדת למנהג ומשתדל למצא טעם למנהגים הנידונים. גם בזה התקרב לתורת אשכנז, כי התבסס על מנהגי אשכנז ובמיוחד על ס' המנהגים של ר"א טירנא. 
הרמ"א ביצע את מפעלו הגדול למען ביסוסם של החיים הדתיים לעם ישראל כאשר פרש את ה"מפה" על ה"שולחן ערוך" ויצר בזה סינתיזה גאונית לספר החוקים הדתי של ישראל. עם כל הכבוד שייחס הרמ"א לר' יוסף קארו הבין כראוי את הסכנה הגדולה הנשקפת להלכה האשכנזית ולמנהגים האשכנזים - שגדלה עוד בגלל הופעתו של ה"שולחן ערוך", ולכן קבע הרמ"א - תוך התנגדות לר' יוסף קארו - שבספריו נתפשטו הרבה דברים שאינן אליבא דהילכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים, שהם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז וצרפת והיות שדברי הרי' קארו "כנתנו מפי משה מפי הגבורה ויבאו התלמידים הבאים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת - - - ע"כ ראיתי לכתוב דעת האחרונים... כדי לעורר התלמידים". לפי דעתו של רב צעיר גלה לנו בזה הרמ"א "כי שתי מטרות היו לנגד עיניו בהגהותיו לשו"ע: האחת, לבטל את הכח שלקח הב"י לעצמו לתת הלכה פסוקה עפ"י הכרעתו... ולפיכך התעורר לציין בצדו את המקומות שלא נראו לו דבריו... ושנית, בכל מקום שידע שאין המנהג כדבריו יחקרהו וימצאהו ויכתוב "והכי נהוג", כלומר: להנהיג מנהגי אשכנז בפולין." 
הרמ"א בהגהותיו על השו"ע התנגד רק בזה לר' יוסף קארו שהוא רגיל להסתמך על הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש הספרדים והזניח את דעות חכמי צרפת ואשכנז. הרמ"א היה סבור שההכרעה הפסקנית תינתן ע"י הפוסק בהתאם לשיקול דעתו בכל מקרה ומקרה ולא תיעשה על יסוד הלכה פסוקה אחרונה ע"פ דעה אחת. הרמ"א השתדל "לבנות על גבי השו"ע את העליה שלו, ששם הכניס את כל אוצר תורת האשכנזים כדי שבכל מקום שיהיו לשו"ע מהלכים יהיה שטר ושוברו עמו" (תולדות הפוסקים ח"ג עמ' 47). ועי"ז השיג הרמ"א שדוקא ע"י השו"ע יתפשטו מנהגי אשכנז בפולין ויפסקו על פיהם הלכה למעשה. 

 



 
הקדמתו של מרן לשולחן ערוך
 

 

בהגהותיו מופיע הרמ"א לא רק כבר פלוגתיה של המחבר אלא מסביר ומפרש את דברי השו"ע; 
הגהותיו כוללות באורי מילים או ענינים וגם באורים לסעיפים שלמים. לפעמים נמצא שהרמ"א מבאר מונחים מסוימים שהר"י קארו לא פירשם - מתוך המגמה להקל על הלומד. ולכן אפשר לציין שדוקא הרמ"א - מתנגדו הגדול של השו"ע - עשה את השו"ע למה שהוא, כלומר ל"שו"ע עם מפה פרוסה עליו ומתוקן לסעודה". נוסף לכך בדק הרמ"א את סעיפי השו"ע על כל סתירותיהם, כפילותיהם והעיר על זה בהגהותיו. 
מקובל היום להניח שכל ההגהות שנדפסו בתוך דברי המחבר או לאחריו עם ציון המילה "הגה" והוספות ומלואים שונים הם של הרמ"א. אמנם סבורים חוקים שונים שישנן הוספות שונות מסוג זה שאינן מיסודו של הרמ"א ויש שוב הערות בלי ציון המילה הגה והן בודאי מתיחסות לרמ"א כי הם אותם הדברים שנאמרו על ידו ב"דרכי משה". למרות שאי אפשר לקבוע כאן מסמרות, סבור רב צעיר שיש ליחס בבירור לרמ"א הגהות עם שלושה סימנים הבאים: א) במקום שרשום ציון הגה. ב) כשהגה נובעת מדברי הרמ"א ב"דרכי משה". ג) כשיש עליה פירוש או שקלא וטריא ממפרשי השו"ע שקבלוה בסתם כנובעת מהרמ"א. 
בנוגע לדרכו בהוראה יש לציין שאמנם חומרותיו מבוססות על מנהגי ודעות חכמי אשכנז ומצד שני יש לקבוע שהרמ"א מקיל בהרבה דברים שבאותם מחמיר ר"י קארו. כך הקיל הרמ"א בענין סירכות הריאה והתיר למעך בסירכא ואם ע"י המיעוך תסור הסירכה, הבהמה כשרה. ידועה הקלתו שהתיר בהפסד מרובה, והרבה פעמים מתבטא הרמ"א: אם לא בשעת הדחק והפסד מרובה. וכבר הדגיש הרמ"א בענין זה:

"שלא יחשדני המעיין - - - כי לפעמים כתבתי להקל בהפסד מרובה, או לעני בדבר חשוב או לכבוד שבת והוא מטעם כי באותן המקומות היה נראה לי כי היתר גמור הוא אליבא דהלכתא רק שהאחרונים ז"ל החמירו בדבר. ולכן כתבתי שבמקום דחק וצורך יש להעמיד את הדבר על דינו, וכן מצינו בקמאי ובתראי דעבדי הכי". (הקדמה לתורת החטאת)

בקשר לעשיית שותפות עם גוי במסחר אוסר הר"י קארו מחשש שמא יחוייב לו שבועה והגוי ישבע בשם האליל. הרמ"א מצדד להקל בדבר מפני שאין הגויים בזמן הזה נשבעין בע"ז ולכן בעקבות ההסתמכות על שינוי בתנאי החיים קבע הרמ"א להקל. בדרך כלל יש לציין שמקור חומרותיו הוא מנהג יהודי אשכנז וצרפת והרמ"א שם ליבו שחומרות אלה תשארנה בתוקפן גם לאחר שהשו"ע נתקבל כספר חוקים רשמי; ברם בקולותיו הסתמך על דעות הפוסקים שקדמו לו אבל יש גם לראות את מקורן בשקול דעתו ובהתחשבותו בגורמים מסוימים, כגון תקון חיי החברה. 
הרמ"א היה משוכנע - והתפתחות הדברים אח"כ הוכיחה את נכונות דעתו והשקפתו - שהוספתו - ה"מפה" - תחזק ותבסס את היהדות ולא תגרום ליחס של ביטול לגבי הש"ס והראשונים; וכך הוא אומר בהקדמתו ל"דרכי משה": "והנה בדרך זה אחייב עניי הדעת - מאחר שבקצרה השו"ע לפניהם עם המפה המוצעת וממאכליו העשיר והדל לפי אוכלם ילקוטו." 

 

 


 
ארון הקודש בביהכ"נ האר"י ברובע האשכנזי בצפת

 


למרות התנגדות גדולי ישראל לעצם המבצע של הרמ"א - ליצור כעין "קודיפיקציה של ההלכה" הביעו אחרים את דעתם החיובית והסכימו למפעל ענקי זה. ואלה הם דברי בעל שו "ת "צמח צדק": "דלאחר שיצא לאור עולם חיבור הגדול הבית יוסף ושולחן ערוך שלו, ואחריו הרב בהג"ה ש"ע ונתפשטו חבוריהם בקרב כל ישראל אנו אין אנו אלא דבריהם". רבי יוסף קארו הספרדי ור' משה איסרליש האשכנזי זכו "לתת לעמם את הספר היסודי והמקיף שלפיו ייעצב דמות חייו".

[ד"ר יהושע הורוביץ - מכללת הרצוג, דעת].

 

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות      

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת