33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לכבוד ל"ג בעומר: חידושים של רבי לוי יצחק על סיפור מיוחד מהזוהר [י"ח אייר תשע"ן, ל"ג בעומר]

לכבוד ל"ג בעומר: חידושים של רבי לוי יצחק על סיפור מיוחד מהזוהר

 

בל"ג בעומר מציינים את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והספר המזוהה ביותר עם רבי שמעון הוא ספר הזוהר, ספר היסוד של תורת הקבלה.

בספר הזוהר כתובים פירושים, סודות ורמזים שנאמרו על ידי רבי שמעון בעצמו, או על ידי חבריו ותלמידיו שעסקו יחד עמו בתורת הנסתר. בתוך הספר מצויים גם סיפורים ותיאורים חיים מאותה תקופה, וגם הם נלמדים בחרדת קודש כחלק מהספר כולו.

הנה סיפור אחד המובא בספר הזוהר : (1)

רבי פנחס בן יאיר, הצדיק שהתפרסם בשל הניסים הרבים שאירעו לו, היה חמיו של רבי שמעון בר יוחאי.

יום אחד הלך רבי פנחס בדרכו, ופגש כמה ערבים שסיפרו לו על מחזה מיוחד שהם ראו: ראינו, סיפרו הערבים, חמשה אנשים יושבים, ועמהם זקן אחד הנואם בפניהם. מעל החבורה הזאת ריחפו כמה עופות שפרשו את כנפיהם ויצרו צל.

רבי פנחס הבין שמדובר בחתנו רבי שמעון המלמד את תלמידיו תורה. הוא הודה לערבים על הידיעה המשמחת ואף בירך אותם בברכות מאליפות.

עד מהרה הגיע רבי פנחס לאותו מקום בו ישב רבי שמעון ודרש. רבי פנחס נשק לרבי שמעון, שמחו יחדיו והתיישבו. והנה לפתע פרחו העופות והחלו מתפזרים. רבי שמעון ראה זאת והרים את קולו כנגדם, דבר שגרם לעופות לעצור; אולם רבי פנחס ביקש ממנו להניח להם ללכת, ואכן הם התפזרו והלכו.

בינתיים נוצר צל בדרך אחרת: שלושה עצים שעמדו בקרבת מקום הצמיחו ענפים שהתפשטו מעל החבורה כולה.

רבי פנחס הסביר לחתנו שהוא ריחם על העופות שהיו צריכים לעמוד כך במשך זמן רב. רבי שמעון הצטדק שהוא לא היה זה שהביא אותם אלא הם באו מאליהם בשליחות הקב"ה; ובכל מקרה, ישבו עכשיו יחד רבי פנחס, רבי שמעון וכל החבורה, בצל ענפי האילן, שמחו ודיברו דברי תורה.

*

קרוב לאלפיים שנים חלפו מאז ימי רבי שמעון בר יוחאי היושב בצל העצים שבהרי הגליל; והפעם אנו בקצה אחר של העולם. הימים ימי מלחמת העולם השניה. הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש), ששימש שנים רבות כרב ראשי נערץ בעיר דנייפרופטרובסק שבאוקראינה, הוגלה על ידי השלטונות הסובייטים לפינה נידחת בקצה ברית המועצות, במדינת קזחסטן. הרב היה שבור ורצוץ, מעונה וסובל, ורעייתו הרבנית הגיעה לשהות עמו בגלותו ולסייע בידו.

הרבנית ראתה כי הדבר המעיק ביותר על בעלה הוא המחסור בתחום התורני. לא היה באפשרותה להביא עבורו את כל הספריה מביתם שבאוקראינה, אולם היא טרחה והביאה לו כמה ספרים בודדים, ביניהם שלושה כרכים של ספר הזוהר. רבי לוי יצחק שמח על הספרים כמוצא שלל רב, למד והתעמק בכל מלה ובכל אות, גילה וחידש בהם חידושים רבים.

רבי לוי יצחק השתוקק מאוד להעלות את רעיונותיו על הכתב, אולם אפילו מחברת פשוטה לא היתה לו, שלא לדבר על מכונת כתיבה או מחשב... באותה תקופה ובאותו אזור שרר מחסור חמור בנייר וגם בדיו. על בעייית הנייר התגבר הרב איכשהו, כשהוא פשוט כותב על... גליון הספרים עצמם, כלומר: בצדדי העמודים; ובענין מכשיר לכתיבה – שוב סייעה הרבנית שהלכה וליקטה במו ידה עשבים שונים, שרתה אותם במים והכינה מהם דיו. מובן מאליו שהדיו לא היה איכותי במיוחד... אבל הרב שמח מאוד בכל טיפה וניצל אותה עד תום.

בדרך לא דרך הצליחה הרבנית לשמור על הספרים המעוטרים בהערותיו של בעלה, ובסופו של דבר להבריח אותם מעבר למסך הברזל, אל בנה הרבי שבניו יורק. הרבי קיבל זאת בשמחה רבה, והביא את כתב היד לדפוס בשני ספרים גדושים הנקראים "לקוטי לוי יצחק – הערות לספר הזהר".

ראוי לציין, כי ככל הנראה העלה רבי לוי יצחק על הכתב רק חלק קטן מהגיגי תורתו, זאת כתוצאה מהאמצעים המצומצמים שעמדו לרשותו בתחום הנייר והדיו. סביר להניח כי אם היו לו תנאים נוחים יותר, היינו זוכים לשפע גדול הרבה יותר (יש כמובן כתבים רבים שכתב רבי לוי יצחק ב"ימים הטובים", לפני שהוגלה מביתו ומעירו; אולם למרבה הצער רובם ככולם של כתבים אלו אבדו ולא הגיעו לידינו).

*

ונחזור לסיפור שבזוהר על רבי פנחס ורבי שמעון. גם סיפור זה זכה לביאוריו של רבי לוי יצחק שכדרכו בקודש מסביר כיצד כל פרטי הסיפור מדוייקים להפליא (2) :

הזוהר מציין, כי רבי שמעון דרש בפני חמשה חברים. חמשת התלמידים מקבילים לחמשה חומשי תורה; ורבי שמעון, שדרגתו גבוהה יותר והוא הדורש בפניהם, מקביל למה שנמצא מעל חמשת חומשי התורה – לוחות הברית שניתנו בכתב ידו של הקב"ה (בשונה מחמשת חומשי התורה שנכתבו בכתב ידו של משה).

 

לרבי שמעון היה קשר מיוחד לעופות:

ראשית, העופות שפרשו כנפיים מעל רבי שמעון ובני חבורתו מזכירים לנו את ה"כרובים" שסככו בכנפיהם מעל הארון שהכיל את לוחות הברית.

שנית, על רבי שמעון נאמר שהוא יכל "לעופף" חופשי בעולמות העליונים, כמו עוף הפורח בשמים ללא הגבלות.

אך כאשר רבי פנחס הגיע העופות התפזרו.

 

לנשמתו של רבי פנחס היה קשר לנשמתו של אברהם אבינו:

א. רבי פנחס מפורסם ברכיבה על חמור, כשם שנאמר על אברהם אבינו "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".

ב. רבי פנחס גם ידוע בכך שהוא התעסק במצות פדיון שבויים, כמו שמספר התלמוד (3) , וגם בכך הוא דמה לאברהם שסיכן את חייו כדי לפדות את לוט אחיינו.

על אברהם אבינו נאמר שהוא הצטיין במידת החסד (וגם בכך יש רמז: "אברהם"בגימטריא"רחם" = 248). גם רבי פנחס בן יאיר ירש תכונות אלו והיה רגיש במיוחד לצער בעלי חיים. לכן, כשהוא הופיע, הסתלקו העופות ובמקומם נוצר צל מענפי העצים.

ולמה דוקא העצים? גם זה קשור לאברהם אבינו: בסיפורי התורה על אברהם אנו מוצאים כמה פעמים את השימוש בעצים. כשהגיעו האורחים לאברהם, אמר להם אברהם "והשענו תחת העץ", והתורה מספרת "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו"; ידוע גם עץ ה"אשל" שנטע אברהם במסגרת פעילותו להנות את אורחיו, "ויטע אשל בבאר שבע". לכן בזכותו של רבי פנחס, ממשיך דרכו של אברהם אבינו, הגיעו העצים ויצרו צל.

רבי לוי יצחק מוסיף ומטעים, כי רבי פנחס מקביל לאברהם, ואילו רבי שמעון שהיה חתנו (ונאמר שחתן דומה לבן) מקביל ליצחק. ורמז לדבר: כשנולד יצחק אמרה שרה "צחוק עשה לי אלקים, כל השומע יצחק לי", הרי לנו קשר בין "יצחק" לבין "השומע" מלשון "שמעון".

בנו של רבי שמעון היה רבי אלעזר, והוא אם כן מקביל ליעקב, השלישי באבות. ורמז לדבר: השם "אלעזר" מסמל את עזרת הא-ל, "א-ל עזר", והפסוק בתהלים המדבר על עזרת הא-ל אומר "אשרי שא-ל יעקב בעזרו".

יצויין שרבי לוי יצחק מבאר פרטים נוספים בסיפור שלא הובאו כאן מקוצר היריעה.

 

שיהיה לכולנו ל"ג בעומר שמח ומאיר!

 

הערות שוליים

(1)

חלק ג פרשת בלק ר, ב ואילך.

(2)

נדפס ב"לקוטי לוי יצחק על הזהר" ח"ב ע' תז-תח.

(3)

חולין ז, א.

[מאת אתר חב"ד].

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

     יקובל ברצון,אמן!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת