33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 36] – ט' אייר תשע"ו - מוסר ואמונה – "מסילת ישרים" / הרמח"ל

המשך פרק ה' – "בבאור מפסידי הזהירות וההרחקה מהם"

"והוא מה שאמר [ישעיה כח, כב] "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם [פן יתחזקו העונשים שלכם]". וכבר גזרו זכרונם לברכה [עבודה זרה יח, ב], שהלץ מביא היסורין עליו. והוא מה שהכתוב עצמו מבאר בפרוש [משלי יט, כט]: "נכונו ללצים שפטים", כי זה הוא דבר שהדין נותן אותו, כי מי שהתפעל מן ההתבוננות ומן הלמודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאתיו בלי זה – מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות. אך הליצנים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה להם כח בליצנותם [כלומר שהליצנות מסלקת מהאדם את הדעת ולכן דוחה את כל ההתפעלות והרגשות הלב. אבל, את היסורים שפוגעים בגוף זה אין בכח הליצנות לדחות] לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים [את היסורים הליצנות לא מצליחה לדחות ולכן היסורים יוצרים מחסום לליצנות ומאפשרים כניסה למוסרים], והנה כפי חומר החטא ותולדותיו [תוצאותיו, ההשלכות שלו], החמיר השופט האמיתי בענשו. והוא מה שלימדונו זכרונם לברכה [עבודה זרה יח, ב]: "קשה [כוחו רב] הליצנות – שתחילתו יסורין וסופו כליה, שנאמר [ישעיה כח, כב]: פן יחזקו מוסריכם [יתחזקו העונשים] כי כלה ונחרצה שמעתי" וגו'. עכ"ל.

 

בחסדי השם יתברך, נלמד את דברי הרמח"ל הקדוש, בעזרת התורה הקדושה ולומדיה:

"אך הליצנים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה להם כח בליצנותם לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים" -

בזוהר הקדוש, במאמרי "יראת השם" (בביאור "מתוק מדבש"), כתוב כי מיני היראה הן ארבעה: שתי היראות הראשונות קשורות ליראת העונש: הראשונה שהוא ירא מהקב"ה מפני העונש, כי הוא עובד לו כדי שלא יענישוהו בגופו או בממונו או בבניו, והשניה שהאדם ירא מה' כדי שיטיבהו בעולם הזה, ויתן לו שכר לעולם הבא. יראות אלו הינן יראות נמוכות ואינן משובחות, אבל הן מדרגות ליראות המשובחות (השלישית והרביעית): יראת הרוממות ויראת החטא, הנקראת גם יראה מאהבה.

וכתוב [בזוהר הקדוש]: כי המצוה החמישית לירא מהקב"ה בדרך כלל, שהוא יראת העונש, ובדרך פרט, שהוא יראת הרוממות... לפי שיש מצוה על האדם להתירא מלפני הקב"ה תמיד, כמו שנאמר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה יהו"ה אלהי"ך, ובשביל יראה זו ישמור האדם את דרכיו מלחטוא.

ויראה, היינו מקום הנקרא יראה, שהוא המלכות, לפי ששם שורה יראת הקב"ה, כי היא בעלת הדין וממנה באות הפורענויות והעונשים, היא נקראת יראת ה' שצריך לירא ממנה, וזהו הסוד כי המלכות נקראת מקדש.

ומפרש תחילה את יראת העונש שהיא יראה דרך הכלל, ואמר ביראה זו שורה מכת מקל של אש, להכות בו את הרשעים שאינם שומרים את מצוות התורה, ולכן תחילה צריך האדם לירא מהקב"ה בדרך כלל שהיא יראת העונש, ואחר כך יש לירא ממנו בדרך פרט, דהיינו כשאדם יודע מי היא יראת ה', דהיינו כשהאדם כבר משיג במלכות, וזו היא יראה מחמת חביבות ואהבה, והיא יראה דרך פרט שהיא יראת הרוממות, שהיא העיקר והיסוד לבוא לאהוב את הקב"ה, יראה זו עושה את האדם לשמור את כל מצוות התורה, שיהיה האדם עבד נאמן להקב"ה כראוי להיות.

אבל יראת העונש – שכשמה כן היא, יראה שירא האדם מן העונש שיתן לו הקב"ה בעולם הזה או בבא, אם יעבור על מצוות השם, כפי שהסברנו לעיל, דיקא היא מצליחה לדחות את הליצנות ומאפשרת כניסה לדברי מוסר ותוכחה.

לכן, המביא הראשוני ל"מידת הזהירות", הוא לימוד התורה שבה מפורש כל חומר העברות ועונשן – וכדברי הרמח"ל: "נכונו ללצים שפטים, כי זה הוא דבר שהדין נותן אותו"

רבינו יונה גירונדי בספרו "שערי תשובה" (בשער השלישי) מבאר בהרחבה  את חומר המצוות והאזהרות וחלוקי העונשים. נציין את ראשי הפרקים:

חומר המצוות והאזהרות

א. המדריגה הא' חומר דברי סופרים.

ב. המדרגה הב' חומר מצות עשה

ג. המדריגה הג' לאו שניתק לעשה
ד. המדרגה הד' לאו שאין בו מעשה

ה. מן האזהרות התלויות בקפיצת יד והמונע מן המעשה

ו. המדרגה הה' לאו שיש בו מעשה.

חלוקי העונשים

א. המדריגה הו' מיתה בידי שמים

ב. המדריגה הז' חומר הכרת

ג. המדריגה הח' ארבע מיתות בית דין: והם - סקילה, שריפה, הרג וחנק.

והסקילה חמורה מן השריפה. והשריפה מן ההרג שהוא בסייף. וההרג מן החנק

ומן העבירות שהם בסקילה - הבא על אשת אביו, ועל הכלה, ועל הזכר, ובעל אוב וידעוני, והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו, והבא על נערה המאורסה, והמסית, והמכשף, ובן סורר ומורה, וחמורים מכולם המגדף והעובד עבודת כוכבים

 בשריפה - הבא על אשה ובתה. ועל בת אשתו. ועל בת בנה. ועל בת בתה. ועל חמותו. ועל אם חמותו. ועל אם חמיו:

בסייף שנים - הרוצח ואנשי עיר הנדחת

בחנק - מכה אביו ואמו. וגונב נפש מבני ישראל. וזקן ממרה עפ"י בית דין. ונביא השקר. והמתנבא בשם ע"ג. והבא על אשת איש

ד. אמרו רבותינו זכרונם לברכה מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו ד' מיתות בית דין . דין ד' מיתות לא בטלו. מי שחייב סקילה: או נופל מן הגג או חיה דורסתו. ומי שחייב שריפה: או נופל בדליקה או נחש מכישו. ומי שחייב הריגה: ליסטים באים עליו. ומי שחייב חנק: או טובע בנהר או מת בסרונכי (מחלות הקשורות במערכת הנשימה). 

ה. המדרגה הט' חומר העבירות שיהרג ואל יעבור עליהם

ו. המדריגה העשירית חומר העבירות אשר אין לעושיהן חלק לעולם הבא. 

ז. ביאור דברי עונות ארבע כתות-  אמרו רבותינו ז"ל ארבע כתות אין מקבלים פני השכינה: כת ליצנים. כת שקרים. כת חנפים. כת מספרי לשון הרע.

- מי שלומד לעומק את חומר המצוות והאזהרות וחלוקי העונשים, יתפעל מן ההתבוננות ומהלימוד ויתעורר לתשובה מתוך "יראת העונש", ולא יצטרך ליסורים, כי ישוב בלי זה. לכן טוב יעשה מי שילמד את הספר "שערי תשובה" או כל ספר מוסר המפרט את חומר העברות ועונשן.

 

"אך הליצנים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תקון אלא השפטים"

ע"י הליצנות מרכיב האדם את הבהמה אלוף לראשו, ומה יועילו לו כעת תוכחות, ולכן "נכונו ללצים שפטים" [משלי י"ט] לשבור כח הבהמי ששלט על אדם זה, ואז יתחכם וישמע מוסר (אור יהל).

ועל חולי הגוף והנפש כותב רבינו יונה:

"כדרך שיש לגוף חולי ומדוה כן יש לנפש. ומדוה הנפש וחוליה מדותיה הרעות וחטאיה. ובשוב רשע מדרכו הרעה ירפא הש"י חולי הנפש החוטאת. כמו שנאמר (תהלים מא) ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך, ונאמר (ישעיהו) ושב ורפא לו. ועל דרך שימצא פעמים בתחלואי הגוף שהקל החלי מעליו ועלתה ארוכת רוב המדוה. ועוד לא ינקה הגוף ממנו זולתי במשתה המשקה המרים. ועוד שיסבול הצער בענוי נפשו מכל מאכל תאוה. כן יש נפש חולה מעוון רב, ואף על פי שנרפא רוב החולי וסר מרבית חלקי העונש אחרי התשובה ושב הש"י מחרון אפו. לא תנקה הנפש עדנה מן החולי ולא נרצה עונה. עד אשר יוסר החוטא ביסורים והוכח במכאוב, ותקראנה אותו רעות וצרות, כענין שנאמר (בראשית ד) גדול עוני מנשוא, הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר, והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי יהרגני. ועל ידי התשובה נסלח רוב עונו וסר עיקר העונש ונמלט מן המות. כמו שנאמר (שם) וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו. ונשאר עליו עונש הגלות כמו שנאמר (שם) והייתי נע ונד בארץ. והנה הזכיר הטלטול בכפל הלשון ואחרי התשובה נאמר (שם (וישב בארץ נוד" (שערי תשובה, שער רביעי, א).

 

"קשה הליצנות – שתחילתו יסורין וסופו כליה" -

"עתה נפרש ענין כת עוזבי ה'. ונאמר כי הם האנשים שאין עליהם עול יראת שמים והם מקיימין את המצות מצות אנשים מלומדה. וכאשר יתגבר היצר על האיש ההוא ועליו חלף רוח ויעבור ואשם. לא יאנח ולא ידאג לחטאו. אכל ומחה פיו והוא בעיניו כאלו לא פעל [און]. כענין שנאמר (תהלים לו) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו

ויש מן הכת הרעה ההיא. כי לא רב להם אשר לא לבשו חרדות. כי חלפו חק ועדות. אבל יהללו ויברכו נפשם במלאותם תאותם. והם המכעיסים והמנאצים לפני השם שנאמר (שם י) כי הלל רשע על תאות נפשו ובוצע ברך נאץ ה'. ודבר ישעיה עליו השלום על אבדן הכת ההיא שנאמר (בסי' א (ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה' יכלו. המשיל המורדים והחוטאים לכלי הנשבר שיש שארית. ואמר כי עוזבי השם יכלו שאין להם חלק לעוה"ב כענין שנאמר  (מלאכי ג) אשר לא יעזוב להם שרש וענף

ואבדן הכתות הנזכרות (בניהם הליצנות). בזמן שלא עשו תשובה. אבל אם שבו מדרכיהם הרעים נמלטה נפשם מן האבדון. כענין שנאמר (ירמיה ג) שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם"  (שערי תשובה שער שלישי, קסט-קעא)

 

אך, "מי שהתפעל מן ההתבוננות ומן הלמודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאתיו בלי זה – מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות" -

"מפני שהוזהר בעל התשובה לחפש דרכיו. וכמה לו עונות וחטאות ואחרי אשר תם חפש מחופש הוזהר לחקור גודל כל חטא מחטאיו כמו שנאמר (איכה ג) נחפשה דרכינו ונחקורה. להודע אליו כל חטאתו אשר חטא. כמה הגדיל לאשמה בה. כי יש אשמה עד לשמים גדולה. ויש רעה כנגד כמה חטאים גדולים שקולה. והתשובה הגדולה כפי היות גדולים חקרי לב כאלה. כי לדעתו (פי' לפי ידיעתו) רב העון וגדלו. נפשו ירעה לו. או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם

ועוד תועיל חקירת עוצם העון לכסות כלימה פניו בשאלת המחילה כענין שנאמר (עזרא ט (אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך. ולעטות בושה על נפשו לפני הש"י אחרי הבטחון בסליחתו כענין שנאמר (יחזקאל יז) למען תזכרי ובושת בכפרי לך לכל אשר עשית. ולהיות לנגד עיניו גדולת חסד הכפרה כענין שנאמר (תהלים כו) כי חסדך לנגד עיני. והמשל בזה כי אם חטא העבד לאדוניו ובא להכנע לפניו. אין נפשו אל העבד בלתי אחרי ידיעתו כובד פשעו. ואם ידמה בנפשו כי החטא נקל יגדל הקצף עליו. לכן יתחייב החוטא להכיר עוצם החטא ועונשו כענין שנאמר) - ש"א כו (הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד. על כן הוצרכנו ללמד לבני יהודה. לתורה לתעודה. חומר העונשים לכל עון ולכל חטאת. על כן על כל דברי הקדמה הזאת. ועוד לתועלת נשגבה גדולה ובצורה. כי ראה ראיתי רוב העם חושבים על כמה פשעים כבדים כי הם קלים. ועל חייבי מיתות וכריתות כי הזהירות בהם יתרון הכשר או מדת החסידות. ונכשלים מבלי משים ואין תוכחת. כענין שנאמר (ישעיה מח (גם מאז לא פתחה אזנך. על כן הוצרכנו להזהירם ולגלות אזנם על חומר עבירות רבות. וכי יש במצות הקלות דרכים וצדדים רבים לכליון חרוץ ואבדן הנפש. ורבים מן הרשעים יעזבו דרכם כי ידעו האבדן וההפסד אשר בה. בהגלות להם גודל החטא ואת אשר נגזר עליו. ונכשלים אזרו חיל לכבוש תאותם. כי איככה יוכלו וראו באבדן נפשם

והמשל בזה לאדם החפץ ללכת אל עיר. ויאמר לו כי הדרך משובשת בצנים ופחים ואבני נגף. ולצרכו אל המקום ההוא לא יחדל מלכת. והיה כי יאמרו אליו כי שחל בדרך ונמר שוקד עליו אז יכלה רגליו מן הדרך ההיא. על כן אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי א (לדעת חכמה ומוסר להבין. פירושו - כשרון המעשה ועזיבת העבירות יקרא חכמה כענין שנאמר – (דברים ד) כי היא חכמתם ובינתכם. ואחר שילמוד וידע המצות ומה הם העבירות צריך שילמוד גנות העבירות. וההפסד והאבדן הנמצא בהם להרחיק נפשו מהם. ולהוכיח לעצמו בזכרון העונשים וליסר זולתו. וזאת הידיעה תקרא מוסר ולמוכיחים ינעם ללמוד לדעת זאת:" (שערי תשובה, שער שלישי, א-ג).

 

לכן, מה טוב יעשה האדם ויחזור בתשובה, כדי שיוכל האור הרוחני לחול על הנשמה, הצמאה אליו

כל חטא הוא מונע את ישוב הדעת הנדרש להארת רזי עולם : התשובה היא 
פותחת פתחי בינה, כשם שהיא באה על ידי הבינה"(אורות התשובה י, ג).

"העברות והמדות הבלתי מזוקקות הן מטמטמות את הלב, וכל זמן שהנפש 
חשוכה על ידן אי אפשר כלל להסתכלות העצמית הבהירה שתתרחב ותתפשט יפה
המעין, החפץ להתעלות למרומי ההשכלה העליונה, ירגיש את זה מנפשו, והכרח גמור ירגיש בעצמו לשוב בתשובה שלמה, לצרך ההשכלה העליונה בעצמה שלא תהיה לקויה
אמנם על כל חטאת האדם, שבין אדם למקום, התשובה הרוחנית משיבה מיד את ששון הישע של אור הרוח, אבל בעברות שבין אדם לחברו (שליצנות בתוכה טומנת לשון הרע, רכילות, זלזול בזולת ועוד עברות שבין אדם ולחברו) אי אפשר לנפש להשתלם עד שיתוקנו בפועל, ולפעמים יפגשו מכשולים ומניעות, שאי אפשר להתגבר עליהם, וכל זמן שלא נתקנו, הם מונעים את אור הדעת, וממילא הן מעכבות את ההכרה של הצדק הכללי ואת החשק אליו לצאת מהסתרתו . מכל מקום ע"י הסכמה חזקה להזהר לפחות להבא מחטא לבני אדם, ולהתאמץ בתקון העבר, כפי אותה המדה של התקימות התשובה במעשה כן יוסיף האור הרוחני לזרוח על הנשמה. עד אשר אומץ הרוח בעצמו ירבה לו דרכים איך להשלים את התשובה המעשית, כדי שיוכל האור הרוחני לחול על הנשמה, הצמאה אליו. בכל מלואו ובכל טובו. "(אורות התשובה י, ו).

 

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי רבותינו, שתתמלא רחמים עלינו, וברוב רחמיך תזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו השלום, כאילו אפרו צבור ומונח על גבי המזבח. ותביט באפרו לרחם עלינו, ולבטל מעלינו כל-גזרות קשות ורעות, ותזכנו לחזור בתשובה שלימה לפניך ותצילנו מיצר הרע ומכל- חטא ועוון, ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים.

אמן, כן יהי רצון!

 

כל הזכויות שמורות לזכות "תורת חסד על לשונה".

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

יקובל ברצון,אמן!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת