33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 35] – ד' אייר תשע"ו - מוסר ואמונה – "מסילת ישרים" / הרמח"ל

המשך פרק ה' – "בבאור מפסידי הזהירות וההרחקה מהם"

"ותראה קשי הלצון [כלומר, כוחו הרב] והשחתתו הרבה [ולמה הוא גורם], כי כמו המגן המשוח בשמן [כמו שכתוב: "מגן שאול בלי משוח בשמן" (שמואל ב' פ"א כ"א)] אשר ישמיט ויפיל מעליו החיצים ומשליכם לארץ, ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן הלצון בפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד [נזק גדול- מפעם אחת של ליצנות] ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו רבוי גדול [כמו שאמרו, ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות] מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שמעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים. ובכח הליצנות יפול הכל לארץ ולא יעשו בו רושם כלל, ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה. והנה הנביא ישעיה היה צווח על זה ככרוכיא [מין עוף הצווח בקול רם. ואדוננו הרמח"ל זצוק"ל, ידע כל פסוק בתנ"ך היאך אמרו הנביא, אם בנחת ואם בצווחה], כי היה רואה שזה היה מה שלא היה מניח מקום לתוכחותיו שיעשו רושם והיה מאבד תקותם של החוטאים, והוא מה שאמר [ישעיה כח, כב]: "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם [יתחזקו העונשים שלכם]". עכ"ל.

 

בחסדי השם יתברך, נלמד את דברי הרמח"ל הקדוש, בעזרת התורה הקדושה ולומדיה:

התורה נקנית במ"ח דברים, אחד מהם הוא: במיעוט השחוק-

"כתוב בגמרא ברכות [דף לא.] אמר ר' יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה שנאמר [תהלים פרק קכ"ו פסוק ב'] אז ימלא שחוק פינו. נמצא דלמלאות פיו שחוק, תמיד אסור. אמנם גם מעט הצריך לו לא ירבה כדי שיהיה פנוי ללמוד. ויתחיל הלימוד במעט מילי דבדיחותא, להרחיב לבו ליכנס ללימוד מתוך שמחה, ואח"כ יכנס לגמרי לדברי תורה. והשחוק הוא מנגד להמושכל, ומפסיד הלימוד המדייקת, ומוערכת, כל דבר לפי ערכו, היפך השחוק והליצנות, המגזמת ומאבדת אמיתת צורת הדברים. והמילי דבדיחותא יהיו באגדות וחידות בחכמה ולא ח"ו בדברים המושכים לבו להתרחק מן התורה".

"ותראה קשי הלצון והשחתתו הרבה" – הבנו מדברי חז"ל לעיל, כי יש להימנע לחלוטין משחוק ולצון, באשר משבשים הם את אמיתת צורת הדברים ומונעים לימוד תורה מדוייק ואמיתי. וכאן רק התחלנו להבין, מדוע רבינו הרמח"ל אומר: תראה קשי הלצון! רבינו מדגיש עד כמה קשה הלצון, כלומר: כוחו רב והשלכותיו חמורות, ואת זאת בעה"י ננסה ללמוד ולהבין.

 

"כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החיצים ומשליכם לארץ, ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן הלצון בפני התוכחה והמרדות" – הלצון "מושח" את האדם בשמן, כך שדברי המוסר והתוכחה יחליקו ממנו ולא יתדבקו בו – ומסביר "יושר מסילה" – "פירוש: בא וראה את קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי המגן המשוח מפיל מעליו חיצים רק אם נורו לאחר שנמשחת בשמן. אבל, אם כבר חדרו החיצים אין לו תקנה. ואילו הלצון מסוגל להפיל את רוב ההתעוררות וההתפעלות גם אם הלב כבר התעורר או התפעל. ואף-על-פי-כן, בכח הליצנות, יפול הכל לארץ ולא יעשו בו רושם, למרות שכבר חדרו ללב האדם".

 

ורבינו, הרב קוק, כותב על דרך התעוררות האדם לתשובה, וזו לשונו הקדושה -

"כל מחשבה של תשובה מאגדת את כל העבר אל העתיד, והעתיד הרי הוא מתעלה בעלוי הרצון של התשובה מאהבה
ע"י הרהורי תשובה שומע האדם קול ד' הקורא אליו מתוך התורה, ומתוך כל רגשי הלב, מתוך העולם ומלואו וכל אשר בם, וחשק הטוב הולך ומתגבר בקרבו, והבשר בעצמו הגורם את החטא הולך ומתעדן, עד שאור התשובה חודר בו
הרהורי תשובה הם הם מגלים את עומק הרצון, והגבורה של הנשמה מתגלה על ידם בכל מלוי הודה, ולפי גדלה של התשובה כך היא מדת החרות שלה. " (אורות התשובה,פרק ז', ב-ד).

"ותראה קושי הלצון... כי בליצנות אחד... יפיל האדם מעליו רבוי גדול מן ההתעוררות... מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו" – אם כן, החומרה שבתוצאות מעשי הלצון, שלא רק מונע את ההתעוררות לתשובה אלא אף מפיל את אותה התעוררות פנימית, שכבר התעורר ומונע מן האדם מחשבות והרהורי תשובה.

 

"מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שמעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים" – והוא אותו חשבון עליו דברנו בפרק הקודם, שללא חשבון וברור המעשים לא ניתן יהיה להגיע ל"מידת הזהירות".

 

"ובכח הליצנות יפול הכל לארץ ולא יעשו בו רושם כלל, ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה" –

וב"שערי תשובה", אומר רבינו יונה על כת הלצים [שנחלקים ל-4 חלקים ומתיחס כאן לחלק השלישי מבניהם] -

"והחלק השלישי הזה היא הכת שאינה מקבלת תוכחת. שנאמר (משלי ט) אל תוכח לץ פן ישנאך ונאמר (שם) יוסר לץ לוקה לו קלון ונאמר (שם יט (לץ תכה ופתי יערים. והגורם אל הכת הזאת לבלתי שמוע מוסר. מפני שהמדה המביאה אל הלץ הזה היא מדת היות האדם חכם בעיניו. וכל כך משלה בו המדה הזאת עד שיתלוצץ לדעת זולתו והיא המדה שאין לה תקוה שנאמר (משלי כו (ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו".

 

אם כן, כח הלצון הורס כל עניני המוסר והיראה, כי הלץ חכם בעניו, ומזלזל בזולתו, וכך בא האדם לידי הגאווה. ואומר על כך בעל "אורחות צדיקים" -

"הגאווה הרעה היא, אשר יבזה בני-אדם בלבו ובפיו, וכולם קטנים ופחותים בעיניו, ומהלל ומשבח עצמו שהוא גדול בחוכמה, ומתוך כך לא יודה על האמת מרוב גאוותו, ולעולם נראה בעיניו חכמתו ועצתו ודבריו ומעשיו שהם משובחים ממעשה וחכמת עצת חבריו, ומתפאר תמיד בחכמתו ובמעשיו, כי הוא חפץ לקבל שבח וכבוד על דבריו הישרים. ועל זה אמר שלמה: "יהללך זר ולא פיך" (משלי כז, ב)
הגאה לעולם יחזיק טובה לעצמו, ומתוך כך לא יטרח על התורה, כי לא יחוש על כבוד שמים, רק שיודו לו העולם שהוא אדם טוב וחכם, ובזה יש לו די, ותמיד הוא שמח במכשול חבריו ובמעוט ידיעתם, ומתכבד בקלון חבריו. וזה אחד מעשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה. אדם שכל מעשיו טובים הם, ומתהלל בהם להתכבד, דומה לתבשיל חשוב מאוד בכל אבקת רוכל וראשי בשמים, ועומד אצל האש עד שיהא מקדיח ומסריח, עד שלא שווה לאכול מחמת מרירות שרפת האש - כך האדם המתפאר במעשים, מקדיח ומסריח במהללו מעשיו הטובים" (אורחות צדיקים, שער הגאווה).

ומן הגאווה אל התאוות -

"ועוד הגאווה מביאה לידי תאווה, כי המתגאה לבו רחב ומתאווה לכל דבר, ותאווה היא המידה הרעה שבכל המידות, כי יתאווה מחמת גאוותו להתלבש בבגדים יקרים ולבנות פלטרין גדולים ולאכול מאכלים טובים. כי המתגאה לעולם לדברים גבוהים יחמוד, ואולי אינו משיג ידו לדברים אלו, ומתוך כך יבוא לידי גנבה וגזלה. כי המתגאה לבו חומד ורחב כים להתעשר, ולא יהיה שמח בחלקו, כי ימעט בעיניו מה שיש לו לפי רוב הוצאות תאוות גאוותו."(אורחות צדיקים,שער הגאווה).

והגאווה מביאה לידי רדיפות ממון -  

"להשתרר על בני-אדם. וכבר ידעת מה אירע לקורח ועדתו מחמת גאוותו, שבקש להתגדל ולקח גדולה שלא ניתנה לו מן השמים, ומתוך כך נכנס למחלוקת, ומן המחלוקת יצאה קנאה ושנאה. וכל אלו מידות פחותות מאוד"  (אורחות צדיקים, שער הגאווה).

וגבהות הלב, תועבת השם היא -

"ובעלי הגאווה מתועבים הם בעיני השם, שנאמר: "תועבת ה' כל גבה לב" (משלי טז, ה); והוא נמסר ביד יצרו, כי אין עזר השם עמו, אחרי אשר הוא תועבת השם. ואפילו לא נתגאה על שום אדם לא בדבור ולא במעשה, אך בלבו לבד הוא מתגאה, נקרא תועבה, שנאמר: "תועבת ה' כל גבה לב" - אפילו אין לו גבהות אלא בלב נקרא תועבה" (אורחות צדיקים, שער הגאווה).

ומגיע האדם עד לכפירה בקב"ה -   

"הגאווה היא המטבע אשר פסל המלך הגדול ברוך הוא, והזהירנו עליה בתורתו. כמו שנאמר: "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים" (דברם ו, יב). כי הגאה ישכח יוצרו, כדכתיב: "ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וגו', ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך וגו', ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנתן לך כוח לעשות חיל" (שם ח, יג-יח). ובמלך נאמר: "לבלתי רום לבבו מאחיו" (שם יז, כ). אם הזהירה תורה אפילו במלך, כל-שכן בהדיוטות, שלא ישתררו זה על זה"(אורחות צדיקים, שער הגאווה).

ואת ענין הכפירה בקב"ה, מתוך שחוק ולצון, רואים אנו רבות בטמבלויזיה, שבמעטה של "הומור", מבטלים את קיומו של השם יתברך. וגם צופים שומרי תורה ומצוות, לצערינו, נחספים לתכנים כפרניים אלו. לכן יש להימנע לחלוטין לרכוש מכשירים אלו ומי שברשותו, טוב יעשה וישליכם.

 

ועתה נסכם את אשר למדנו, על קשי הלצון והשחתתו הרבה:

יש להימנע לחלוטין משחוק ולצון, באשר משבשים הם את אמיתת צורת הדברים ומונעים לימוד תורה מדוייק ואמיתי. השחוק הוא מנגד להמושכל, ומפסיד הלימוד המדייקת, ומוערכת, כל דבר לפי ערכו, היפך השחוק והליצנות, המגזמת ומאבדת אמיתת צורת הדברים.

החומרה שבשחוק ובלצון, שלא רק מונע את ההתעוררות לתשובה אלא אף מפיל את אותה התעוררות פנימית, שכבר התעורר ומונע מן האדם מחשבות והרהורי תשובה.

הלצון "מושח" את האדם בשמן, כך שדברי המוסר והתוכחה יחליקו ממנו ולא יתדבקו בו - כח הלצון הורס כל עניני המוסר והיראה.

הגורם אל הכת הזאת (כת הלצים) לבלתי שמוע מוסר, מפני שהמידה המביאה אל הלץ הזה היא מדת היות האדם חכם בעיניו, ומתמלא במידת הגאווה. וכל כך משלה בו המדה הזאת עד שיתלוצץ לדעת זולתו והיא המדה שאין לה תקוה.

ובעל הגאווה נמסר ביד יצרו, וטובע בים התאוות ויכול להגיע אף לכפירה ממש, ואין עזר השם עמו, אחרי אשר הוא תועבת השם.

 

ועתה הבן קשי הלצון – שמרחיק את האדם מן התורה, מן הזהירות, והזריזות, והטהרה, והענווה , ויראת החטא והקדושה – לוקח מן האדם את העולם הזה [ע"י שמבזבז את זמנו בהבלים ולא משתמש בו לתכלית האמיתית], ומאבד ממנו את העולם הבא [שעוזב את העולם הזה ריק מתורה, מצוות, מעשים טובים ומידות טובות]!

 

והאדם הנוהר אחר השחוק והלצון, ויחשוב כי שמחה בעתיו, בודאי מבין עתה כמה שוגה הוא, וכמה קשה הוא השחוק.

והשמחה והאושר האמיתיים נמצאים דיקא בהפך - בהתגברות נגד היצר-הרע, בעבודה על המידות  ובחזרה בתשובה, ואלו דברי הרב קוק -   

"להעמיק הרבה צריכים ביסוד התשובה, עד שאורה יאיר כל-כך עד שזכרון כל חטא יעורר בו רגש שמחה עצומה, מפני הידיעה של הזכות הגדולה שמאירה בהם על ידי קדושת התשובהשהיא אור ד' הפועל בתקון העולם, יסוד הבריאה") אורות התשובה, ז', ז').

אם כן, השמחה האמיתית באה רק דרך עבודת-השם, באמצעות תורתנו הקדושה!

 

כל הזכויות שמורות לזכות "תורת חסד על לשונה".

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

     יקובל ברצון,אמן!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת