33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 33] – כ"ו ניסן תשע"ו – מוסר ואמונה / הרמח"ל

המשך פרק ה' – "בבאור מפסידי הזהירות וההרחקה מהם"

"וזה הבורא יתברך שמו שברא היצר-הרע באדם הוא שברא תבלין לו, וכמו שאמרו [קדושין ל, ב]: "בראתי-יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" [למדנו על כך בהרחבה בשעור 32]. והנה פשוט הוא, שאם הקדוש ברוך הוא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי-אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשוב לינצל זולתה [דהיינו ע"י אמצעים אחרים], אינו אלא טועה ויראה טעותו לבסוף – כשימות בחטאו. כי הנה היצר-הרע באמת חזק הוא באדם מאוד, ומבלי ידיעתו [מבלי הרגשת האדם. כלומר, שהאדם לא מסוגל להבחין מעצמו שפעולותיו נשלטות כולן ע"י יצרו הרע] של האדם הולך הוא [בתוכו] ומתגבר בו [לאחר שהולך כברת דרך] ושולט עליו [בסופו. כלומר, ההשתלטות נעשית בשלבים, ומבלי שהאדם ירגיש בה]. ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראת לו, שהיא התורה, כמו שכתבתי, לא ידע [לא יחוש בתחילה כשמחלתו עדיין קלה] ולא ירגיש בתגבורת חוליו [אפילו בהתגברות מחלתו] אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו [האדם לא יודע יום מיתתו, ולכן יכול למות כשהוא עדיין אוחז בחטא או למות בגין החטא, ויגלה זאת רק בבית דין של מעלה, שטעה וחשב שיש רפואה אחרת ליצר הרע, מלבד התורה הקדושה. אבל אז יהיה מאוחר מדי, ויענש בבית דין של מעלה וח"ו תאבד נשמתו]. הא למה זה דומה? לחולה שדרש ברופאים והכירו חוליו [שיש בו סכנת מות] ואמרו לו שיקח סם זה [שבעזרתו ינצל מהמוות, ורק סם זה יכול לעזור לו], והוא – מבלתי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח הסם ההוא [לא ישתמש בו] ויקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים [האחרים] – הלא ימות החולה ההוא ודאי!

כן הדבר הזה, כי אין מי שמכיר בחולי היצר-רע [כלומר, איזה מחלות באות מכוחו של היצר הרע] ובכוחו המוטבע בו [דהיינו, כמה עצומים כוחותיו], אלא בוראו שבראו [וכמו שכתוב במסכת קידושין ל, ב, משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו וכו'], והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה, מי איפוא יניחה [כלומר, אפילו יעשה כל מצוות שבעולם, לא יוכל לנצח בעזרתם את יצרו הרע. ורק לימוד התורה הוא התבלין ליצר הרע, וזולתו אין] ויקח מה שיקח זולתה [שאר הסמים והרפואות] ויחיה? ודאי שחושך החמריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין [ולכן אינו מבחין במצבו], עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול, שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש האמת, אך אם הוא עוסק בתורה, בראותו דרכיה [מעלות המידות ומעלות הדרך ארץ], צווייה [מצוות עשה] ואזהרותיה [מצוות "לא תעשה"], הנה סוף סוף מאליו יתחדש בו התעוררות שיביאהו אל הדרך הטוב [כמו שכתוב במסכת קדושין מ, ב, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה]. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה [פתיחתא דאיכה רבתי]: "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו [כלומר, היה עדיף להם לבני ישראל שהיו עוסקין בתורה אעפ"י שמזלזלין במצוות, מאשר יקיימו כל המצוות ויעזבו לימוד התורה, כי כל זמן שעוסקין בתורה יש להם חיבור ושייכות עם הקב"ה כי קודשא בריך הוא ואורייתא (התורה) חד (אחד הם), וכתוב "כי עימך מקור חיים באורך נראה אור" וזהו המאור שבה] , שהמאור שבה מחזירן למוטב [ואין מדובר במי שלומד שלא כיאות, כגון שמגלה פנים בה שלא כהלכה, או לומד במקומות שאין רוח חכמים נוחה בהם, או לשם קינטור או זילזול ח"ו. וכן מצינו בדואג, שהיה מופלג בתורה, ואעפ"כ אין לו חלק לעולם הבא, דתורתו היא מן השפה ולחוץ. וכמש"כ, "ותשא בריתי עלי פיך". ופרש רש"י, ולא בלב (סנהדרין ק", ב)]".

והנה בכלל זה [הכלל שלמדונו רבי פנחס בן יאיר והרמח"ל: החשבון (על כן יאמרו המושלים בואו חשבון) יביאהו לעסוק בתורה, והוא בכלל תורה מביאה לידי זהירות] גם כן קביעת העתים אל חשבון המעשה ותיקונו, כמו שכתבתי למעלה [פרקים ב' וג'. ובפרק ג' כתב רבינו: "כלל הדבר: יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה, כל שכן עברה ופשע... ויקבע עתים ושעות לזה ... כי רב התולדה הוא], ומלבד כל זה, כל מה שישאר לו פנאי מעסקיו, אם חכם הוא, ודאי שלא יאבדו, אלא יאחז בו מיד ולא ירפהו לעסוק בו בעסק נפשו ותיקון עבודתו. וזה המפסיד אף על פי שהוא היותר כללי [שהוא כולל את כל היום כולו], הנה הוא היותר קל [כי אין זו מידה המוטבעת ומושרשת באדם] למי שרוצה לימלט, שימלט ממנו" עכ"ל.

 

ודאי שחושך החמריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין, עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול,  שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש אמת – מסביר הרב קוק, כיצד העברות מטמטמות את הלב –

"כמה מטמטמות הן העברות את הדעת, בין הדעת של היחיד בין הדעת של הצבור, של הדור ושל התקופה. כשהירידה גורמת אותה תפיסת החיים, שיתפס בה האדם נגד רוח העליון הזורח עליו, נגד דבר השם" (אורות התשובה, פרק י', ה).

"העברות והמדות הבלתי מזוקקות הן מטמטמות את הלב, וכל זמן שהנפש חשוכה על ידן אי אפשר כלל להסתכלות העצמית הבהירה שתתרחב ותתפשט יפה" (אורות התשובה,י', ו).

"בראתי-יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". והנה פשוט הוא, שאם הקב"ה לא ברא למכה זו רפואה זו, אי-אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה – בשעור הקודם [שעור 32], למדנו על מרחיקי "מידת הזהירות" ואחד מהם הוא הטיפול והטרדה של ענייני והבלי העולם הזה, אשר גורמים לחוסר ישוב הדעת. כך גם החטא מונע את ישוב הדעת, כפי שהסברנו לעיל, והרפואה לכך היא חזרה בתשובה לדרך התורה, ומסביר הרב קוק:

"כל חטא הוא מונע את ישוב הדעת הנדרש להארת רזי עולם: התשובה היא פותחת פתחי בינה, כשם שהיא באה על ידי הבינה." ("אורות התשובה", פרק י', ג).

הרב קוק ממשיך את דבריו ומסביר על ההכרח של התשובה ועל תולדותיה – "התשובה מוכרחת היא להשכלה האלהית. אמוץ הרצון והארתו ואמוץ השכל אחוזים הם זה בזה. הפעולות מרבות אור על השרשים העליונים שמהם הן נובעות, ורגשי הנפש המיוסדים משרשי הקדושה העליונה מגלים הם במציאותם עצמה את השרשים הללו. לכן מי שמוכן לדבקות אלהית תדירית אי אפשר לו במהלך פחות מזה, ומוכנות בקרבו כבר סבות מכריחות, גשמיות ורוחניות, המעודדות אותו לשוב אל הדבקות האלהית השלמה. אמנם אי אפשר לבא אליה כי אם אחרי הענוה המוחלטה, הבאה מתוך גדולת נפש ושמחה גדולה באור ד', שהיא נוצרת בלב אחרי הידיעה הציורית, שהרעיון של הדבקות האלהית בכל צורותיו הוא האושר היותר גדול בחיים. וכל מה שיתמלא הודו וכל מה שיפואר כפאר של דעת ושל גדל רוח, של מעשים ושל סדרי חיים קבועים, של התפשטות אורה צבורית ושל גדלות נשמה וטהרתה, ככה יגדל אושר החיים, וממילא תחדר אז השמחה הנשמתית, והדבקות בעצמה תבא למעלתה העליונה, עד שגאות ד' תגלה בנשמה, וממילא אין קץ לענות הצדק שתופיע עמה, כי איך יתגאה האדם בעמדו לפני מקור כל השלמות, אור אין סוף העליון המרומם על כל ברכה ותהלה (אורות התשובה, פרק י', ד).

 

כן הדבר הזה, כי אין מי שמכיר בחולי היצר-הרע ובכוחו המוטבע בו, אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורהמסביר הרב קוק כי אי אפשר לעשות תשובה ללא התורה -

"תשובה שלמה באמת צריכה היא להסתכלות עליונה, להתעלות ליקר העולם המלא אמת וקדש, וזה אי אפשר כי אם ע"י עסק מעמקי התורה והחכמה האלהית ברזי עולם. אמנם צריכים לזה לנקיון גופני, לטהרה מדותית, בתור עוזרים, שלא יעיבו ענני התאוה את הזוהר השכלי. אבל ראשית לכל ההופעות מוכרחת לבא התורה, ודוקא התורה העליונה, שרק היא משברת את כל מחיצות הברזל שבין האדם היחיד והצבור לבין אביהם שבשמים. התשובה באה מתוך חשבון צלול של עולם ברור, והיא מבררת בעצמה ומצללת בכחה את העולם" (אורות התשובה, פרק י', א).

 

לעומת אי ישוב הדעת בזמן החטא, באה הרפואה ע"י התשובה:

 "סימן טוב לתשובה מעולה: קורת רוח פנימית והארת השכל בהשגות עליונות, בהירת הציור ועזוז הקודש של טהרת כח המדמה, המלביש את ההבנה העליונה, - הכוללת את כל ארחות החיים כולם" (אורות התשובה, פרק י', ב).

 

ומי שיחשוב לינצל זולתה, אינו אלא טועה ויראה טעותו לבסוף – כשימות בחטאו – ועל כת "עוזבי השם", כותב רבינו יונה בספרו "שערי תשובה" -

"עתה נפרש ענין כת עוזבי ה'. ונאמר כי הם האנשים שאין עליהם עול יראת שמים והם מקיימין את המצות מצות אנשים מלומדה. וכאשר יתגבר היצר על האיש ההוא ועליו חלף רוח ויעבור ואשם. לא יאנח ולא ידאג לחטאו. אכל ומחה פיו והוא בעיניו כאלו לא פעל [און]. כענין שנאמר (תהלים לו) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו:

ויש מן הכת הרעה ההיא. כי לא רב להם אשר לא לבשו חרדות. כי חלפו חק ועדות. אבל יהללו ויברכו נפשם במלאותם תאותם. והם המכעיסים והמנאצים לפני השם שנאמר (שם י) כי הלל רשע על תאות נפשו ובוצע ברך נאץ ה'. ודבר ישעיה עליו השלום על אבדן הכת ההיא שנאמר (בסי' א) ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה' יכלו. המשיל המורדים והחוטאים לכלי הנשבר שיש שארית. ואמר כי עוזבי השם יכלו שאין להם חלק לעוה"ב כענין שנאמר ( מלאכי ג) אשר לא יעזוב להם שרש וענף" (שערי תשובה, שער ג', קסט-קע).

 

ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראת לו, שהיא התורהרק החוזר בתשובה והולך בדרך התורה, יזכה לרפואה והצלה מידי היצר-הרע, וממשיך רבינו יונה -

"ואבדן הכתות הנזכרות. בזמן שלא עשו תשובה. אבל אם שבו מדרכיהם הרעים נמלטה נפשם מן האבדון. כענין שנאמר (ירמיה ג) "שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם" (שערי תשובה, שער ג', קעא). 

 

והנה בכלל זה גם כן קביעת העתים אל חשבון המעשה ותקונו – בעל "שערי תשובה" בשער השלישי,  מבאר את חומר המצוות והאזהרות וחלוקי העונשים, וכל זה אומר רבינו יונה -

"מפני שהוזהר בעל התשובה לחפש דרכיו. וכמה לו עונות וחטאות ואחרי אשר תם חפש מחופש הוזהר לחקור גודל כל חטא מחטאיו כמו שנאמר (איכה ג) נחפשה דרכינו ונחקורה. להודע אליו כל חטאתו אשר חטא. כמה הגדיל לאשמה בה. כי יש אשמה עד לשמים גדולה. ויש רעה כנגד כמה חטאים גדולים שקולה. והתשובה הגדולה כפי היות גדולים חקרי לב כאלה. כי לדעתו (פי' לפי ידיעתו) רב העון וגדלו. נפשו ירעה לו. או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם"  (שער ג', א).

 

"הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירן למוטב" – לכאורה, כאן אין מדובר במצוות תלמוד תורה גופא, אלא בלימוד התורה כרפואה נגד היצר הרע. לפי דברי רבינו אין מדובר רק ברפואה סגולית, אלא ברפואה "טבעית": על ידי הלימוד של דרכי התורה ציוויה ואזהרותיה, הוא יתעורר לעבודת ה'. ולפי זה יוצא, שגם מי שאינו מצווה בתלמוד תורה, כגון נשים, יכול וצריך להשתמש בתורה כתבלין ליצר הרע, כי הרי גם הן יתעוררו ליראת שמים על ידי לימוד המצוות ודרכי התורה. אמנם, יש בלימוד התורה גם ענין סגולי שמציל מן היצר הרע: "המאור שבתורה", ויתכן שהוא מועיל רק למי שמחויב בלימוד התורה. ומה היא הסגולה לנשים כדי לנצח את היצר הרע? שתי תשובות מצינו לדבר: רבי יהונתן איבשיץ בספר "יערות דבש" אומר, שהסיוע שמסייעות הנשים לבעליהן ולבניהן ללמוד תורה, הוא זה שנותן להן את הנצחון על היצר. לעומת זאת, בשם הגר"א אומרים, שהצניעות – היא הסגולה לאשה כנגד כח היצר הרע ("מסילות יהודה").

ובלימוד היומי - "תורת חסד על לשונה" – שלומדים מוסר אמונה והלכה, גם כאן נמצאת התורה, המצילה [אנשים ונשים] מן "היצר-הרע".

 

והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה, מי איפא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה? – מקור החיות של עם ישראל הוא הקב"ה ותורתו! ללא התורה לא נוכל לתקן את מידותינו ולהתגבר על המכשולים בחיינו, ונסיים לימוד זה עם דברי הרב קוק -

"אור השכל המבוסס, המתאחד בעומק ההויה הנשמתית עם כל כחות החיים, הארוג בחוברת עם כל הסדור המוסרי הרוחני הממשי של כל מה שהוא מסביב, ממטה וממעל זה האור נכהה. ואור זה - הוא רז החיים בעצמם, אומץ תפיסת החיים שהנשמה מוצאה בו את דם הנפש שלה. ורק בטהרה ובתשובה ישוב ויגלה האור והחיים. ולכן התשובה היא יסוד התרבות האנושית המחופשת כל כך" (אורות התשובה, פרק י', ה).

 

ואחרי לימוד נפלא זה, נוכל להבין בברור את דברי דוד המלך:

אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים

ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב.

כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה.

והיה כעץ שתול על-פלגי מים

אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא-יבול

וכל אשר יעשה יצליח.

לא-כן הרשעים כי אם-כמוץ אשר-תדפנו רוח.

על-כן לא-יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים.

כי-יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד.

(תהלים א, א).

 

יהי רצון שנזכה להיות בין הצדיקים, שתורת השם בפיהם ובלבבם כאחד, אמן!

כל הזכויות שמורות לזכות "תורת חסד על לשונה".

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}            

             יקובל ברצון,אמן! 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת