33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 30] - הלכות שביעי ושמיני של פסח

 

הלכות שביעי ושמיני של פסח

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של שביעי של פסח

 

 

א. שביעי של פסח חל השנה (תשע"ח) ביום שישי [כא ניסן].

ב. בשנים ששביעי של פסח חל ביום שישי – ומאחר ואסור להדביק בחג את הנרות לפמוטים, לכן צריך להדביק ביום חמישי – ערב שביעי של פסח – זוג נרות נוסף להדלקה בליל שבת.

ג. מי שלא הדביקה נרות [לאותם נרות שעווה שממיסים את התחתית כדי שידבקו לתוך הפמוטים] לצורך שבת כבר מערב החג, תדליק בערב שבת נרות שמן או נרות חימום.

ד. תימנים שלא מברכים על הדלקת נרות של חג, לא מברכים על הדלקת הנרות בערב שביעי של פסח.

ה. גם בהדלקת הנרות וגם בקידוש של ליל שביעי של פסח לא מברכים "שהחיינו" [שו"ע תצ, ז], לפי ששביעי של פסח הוא המשך לחג פסח ואינו רגל בפני עצמו [מ"ב שם, יג].

ו. במשך כל יום שביעי של פסח – אסור להוציא את החמץ מהמקום בו הוא שמור לכל הדעות.

ז. מי שמוציא חמץ בשביעי של פסח, עובר על "בל יראה ובל ימצא", והחמץ נאסר באכילה ובהנאה גם אחרי פסח כמו כל חמץ שעבר עליו הפסח [חזון עובדיה עמ' קכג'].

ח. בשנים שצריך לעשות "ערוב תבשילין":

* הדבר ברור שהעירוב תבשילין אינו מתיר חילול יום-טוב, אלא רק את ההכנה מיום טוב לשבת, והמלאכות צריכות להעשות באופן המותר ביום-טוב.

* לפני כניסת החג, שביעי של פסח, להדליק נר נשמה, "נר העברה" [של יותר מ- 25 שעות], וממנו אפשר להעביר אש לבשל בחג [יום שישי] ולהדליק את נרות השבת בליל שבת קודש.

ט. בשביעי של פסח לא מברכים 'שהחיינו' בקידוש החג.

 

השנה - תשע"ח -

יש צורך בעירוב תבשילין.

יש להדליק בערב החג (יום חמישי, ערב שביעי של פסח)  - נר העברה.

 

עירוב תבשילין

א. בשנים שצריך לעשות עירוב – ערב שביעי של פסח – צריך לעשות "עירוב תבשילין" לפני כניסת החג.

ב. מי שלא עשה עירוב עד כניסת החג, יעשה אותו ללא ברכה עד 19:33 בערב [13 דקות אחרי השקיעה].

ג. העירוב מאפשר לבשל ביום שישי – שביעי של פסח – לשבת, ולהדליק בחג – יום שישי – את נרות השבת [לא לשכוח את נר ההעברה].

ד. צריך לעשות עירוב בכל בית. בעת הצורך אפשר לעשות עירוב אחד לכמה משפחות.

ה. כשמבשלים את כל הבישולים לשבת כבר ביום חמישי ערב החג, תעשה עירוב ללא ברכה [כה"ח אות קיג'].

ו. העירוב צריך להישאר עם סיום הבישול וההכנות לשבת, נוהגים לאכול אותו בשבת.

ז. רצוי לאכול את העירוב בסעודה שלישית בשבת, ולהשתמש במצה ללחם משנה.

 

אופן הכנת העירוב:

א. מפרישים מאפה [מצה] ותבשיל [ביצה קשה, או מנה של בשר/דג]. טוב להדר לקחת מצה שלימה ותבשיל חשוב כגון בשר ודגים [מ"ב, ח, ויא] בשיעור כזית [27 גרם] ומעלה [שו"ע ג, ו].

ב. רצוי להניח בכלי ולסמן שזה ערוב. כדי שלא יאכל בטעות לפני שמבשלים לשבת.

ג. מברכים: "... אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות עירוב", ואומרים את הנוסח הבא: "בהדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת". או בעברית: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות לבשל ולהטמין ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".

 

עירוב כללי:

א. קיימת אפשרות לעשות עירוב אחד לכמה משפחות, גם אם לא בקשו, וגם ללא ידיעתם, בכל קהילה נוהגים לעשות עירוב בבית הכנסת, ומזכים אותו לכל אנשי הקהילה.

ב. כדי שהעירוב יועיל צריך שיתקיימו התנאים הבאים:

1.כל מי שערבו בשבילו יכול להגיע בחג בהיתר, לבית שבו מונח העירוב.

2. מי שעושה את העירוב יזכה אותו לפני הברכה לכל מי שמערבים בשבילו.

3. כל מי שעירבו בשבילו ידע שעירבו בשבילו לפני שמכין ומבשל לשבת.

ג. מי ששכח, או שאינו יודע לעשות עירוב, ומי שהעירוב שלו נאכל לפני שבישל לחג, יסמוך על העירוב המשותף, ויודיע לזה שעשה את העירוב, שהוא סומך על עירובו.

ד. צריך לסיים את הבישולים לשבת בצהרי יום השישי, אין לבשל סמוך לכניסת השבת.

 

אופן עשיית עירוב משותף:

א. עושה העירוב מוסר את "העירוב" לאדם שאינו מבני ביתו, להלן: "מקבל העירוב".

ב. מקבל העירוב יגביה אותו ויאמר: "הריני זוכה בעירוב זה לפלוני ופלוני" [או: "לכל בני העיר/הקהילה"].

ג. עושה העירוב לוקח את העירוב בחזרה מיד מקבל העירוב, מברך, ואומר את נוסח העירוב.

ד. בסוף הנוסח מוסיף: "לנו ולפלוני ולפלוני" [או: "לנו ולכל בני העיר/הקהילה].

 

לימוד בשביעי של פסח

א. בשביעי של פסח אירע נס קריעת ים-סוף [שמות יז, כא ורש"י שם, ה], ולכן יש נוהגים לקום קודם עלות השחר [או בחצות הלילה] לקרוא פרשת בשלח [עד "כי אני ה' רופאך"] [שמות יג, יז-טו, כו], ויש נוהגים ללמוד סדר לימוד מיוחד [עי' כה"ח חצ, סב ומבשרת ציון א, לט].

 

השנה (תשע"ח) מוצאי שביעי של פסח חל בליל שבת.

 

בשנים שמוצאי שביעי של פסח חל בליל שבת

הבדלה במוצאי שביעי של פסח:

א. מדליקים נרות שבת, לוקחים אש מנר העברה [שהכנו מבעוד מועד, מיום ה' לפני כניסת החג].

ב. בליל שבת – מוצאי שביעי של פסח – מתפללים ומקדשים על היין כמו בכל ליל שבת. לא מבדילים לא בתפילה ולא בקידוש [רמב"ם שבת כ"ט, י"ח].

 

אכילת חמץ בשבת פרשת שמיני (בשנים ששמיני של פסח חל בשבת):

א. בשנים ששביעי של פסח חל ביום שישי, לכן חג הפסח מסתיים בליל שבת פרשת "שמיני".

ב. שבת פרשת שמיני לא שייכת לחג הפסח, וכבר לא קיים איסור אכילת חמץ.

ג. למרות זאת, יש אוסרים לאכול חמץ כל השבת. וכך נוהגים האשכנזים.

ד. יש פוסקים שמתירים לאכול את החמץ במשך השבת [חזו"ע עמ' קכג' דלא אמרינן מיגו דאותקצאי במוקצה מחמת יום שעבר]. בכל מקרה ולכל הדעות, אי אפשר להוציא את מוצרי החמץ לפני 19:50 בליל שבת !!!

ה. רצוי לא לאכול חמץ בשבת גם לאילו המתירים זאת בגלל הקושי הטכני להפריד בין החמץ לכלי פסח. לכן רצוי לאכול כל השבת מצות ואוכל "כשר לפסח".

 

הברכה על המצה בשבת שמיני:

א. ספרדים שמברכים כל השנה על המצה "מזונות" [חוץ מפסח – כדעת החיד"א] יברכו "המוציא" בשבת שמיני על מצות רכות. כשאין מצות רכות, הם יכולים לברך "המוציא" גם על מצות קשות.

 

אכילת קטניות ושרויה בשבת שמיני:

א. גם המחמירים שלא לאכול חמץ בשבת שמיני יכולים לאכול בשבת זו קטניות ומצה שרויה [הרב טיקוצינסקי].

ב. מי שלא אוכל קטניות בפסח, יכול לבשל קטניות בשביעי של פסח לשבת שמיני, ויש אוסרים [רע"א].

 

חודש ניסן הוא חודש הגאולה, יהי רצון שכשם שנגאלו אבותינו בחודש ניסן נזכה בע"ה לגאולה שלימה ולביאת משיח צדקנו.

 

[מתוך "דפי הדרכה לפסח תשע"ו" בעריכת הרב נחום גמליאל-מושב נחם, ומתוך עלון "עידן המועדים", שנכתב ונערך ע"י הרב עידן בן-אפרים שליט"א].

 

אכילת מצה בשאר ימי השנה

א. שעור כזית מצה ומרור לפסח וכן לכל השנה כולה, מנהג הספרדים לחשב זאת במשקל (מדברי הרב עובדיה יוסף זצוק"ל).

ב. מנהג הספרדים לברך "מזונות" על המצה במשך כל השנה, ומנהג בני אשכנז "המוציא". וראוי להחמיר שלא לאכלה אלא בתוך הסעודה להסתלק מן הספק. [ח"ע ברכות עמוד סא]. ומכל מקום יום לאחר הפסח, שאין עדיין לחם מצוי כל כך, מברכים עליה המוציא גם לספרדים. [ח"ע ברכות עמוד סד בהערה].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת