33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד לכבוד חג הפסח - י"ח ניסן תשע"ו - ארבע לשונות של גאולה כנגד ארבעה בנים

פרשת אחרי-מות ופסח

ארבע לשונות של גאולה כנגד ארבעה בנים

ארבעה שמות לחג: חג האביב, חג הפסח, חג החרות וחג המצות. שמות נאים לו לחג זה ואין לך חג בחגי ישראל כחג הפסח, שהוא החג הראשון בלוח השנה המקראי. נאה הוא חג הפסח, הדור מכל החגים ומלא במצוות. זהו חג יציאתנו מעבדות לחרות, משעבוד לגאולה ומאפלה לאורה.

גאולת מצרים מתוארת בתורה בארבע לשונות: "לכן אמֹר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלֹת מצרים והצלתי אתכם מעבֹדתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדֹלים ולקחתי אתכם לי לעם" (שמ' ו:ו-ז). אמנם בהמשך נאמר "והבאתי אתכם אל הארץ" (שמ' ו:ח), אך בנוגע ל"והבאתי" הסתפקו רבותינו אם גם מילה זו נחשבת כאחת מלשונות הגאולה אם לאו; השאלה היא אם הגאולה מסתיימת עם הוצאת העם מעבדות מצרים או רק בהגעתם לארץ ישראל.

על כן קבעו רבותינו מסדרי ההגדה, שיש לשתות ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה שאינן מוטלות בספק, וכדי לצאת ידי הספק הוסיפו כוס חמישית שאותה אין שותים בליל הסדר. מצב זה יימשך עד שיבוא אליהו הנביא ויתיר את הספק. לכן מכונה כוס זו "כוס אליהו הנביא".

ומדוע השמיע הקב"ה לעם את ארבע לשונות הגאולה, וכי לא היה די בלשון אחת? מהי מטרת ארבע הלשונות? כעין זה שואלים רבותינו במסכת אבות (ה, א): "בעשרה מאמרות נברא העולם. והלא במאמר אחד יכול היה העולם להבראות?". כלומר בדומה לבריאת העולם, גם יציאת מצרים יכולה הייתה להתבצע בלשון אחת.

אלא כמו שרבותינו מצאו את הסיבה לריבוי המאמרות בבריאת העולם - "להיפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים", כך גם כאן יש מטרה סמויה: חיזוק אמונתם של בני ישראל בקב"ה, המשדד מערכות כדי להחיש את גאולתם.

אנו רואים שחכמינו, מסדרי ההגדה, העמידו את המספר ארבע במרכז ההגדה של פסח. ארבע לשונות גאולה,(1) ארבעה בנים, ארבע קושיות ב"מה נשתנה", ארבע כוסות, ארבע פעמים כזית מצה לאכול בליל פסח, ארבע פעמים "ברוך" - "ברוך המקום, ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא", וארבעה מאכלים בעלי מטען סמלי בזמן שבית המקדש היה קיים- קרבן הפסח, מצה, מרור וחרוסת.

כדי להשיב על השאלה מדוע יש יותר מלשון אחת של גאולה ומה ההבדל בין ארבע לשונות הגאולה, יש להציג שאלה נוספת: התורה מחייבת אותנו לספר את סיפור יציאת מצרים לילדינו, משום המילה "והגדת" המופיעה בארבעה מקומות בתורה (שמ' יב:כד; יג:ח; יג :יד; דב' י:כ), שמהם נלמד הרעיון של - כנגד ארבעה בנים שבהם דיברה התורה   "אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". אנו מצוּוים לספר להם על קורות עמם בין אם ישאלו, בין אם לאו, בין אם שאלתם תעיד על חכמתם או חלילה על רשעותם. אם כך, מדוע התורה לא ציוותה לספר לכל הילדים על יציאת מצרים מבלי לפרט את סוגי הילדים?

חג הפסח הוא חג ה-"פֶּה שָֹח", היינו חג החינוך. חובת ההגדה של פסח היא חובה המיוחדת לליל הסדר; לא מצאנו חובה זאת בליל שבועות או בליל סוכות, על אף שגם חגים אלו נקבעו כ"זכר ליציאת מצרים". גם בלילי שבתות אין חיוב לספר בנושא בריאת העולם ולא בעניין יציאת מצרים, אע"פ ששני נושאים אלה נזכרים בקידוש: "זיכרון למעשה בראשית" ו"זכר ליציאת מצרים".

המיוחד לליל הסדר הוא שהתורה קבעה לילה זה לנושא חינוך הילדים, ויש חשיבות מיוחדת להתייחס במידה שווה לכל הבנים; אין להתייאש מהרשע ולא ממי שאינו יודע לשאול. יש להתייחס לתם בסבלנות ולא להפלות לטובה את הבן החכם.

אשר על כן גם ארבע לשונות גאולה מבטאות ארבעה שלבים-מצבים של הגאולה. הדרגה זו הינה הדגמת הדרך בהתייחסות לבנים באופן פרטני. יש לעורר את לב הבנים על-פי יכולתם האינטלקטואלית ועל-פי אופיים ולהביאם ממצב של רשע או של תם ושל אינו יודע לשאול למצב של חכם. מהפכה זו אפשרית רק אם תתבצע בסבלנות, בהדרגה, באורך רוח ובהבנה בין ההורים לבניהם. כשם שהגאולה מתבצעת בהדרגה מן הקל אל הכבד, כך גם ההורים יקדמו את בנם בהדרגה במעלה הדרך, תוך התייחסות נכונה ונבונה לפי כישרונותיו ונטיותיו, בבחינת "חנֹך לנער על פי דרכו" (מש' כב:ו).

ר' אפרים מלונשיטץ בעל ה"כלי יקר" כתב על ארבע לשונות הגאולה:

ראה הקב"ה להצילם בהדרגה מעט מעט. מתחילה הצילם מן הדבר המסוכן ביותר והוא העינוי, ועליו נאמר: 'והוצאתי אתכם מתחת סבלֹת מצרים'. ואח"כ הצילם גם מן העבדות, ועליו נאמר 'והצלתי אתכם מעבֹדתם'. ואח"כ הצילם מן הקל שבכולם והוא הגרות, ועל זה אמר 'וגאלתי אתכם', שבביטול הגרות יזכה לדיבוק השכינה, ועל זה אמר 'ולקחתי אתכם לעם והייתי לכם לא-להים'.

משמע שארבעת השלבים מכוונים כנגד ארבעת הבנים - מן הקל אל הכבד.

השלב המסוכן ביותר הוא ה"עינוי", התואם את מצבו של הבן ש"אינו יודע לשאול". זהו הבן הנתון במצב חמור, שכן אינו יודע לעבוד את ה' וחסר כישרונות ללימוד תורה. יש להוציאו ממצבו המדוכדך, מחוסר העניין שהוא מגלה כלפי כל דבר שבקדושה.

ההמלצה החינוכית כלפיו: "את פתח לו" - גש אליו בסבלנות והער אותו מהתרדמה שבה הוא שרוי. זאת החובה הקדושה בלילה חשוב זה.

הדרגה האינטלקטואלית היותר גבוהה הינה דרגתו של הרשע. הוא מפגין עוינות והסתייגות, אך ניכר שיש בו פיקחות והבנה. אולם, הוא משתמש בשכלו להשגת מטרות שליליות. יש להצילו מן העבדות - השעבוד ליצר הרע. עם הכְוונה נכונה אפשר להצליח ולהינצל מ"עבֹדתם".

דרגתו של הבן התם מקבילה לגֵרות. ניחן הוא במידות טובות, בתמימות ובתום אך שכלו אינו מפותח דיו. כך הוא מצבו של הגר אשר יש בו רצון לדעת, אך הוא משולל ידיעות. גם בן זה יש "לגאול", להרעיף עליו חוכמה בסבלנות כמידת יכולתו ותפיסתו.

המצב האידאלי הינו המצב של הבן החכם. הוא מחפש להידבק בקב"ה. אותו יש "לקחת" לידיים, ולנצל את חכמתו הגדולה ואת רצונו הכֵּן לעבודת הבורא, ולהסביר לו דבר דבור על אופניו. הליך זה יקרבוֹ לעניינים הנשגבים שבעבודת ה', וכך ידבק בדרכי ההשגחה "והייתי לכם לא-להים".

אם כן, רואים אנו שהתורה טרחה להשמיע לנו את ארבע לשונות הגאולה כדי להתאימם לארבעת הבנים. ההגדה מבקשת להעמיד את סדר ליל הפסח בסימן המספר ארבע מתוך גישה חינוכית לימודית של השראת אחדות ואחווה בין האחים. רק במצב זה ועל ידי גילוי רגש של אהבה והבנה בין הורים לבנים ובין בנים להורים יש סיכוי להצלחת חינוכם.  

(אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות, לשכת רב הקמפוס)

(הרב ד"ר חניאל פרבר, מכללת יהודה ושומרון (*) )

 

(*)  מוקדש לזכרו של חותני החבר ר' מאיר מאיר ז"ל.

(1)   ר' יעקב בר' אשר "בעל הטורים" מוצא רמז לקשר בין ארבע לשונות גאולה לארבע כוסות. והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי בגימטרייהעני שבישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות.

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

יקובל ברצון,אמן!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת