33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

חיזוק יומי – סיפור מחזק לפסח

 

סיפור מחזק לפסח

 

לקראת פסח הבא עלינו לטובה אנו בכל שנה ושנה מתכוננים לחג הגדול. חג זה מתאפיין בהכנות רבות ובשמחה וציפייה גדולה לערב החג.
בחג זה אומר הרבי מבעלז מתגלה האור הגנוז הנמצא בנשמת כל יהודי. נשמות שנחצבו מתחת לכסא הכבוד
ולעתיד לבוא לא רק ישראל יגלו את היופי והמתיקות של כל נשמה ונשמה את הייחודיות והמיוחדות שבה אלא גם כל אומות העולם יבינו את גודל הטוב הגנוז בנשמות ישראל.

מספר הרבי מבעלז את הסיפור הבא:

לעשיר מופלג אחד הייתה בת יחידה אותה טיפח גידל ולימד. הוא דאג לכל מחסורה ואט אט התברר לו עד כמה מוצלחת בתו.
היא הייתה למדנית גדולה, בקיאה בכל עבודות הבית וכן בכל המצטרך להיות אישה מוכשרת מאוד. מאהבתו אליה החליט העשיר כי עליו למצוא לבתו בעל היאה לה בכל המעלות שהרי בעיניו בתו היא כליל השלמות.

העשיר ואשתו חקרו בכל מקום ובכל עיר על חתן ראוי אולם למורת רוחם לא מצאו אחד שכזה. האחד היה למדן אולם קפדן מידי, השני חרוץ מידי אך לא קבע עיתים לתורה, האחר בטלן וכן הלאה. בכל חתן שפגש העשיר נמצא דופי כזה או אחר.

לאחר זמן מה הודיע העשיר לאשתו כי הוא עומד לנדוד ברחבי תבל על מנת למצוא חתן ראוי לבתו. אשתו עזרה לו בצידה לדרך וכך יצא העשיר לנדוד על פני ארצות.
לאחר נדודים רבים, החל העשיר להתעייף מהמסע. במקומות רבים שעבר, לא מצא יהודים, זמן רב שהה בקרבת גויים, וחש רצון עז למצוא עיירה ובה יהודים כשרים.

יום שישי אחד בנדודיו הגיעה שעת חצות היום והעשיר החל להיות טרוד מאוד היכן יעשה את השבת? האם כך נגזר עליו לעשות קידוש בדרך? וכו'. בעודו ישוב בכרכרה מהרהר צדה עינו כפר במרחק לא רב.
העשיר עשה דרכו לשם ובהגיעו לעיירה החל לשאול היכן מקומם של היהודים באזור, מיד הראו לו את הדרך לאזור מגוריהם. העשיר לא בזבז זמן ונסע לכיוון המקום. בהגיעו לשם התדפק על דלת פרנס העיר ושאלו היכן יוכל לסעוד בשבת. הפרנס הסביר לו את כל הדרוש ואף הראה את בית הכנסת בו תיערך תפילת השבת.

העשיר שמח מאוד ומיהר להכין עצמו לקראת שבת קודש. ערב שבת ירד והכול נחפזו לבית הכנסת התפילה החלה והכול עבר בשלום, למחרת בשחרית מיהר העשיר לבית הכנסת וכן עשה במנחה. בכל פעם שהגיע לבית כנסת הבחין בבחור צעיר היושב לו בפינה לבוש סחבות ובלויים מלוכלך ונעלים קרועות, אולם לכל תפילה הצטרף הבחור ומשנסתיימה חזר לשבת בפינה ושקע בלימודו.

למחרת החליט העשיר לעמוד על קנקנו של הבחור ובסיום אחת התפילות חבר אליו כמי שמתעניין בלימוד. אט אט התפתחה שיחה והעשיר נוכח לדעת כי הבחור לא רק למדן דגול אלא, עניו צנוע וירא שמים. דברי התורה שלמד היו נופת צופים בעיני העשיר והוא החליט כי זהו החתן המתאים לבתו המוצלחת. הוא שלח מיד הודעה לאשתו וביקש ממנה להגיע לעיירה לפגוש בבחור והודיע לה כי כאן גם תעשה החתונה.

האישה הגיעה במהרה וסוכמו התנאים. החתונה נערכה ברוב פאר והדר והוזמנו מעדנים רבים ומשקאות מבושמים ואף הוזמנה חלה מיוחדת בהזמנה אישית ממאפיה ידועה בעיר.
כאשר העשיר עזר לחתנו להוריד מעליו את בגדיו הבלויים על מנת שירחץ גופו כהלכה וילבש בגדי חמודות שנקנו בעבורו, הוא לקח את החולצה הבלויה לצד החדר וגזר ממנה חתיכת בד והחביאו.
העשיר חשב בליבו: "אתה חתני צנוע ועניו אולם אם חלילה במהלך השנים כאשר ייהנה מעושרו הרב יגבה ליבו ויזלזל באלו שהביאוהו עד הלום... אוציא את חתיכת הבד הזה שהיה מלבושיו ואזכיר לו מאין בא ומי העלה אותו מאשפתות עד הלום".

החתן שהבחין היטב במעשה העשיר, בשעת החתונה תלש חתיכה מהחלה המשובחת שהכול דיברו עליה בחושבו: "אם חלילה במהלך השנים ימאס בי העשיר אוציא את החלה ואזכיר לו עד כמה שמח היה בי כשמצאני ואיך ציווה להכין את המטעמים היקרים ביותר ואת החלה המשובחת ביותר עבורי".

כך גם בני ישראל בערב פסח ככלה שמצאה את החתן הקב"ה. השם יתברך חיזר אחרי כל אומה לקבל את התורה ורק ישראל אמרו "נעשה ונשמע". מה רבה הייתה שמחתו של המלך אולם בכל ערב פסח הקב"ה מזכיר לנו מאין הוציא אותנו מבגדים בלויים וכו' ולאן הביא אותנו למתן תורה. ואילו ישראל מרימים את המצה בערב פסח ואומרים להשם תראה עד כמה חיבבתנו וחסת עלינו ונתת לנו את המצה הזו להחיותנו וכו'.


 

בברכת פסח כשר ושמח

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת