33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בריאות בקלות

יומן - ברקס באמצע החיים - 6

עוד מעט שבת, והנה מגיעה השעה ביום שישי המצביע על השבוע הרביעי של הפציעה שלי. 

קראתי בפייסבוק פוסט של חברה שאמרה שאם לא השכלנו ללמוד מטעויות, פציעות, מחלות ומעשים שגרמו לנו לעצור את מהלך חיינו, לא השכלנו לשנות את ההתנהגות שלנו, להבין את משמעות העצירה אזי חלילה מצב זה יכול לחזור בדרך אחרת, להשנות עד שנבין מה היקום מבקש מאיתנו. 

אז אני מבינה שהברקס הזה מבקש ממני לשחרר, לשחרר את הפחד ממצב של חוסר אונים, ממצב של לא נודע, ממצב של שליטה מוחלטת על חיי - אני אוהבת לדעת מה אעשה, לקבוע תוכניות קדימה מתוך התארגנות על סדר היום, לא אוהבת להיות ספונטנית. חשוב לי סדר ואירגון בחיי. 

המעצור הזה מבקש ממני לדעת לבקש עזרה, להיות רכה , עדינה ומאוד סבלנית.  ככל הנראה יתגלו לי בהמשך עוד משמעויות.

שבוע שעבר, בעלי נסע לשבוע . עודדתי אותו כיון שחשוב היה לי שיסע, יתרענן  ויחזור עם כוחות מחודשים...הרי כל התקופה האחרונה עבד קשה בבית ובעבודה שלו. אמי הגיעה למספר ימים כדי להיות איתי, לבשל לילדים, לכבס ולקפל כביסה . כיון שאוטוטו חג הפסח ואמי מקפידה על ניקיון הבית והכנתו לפסח , הבנתי שהשהייה שלה אצלי מעכבת הרבה תוכניות שלה לקראת החג, וידעתי שאוכל להסתדר עם הבן הצעיר למשך 24 שעות עד שבעלי יחזור ,אז ביום רביעי בצהרים הבת הגדולה שקיבלה רשיון ואני כמלווה החזרנו אותו לביתה. 

​מה אגיד מצד אחד לא היו לי הרבה תוכניות , כיון שאחרים דאגו לעשות הכל אך מצד שני כיון שבעלי לא נמצא אז נושא הקניות היה באחריותי למשל. כיון שנשאר רכב שהבת יכולה לנהוג בו, נסענו לקניות של סופר ועוד סידורים...נשמע טריואלי וקל, דברים שבשגרה. אך לא. הבת אספה את כל המצרכים, דחפה את העגלה, ארזה, העמיסה על הרכב ואני הסתכלתי עליה ללא יכולת אמיתית לעזור. התרחקתי מאנשים ועגלות כדי לא לקבל מכה בזרוע, באצבעות, בגבס.  ועוד בבית, כולם החזירו את הקניות למקום.

זו היתה תחושה מוזרה להיות מחוץ לבית, שלא לומר מעייפת . כמעט כל התקופה לא יצאתי למעט לבית החולים או למרפאה. לא יכולה לסבול את העיניים שמסתכלות עליי במבטים מרחמים, ועוד כאלו שמכירים אותי ומרימים גבה ושואלים מה קרה לך....

שינויי מזג האויר נתנו את אותותיהם בזרוע ובמקום הפציעה. החלו כאבים ואי נוחות גבוהה בשל הברגים שנמצאים באיזור האמה. 

​אני כבר כשלושה שבועות אחרי הניתוח עם הגבס. ויש תחושות באיזור האצבעות של אי נוחות ונימול, יובש גדול באיזור האצבעות ונפיחות כיון שאין זרימת דם. צבע האצבעות מעט אפור בשונה מהיד הבריאה . מאידך הצפורנים החלו לצמוח מעט, תחושה מוזרה ,כיון שבתקופה הראשונה של הפגיעה לא הרגשתי שהן מתארכות. 

התחושה הכי קשה היא כובד המשקל של הגבס. אני לא מוצאת מנוחה ליד, קיים גרד מאוד רציני באיזור הפרק וגב כף היד. לפעמים באמצע הלילה אני מגרדת ומגרדת עד שנרגע. תחושה של ריפוי, אך מטריף את הדעת. 

טוב, אחרי שריחמתי על עצמי אשתף אתכם בשתי דעות אקטואליות שלא ארשום אותם בפיסבוק , ואכתוב בקצרה שלא ישתמע כשימינג או לקבל תגובה נוקבת. 

בחודש האחרון אני צופה הרבה בטלויזיה, הרבה יותר מכרגיל. ויש בי צורך להגיב על נושאים אותם אבחר בפינצטה. 

 האחת ענבל אור- הכתובת היתה על הקיר !!!  בתקופה האחרונה, שלא לומר בשנים האחרונות.

היא פעלה מתוך יהירות, התנשאות, רדיפת בצע  ועוד תכונות שהביאו לקריסתה. וסליחה לתקשורת, אתם עזרתם לה לבסס את עצמה, בראיונות מתוקשרים, בתוכניות טלויזיה בנושא שיפוץ בתים ונדל"ן. 

נאמר עליה שהיא לא מבינה את ההשלכות של מצבה, עדיין לא התעוררה למציאות החדשה. נשמע נכון. 

 דעה שנייה- קארין גורן. 

לדעתי הבעייה אינה עודף משקל כן או לא. בגדים צבעונים, צמודים, תאווה למתוק וכל מיני דעות ומשפטים שהועלו בתגובות ופוסטים. שמעתי אותה מספרת בפרומואים שהיא מודעת לעלייה במשקל במהלך צילומי התוכנית. היא אוהבת לאכול והכל בסדר.     

אני אישה בת חמישים, מידת בגדים 42, מלאה מעט, מתאמנת (כיום לא לצערי), אך מתלבשת בהתאם למבנה הגוף ולא בבגדים רחבים או שקים. 

הבעייה היא בניראות שלה בתוכנית,  בעבודה של הסטיליסטים של התוכנית, כן גם הגברים לא נראים במיטבם. 

מצטערת להגיד אך הבגדים שהתאימו לה בתוכנית, או שהביאה מהבית לא מתאימים לה, התסרוקת הופכת אותה לחמורת סבר ואפילו לא מחמיאה.  אני ראיתי במשך כמה עונות את התוכניות שלה ושם נראתה יפה, מכובד ולפעמים מרשימה.

היחידה לדעתי שנראית מצוין  בתוכנית היא איה קרמרמן ואפילו בלי להתאמץ.  

מעבר למנחים גם המשתתפים די מעצבנים, לא יודעים לעבוד, בכיינים ומתפרקים.

צריך לראות את BAKE OFF אנגליה כדי להבין מקצוענות ואסרטיביות של מנחים.  

אז זהו, סיימתי לקטר ביומן הנוכחי. 

תודה שקראתם. 

אתי. 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל eti19651 אלא אם צויין אחרת