00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

living on faith

הכי קרוב לאהבה

תמיד היית שם. וזה לא משנה אם בגוף או בנפש. כל פעם שקמתי בבוקר אתה היית הראשון שעולה לי במחשבה, ועד לרגע שלפני השינה היית עוד שם.
כשהייתי נכנסת למקלחת, כשלבשתי את הפיג'מה, כשסירקתי את השיער וכשהשותפה שלי כבר אמרה לי שגם היא צריכה להתקלח. כשהחלפתי מצעים וכשהתכרבלתי מתחת לפוך.
לפעמים הייתי מרגישה שאני שוכבת שם כמה שעות ורק חושבת עליך. משתגעת. חושבת איך יהיה מחר ומה אלבש כדי שאוכל להרשים אותך. אני אפזר את השיער? או שאאסוף אותו?.. ואז כבר לא הייתי יכולה לענות את עצמי יותר במחשבות עליך אבל להירדם לא היה אופציה למרות שלא ישנתי כבר 36 שעות. 36 שעות של עבודה רצופה, של לימודים מפרכים למבחנים ושל מחשבות מתישות עליך.

איך לילות שלמים הייתי יושבת לצייר וזו הייתה התרופה. הייתי מציירת ואתה לא היית שם. כשהייתי מסיימת לצייר הייתי עולה לישון. ואז לאט לאט גם לציורים שלי היית חודר.. הייתי מחפשת לי בראש ציורים קורעי לב כדי להעביר מעט מהכאב שלי לנייר. אולי זה עבד מעט. אולי לא. הכאב והכיף והרגש היו חזקים מדי בשביל שזה יעזור לי.

איך היית פוגע בי ומסתכל לי בעיניים באותו הזמן. איך היית משחק במשחק שלך ושלי ואיך אהבתי שיש לי תפקיד כל כך משמעותי במשחק. שנינו יודעים שהיה לך מקום קטנטן בלב שהיה שייך לי. העיניים שלך, עם כמה שניסו, לא הצליחו להסתיר את הדאגה כשלא היה לי חיוך על פנים, כשכעסתי. הן לא הצליחו להסתיר את השמחה שהייתה לך בלב כשראית אותי אחרי יומיים בלעדיי, גם אם לא חייכת. העיניים שלך, הן העיניים המלאות ביותר ברגש שיצא לי לראות ועלי הן שפכו אותו גם מבלי שרצית. אני לא התאהבתי בבחור הזה שלא שם עלי. אני התאהבתי בבחור הזה שמעמיד פנים שאני כלום בשבילו. לא יותר ממשחק כיפי. אני התאהבתי בבחור שמנסה להסתיר אהבה. או שאני הוזה את כל זה? האם הייתה שם אהבה? אה. זה כבר לא משנה.

בלי מגע. רק העיניים. אף פעם לא דיברנו על מה שהיה שם בינינו. מתח שאף פעם לא הרגשתי עם אף אחד. ואיך בשבתות כשאתה היית רחוק הייתי שוקעת במחשבות ורוצה רק להיכנס למיטה ולא לצאת. רק לשכב שם ולחשוב עליך, לחשוב על כל מה שעבר אתך השבוע. על ה'בוקר טוב'. על כל רגעי ההתעלמות שלך, על המבטים הממושכים שלך עלי.
אני לא אשכח את המבטים שלך אף פעם. הייתי מרחפת במחשבת ולפתע מעבירה מבט באזור שלך וקולטת שאתה בוהה בי. ולא בדרך מוזרה או מטרידה, בדרך שאהבתי כל כך. איך הייתי שמחה באותו רגע שהתארגנתי היום כמו שצריך בבוקר. מנסה לדמיין מה עובר לך בראש כשאתה מסתכל עלי, כשאתה מחפש אותי בין כל האנשים. 

איך הייתי אומרת לעצמי די! אתה פוגע בי יותר מדי. אתה מרגיש שאני מרגישה משהו. אתה יודע. אני צריכה להפסיק להתנהג אתך שקוף מדי, אני חייבת להתעלם מהרגשות האלה. לא רק לשים אותם בצד אלא לשרוף אותם. להעלות באש. האהבה הזו היא אהבה ללא שום עתיד. היא לעולם לא תתממש ושום דבר לא ישנה את זה. איך אהבתי להרגיש חרא בגללך. כאילו עמוק בתוכי חיכיתי לרגע שתפגע בי שוב. כאילו זה היה מה שעדיין מקשר בינינו. זה גרם לי לדעת שכל הרגש הזה הוא אמיתי שאני לא הוזה שאתה מפחד ממה שאתה מרגיש אז אתה מוציא את זה בדרכים המעוותות שלך. 
הייתי שואלת את עצמי "איך הוא יכול היה לעשות לי את זה?" אבל האמת היא שאני עשיתי את זה לעצמי. עד כמה שאני אישה חזקה, כשאתה היית שם, אני הייתי חלשה כל כך או שאולי זה היית אתה שחזק מדי עבורי? הייתי פוחדת שאני הולכת להיעלם בעולם שלך ושלי, לאהוב לנצח אדם שלעולם לא יכול להראות לי את האהבה שלו. שלעולם לא יוכל לאהוב אותי. כי הוא אוהב אחרת. ובכל פעם ששכנעתי את עצמי שאתה איתה ואותה אתה אוהב, היית עושה משהו שגורם לי לפקפק בזה שוב, שגורם לי לחשוב – איך אפשר להגיד לי את זה, לעשות את זה בשבילי, להסתכל עלי במבט הזה, עם העיניים החומות הגדולות שלך ולא לאהוב? ואז הגשר הקטן שבניתי היה קורס בחזרה לאגם של רגשות שממנו שאבתי את כל האהבה הזו אליך. 

כיום בדיעבד אני מבינה אותך. או שאני פשוט רוצה להבין אותך כי אחרת אני לא אוכל לצאת מזה לעולם. לפעמים אתה עוד עולה לי בראש ואני חושבת 'מה היה קורה אם' אבל ה'אם' שלי לא קרה. הוא היה לא מציאותי בעליל. לקחתי לי את הזמן בלהתגבר עליך אבל הנה עשיתי את זה. ומוזר לי לדבר עליך ולא להרגיש את הלב שלי פועם כאילו אני בריצת ספרינט. לדבר עליך ולא לחייך כמו ילדה בת 15 על סמים. שלא לרעוד כמו חולה פרקינסון ובאותו הזמן לקפוא ולהיכנס לאופוריה מטמטמת. 

אתה לא היית אהבת חיי. 

אבל אתה היית הכי קרוב לאהבה שהיה לי אי פעם. אתה היית אמיתי. היית שם בכל יום בכל רגע. העיניים שלך היו שם. ויותר מכל – האהבה שלי הייתה שם.

ת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל tehilameshita אלא אם צויין אחרת