33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שיעור 25] – כ"ז אדר ב' תשע"ו – "מסילת ישרים" / הרמח"ל - המשך פרק ד' – בדרך קנית הזהירות

 

המשך פרק ד' – בדרך קנית הזהירות

 

"הרי לך, שאין הסבלנות הזה אשר הם [אותם הפחותים, שמתפתים מעניני העולם הזה, העולם החולף, הפתאים שמידת הכבוד תופסת מקום בלבם] דורשים לעצמם להקל מהם חומר העבודה [יצר הרע מרפה ידיהם להמעיט בעבודת-השם, מה שיגרום להם הפסד בעולם הבא, עולם נצחי, מקום בו המעלות והכבוד נצחיים], אלא פתוי כוזב שמפתה יצרם אותם, ולא דבר אמתי כלל [כפי שהסברנו באריכות בשיעור 24, מ-כ"ה אדר ב' תשע"ו]. וכבר לא היה מקום לפתוי זה להם לולי היו רואים אמיתת הענין [ויכולים הם לראות, אם הם ירצו, שבעולם הבא יהיה צערם גדול מאוד מן המעמד הנחות שיהיו בו, וששם הוא מקום המעלה האמיתית והיקר הנצחי], אבל לפי שאין מבקשים אותו, והולכים ושוגים לרצונם [כי הם בעלי בחירה], הנה לא יוסר מהם פתויים [כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו והבא ליטמא פותחים לו (עבודה זרה נ"ה, א)] עד הזמן אשר לא יועיל להם, כי לא יהיה עוד בידם לתקן את אשר שחתו. והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום [קהלת ט, י]: "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת" וגו, [אדם לא יודע את יום מיתתו] והינו כי מה שאין האדם עושה עד שהכח מסור בידו מבוראו, הוא הכח הבחירי המסור לו כל ימי חייו ["כאשר יבואו ימי הזקנה והגיעו ימי השיבה ויכל כחו וימעט" ("שערי תשובה", שער שני,ז'], שהוא בהם בחירי ומצוה לעשות [הבחירה היא בעצם היכולת לעשות או לחדול. אבל לקושטא דמילתא (לדברי אמת), הוא מצוה ועומד], הנה לא יוכל לעשותו עוד בקבר ובשאול, שאין הכח הזה עוד בידו [כמו שכתוב (מסכת שבת קנ"א, ב): ותניא רשב"א אומר עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך. ופירש רש"י: עודך בידך, עודך ברשותך קודם שתמות], כי מי שלא הרבה מעשים טובים בחייו, אי-אפשר לעשותם אחרי כן. ומי שלא חישב חשבון מעשיו, לא יהיה לו זמן לחשבו אז [כלומר, האדם לא יהיה אז בהויה של זמן ששייך לחשוב בו. אי נמי (גם כן), החשבון שיוכל לעשות אחר מיתתו לא יהיה בזמן שאפשר יהיה להפיק תועלת מהחשבון]. ומי שלא התחכם בעולם הזה [להתגבר על פתויי היצר], לא יתחכם בקבר, וזהו שאמר: "כי אין מעשה [מעשים טובים] וחשבון [חשבון המעשים] ודעת [לימוד תורה] וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה". עכ"ל.

 

 

בחסדי השם יתברך, נלמד את דברי הרמח"ל הקדוש, בעזרת התורה הקדושה ולומדיה:

 

הרי לך, שאין הסבלנות הזה אשר הם דורשים לעצמם להקל מהם חומר העבודה, אלא פתוי כוזב שמפתה יצרם אותם, ולא דבר אמתי כלל – וכל זה, כי אינם עושים חשבון אמתי: הנאה גשמית, רגעית, בעולם חולף מול תענוג רוחני בעולם הזה ועידון גדול אין סופי לעולם הבא, כפי שמסביר בעל "מסילת ישרים" בפרק א': "שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול מכל העדונים שיכולים להמצא. ומקום העדון האמתי הזה באמת הוא העולם הבא", ולא אמר ומקום התענוג והעדון בעולם הבא, אלא רק "ומקום העדון", ללמדנו כי כבר בעולם הזה האדם מתענג בעבודת השם יתברך! ב"חשבון" אמתי לא היו הפתאים מוותרים על העונג והעידון של העולם הבא, מה גם שיש טעם של עולם הבא כבר בעולם זה.  מסביר "אור יחזקאל" מהי שעה אחת של "קורת-רוח" בעולם הבא: "טעותם נובעת מכח מה שלא ציירו לעצמם מהות עולם הבא, דהמצייר עולם הבא הוא לא יסתפק בחלק קטן, אלא ישאף להגביר חלקו בכל מה שיוכל להשיג, ובחז"ל חזינן, דבעינן לרכוש ציורי עולם הבא, כמו שכתב הרב קוק (אורות התשובה, י, ב): "סימן טוב לתשובה מעולה: קורת רוח פנימית והארת השכל בהשגות עליונות, בהירת הציור ועזוז הקודש של טהרת כח המדמה, המלביש את ההבנה העליונה, - הכוללת את כל ארחות החיים כולם", אמרו חז"ל: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיים העולם הזה" [אבות פ"ד]. רוצים חז"ל ללמדנו להבין מהות עולם הבא, לכן הורונו, ששעה אחת של "קורת רוח" בעולם הבא יפה מכל חיי העולם הזה. על אחת כמה וכמה, מצוה גמורה או אמירת אמן וכד', ודאי שהנאת השכר בעולם הבא גדולה יותר מכל חיי העולם הזה. וביאורו, כל ההנאה והעונג שהיו בעולם הזה מימות אדם הראשון ועד סוף כל הדורות, וניקח את כל העונגים הללו של כל אנשי העולם מכל הדורות והזמנים ונרכזם ונצמצמם איכותית, וכל ההנאות והעונגים הללו אינם מצטרפים אף להנאת קורת רוח אחת בעולם הבא,וכו" (אור יחזקאל).

הנה לא יוכל לעשותו עוד בקבר ובשאול, שאין הכח הזה עוד בידו – חזקיהו המלך שחלה והתפלל לקב"ה, שיחוס עליו וירפאהו, וחיה [הבריא] מחוליו, כותב מכתב הלל לבורא העולם: "מכתב לחזקיהו מלך-יהודה בחלותו ויחי בחליו; אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פוקדתי יתר שנותי; אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא-אביט אדם עוד עם-יושבי חלד וגו' ה' עליהם יחיו ולכל-בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני; הנה לשלום מר-לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל-חטאי; כי לא שאול תודך מות יהללך לא-ישברו יורדי-בור אל-אמיתך; חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמיתך; ה' להושיעני ונגינותי ננגן כל-ימי חיינו על בית ה' " (ישעיהו,לח, ט'-כא'] עד זמנו של יעקב אבינו, אדם היה נפטר ללא כל הכנה כלל, מזמנו של יעקב אבינו, שבקש מהקב"ה, כי האדם לפני מותו יחלה, כדי שיהיה לו סימן ויוכל להיפרד מבני משפחתו ולברכם, עד זמנו של חזקיהו המלך, שביקש מהקב"ה להרפא מחוליו. הקב"ה קיבל את תשובתו של חזקיהו המלך: "ויסב חזקיהו פניו אל-הקיר ויתפלל אל-ה'; ויאמר אנה ה' זכר-נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול; ויהי דבר-ה' אל-ישעיהו לאמר: הלוך ואמרת אל-חזקיהו כה-אמר ה' אלהי דוד אביך שמעתי את-תפלתך ראיתי את-דמעתך הנני יוסף על-ימיך חמש עשרה שנה" (ישעיהו, לח'].

אדם לא יודע מידת חלדו, אין יודע יום מותו. לכן יעשה ככל יכולתו, כל עוד כוחו במותניו, כי מי שלא הרבה מעשים טובים בחייו, אי-אפשר לעשותם אחרי כן. והקב"ה ברחמיו נתן לנו במתנה את התשובה, כמו  שראינו בחזקיהו המלך. ומי שלא חישב חשבון מעשיו, לא יהיה לו זמן לחשבו אז, כי מקום התשובה ומעשים הטובים הם רק כאן, בעולם הזה.

ומי שלא חישב חשבון מעשיו, לא יהיה לו זמן לחשבו אז -  אומר על כך רבינו יונה: "ויש אנשים רבים ימנע מהם אור התשובה. כי הם זכאים וטהורים בעיניהם ולא יתעשתו על תקון מעשיהם. כי דימו בנפשם שהם מתוקנים והם חטאים לה' מאד. הלא כתוב (קהלת ז) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. והאנשים ההם מאשר הם בוזים לדבר עונות. לא ירגישו ולא יבינו למו. או הודע אליהם חטאתם ונשכח מלבם אחרי כן. והנם כמו החולה שאינו מרגיש בחוליו ולא יחשוב על הרפואה ויכבד חליו תמיד עד אשר לא יוכל להרפא. ופעמים תהיה נסבה לזאת מקוצר בינתם. כי לא יבאו לדרוש אלהים ודעת דרכיו לא יחפצון. על כן לא ישקדו על דלתות חכמים ותלמידים. כענין שנאמר (משלי טו) לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך" [שערי תשובה, שער שני, ח'].

ומי שלא שלא התחכם בעולם הזה – על אלו,  אומר רבינו יונה -  "והנה אנשים צדיקים וישרים בלבותם. שאגה להם כלביא תמיד במחשבותם. וינהמו על חטאיהם כנהמת הים. ועל אשר קצור קצרה ידם מעבודת השם. כי על זה יפשע גבר והרבה אשמה כמו על העבירות החמורות. כענין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ויתר הקב"ה על ג"ע כו' ולא ויתר לעון ביטול תורה. אף כי מלאו רע האנשים אשר עיקר מחשבותיהם ומעשיהם על חפצי גופם והבלי זמנם. ובסוד היראה אל תבא נפשם. ולהשתונן כליותם עליה אל תחד כבודם במשכיות לבבם וחדרם ומשכיותם לעתים מזומנים. ולא יתנו חלק לתורה בעסקיהם. ומקרב לבם אבד חשבון על נפשם. כי גוי אובד עצות המה. וכמה הם במדרגה תחתונה" [שערי תשובה, שער שני, ט].

"כי אין מעשה [מעשים טובים] וחשבון [חשבון המעשים] ודעת [לימוד תורה] וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה" – עליהם אומר דוד המלך: "לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה", ומדוע אמר פעמיים, המתים ויורדי דומה, ללמדינו כי המתים, אלו הם אותם החיים בגופם בעולם הזה, אך מתים מבחינה רוחנית, ויורדי הדומה, זה השאול, המתים ממש, ואומר דוד המלך: לא אלו ולא אלו, יהללו יה.

אבל מי שעושה חשבון אמתי – אומר עליו רבינו יונה: "אבל מי שחננו השם יתברך דיעה ישיב אל לבו כי השם יתברך שלחו בעולם הזה לשמור משמרתו ותורתו וחוקותיו ומצותיו. ולא יפקח עיניו זולתי לעשות שליחותו. ולקץ הימים אם עשה שליחותו באמונה. ישוב ובא ברנה. ושמחת עולם על ראשו. כעבד אשר שלחו המלך לעבר הים. שאין עיניו ולבו זולתי על דבר שליחותו עד שובו אל אדוניו. וכן אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כב) להיות בה' מבטחך וגו' להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשולחיך" (שערי תשובה, שער שני, כא). מדברי רבינו יונה למדים כיצד אדם חכם-לב: מתבונן, חוקר, בודק, מפקח על ענייניו, בוחר נכון, מושל ושולט על יצרו, עמל ויגע ומנצל כל רגע לקיים את תכליתו ,  ולא יפקח עיניו זולתי לעשות שליחותו! לכן אמר שלמה המלך בחכמתו: "להשיב אמרים אמת לשולחיך" - כי האדם כל זמן היותו בעולם הזה הוא שליח השם יתברך.וזו   נקודה עמוקה בהבנת תכליתו של האדם בעולמו ! 

"כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת" – בבחרותך, כשעוד כח במותנך זה הזמן המובחר ביותר לעשות תשובה, אבל גם אם הגעת לגיל שיבה אל תוותר על ה"חשבון" ועשה כל שביכולתך, במעשה, חשבון ודעת, כל עוד אתה נמצא בעולמינו זה, כמו שמסביר רבינו יונה את דברי רז"ל: "ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בן ששים שנה לזקנה בן שבעים לשיבה בן שמונים לגבורה בן תשעים לשוח בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם. והיתה כוונתם ז"ל בדברים האלה להזהיר על התשובה. ושיחשוב האדם על קצו בהגיעו לימי הזקנה. אם לא זכה לעשות כן בימי בחורותיו. ואחרי כי קרוב לבא עתו יעזוב חפצי הגוף ותאוותיו ויתקן נפשו. ובהגיע לימי השיבה יוסיף לגרש מלבו ענין העולם. ולפי מיעוט השנים הבאות ימעיט בעסק העולם ויתיחד תמיד להתבונן ביראת השם. ולחשוב עם נפשו ולתקן מדותיו. ולבקש תורה ומצות. ומה שאמרו בן תשעים לשוח הוא מלשון (תהילים קב) ישפוך שיחו (בראשית כד) לשוח בשדה. כמו שפירשו רבותינו זכרונם לברכה יצחק, תיקן תפלת המנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה. כי אחרי שהגיע לתשעים ראוי לו להיות כל עסקו בתפלות ובתהלות השם ולשיח בנפלאותיו" (שערי תשובה, שער שני, ט').

מי שיחזור בתשובה – הבטיח הקב"ה ע"י יחזקאל הנביא, כי פשעיהם לא יזכרו עוד. דכתיב והרשע אשר ישוב מכל חטאתיו אשר עשה. ושמר את כל חוקותי. ועשה משפט וצדקה חיה יחיה ולא ימות. וכל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו עוד. בצדקתו אשר עשה יחיה!

ונסיים בחוכמתו של החכם באדם, שלמה המלך ע"ה, שאמר: " (משלי טו) מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם. אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין. ויש לכל חכם לב לדעת כי לא יתכן שחבר שלמה המלך עליו השלום דברים בטלים כאלה חינם [בתוך] דברי המוסר ויראת ה'. כשכבר העיד עליו הכתוב (מלכים א ד) ויחכם מכל האדם. אכן זה פשר הדבר. מאור עינים ישמח לב. העין אבר נכבד מאד כי יראו בו את המאורות המשמחים את הלב. ונכבד ממנו האוזן כי ישמעו בו שמועה טובה המדשנת את העצם שאין בו ההרגשה ולא ידושן במאור עינים בלתי בתענוג יתר. וכן אמרו ז"ל כי האזן נכבד משאר האיברים. שאם סימא את עינו נותן לו דמי עינו. חרשו נותן לו דמי כולו. והן האדם חייב לעבוד את השם יתברך באיבריו ויצוריו כולם כי לעבודתו יצרם כמו שכתוב (משלי טז) כל פעל ה' למענהו. אף כי באיברים הנכבדים אשר יצר בו נתחייב לעבוד בהם את יוצרם. והעונש הגדול יתר מאד אם יפריעם ממעשה מצותיו ועבודה לא יעבוד בהם ולא כגמול עליהם השיב. כי ה' הטיב עמו בחושיו הנכבדים טובה עצומה וכבוד והדר עטרו בהם. על כן הקדים להזכיר אחת ממעלות האוזן בעבור הראותך גודל חובת עבודתו. ובאר אחרי כן כי תהיה עבודת האוזן בשמוע אל התוכחות. ואמר אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין פירושו - ראוי לשכון בין החכמים. אחר אשר יקשיב בתוכחתם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה נפל אדם מן הגג ונשברו איבריו צריך רטיה ותחבושת על כל אבר מאיבריו ועצם מעצמיו. והחוטא אשר חטא בכל איבריו ונחשב כאלו רבתה מכה באיבריו כלם מכף רגלו ועד קדקדו שנאמר (ישעיה א) מכף רגל ועד ראש אין בו מתום. והנה הקב"ה מרפא כל איבריו ברטיה אחת והיא שמיעת האזן שנאמר (שם נה) הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" (שערי תשובה, שער שני, יב).

ולנו לא נותר אלא להצטרף לקריאה זו, הבה נטה אוזננו לדבר השם יתעלה ולדברי החכמים, שליחיו, ובעזרת השם יתברך, תחי נפשינו, אמן!

ברוך ה' לעולם אמן ואמן!

 

כל הזכויות שמורות לזכות "תורת חסד על לשונה".

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה ]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת