33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 23] - כה' אדר ב' תשע"ו - מוסר ואמונה "מסילת ישרים" /הרמח"ל

המשך פרק ד' – "בדרך קנית הזהירות"

"והנה סוף זאת המדרגה היא הנקראת "יראת חטא" ["יראת חטא" שייכת גם בביטול מצות עשה, כי עצם אי העשיה היא גם כן חטא], שהיא מן המשובחות שבמדרגות והוא שיהיה האדם ירא תמיד ודואג פן ימצא [יהיה] בידו איזה שמץ חטא שיעכבהו מן השלמות אשר הוא חייב להשתדל בעבורו. ועל זה אמרו זכרונם לברכה [בבא בתרא עה, א], על דרך המשל: "מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חברו". כי אין זה מטעם הקנאה, אשר תיפול רק בחסרי הדעת, כמו שאכתוב עוד בסיעתא דשמיא [נלמד בעה"י בפרק יא], אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלמות מדרגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חברו [כלומר, כשיראה את דרגותיו של חברו יוכל להבחין כמה הוא חסיד]. והנה על פי ההתבוננות הזה ודאי שלא ימנע השלם בדעתו להיות זהיר במעשיו".

מסביר בעל "אורחות צדיקים" את ענין "יראת העונש": "ועבור שזה הדבר עמוק מאוד מאוד לבני אדם להבין, כי דרך בני אדם שלא יעשו מעשיהם אם לא יקוו שיהיה להם רווח או יורחק הנזק מעליהם, ואם אין אחד מאלו אז המעשה אצלם הבל וריק. ועבור שזאת המדרגה השלישית [ובעה"י נבאר בהמשך הלימוד של היום את דרגות היראה] היא קשה להשיג, לכן התירו לעשות המצוות ליראת העונש ולתקות הגמול על כן תמצא ברכות וקללות להפחיד לב הקורא כדי שיתעורר לבו, כמו שעושים לנער עבור שהוא קטן בחכמה, לעורר לבו ליתן לו אגוזים ופירות. ונמצא שהנער אינו לומד לכבוד התורה, כי אינו יודע ערכה ואינו יודע בלימודו טובה, אלא חושב הלימוד עמל ויגיעה, והוא עמל ולומד כדי להשיג הפירות, כמו העושה מלאכה שאינה חשובה בעיניו אלא בשביל הרווח שבה. אבל אם היו מבטיחים לנער קטן לאמר לו: תלמד ואתן לך אשה יפה, או בית, או תהיה מלך – אז לא ילמד עבור זה, ויותר יתעורר ללב הנער עבור פרי אחד ממה שיתעורר עבור כל אלה, כי אין לבו מכיר טובות האשה או המלך".

אם כן "יראת העונש" – הוא הפחד מחיסרון גשמי בעולם הזה או שכר לעולם הבא וחסרון השלמות בעולם הבא.

וממשיך בעל "אורחות צדיקים": "וכן ענין התורה הוא, להעיר לב האדם בדברים שהוא מכירם ויודע שהם טובים, להמשיך לבו לעשות הטוב. וכל זאת צריך לעשות לאדם עבור שחכמתו קטנה וחלשה, ואין בו הבחנה להבחין סוד הענין, וזה נקרא "שלא לשמה". לכן אל תהא דומה לנער, אך תבקש האמת לכבוד האמת. וזה הענין צריך בינה והבחנה גדולה, לכן יש להודיעך ענין הנשמה כוחה וגבורתה ואז תשים לב אל היסוד העליון" [אורות צדיקים" שער "יראת שמים"].

 

"והנה סוף הדרגה הזו היא הנקראת "יראת חטא" – הרמח"ל מסביר בתחילת פרק ד': כי לימוד התורה מביאה לידי זהירות, מתוך כך לומד האדם להתבונן על חומר העבודה [עבודת השם] אשר חייב בה ומהו עומק הדין על אותה עבודה, ומן העיון במעשים הכתובים בספרי הקודש וממאמרי חכמים יבוא לידי התעוררות.  מתוך אותה התבוננות והתעוררות, ראוי לו לאדם, שיתברר לו כי הדבר אותו הוא צריך לחמוד הוא השלמות. וודאי שלא ירצה להמעיט במה שמקרב אותו [מצוות ומעשים טובים] אל השלמות, ולהגביר מה שירחיקהו ממנה [חטאים וביטול מצוות עשה] והוא ה"חשבון" שדובר עליו בפרקים הקודמים, כי אין רע גדול מחסרון השלמות וההרחקה ממנו.

בסוף מדרגת הזהירות, ע"י ההתבוננות הנ"ל וע"י קניית היראה מחסרון השלמות [יראת העונש], מגיעים גם ליראה המשובחת היא "יראת חטא".

"יראת חטא", שהיא מן המשובחות שבמדרגות והוא שיהיה האדם ירא תמיד ודואג פן ימצא בידו איזה שמץ חטא שיעכבהו מן השלמות אשר הוא חייב להשתדל בעבורו" – מי שנמצא במדרגה זו, אינו חרד לשלמותו האישית מתוך רצון אנוכי להיות שלם, אלא חרד שמא ייפגם כבוד שמים אם הוא לא יהיה שלם. ועל יראת החטא כותב בעל "אורחות צדיקים": "המרגלית הטובה, זהו שירא מפני הקדוש ברוך הוא לא מפני שום דבר בעולם רק שהוא נרעד מלפניו וכל אבריו מזדעזעים בזוכרו גדולתו וגבורתו" [שער "יראת שמים"].

להלן מאמר "מעלת יראת החטא" מתוך הזוהר הקדוש, בבאור "מתוך מדבש" : "רבי יצחק פתח ואמר לפרש מה שכתוב וחסד יהו"ה מעולם ועד עולם על יראיו" היינו מהעולם הזה עד עולם הנשמות, וצדקתו לבני בנים וצדקת ה' על יראיו שמורה היא להם לבני בנים [מצודות], והקדים ואמר כמה גדולה היראה לפני הקדוש ברוך הוא והיינו יראה עליונה הנקראת יראת חטא, שהוא ירא שמא יגרום החטא להפסיק בינו לבין קונו, ונקראת גם יראה מאהבה, שירא שחטאו יגרום להפריד מאהבת קונו, ויראה זו שורשה מבינה, שבכלל היראה ענוה וענין הענוה הוא שמתבייש מקונו מלהרהר בעבירה, ובכלל הענוה חסידות היינו שעושה לפנים משורת הדין, נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שהיא יראה עליונה מהבינה, ישנו בכולן בענוה ובחסידות, ומי שאינו ירא שמים ענין יראת שמים הוא שמתירא מרוממות רוכב שמים, ואומר איך לא אכנע לעבודת הבורא שפעל ועשה הכל, ומתוך שהוא מכיר גדולתו הוא ירא ממנו, ויראה זו היא יראה תחתונה שהיא במלכות, ומי שאין לו אפילו יראה זו, בודאי אין בו לא ענוה ולא חסידות" – ונבאר עוד, מאמר זה: מיני היראה הם ארבעה, שתיים הם בחיצוניות, ושתים הם בקדושה. היראה הראשונה שהוא ירא מהקב"ה מפני העונש, כי הוא עובד לו כדי שלא יענישהו בגופו או בממונו או בבניו. ויראה זו בקליפות שאין זו יראה משובחת, כי אם ח"ו ימותו בניו או ח"ו יאבד ממונו וח"ו לא יחוש לחולשת גופו, אז לא יירא מהקב"ה. היראה השניה שאדם ירא מה' כדי שיטיבהו בעולם הזה, ויתן לו שכר לעולם הבא, וזו גם כן הוי הוא עובד על מנת לקבל פרס. שתי יראות אלו הן "יראת העונש", שאליהם אדם מגיע בתחילת ההתבוננות, כפי שביאר הרמח"ל. היראה השלישית היא יראת הרוממות, מתוך שהוא מכיר קצת גדולתו ורוממותו יתברך, וזו יראה משובחת, ושורשה במלכות, והיא יראה ראשונה שהיא פתח לכניסת האצילות, וזו נקראת גם יראת שמים, שירא מרוממות רוכב שמים. והיראה הרביעית שורשה בבינה, ונקראת יראת חטא, היינו שירא שלא יגרום החטא הפסק הדביקות בינו לקונו, ונקראת גם יראה מאהבה, שירא שלא יפריד החטא אהבתו לקונו. ושתי יראות אחרונות אלו הן יראות טובות.

ואל "יראת החטא", אומר הרמח"ל, מגיעים בסוף מדרגת הזהירות, כי בסוף ההתבוננות והחקירה לא ירצה האדם להיות חסר דבר מן השלימות. ואם כן כיצד לא יזהר מאוד מלמנוע עצמו מאותה השלימות.

"מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חברו" כי אין זה מטעם הקנאה, אשר תפול רק בחסרי הדעת – מתוך דברי רבינו הרמח"ל, משתמע כי שלמות הדעת וחסרון הדעת, ממשיכים לכאורה להיות קיימים גם בעולם הבא. ומשום כך, דווקא אצל שלמי הדעת [אותם ששלמים בדעתם, המסוגלים לדעת שהדבר הטוב ביותר הוא השלמות] אין שייכת קנאה בעולם הבא, מה שאין כן אצל חסרי שלמות הדעת, גם בעולם הבא שייכת קנאה.

אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלמות מדרגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חברו – הצער שלו הוא על הפגימה בכבוד שמים [יראת החטא], כי אם צערו הוא על מה שהחסיר מעצמו [יראת העונש], אין זאת אלא קנאה, אשר תיפול בחסרי הדעת.

 ומבאר הרב קוק את ענין "יראת החטא" והדקדוק כחוט השערה בין האסור למותר, שאי אפשר כלל בלעדיהם -  "יראת חטא הטבעית היא הטבע האנושי הבריא ביחס למוסר הכללי, והיא הטבע הישראלי המיוחד ביחס לכל חטא ועון מצד התורה והמצוה מורשה קהלת יעקב. ואין טבע זה חוזר לישראל כי אם על ידי תלמוד תורה בהמון: תלמוד תורה לגדל תלמידי חכמים, ותלמוד תורה של קביעות עתים לתורה להמון הרחב. ואי אפשר שיחזור ישראל לאיתנו לחיות חיים טבעיים כי אם, כשישוב לו גם טבעו הרוחני בכל מלואיו, שאחד מהם, והיותר חזק שבהם, הוא זה הטבע של יראת החטא, הסלוד ממנו, ותביעת התשובה הקבועה אם נזדמן חלילה לידו איזה דבר עבירה ועון. ובהתגברות כח החיים שבאומה, בהקיפו את כל צדדיו, תפסק התסיסה המעכירה את הדעת, והמכשירים הלאומיים ישובו כולם להתעסק גם כן בדבר הקביעות של ההחזרה אל הטבעיות המוסרית העמוקה והמיוחדת לישראל, שהיא מדקדקת כחוט השערה בין אסור למותר, וכל דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים יוכרו למהלכי חיים עצמיים, שאי אפשר כלל לחיים לאומיים רעננים מבלעדם" ["אורות התשובה" פרק ו, ג].

ונסיים בדברי "בעל אורחות צדיקים" על מעלת "יראת שמים": "ומאחר שאנו רואים שהכל תולה ביראת שמים, וכל התורה אינה מועלת לאדם אלא ביראת שמים, והיא יתד שהכל תלוי בה, והיא לבדה עומדת לאדם לעולמי עולמים. וכן דוד, זכרונו לברכה, העיד ]תהלים יט, י]: "יראת ה' טהורה, עומדת לעד". וכן שלמה המלך, עליו השלום, העיד ואמר [קהלת ג, יד[ "והאלהים עשה שייראו מלפניו". וכתיב [משלי טו, טז] : "טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו" ["אורחות צדיקים" שער "יראת שמים"].

יהי רצון שנהיה חרדים תמיד, פן ימצא בידינו איזה שמץ חטא או קלקול, שיעכבנו מן השלמות, שמא חס וחלילה חס ושלום, יגרם ניתוק בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, יתברך שמו לעד, אמן!

כל הזכויות שמורות לזכות "תורת חסד על לשונה".

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה ]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות} 

יקובל ברצון,אמן!   

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת