33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בריאות בקלות

יומן - ברקס באמצע החיים. פרק 1

אוקי, אז הנה עברו שבועיים ואני מתחילה להסתגל למצב החדש. 

יום שישי לפני שבועיים, הדלקתי נירות, הבית מוכן לקראת השבת, יצאתי להליכה בשטח. אחרי עשר דקות של הליכה, מעדתי, נפלתי . היה לי שחור בעיניים, ואני על הקרקע . הידיים חוסמות את הנפילה של הפנים על האדמה. קמתי, הסתכלתי על האדמה ראיתי מוט ברזל חשוף באורך 20 ס"מ, שם מעדתי. בדקתי את עצמי, שריטות בכפות בידים, סריטה בברך...שום דבר שיעיד על ההמשך. המשכתי ללכת.

סיימתי את המסלול, התקלחתי. הכאב ביד שמאל מתחיל לעבור, הכאב בפרק ימין וכף יד ימין נמשך. אמרתי יעבור. היד זזה, יש תנועה, הפרק בתנועה, מכה ויעבור. אחרי שעתים בעת ארוחת הערב, הכאב מתעצם, הפרק מעט נפוחה, אינני יכולה להעביר כלי מצד אחד של השולחן לצד שני, שלא לדבר על לאכול. מתחילה התלבטות מה לעשות, לחכות, לנסוע למיון...הכאבים עזים והיד לא יציבה, צריכה תמיכה. 

נסענו ב 22.00 למיון. כבר בתחילה מדברים על שבר בפרק כף היד. נכנסנו לאורטופד , שלח לצילומים , בצילום לא רואים שבר בעצמות, מבקשים צילום של יד שמאל, לבדוק האם מבנה כף היד דומה. מתלבטים ובסופו של דבר מבינים שהפגיעה היא בעצמות האמה. עצם האמה החיצונית התרחקה והרצועה נקרעה. הועברתי לכוננית כף יד שסיפרה ואמרה מה צריך לעשות. בעודה מדברת אני כבתוך בועה, לא מבינה האם מדברים עלי ואיך הגעתי למצב הזה. בסך הכל נפלתי, ולא פעם ראשונה. מזל שבעלי הקשיב ולמד מה שקרה, אני לא הייתי שם. המחשבות היו רחוקות. יש כל כך הרבה דברים לעשות, המון תוכניות, לקוחות, יום הולדת, פורים, פסח...מה מה מה קרה? איך התהפך עליי עולמי. 

בתום ההסבר של כוננית כף יד, חיכינו לגבסן שיגבס את היד. רמת הכאבים - 10 . ואני מסרבת עדיין לקחת משכך כאבים. עם גיבוס היד, אני מתחילה לבכות, תחושת ההלם שוככת והמציאות טופחת על פניי. כן זה אמיתי. כשהיד בגבס עד לכתף, רמת הכאבים יורדת ל 8, הכאב נקודתי, באיזור הפרק. מקבלים הסברים, מכתב שיחרור, קביעת תור למומחה כף יד ביום שני והביתה. 

בבית אני מבינה שכדי לישון צריך לקחת משכך אז שתיתי 2 אדויל. משהו עזר, מצאתי תנוחה ראשונית ונרדמתי מעט. לא צריך לספר לכם שרמת הכאבים עלתה, מנוחה לא מצאתי אחרי שעתים, וכך נשארתי ערה, מידי פעם מנמנמת.

קמים לבוקר חדש שבו צריך למצא כוחות לחשוב , להתעשת, להקפיא מנוי בחדר הכושר, וביוגה, לדבר עם לקוחות, לבטל פגישות, לסגור את הקליניקה לפחות לשלושה חודשים. כולם היו בשוק, אך אין מה לעשות, איחלו בהצלחה ובריאות.

בעלי שיחייה לקח את המושכות מכל הכיונים. עודד אותי, אמר שנעבור ביחד את התקופה, כולם יעזרו לי ואני צריכה להיות אמיצה כי יש בי את הכוחות והיכולות לעבור את הזמן הזה. 

שבוע חדש , יום ראשון, בעלי נוסע לעבודה אחרי שבישל, כיבס, קיפל, עזר לי להתקלח ולהתלבש ואני בבית, במיטה, לא יודעת מה לעשות עם עצמי. 

אספר לכם דבר נוסף. אינני רגילה לקחת משככי כאבים, במצב שבו הייתי, לא היתה ברירה . התחלתי עם אדויל, עברתי לאופטלגין טיפות, חזק, מהיר, ויעיל..אבל לא לי. אחרי פעמים של שימוש, הגוף הגיב באלרגיה. נפיחות בשפתיים. שלא עברה אלא אחרי 24 שעות.

בינתיים ביום ראשון אחה"צ, אצבעות הידים התנפחו, רמת הכאבים עלתה, נסענו למיון, שם פתחו מעט את הגבס, וקבלתי משכך כאבים נרקוטי, על בסיס אופיום, כנראה המינון לא הספיק, עליי לא עבד. חוץ מרעידות, ומעט טישטוש אחרי מספר שעות חזרתי לקחת אדויל הפעם 4 כדורים בפרקי זמן של 10 שעות היתה הקלה, בנוסף רפיון של השרירים, הידים פחות נפוחות. 

מצב הרוח לא משהו, תחושה של מלנכוליה, חוסר תיאבון, בילבול, חוסר אונים, כאבים עזים. בכי, בכי, בכי. 

אני שמאלית אמנם, אך מסתבר לי שיד ימין היא החזקה אצלי. בשמאל אני כותבת ואוכלת וכשימין מנוטרלת אין ביכולתי לעשות דבר. 

אז נותר לי להקליד ביד שמאל. ולהפעיל את העכבר באותה יד. ולעסות את אצבעות יד ימין ביד שמאל. 

אז זה היה דיווח ראשוני, סיכום שלושה ימים ראשונים למעצור. 

אמשיך.....

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל eti19651 אלא אם צויין אחרת