33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 7] - הלכות פסח - הלכות הכשר הכלים והבית לפסח

 

הלכות פסח - הלכות הכשר הכלים והבית לפסח

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של הכשרת כלים לפסח

 

 

א. כלים המשתמשים בהם כל השנה בחמץ, אסור להשתמש בהם בפסח ללא הכשר כדת, וכפי תשמישו של הכלי הכשרו, ואין מברכים על הכשר הכלים [ח"ע פסח ח"א קכד].

 

ב. בכלים יש הבחנה גם בחומר של הכלי:

כלי חרס: אם השתמש בהם בחמין, אי אפשר להכשירו כיון שאינו יוצא אלא מעט בכל פעם. ואם השתמש בו בצונן כגון שהשהו שם בירה, בשהייה מועטת די בשטיפה והדחה היטב. ואם שהתה הבירה יותר מעשרים וארבע שעות, אפשר להכשירו על ידי הגעלה, או על ידי שימלאוהו מים במשך עשרים וארבע שעות וישפכום ושוב ימלאום מים למשך כ"ד שעות ויחליפום כך ג' פעמים. כמו כן אפשר גם על ידי הגעלה [או"ח סימן תנא כא].

 

כלי פורצלן, חרסינה וקרמיקה: דנים אותם ככלי חרס [שם קמט].

 

כלי מתכות, עץ, אבן, פלסטיק ובקליט: דינם שווה שכפי תשמישם הכשרם [שם קנא].

 

כלי זכוכית: אינם בולעים ואינם פולטים כלל, ודי להם בשטיפה והדחה בלבד. ורמ"א כתב להחמיר בהם ככלי חרס וכן מנהג בני אשכנז [שם קנב].

 

ג. שפודים ואסכלאות: שצולים בהם על האש ומעורבים בהם פתיתי לחם, הכשרם על ידי בליבון עד שיהיו ניצוצות של אש יוצאים ממנו. אבל הגעלה לא מועילה להם. ובדיעבד אם השתמש בהם על ידי הגעלה, מותר המאכל בפסח. ואפילו היה השימוש בתוך כ"ד שעות. ואם לא ידוע אם השתמשו בשיפוד בחמץ, די לו בהגעלה [שם קכו-קכח].

 

ד. תנור אפיה הכשרו:

א. על ידי נקוי היטב בכל פנותיו והתזת חומר נקוי חריף.

ב. השהיה של כ"ד שעות ללא שימוש.

ג. הסקה היטב בחום הגבוה של התנור שעה ויותר.

 

תבניות אפיה שבתנורים: כדי להכשירם צריך ליבון, ומכיון שאם יעשה ליבון הם יהרסו, כדאי כבר לקנות חדשים לפסח [שם קלב].

 

ה. סירים: שמבשלים בהם על האש העשויים ממתכת, מנקים אותם היטב, וזה כולל את הידיות והמכסה. אחר כך מגעילן במים רותחים שעל גבי האש. ואם הגעיל במים של כלי ראשון שלא על גבי האש, וכך בישל בו, בדיעבד מותר [שם קלד].

 

ו. החצובות של הגז והכירים: הכשרם בהגעלה בכלי ראשון שעל האש. ואם אינו יכול להגעילם, יכול לערות עליהם מים רותחים. והאשכנזים נוהגים להכשירם על ידי ליבון, ויכולים גם על ידי עטיפתו בנייר כסף. ויש נוהגים לעשות זאת בנוסף להגעלה [שם קלז].

 

ז. מחבת: לדעת מרן בפסח הכשרו בהגעלה, וכן הוא הדין בכל השנה להכשירו מחלבי לבשרי. ולדעת רמ"א בליבון קל, דהינו שקש ישרף עליו מבחוץ [שם קלח].

 

ח. מדוכה: [מכתש ועלי] הכשרה בהגעלה אחרי ניקוי היטב. וכל זה כאשר השתמשו בה בדבר חריף עם החמץ, שאם לא כן די בשפשוף והדחה [שם קלו].

 

מכונת בשר: צריכה הגעלה אחר ניקוי יסודי, ואת החלק עם הנקבים כדאי להשימו על האש ולשרוף את כל החמץ שיש שם [שם קס].

 

ט. אחר ההגעלה נהגו לשטוף במים קרים, יש אומרים הטעם שסמכו על הפסוק "ומורק ושוטף במים", ויש אומרים הטעם מחמת שלא יחזור ויבלע המים שעליו, ואין זה מעכב [שם קמב].

 

י. כלים שהדרך לערות עליהם רותחים - כגון שמוזגים להם מתוך הסיר, הכשרם על ידי ערוי מכלי ראשון. ואם תשמישם בכלי שני, כך גם אפשר להכשירם. ופשוט שאם עשה להם הגעלה בכלי ראשון שהדבר מועיל, ואם השתמש בדבר שתשמישו בכלי שני ללא הכשר כלל, האוכל מותר [או"ח קמד-קמה].

 

יא. כלי שתשמישו עתים בכלי ראשון ועתים בכלי שני - הולכים לפי רוב תשמישו. ואפילו השתמש בו בכלי ראשון על האש ורוב תשמישו בצונן, הכשרו בצונן. ורק אם השתמש בכ"ד שעות אחרונות בכלי ראשון, צריך להכשירו בכלי ראשון [שם קמז].

 

יב. כלים שתשמישם בצונן - כגון כוס קדוש, מגש לחלות שבת, צלחות לעוגות, אפילו עשויים מחרס, הכשרם על ידי שטיפה והדחה במים וסבון בלבד [שם קמח].

 

יג. כלי זכוכית - לסוגיהם ואפילו בכלי פירקס שמשתמשים על גבי האש, הכשרם על ידי שטיפה בצונן ואין צריך הגעלה. והאשכנזים מחמירים לדונם ככלי חרס [שם קנב].

 

יד. שיניים תותבות - הכשרם על ידי נקוים היטב, ואינו צריך הגעלה. וטוב להחמיר ולערות עליהם מים רותחים. ולדעות שמצריכים הגעלה, למעשה צריכים גם לעשות כן בין מאכלי בשר לחלב או להשתמש במערכת שניים תותבות אחרת [שם קמה].

 

טו. שולחנות - שאוכלים עליהם חמץ כל השנה, נהגו לערות עליהם רותחים כדי להכשירם. ואם השולחן מצופה בפורמיקה או פורניר, ומפחד שיתקלקל השולחן, ינקהו היטב ויכסהו במפה כל הפסח, ואם דרך שמושו על ידי מפה, יכבס את המפה או יערה עליה רותחים והכשרה בכך [שם קנט]. והוא הדין לשיש שבמטבח, דינו כשולחן, ודיו בערוי רותחים עליו להכשירו [שם קס'].

 

טז. כיורים - העשויים מחרס, מכיון שרוב תשמישם בצונן ועם חמרי נקוי, די להם בערוי רותחים אחר נקוי הכיור, וכדאי לערות שלוש פעמים [שם].

 

יז. כלי אמיל - הכשרם ככלי מתכות, ויש מחמירים להגעילם שלוש פעמים [שם קנז].

 

ומחבת טפלון - אם השתמשו בו עם שמן הכשרו בהגעלה, ואם השתמשו בו ללא שמן, אי אפשר להכשירו מכיון שצריך ליבון.

 

יח. מדיח כלים - ינקהו היטב מכל השאריות שיש במסננות, ולאחר מכן יחכה עשרים וארבע שעות ללא שמוש, ויפעילהו על מדת החום הגבוהה ביותר שיש שם [ת"ה פסח].

 

יט. פלטה חשמלית - די שיערה עליה מים רותחים אחר נקויה היטב [שם קלח].

 

כ. מיחם חשמלי - אם נתנו על גביו דברי חמץ להתחמם, כגון בורקסים, פיתות וכדומה, הכשרו על ידי הגעלה. ואם לא השתמש בו אלא לחימום מים בלבד, מנקה אותו ודי בכך.

 

כא. ספרים - אין צריכים בדיקה אם יש בהם פירורי חמץ. אמנם צריך להיזהר שלא להביאם על השולחן, ובפרט בעת האכילה שמא יש בו איזה פרור ויפול לאוכל [שם לה].

 

כב. מקרוגל - כדאי ליחד אחד מיוחד לפסח, והוא הדין בכל זה לבשר וחלב.

 

כג. סלי נצרים - ששמים בהם ככרות לחם, אי אפשר להכשירם לפסח כי הפרורים נכנסים בין הנצרים. והוא הדין בכל הכלים המורכבים מחלקים שיש רוח ביניהם, שראוי להניחם במקום סגור ולא להשתמש בהם [או"ח סימן תמ"ב יא].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת