33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 6] - ו' הלכות פסח - מוצרים הכשרים לפסח

 

הלכות פסח - הלכות מוצרים הכשרים לפסח

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של מוצרים הכשרים לפסח

 

 

א. הגדרת החמץ היא - קמח של אחד מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, שבולת-שועל, שיפון וכוסמין, שבאו במגע עם מים, ונשאר כך ללא תעסוקה במשך כשמונה עשרה דקות עד שהחמיצו [או"ח סימן תנג א-תנט ב].

ב. וכן כל תערובת חמץ שיש בה בנותן טעם, או שהחמץ הוא המעמיד, אז כל התערובת אסורה בפסח [תמב א].

ג. חז"ל החמירו בחמץ שאוסר אפילו במשהו, בגלל שהוא מותר כל השנה, וכעת בפסח אסור באיסור כרת, ואפילו שלא יהא ברשותו, אסור [תמז א].

ד. תערובת חמץ שנעשתה קודם הפסח, ואין בה בנותן טעם (1), דינה ככל האיסורים שבטלה ברוב. ודעת מרן אין הבדל בין תערובת יבש ביבש, לתערובת לח בלח, ששניהם מותרים. ולדעת הרמ"א רק בתערובת לח בלח מותר, כגון בירה שנתערבה ביין ויש שישים, אבל יבש ביבש אמרינן חוזר ונעור [ח"ע ח"א ק].

ה. לכך חיטים שנתחמצו ונתערבו בחיטים רגילות ויש שישים כנגדם, מותר לטחנם ולאפותם קודם הפסח, וכן אם נפלה פרוסת לחם ליין, וסננו קודם הפסח במטלית, היין מותר [שם קב-קג].

ו. וכן לפני פסח אם בתבשיל שבשלו לפסח, מצאו חיטה, זורקים את החיטה וטעמה בטל בשישים, ומותר לאכול את התבשיל בפסח [שם צח]. אבל אם לא סלקו את החיטה ושבו וחממוהו בפסח, חוזרת ונותנת טעמה, ונאסר כל התבשיל [שם צט].

ז. חיטה שנמצאת בתבשיל בפסח והיא מבוקעת, לדעת מרן כל התבשיל נאסר. אך מותר למכרו לגוי כי אין טעם החיטה שוה משהו, וכל הכלים צריכים הכשר אחר מעת לעת. ואפשר בשעת הצורך להכשירם בתוך מעת לעת על ידי שישים חומר פוגם [אמה או אקונומיקה] במי ההגעלה. ואם אין החיטה מבוקעת, החיטה נזרקת והאוכל מותר באכילה. ואם היתה שרויה בתוך מים שלא בבשול בכל גונא נאסרה. ולדעת רמ"א אין נפקא מינה בין מבוקעת ללא מבוקעת והכל נאסר, וגם אי אפשר לשיטתו להכשיר את הכלים בפסח. ואם החיטה לא נתרככה, גם לדעת הרמ"א מותר [שם פט-צב]. ואם נאבדה החיטה ולא ידוע אם נבקעה, לדידן האוכל מותר באכילה [שם צב].

ח. אם נמצאת חיטה מבוקעת בתבשיל בשביעי של פסח, ובאו לשאול מורה הוראה, טוב שלא יורה עד מוצאי החג, ואז יתיר להם את התבשיל וישרפו את החיטה, ובפחות מששים אין להקל [שם צט].

ט. כלי חמץ שלא השתמשו בהם במשך כ"ד שעות, ובשלו בהם בפסח, הוי נטל"פ (1) [נותן טעם לפני פסח], ולדעת מרן התבשיל מותר באכילה, ורמ"א מחמיר שלא לאוכלו [שם קיד].

י. ישנה גם מחלוקת אם בכלי חמץ בן יומו (1) לפני פסח, לדעת מרן הוי נ"ט בר נ"ט דהתרא (1) [נותן טעם בר נותן טעם של היתר] ואינו חוזר ונעור בפסח, ולדעת רמ"א אסור. אך אם הכלי אינו בן יומו ונתבשל לפני פסח, גם לדעת רמ"א מותר [שם קה].

יא. כל חמץ שנפגם מאוד ואינו ראוי לאכילה, מותר בשמוש בפסח, כגון אם יצרו מחמץ פגום: חומרי נקוי כגון, אקונומיקה, סבון, תכשירי קוסמטיקה, משחות נעלים וכל כיוצא בזה, הדבר מותר, ואין הם צריכים הכשר לפסח [ח"ע ח"א קיט].

יב. וכן בגדים המכובסים בעמילן חיטה, או נייר ומפיונים שיש בהם עמילן חיטה, מותר שימושם בפסח, ואין צריך לזה הכשר מיוחד לפסח.

יג. תרופות המורכבות מחמץ וטעמם פגום ביותר, אף על גב שכאן דרך אכילה, מכל מקום בחולים לא אסרו חכמים. אך לכתחילה יש לבקש מהרופא תחליף שהוא כשר לפסח לגמרי. אבל כדורי ויטמינים וכדומה לאנשים בריאים או למחושים בעלמא, ויש בהם תערובת חמץ אפילו פגומה, אסור. ואם המדובר בסירופים וכדורי מציצה שיש בהם תערובת חמץ, ואין טעמם פגום, אסור בפסח, שהוי חמץ גמור [שם קכ-קכב].

יד. חולה שיש בו סכנה וצריך לקחת תרופות חמץ, יקנה אותם קודם פסח, ויניחם במקום מוצנע, ויכון מפורש שאינו רוצה לזכות בהם, ויקח כל פעם כפי הצורך, ועודו בכפו יבלענה. ואם יכול לערבם בדבר מר מראש, עדיף [שם פב].

 

טו. ישנם מוצרי אוכל, שישנם מנהגי עדות, שלא לאכול בפסח:

א. מצה שרויה: יש נוהגים שלא להרטיב את המצה מחשש שנשאר עליה קמח, אצל בני ספרד אין מנהג זה כלל, ואצל בני אשכנז יש בזה חלוקי מנהגים [שם קיח].

ב. אורז וקטניות: מנהג הספרדים בפשיטות להקל בזה, ויש מנהג יחידים המחמירים בזה, ומנהג בני אשכנז שלא לאוכלם [שם פב].

ג. מוצרי חלב: יש פוסקים שכתבו שלא לשתות חלב שחלבו מפרה שהאכילה הגוי חמץ, שהרי החלב נוצר כתוצאה מהחמץ, ויש פוסקים שמתירים, וכן הלכה. ולמעשה כיום כמעט רוב ככל החלב הוא מלפני פסח, כך שאין בעיה כלל [שם קטו].

ד. מצה עשירה: קמח שלשו אותו עם מי פירות, דעת מרן להתיר בזה, וכן מנהג הספרדים, ורמ"א כתב להחמיר, אלא אם כן לחולים וזקנים [שם קיח].

ה. סוכר: היו פוסקים שכתבו לאיסור מחמת שראו שהפועלים מטבילים פיתם בסוכר, אמנם כבר זמן רב שאין מציאות כזאת, ומכל מקום עדין יש שמחזיקים בחומרא זאת. ויש להם אפשרות על ידי שלפני פסח יערבו מים עם סוכר ויסננו זאת אחר כך, ובתרכיז זה ישתמשו בפסח [שם קטו].

ו. פירות יבשים: מנהג בני אשכנז להחמיר שלא לאוכלם מחמת שמא שמו בהם קמח, והספרדים נהגו בזה התר כאשר ברור שהם ללא קמח [שם קיז].

 

טז. מותר לאפות עוגה מקמח מצה אפויה, ואין בזה חשש מראית עין [שם קיח].

יז. אישה אשכנזיה הנשואה לספרדי ורוצה לנהוג כמנהגי הספרדים, על הצד היותר טוב שתעשה התרה על מנהגיה הקודמים, ויכולה לנהוג בכל כמנהג הספרדים. ואישה ספרדיה הנשואה לאשכנזי, אף שבבית בעלה אסורה לאכול קטניות וכדומה, מכל מקום כאן בארץ ישראל כשבאה לבית הוריה יכולה לאכול [שם פז-פח].

יח. האשכנזים כל מה שנהגו להחמיר בקטניות זה רק באכילתם, אך להחזיקם בבית, עיקר להלכה כפוסקים המתירים בזה [שם פה]. וכן סיר שבשלו בו קטניות ואחר כך בשלו בו אוכל ללא קטניות, יכולים לאכלו, שהחמירו בממשו ולא בבליעתו [שם פו].

יט. עיקר גדול במוצרים לפסח הוא הנקיון, לא לשים שקיות קמח ליד דברים הכשרים לפסח. וכן ליזהר מפרורי לחם שישנם על הדלפק בחנות, וכל כיוצא בזה [שם פא].

 

 

(1). להלן הסבר המונחים" נ"ט, ו"בין יומו":

מהו פרוש המושג נ"ט בר נ"ט  למה זה קשור? ומה פרוש המושג "בן יומו" לגבי בישול בכלי בשרי או חלבי?

שני המושגים קשורים לתערובות איסורים, וכן לתערובת של בשר וחלב.

כפי שאסור לאכול דבר איסור, כך גם אסור לטעום את הטעם של האיסור שבלוע בכלי. כלומר, כאשר בישלו (בטעות או בכוונה) מאכל אסור, או בשר בחלב, נבלע טעם האיסור בכלי, ואם יבשלו בו אחר כך מאכל כשר - יקבל המאכל הכשר טעם מהאוכל הבלוע בכלי. כלומר, המאכל נתן טעם בסיר, והסיר נתן טעם בתבשיל החדש. וזו הכוונה בביטוי "נותן טעם בר נותן טעם" ובקיצור: נ"ט בר נ"ט.

אמנם, יש הבדל בין המקרים; כאשר מדובר באיסור הבלוע בסיר (כגון בשר שאינו כשר) – ההלכה קובעת כי הטעם הנפלט מהסיר אוסר את המאכל שהתבשל בו (נ"ט בר נ"ט דאיסורא – אסור).

אולם כאשר המאכל המבושל הוא של היתר, כגון בשר כשר שבושל בסיר, ואחר כך בישלו בו מאכל פרווה - נחלקו הפוסקים בדינו; דעת השולחן ערוך וכן נוהגים הספרדים, שמותר לאכלו גם לכתחילה יחד עם מאכל חלבי (הוא מוגדר כ"נותן טעם בר נותן טעם של היתר" - שולחן ערוך יורה דעה סימן צה, א). ואילו דעת הרמ"א וכן נוהגים האשכנזים, שמחמירים בזה לכתחילה שלא לאכלו יחד עם המין השני (חלב), אך מתירים לאכלו באותה ארוחה של המין השני.

כל זה דווקא אם המאכל השני, בושל תוך כדי עשרים וארבע שעות, מזמן שבישלו בו את המאכל הראשון (זמן זה, עשרים וארבע שעות מוגדר כ"בן יומו") אולם, אם מאכל הפרווה בושל בסיר, עשרים וארבע שעות אחרי שהתבשל בו הבשר, גם האשכנזים מקילים, ומתייחסים לכך כמאכל פרווה. יש לציין כי הדין תלוי בגורמים נוספים, כמו אם המאכל הבשרי היה חריף, שאז דין מאכל הפרווה שבושל בסיר, חמור יותר.

(משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה ]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

  יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת