33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

כלה - שלום ימין

  כלה - שלום ימין

 

במסגרת עבודתי אני שוהה בבית חולים בשעות הלילה כמעט יום יום ב. מגיע באחת עשרה ונשאר עד שבע בבוקר. ההגעה למחלקה כרוך בהליכה די ארוכה שעוברת דרך מסדרונות אין סופיים . דבר שבשיגרה בבתי חולים . לא נעים להסתובב בשעות הלילה הקטנות לבד במסדרונות האלה . כאשר אני עובר מכאן לשם תמיד יש לי תחושה שעוד שניה יקפוץ עלי מישהו מאחת הדלתות . תחושה לא נעימה של צמרמורת בגבי מזדחלת ומתיישבת עלי ......כמעט ואינני נדרש לפעולה הזאת כיוון שברוב הזמן אני נשאר במקום הבטוח והחמים שלי עד הבוקר . בתי חולים הם מקומות עצובים . כל מי שבא לשם ואינו עובד במקום מגיע בגלל מחלה או תאונה שלו או של חבר או קרוב. המקום השמח היחידי בבתי חולים הוא מחלקת הלידות וגם שם מדי פעם עצוב בשל אסונות נדירים ככל שיהיו . יום אחד בדרך הביתה אחרי המשמרת תקפה אותי תחושת רעב והחלטתי שאני יוצא למצוא לי אוכל בחוץ לפני שאני נוסע הביתה  . אולי יש איזו מסעדה או משהו כזה בסביבה . החלטתי ללכת ולעבור דרך חדר מיון . בחדר מיון אין שקט כל היממה . וזה יותר נעים לעבור משם בלילה . בעודי הולך לכיוון היציאה משכה את תשומת ליבי אישה צעירה הלבושה בבגדי כלה ויושבה על ספסל ההמתנה לפני העניסה לחדר המיון . עברתי לידה והיא חייכה לי . עצרתי וחייכתי לה בחזרה . את לובן השמלה הכתים כתם קטן של דם שהיה בצדי הגוף בסמוך לגב . הכלה שמה לב שאני מסתכל על הכתם ומיד אמרה שזה כלום זה רק חתך מתאונה . תאונת דרכים . החתן שלה והיא יצאו מהחתונה ובדרכם לירח הדבש התנגשו במכונית שבאה ממול . ומה שלום החתן ? שאלתי אותה . הוא בסדר . אני מחכה לו שנלך הביתה . לאן אתה הולך ? היא שאלה אותי . אני מחפש משהו לאכול . היא חייכה . אז אני יכולה לבוא איתך ? עד שבעלי ייצא זה ייקח קצת זמן . בינתיים אלך להביא לו אוכל . זה נראה לי מוזר . אבל לא סרבתי . היא קמה בקלילות וחייכה . בוא . אמרה . התחלנו ללכת ואז כשיצאנו החוצה היא שאלה אם אני יכול להשאיל לה את המעיל שלי כי מאד קר לה . נתתי לה ברצון את המעיל . המשכנו ללכת . כשהגנו לכיוון הקיוסק היחידי שהיה פתוח באזור היא עצרה ואז אמרה שהארנק אצל בעלה . היא חייכה . מתרגשת להגיד בעלי  . זה כל כך חדש .  אני אלך ואביא את הארנק . ואל תדאג . אם אתה ממהר  , תוכל לבוא לקחת את המעיל מחר מאבא שלי . יש לו חנות לכלי בית בתל אביב . תרשום . רשמתי את כתובת ואת שם האב . היא הלכה . ואני קניתי סנדוויץ . די מיהרתי בשעה כזאת להגיע הביתה ובכל מקרה יש לי את הכתובת של החנות של אבא שלה . ומקסימום הלך לי מעיל . כלה כזאת חמודה זה בסדר . למחרת החלטתי ללכת לחנות לקחת את המעיל . הגעתי די בקלות לכתובת ושאלתי בחור צעיר שהיה בדלפק בקשר לשמו של האב . מה אתה רוצה ? הוא שאל  . וסיפרתי לו את הסיפור . הוא יצא במהירות מהדלפק ואחז בחולצתי כאילו עומד להעיף אותי מהחנות ? הוא הסתכל עלי בעיניים רושפות . מה אתה רוצה ? באת להטריד אותנו ? אני לא הבנתי מה הוא רוצה . אני בסך הכל צרך את המעיל שלי . אמרתי והשתחררתי מאחיזתו . את המעיל שלך ? הוא שאל . כן . עניתי . אתה ממשיך לעשות צחוק ממני ? למי נתת אותו ? שוב סיפרתי לו . הוא היה נסער . תשמע . זה לא יפה מה שבאת לעשות . דמעות עמדו לו בעיניים . אני ממש הרגשתי רע . אולי אוותר על המעיל הזה . מי יודע מה קורה להם ....איפה פגשת את הכלה ? הוא שאלה . למה אתה רוצה לדעת ? כי אני אחיה . ואני רוצה להבין מה אתה רוצה . הסתכלתי עליו בשתיקה למשך דקה ארוכה . אולי תגיד לי למה אתה נסער מדבר כל כך פשוט . אמרתי לו . הוא אמר שאחותו לא בחיים . עכשיו התור שלי להיות בשוק הגיע . מה זאת אומרת ? אתמול הייתה לה תאונה ופגשתי אותה בבית חולים . אתמול לפני חמש שנים הייתה לה תאונה . רגע רגע..לא הבנתי אתמול אני..והוא הפסיק אותי . הנה אבא שלי מגיע . אולי תפסיק עם השטויות ותלך הביתה . אני לא רוצה שיקבל עוד התקף לב . הפעם התעצבנתי . תשמע  . אמרתי . אם זה המעיל , אתה יכול לקחת אותו במתנה. לא..לא..אתה לא מבין . הוא ענה . אחותי נהרגה בתאונת דרכים בתאריך של אתמול אבל לפני חמש שנים . היא חזרה מהחתונה עם בעלה הטרי ושניהם התנגשו במכונית נוסעת . הם הגיעו לבית חולים מחוסרי הכרה . הבעל נכנס לחדר ניתוח והכלה חיכתה מונשמת בחדר מיון להכנה לניתוח . אפילו לא הספיקו להוריד ממנה את השימלה והיא לא עמדה בזה ומתה . הבעל מת אחרי שעה של ניתוח . ואתה אומר שפגשת שאותה אתמול . נו באמת . הייתי בהלם מוחלט . האיש הזה מנסה לשטות בי . הרי דיברתי איתה פנים מול פנים . שלום . אמר לי האיש המבוגר שנכנס לחנות . במה אפשר לעזור לך ? אבא . בוא רגע . הוא ניגש לאביו . הם התלחשו . ולבסוף חזר אלי הבחור ואמר לי שאנחנו נוסעים לראות משהו אם יש לי זמן . כמון שהיה לי זמן והרבה סקרות . נסענו עד שהגענו לבית הקברות האזורי . נכנסנו בפתח והתחלנו ללכת . עד שהגענו למצבה זוגית . על המצבה היו שתי תמונות . הבטתי בתמונות ותחושת מחנק עלתה בגרוני ץ היו שם זוג לבושים בבגדי חתונה . האישה הייתה אותה כלה שפגשתי אתמול בבית החולים . התאריך של אתמול היה רשום על המצבה ומתחתיו היה כתוב שהם נהרגו בתאונת דרכים .צמרמורת אחזה בי לפתע . טוב עזוב . אני מוותר ..... אני לא יודע איך לאכול את כל זה . הבחור הביט בי . פשוט תרד מזה ותמצא לך משהו אחר להתעסק בו אחי . הוא אמר . אולי הייתה דומה לאחותי ולא אחותי .לפתע בחנתי במשהו שהיה מונח מאחורי המצבה . ניגשתי וכמעט שהתעלפתי . המעיל שלי היה מונח מאחורי המצבה . קצת מלוכלך . אבל מונח שם .החלטתי לא לקחת אותו  . יצאתי מבית הקברות וסירבתי לנסוע עם אחי הכלה  . הלכתי לכיוון תחנת האוטובוס . כשהגיע האוטובוס עליתי עליו עד לבית החולים . הלכתי במסדרון הארוך וחלפתי על פני הספסל שעליו ישבה . הייתה נקודה אדומה על הספסל . כאילו שהיה משהו מלוכלך עליו , למרות שהוא נקי ומצוחצח .הלכתי למשמרת שלי . 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת