00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

המלצה על ספר / 27 ליוני 1951- אורנה סנדלר קליין

 246 עמ'
הוצאת גאיה, 2015.

אל אורנה סנדלר קליין התוודעתי לאחרונה בעקבות כתבת טלוויזיה שבה סיפרה על חייה ושירותה במוסד במשך 26 שנים, והמורכבות של שירות קשה ותובעני עם משפחה, בעל וילדים. מעבר לסיפור האישי המרתק היא חשפה עובדה קשה, אחותה שנולדה ב- 27 ביוני 1951 נעלמה מבי"ח בטענה שניפטרה. היא פירטה את כל ניסיונות החיפוש אחר אחותה, נסיונות שלא נשאו פרי. בכתבה התראיינה גם אימה של הסופרת וסיפרה את סיפורה. 

אין כמעט אדם שגדל במדינה ולא נחשף לפרשת ילדי תימן, כשמה כן היא, מאות ילדי תימן שנולדו או הגיעו לבית חולים, נעלמו בטענה שנפטרו. המפתיע בסיפור הוא שמתברר שגם ילדי עדות אחרות נעלמו, כמו בסיפורה של הסופרת – דרום אפריקה. 

על הכריכה כתוב – 
"הן לא ידעו מה מחכה להן מעבר לפינה. איך ומדוע הפגיש הגורל ביניהן? כל אחת מהן בעלת עולם רווי וטעון שביחד יצר שלם אחד מפתיע.

אורנה סנדלר קליין מציעה סוף אלטרנטיבי לסיפור אישי וקולקטיבי ופתרון לתעלומה שמעסיקה משפחות רבות בישראל כבר למעלה מחמישים שנה. " 

לורה - נולדה בארה"ב לזוג ניצולי שואה שאיבדו את משפחתם הראשונה שם.  הוריה לא הצליחו להתאושש ולתפקד ושקעו בדיכאון מתמשך ובניתוק מבתם, ובסופו של דבר גידל אותה דודה, אחי אביה אדם אמיד ואיש עסקים. לאחר שסיימה לימודי משפטים השתלבה בעסקיו. את רמי הכירה במסגרת חופשה באילת, הם נישאים והשתלבו בעסקיו של הדוד. לאחר שנים הם עלו ארצה והתמקמו בבית ינאי.

אורלי - נולדה בשנת 1956 במושב קטן להורים שהגיעו מדרום אפריקה, ושמעה מילדות שאחותה נעלמה מבית החולים לאחר שנולדה. בפני ההורים ניטען שהיא חלתה ניפטרה . הם גם אמרו שלא קוברים ילדים בגיל צעיר שכזה, סתם זורקים אותם לאיזה בור עם עוד תינוקות מתים..." ( עמ' 114)

לאה-  נולדה בדרום אפריקה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. הפכה להיות פעילה בתנועת הבונים ואף נישאה לאחד הפעילים וביחד עלו ארצה במסגרת התנועה. לאחר ניסיונות התיישבות שלא צלחו התמקמו בבית ינאי שם ניהלו משק חי. בתה הראשונה ניפטרה מיד עם לידתה ונולדו לה עוד שלושה ילדים, שני בנים ובת אך  "העצבות שלטה בכל רגע ורגע מחיי" (עמ'46)

ישראלה- ילידת ירושלים, דור שישי בארץ. היא נולדה בתקופת השלטון הבריטי, למדה להיות אחות רחמנייה ואח"כ עבודה סוציאלית והשתלבה הן בעשייה להקמת מערכת לטיפול בתחום הרפואי והסיעודי באזור חיפה והן בהעלאת מעפילים לארץ. היא נישאה לשלוימה שגם הוא היה פעיל במפלגת מפא"י  ובמסגרת עבודתו בהסתדרות, ונולד להם בן יחיד. 
עם קום המדינה היא הפכה למנהלת האדמיניסטרטיבית של בית החולים ליולדות בחדרה. 

הספר ניפתח בלורה, שתי נשים שאינה מכירה מנפנפות לה בשמחה כאילו הן מכרות ותיקות, בעל המשתלה שאליה היא נכנסת פונה אליה כאל לקוחה ותיקה וכשהיא מעמידה אותו על טעותו הוא טוען שכנראה יש לה אחות תאומה
אורלי עוברת חוויה דומה כאשר אנשים אומרים לה שלום או פונים אליה כאילו היא מישהו אחר. בעל המוסך טוען שהיא דומה לחברתו מהתיכון וכיום היא אמורה להיות בת שישים.
 
לאה מספרת על מפגש עם משפחה ממוצא תימני ושם האם סיפרה לה על ילדתה הקטנה שחלתה, נלקחה לבית החולים ונעלמה כשהצוות טוען שהיא ניפטרה אך האם ממשיכה להאמין שלקחו לה את הילדה והיא עדיין חיה. 

אורלי חושדת שלמרות שהם משפחה "אשכנזית" גם גורלה של אחותה הנעלמת כגורלם של ילדי תימן האבודים. היא מתארת בפרוטרוט את ניסיונות החיפוש שלה אחר אחותה ואני מניחה שזה חלק שמתבסס על ניסיונה של הסופרת בחיפוש אחר אחותה, ותואם בחלקו עדויות של אחים והורים אחרים שפורסמו במהלך השנים : שריפה חשודה שחיסלה את ארכיון בית החולים, עדויות של אחיות שטיפלו בעולים על ילדים שנעלמו כשבמקום ביקרו אנשים מחו"ל,  צווי גיוס שנישלחו לאותם נעלמים כשהגיעו לגיל 16 והפרשה המפורסמת של הרב עוזי משולם שהתבצר בדירה ביהוד תוך דרישה להביא למודעות ולמצוא פתרון לילדי תימן. 
אבל החמור ביותר היה ממצא של פרופ' משה נחום שסיפר שבארכיון משרד הפנים נמצא ארגז ובתוכו 5822 תיקים שעליהם כתוב "תיקי ילדי תימן הנעדרים" ו"סודי ביותר". הוא התקשר לערוץ 9 שצילם את הארגז אך מאחר יותר המחסן נמצא ריק. 

כאמור הסופרת מציעה סוף אלטרנטיבי לפרשה כשבפועל היא לא מצאה עדיין את אחותה. 

סנדלר-קליין כותבת בשפה פשוטה, ברורה ולא מתייפייפת. היא בונה מעין סאגה המתפרשת על פני אירועים היסטוריים – המנדט הבריטי, השואה, לקראת הקמת מדינה, התיישבות, עליות שונות שהגיעו ארצה ועוד, ביחד עם סיפורי חיים של אנשים המאפשרים לה לרקום את הסיפור שהיא רוצה לספר. מרגישים "שיש לה סיפור לספר" והוא בוער בעצמותיה- פרשת הילדים הנעלמים. 

נושאים נוספים מוצאת אורנה סנדלר קליין להעלות בסיפור – השד העדתי והפערים החברתיים במדינה, הפלייה וגזענות מאז ועד היום כשבשנים האחרונות היא באה לידי ביטוי באפליה כלפי האתיופיים, נהנתנות וחומרנות - ראש ממשלה שניכנס לכלא, בניין שמרפסותיו קרסו, שוטרים שסרחו, הזנחת הטיפול בקשישים בכלל וניצולי שואה בפרט, ותחושת חוסר התקווה בעתיד טוב יותר. 

מדובר בספר חשוב, בעיקר בשל ההיבט האישי, שמציף פרשה עלומה וכואבת שאין לה פתרון ומשפחות החיות עשרות שנים בלי תשובות. סיפור המעלה תמיהות האם מדובר ביוזמות מקומיות ובצע כסף או מדובר במעורבות ממוסדת שבבסיסה דעות קדומות.

בסוף הספר מובא מכתבה של אורנה סנדלר לאחותה כשהיא מאמינה שהיא אומצה ע"י משפחה אמריקאית.

בהחלט מומלץ.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת