77
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של שחרזדה

בחירת אסתר למלכה-ארוך אבל שווה

בחירת הדסה למלכה

.

הדסה התיתמה מהוריה בהיותה צעירה מאד.

לקח אותה למשמרת דודה מוטי, איש חכם וצדיק,

מוטי  שהיה רווק, לא ידע  ממש איך לטפל בה ולגדל אותה,

הוא  גר לבד בדירת חדר וחצי קטנה בסמטה בשולי העיר והיתה לו סנדלריה קטנה בקרבת הבית ממנה התפרנס.

  לא היו לו תנאים לגידול ילדה צעירה,

הדסה  היתה ילדה מאד מסוגרת ובישנית,עם זאת עקשנית מאד.

הוא השאיר אותה בבית לבד שעות רבות, בהם העסיקה את עצמה בנקיון וסידור הבית

ובמלאכת יד לקישוט הדירה הקטנה שלהם.

בערב  היו אוכלים משהו ביחד ואז היה יושב איתה  ומלמד אותה תורה ודרך ארץ.

הדסה היתה ילדה יפה  מאד אך די מוזנחת , בגדיה  ניתנו לה עי אנשים נדיבים והיו תמיד גדולים ממידתה .

 

 ככל שגדלה והתבגרה כן בלט יופיה  וחינה הרבהיו לה זוג עיניים גדולות בצבע דבש ואור קרן מהן   

.

שיערה היה שחור כחלחל, צבע מאד מיוחד שלא ראו כמעט כמוהו ונפל תלתלים ארוכים   על כתפיה,,

כל  שבת היה מוטי לוקח את הדסה הצעירה איתו לבית הכנסת, שולח אותה לעזרת נשים והוא נכנס להתפלל עם הגברים.

 הנשים התחילו מביטים בה ומתלחשים ,היא הרגישה בזה והיה לה מאד לא נוח עם ההתלחשויות האלה.

שבת אחת לפני היציאה לבית הכנסת סירבה הדסה ללכת לשם וסיפרה למוטי דודה

על לחשושי הנשים והמבטים שהן שולחות לעברה. מוטי ויתר לה ויותר הדסה  כמעט ולא יצאה מביתה,

לעיתים רחוקות היתה הולכת לקניות בשוק הירקות , אז כיסתה את ראשה היטב במטפחת.

יום אחד שמעה הדסה כרוז מודיע שעל כל הנערות להתיצב ליד ארמון המלך,

המלך רוצה לבחור לו מלכה חדשה.

הדסה נבהלה ורצה מהר אל ביתה והסתגרה שם,"מה לי ולמלוכה", "אבל בעצם למה שיבחר בי?,

כך היא הרהרה עד שהגיע מוטי דודה והיא סיפרה לו. –"עליך להסתתר ,הדסה יקירתי,אסור שיראו אותך",

"אל תדאג , דודי אותי לא יקחו,  לא יפה אני  ולא הדורה " כך אמרה לו והלכה  לחדרה.

"את טועה  מאד  ,את יפיפיה ואם רק יראו אותך להם תהיי "

 "מה את באמת לא מודעת ליופי שלך?".

"לא," ענתה והסתגרה בחדרה

כעבור שלושה ימים נשמעו דפיקות חזקות בדלת-

"פתחו בהוראת המלך" נשמע קול מבחוץ, אך הדסה לא פתחה,

שוב דפיקות והפעם חזקות יותר ויותר "פתחו או שאנחנו פורצים"

הדסה קרבה לדלת, פתחה סדק קטן ושאלה: "מי אתם ומה רצונכם?"

פתחי את הדלת ומיד, הדלת נפתחה לרוחה ועיניים רבות נתלו  עליה  אמדו  ובדקו  אותה  מכל צד.

"נאמר לנו שיש פה נערה יפה, בואי איתנו".

"בבקשה, אני לא יכולה ללכת אתכם  עד שיגיע דודי" ביקשה מהם הדסה,"

ומתי הוא יגיע?" נשאלה הדסה." "אז אם כך נחכה פה" והם עמדו ליד הדלת הפתוחה וחיכו למוטי.

מוטי חזר הביתה וראה את שומרי המלך ליד הדלת, די נבהל,אך התנהג כרגיל ושאל כעבור שעה קלה

"אדונים נבדים,  במה אני יכול לעזור לכם? מה תבקשו בביתי הדל?

"באנו לקחת את הנערה הזו להתיצב בפני המלך" ענו לו השומרים,

"ולמה עליה להתיצב בפני המלך?" הקשה מוטי,

"לא שמעת את פקודת המלך  שעל כל נערות הממלכה לבוא לארמון?

המלך רוצה לבחור מלכה חדשה, ושמענו שפה יש נערה יפה, ואחרי שראינו אותה ,

נוכחנו לדעת שהיא אכן  יפיפיה ומהממת ,אין לנו ספק שהמלך יבחר בה להיות המלכה החדשה."

ומה קרה למלכה הקודמת? שאל מוטי, אה, היא, נתבקשה לרקוד בעירום בפני המלך, היא סרבה ,

אז המלך סילק אותה. אוי לי ,חשב מוטי,"איך אני יכול לשלוח אותה למקום כזה? מי יודע מה יעוללו לה  בארמון"  

"תנו לי מס דקות בבקשה להכין אותה?, ביקש מוטי, הכניס את הדסה פנימה,נכנס אחריה  וסגר את הדלת .

"הדסה, תקשיבי טוב, מהיום את מחליפה זהות, שלא ידעו את עמך ומורשתך-

מהיום שמך יהי אשתר,שנני היטב, בארמון  וכלפי חוץ את לא יהודיה, את פרסיה  משושן הבירה,

את נשארת יהודיה רק בתוכך .

"לכן,תזכרי כל ערב לפני לכתך לישון תקראי בלחש את תפילת -שמע ישראל" זה ברור לך?

עכשיו,בואי אני אלווה אותך לארמון, אעמוד בחוץ ואשגיח עליך, ואם תשמעי משהו ,תמהרי ותעבירי לי הודעה," מה אני אהיה מרגלת? שאלה הדסה, כן, כך אמר לה מוטי ופתח את הדלת,אני סומך עליך שתדעי להתנהג כיאה לבת ישראל כשרה ותשמרי על עצמך.

השומרים הובילו אותם לארמון שם חיכה  כבר המלך והמוני בנות עמדו לפניו מפורכסות ומענטזות כדי שיבחר בהם, אסתר הצטרפה ועמדה בסוף השורה כשהיא בשמלתה הפשוטה ללא  כחל ,ללא  אודם ובלי סומק, ככה, כמו שהיא פשוטה ועם זאת זוהרת ביופייה הרב.

המלך עבר מאחת לשנייה שוב ושוב, ראה אותן מענטזות לו כאומרן לו "קח אותי,כדאי לך" אך לא רצה אף אחת מהן, פשוטות מידי, חשב, זולות בהתנהגות שלהן, ואז ראה אותה, כאליו סנוורה אותו, ניגש אליה ושאל "מי את? ומאין באת,עלמה יפת מראה"  "אני אשתר",נולדתי בכפר קטן בפרס ולאחרונה אני גרה בשושן הבירה,ענתה והשפילה את עיניה היפות.  ומי הוריך? הגידי,כבוד המלך, יתומה אני מאב ואם.

חי נפשי, איפוא הסתתרת מפני עד היום?  לו רק ראיתי אותך קודם ,כי אז חסכת  ממני להכניס את ושתי הפוחזת לארמוני.

די לדיבורים, בואי איתי,יפתי  והיי מלכתי, הרעים קולו המלך וקרא: על כול הבנות ללכת עכשיו הביתה,

כבר בחרתי את המלכה. הושיט המלך את השרביט לאשתר, הניח כתר על ראשה והוביל אותה יש לחדר השינה שלו.        

 אשתר נעמדה מולו כשהיא משירה מבט את מול פניו, ראתה  מולה איש שמן, דוחה ונראה כאילו שתה

חבית יי"ש  , לאחר שהחליפה איתו מס מילים  היא גם שמה לב שהוא לא חכם גדול וכן נראה לה  רכרוכי וניתן  לשליטה, זה טוב,היא חשבה לעצמה,  אני אצליח לסובב אותו סביב האצבע הקטנה שלי.

 הם בחדר ולבד , הוא כבר רצה להתנפל עליה בנשיקות וחיבוקים, אך אשתר עצרה אותו ואמרה לו:

אדוני ומלכי, עודני זכה וטהורה,נשבעתי שאנשא בעודני בתולה,

ענה לה המלך: אין בעיה ,עוד היום תיערך החתונה, הוי מלכי הרם, לא אוכל היום להיות לך כלה,

תן לי שלושים יום ואהיה מוכנה,מה? 30 זה יותר מידי, לא אוכל לחכות עד אז..אם כן, שלושה ימי שישי ואהיה  שלך לעד, טוב,ניחא, אמר המלך , נשק לה ויצא כשהוא רוטן.,

כך הדסה היפה הפכה למלכה אשתר, היא מלכה לא רק על העם אלה גם על המלך שלה,

  

וכמו שחשבה ,היא  אכן סובבה אותו סביב האצבע הקטנה שלה.

דאגה שהמן הרשע  יקבל את מנת הבושה והכלימה שלו,

הוא  סובב ברחובות העיר כשמוטי דודה מוביל אותו וקורא בקול-

"ככה יעשה לאיש אש המלך חפץ ביקרו"..ואם לא די בכך , אז סופו  היה על חבל התליה,

ואשתר? מאז ששינתה את שמה  והחליפה,כביכול,את זהותה, משהו השתנה גם באישיות שלה,

חשקה נפשה באהוב ובאהבה, היה נער חצר, יפה תואר אשר שלח אליה מבטים עורגים,

אשתר לא נשארה חייבת, רמזה לו שהיא  גם מעונינת וכך  כל ערב  אחרי שהשקתה את המלך

את מנת השיכר שלו והוא שכב נוחר במיטתו היא תינתה אהבים עם הצעיר הנאה.

ובכל זאת היא הצליחה להציל את עמה  בזכות יופיה, חוכמתה ותבונתה .כל הכבוד לה.

מאז חוגגים את חג הפורים כי נפל הפור.

אילה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שחרזדה האחת אלא אם צויין אחרת