33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 11] - ה' אדר ב' תשע"ו - מוסר ואמונה - "מסילת ישרים" / הרמח"ל

בחסדי השם יתברך נתחיל ללמוד היום בפרק ב' ב"מסילת ישרים"

פרק ב - "בבאור מדת הזהירות"

"הנה ענין הזהירות הוא שיהיה האדם נזהר במעשיו ובעניניו [דרכיו], כלומר: מתבונן [כיצד הדרך צריכה להראות] ומפקח [האם המעשים תואמים לדרך] על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא? לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון חס-וחלילה, ולא ילך במהלך הרגלו [מצות אנשים מלומדה] כעור באפילה. והנה זה דבר שהשכל יחיבהו ודאי, כי אחרי שיש לאדם דעה והשכל להציל את עצמו ולברוח מאבדון נשמתו [כרת ואבוד עולם-הבא], איך יתכן שירצה להעלים עיניו מהצלתו? [ומי שלא עושה כן] אין לך פחיתות [בריה פחותה מבהמות,שמטבען שומרות על עצמן] והוללות [הפקרת חייו] רע מזה [כי מאבד עצמו לדעת] ודאי! והעושה כן הנה הוא פחות מהבהמות ומהחיות אשר בטבעם לשמור את עצמם ועל כן יברחו [מפני סכנה העתידה לבא] וינוסו [מפני רודף או סכנה שקיימת עכשיו]  מכל מה שיראה להם היותו מזיק להם. [כל שכן בני-אדם] וההולך בעולמו בלי התבוננות - אם טובה דרכו או רעה, הנה הוא כסומא ההולך על שפת הנהר אשר סכנתו ודאי עצומה [כי החלקה אחת יכולה לגרום לטביעה], ורעתו [העתידה לבא] קרובה מהצלתו, כי אולם חסרון השמירה מפני העורון הטבעי או מפני עורון הרצוני, דהינו: סתימות העינים בבחירה וחפץ, אחד הוא".

 

מהי זהירות - לפקח ולהתבונן על הדרכים ועל המעשים שלנו. להתבונן במסכת חיינו ולהתחיל לפקח על מעשינו, שח"ו לא נעזוב את נפשינו לסכנת האבדון ולא נלך באפילה.

בתחילה יש צורך בהתבוננות שכלית מה היא הדרך הנכונה, ולאחר שהתבונן ויודע מהי ההנהגה הנכונה ומה הוא המעשה הנכון, אז צריך הוא לפקח על דרכיו ולהשגיח, האם אכן הוא נוהג על פי המסקנות שהסיק מן ההתבוננות שלו [מסילות יהודה].

מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו - ישנם מעשים שהם לכשלעצמם טובים למרות שהדרך בכללותה לא טובה, ולהיפך. לכן צריך התבוננות ופיקוח הן על המעשים והן על הדרכים. 

הטובים הם אם לאו? - דוד המלך בתהלים אמר: "ואני קרבת אלוקים לי טוב" , ומבאר הרמח"ל בפרק א' - כי זהו רק הטוב וכל זולת זה שיחשבוהו בני אדם לטוב אינו אלא הבל ושוא נתעה.

לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון ח"ו, ולא ילך במהלך הרגלו כעור באפילה. והנה זה דבר שהשכל יחיבהו ודאי - בהעדר הזהירות עלול לבא לידי אובדן הנפש. כל זמן שאדם יכול לשנות את מצבו ולברוח מאובדן הנפש והנשמה, האדם מחוייב לא להעלים עיניים מהצלה ולעשות ככל יכולתו.

זהירות מאובדן אינה זהירות רגילה, שכן כשיש סכנת אבדון נזהרים אפילו מחששות רחוקים ביותר, ולא סומכים על השערות והנחות. וכך צריכה להיות גם הזהירות מהעברות [מסילות יהודה].

כי אחרי שיש לאדם דעה והשכל - בספר העיקרים [א, ט"ז] מבאר, ש"דעה" היא מערכת הידיעות היסודיות שכל אדם שאינו שוטה יודע אותן. מי שאינו יודע את הדברים הפשוטים והיסודיים הללו, נקרא שאינו "בר דעה". "שכל" - הוא הכח שיש לכל אדם לאמץ את שכלו, ולהגיע להבנה ולהשגה של ענינים רוחניים. לכן, לכל אחד יש דעה להבין שיש כאן סכנה ושצריך לברוח ממנה, וכן יש בכוחו גם להשכיל בדרכים איך להימלט ממנה. 

והעושה כן הנה הוא פחות מהבהמות ומהחיות אשר בטבעם לשמור את עצמם ועל-כן יברחו וינוסו מכל מה שיראה להם היותו מזיק להם - מי שלא בוחן את מעשיו, מסכן את חייו לאבדון, ופחות מהבהמות, ומאבד צלם אלוקים ח"ו, כי מאבד עצמו לדעת, והוא חטא חמור ביותר, כי מת ברשעו בלי תשובה. 

הנה הוא כסומא ההולך על שפת נהר... - הליכה על שפת נהר עבור פיקח הוא סכנה, כל שכן סומא. והטעם שאין אנו מרגישים בכך כי אנו שרויים בתוך הים. ההולך ביבשה , יכול להרגיש שקרוב הוא לים. ואילו השרוי כולו בים, אינו מסוגל להרגיש כלל [אור יחזקאל]. כל מהותה של התורה הוא בבחינה "הליכה על שפת הנהר" מבלי לנטות ימין או שמאל. וזה היסוד של "אין בין גיהנם לגן עדן אלא כחוט השערה", דבן רגע הריהו כבר גיהנום [רבי ירוחם ממיר זצוק"ל]. בכל מעשה אנחנו הולכים על חבל דק, או ימינה - היתר, או שמאלה - איסור, לדוגמא: דקה אחרי כניסת שבת עובר על חילול שבת, ומתחייב בסקילה.

ורעתו קרובה מהצלתו - משלים אלו מורים לנו שההתבוננות היא עולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. עלינו לעלות בו מדרגה אחר מדרגה מראשיתו ועד סופו כדי להגיע לשלמות האמיתית. המדרגה הראשונה היא התעוררות של מורא שמים כי האלוקים יבוא במשפט על כל נעלם, ועליו להתבונן על מעשיו ודרכיו הטובים המה או לא. פיקוח האדם על עצמו הוא תחיית השכל שיהיה חי ומרגיש להיות מואס ברע ובוחר בטוב. בלעדי ראשית מחשבה זו, הרי הוא כסומא ההולך על שפת הנהר [לקט שיחות מוסר].

התבוננות היא התחלת יצירה, יצירת יש מאין. מאינו חושב לחושב, מאינו מרגיש למרגיש. לבעל שכל המושל על האדם. כי רק בזה הוא נקרא אדם. אם רק תתעורר באדם תנועה של חיים, תנועה של מחשבה והתבוננות, אין לשער את מהלך המחשבה, את טהרת הלב ואחדותו עם המעשים, עד היכן הוא יכול להגיע, אין קץ למחשבותיו, אין קץ לעומק שכלו, נשמתו האלוקית תעלהו מעלה למרום פסגת העליה [תורת אברהם].

מפני העורון הטבעי או מפני עורון רצוני - ישנם 2 סוגי סומא: עור - שלא רואה כלום, ועור - שלא רוצה להסתכל, בשניהם התוצאה אחת - הסכנה גדולה!

סתימת העינים בבחירה וחפץ - "חפץ" - שייך גם בבעלי חיים שאין להם בחירה. הבהמה חפצה לאכול ולהנות וכדו'. אין לה אמנם בחירה אם לחפוץ או לא לחפוץ, אבל היא חפצה. לאדם יש בחירה שלא לחפוץ, גם בדברים שטבעו מושך אותו אליהם, ורק כאשר הוא בוחר - מתעורר בו החפץ. [מלבי"ם ישע' סו, ג].

מידת הזהירות מתחייבת בכל מעשה ומעשה בחיינו, כל ספרי המוסר וההלכה מעידים על הצורך בזהירות בקיום תורה ומצוות. מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו. התבוננות ופיקוח מתחייבת לפני, במשך ובסוף כל מעשה [עניין שילמד בהמשך]. נוכל לראות גם ב"לימוד-היומי" בבלוג זה, כיצד יש להזהר בהלכות של שבת וחגים, בשמירת לשון, והדרך הטובה ביותר לאחוז במידה זו היא השינון היומי של הלכות ומוסר, ובזאת, בחסדי השם יתברך אנו עוסקים. 

?יהי רצון שנזכה לאחוז במידת הזהירות, נתבונן ונפקח על כל מהלכי חיינו, נשליט את השכל על הרגש ואת הנשמה על הגוף לעבודתו יתברך, אמן כן יהי רצון!

כל הזכויות שמורות לזכות "תורת חסד על לשונה".

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה ]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}       

 

יקובל ברצון,אמן! 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת