00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

הצרה עם עזים וכבשים / ג'ואנה קאנון

מאנגלית: שי סנדיק

414 עמ', 2016,  

 

הצרה עם עזים וכבשים, שם מוזר לספר שכמעט גרם לי לדלג עליו. עיון בצד האחורי של הכריכה העמיד אותי על טעותי – הסיפור מתרחש בקיץ לוהט במיוחד בשנת 1976 ביום שבו גברת קריזי מבית מס 8 נעלמת.

מדובר ברחוב אחד בעיירה אנגלית קטנה ובתחילת הספר יש תרשים של הרחוב וסימון הבתים

טילי וגרייס, שתי ילדות בנות עשר שיוצאות לחופשת קיץ, מחליטות לחפש את אלוהים כדי שימצא את גב' קריזי כי הכומר אמר " אלוהים הוא הרועה שלנו, אנחנו רק כבשים ולא יותר. אם אנחנו  לא הולכים בתלם, אלוהים צריך למצוא אותנו ולהחזיר אותנו הביתה".

מיהם(ן) העיזים? כל אותם אלה שאלוהים קילל ודן לאש עולם כי התכחשו לו, ואיך להבדיל בין העזים והכבשים? אז זו "הצרה"..

"אני רוצה שאלוהים ישמור על כל מי שגר בשכונה" אמרתי בסוף "כמו רועה"

"אבל רק על הכבשים" אמרה טילי "אלוהים לא אוהב את העיזים. הוא שולח אותן לשממה ולא מדבר איתן יותר לעולם"

וולטר נשא את עיניו "עיזים?"

"כן, בטח" אמרתי "העולם מלא בעיזים וכבשים פשוט צריך להבין מי זה מי"

גרייס טילי מתחילות בחיפוש כשהן מבקרות בבתי השכנים ו/או "נתקלות" בהם במקרה, ושואלות שאלות תמימות, אולם שאלותיהן חושפות סודות קשים מן העבר, זאת ביחד עם חקירת המשטרה בעניין היעלמותה של גב' קריזי  מגבירים את המתח והפחד שמא תחליט המשטרה לחקור תיק ישן שכולם רוצים לשכוח, לכך מצטרף החשש מחזרתה של גב' קריזי ששוחחה עם כולם והשאלה היא - מה נודע לה משיחות אלה והאם היא מתכוונת לספר.

העלילה מסופרת מבעד לעיניהם של הילדה גרייס ודיירי הרחוב, בשני צירי זמן – 1976 בזמן ההיעלמות, ושנת 1967  שבה התרחש אירוע המשפיע על חיי הדיירים ברחוב גם עשר שנים מאוחר. הדירים מספקים פיסות ושברירי מידע שכמו חלקי פזל מרכיבים את הסיפור ומאידך מאירים את חיי הקהילה, הסודות, הרכילויות, היריבויות, השקרים, האשמות  והיכולת או הנכונות  של האנשים לקבל את השונה מהם שמגיעות עד לכדי גזענות.  "השכונה תמיד התנהלה ככה. מצעד של אנשים קשורים זה בזה בעבותות של טרחנות וסקרנות, מעבירים את סבלות הזולת ביניהם כמו חבילה".

הספר כתוב בהומור בריטי שהוא תמיד כובש גם אם הוא פחות "ילדותי" ויותר בוגר.. ההנאה מושלמת.

"אימא אמרה שאני בגיל מביך. אני לא הרגשתי נבוכה במיוחד, כך שהנחתי שהוא מביך דווקא אותם"

"אימא שלי נחה קצת לאורך רוב שנת 1974"

כשטילי שואלת למה כולם מאשימים את החום עונה לה גרייס "כי זה יותר קל מאשר לספר לכולם את האמת"

אווירת שנות השבעים שורה על הספר –  תכניות טלוויזיה, להקות ושירים, מאכלים וממתקים. רובם אינם מוכרים ובסוף הספר אפשר למצוא מפתח כולל צילום של דברי המתיקה הרבים המופיעים בספר. אני לא בדקתי ,בעיני זה אינו גורע מההנאה מהספר למרות שהסוף, בניגוד לציפייה, נשאר פתוח.

ספר מצחיק, חכם, מעניין ומרתק. לא יודעת אם ספר מתח הוא ההגדרה הנכונה אבל הוא בהחלט מותח והיה קשה להוריד אותו מהיד.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת