33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי לכבוד ערב-שבת - פרשת פקודי - כיצד צריך להתנהל ארגון צדקה

 

 פרשת פקודי - כיצד צריך להתנהל ארגון צדקה

 

 

תמונה קשורה 

 

    

התורה מונה את התרומות שהתקבלו עבור בניית המשכן ואת השימושים שנעשו בהם.זהב: 29 ככרות, ו-730 שקל של אותם הימים (הככר מכיל 3000 שקלים של אותם הימים).כסף: 100 ככרות, 775 שקלים. הכסף נאסף במסגרת איסוף מחצית השקל, עליה סופר בפרשת כי תשא. הכסף שימש ליציקת האדנים, התושבות לקרשי המשכן ולפרוכת, וכן לציפוי עמודי גדר חצר המשכן.נחושת: 70 ככרות, 2400 שקלים. הנחושת שימשה לאדני הכניסה לאוהל מועד, למזבח הנחושת, ולאדנים של גדר חצר המשכן.התכלת, הארגמן ותולעת השני שימשו לאריגת הבגדים.

 

יצירת הבגדים השונים

לאחר שסיימו להקים את המשכן וכליו (בפרשת ויקהל), התפנו האומנים ליצור את הבגדים השונים. הם יצרו את האפוד, בגד עשוי כמין סינר ארוך ועל כתפיו שתי אבנים טובות שעליהם נחקקו שמות בני ישראל; הם יצרו את החושן, בד ארוג ובו קבועות שתים עשרה אבנים, על כל אבן שם של שבט משבטי ישראל; את המעיל, אשר בשוליו פעמונים ורימונים; את הכתונת, החלוק אותה ילבשו הכוהנים על בשרם; את המצנפת לאהרן הכהן ואת המגבעות לבניו; את האבנט – החגורה; ואת הציץ, רצועת זהב שהכהן הגדול עונד על מצחו עליה כתוב "קודש לה'".כשסיימו האומנים את מלאכתם הם הביאו את המשכן, את כליו ואת הבגדים למשה רבינו, שבירך אותם על כך שקיימו בדיוק כפי שנצטוו.

 

חנוכת המשכן

בורא העולם מצווה את משה רבינו כי בראש חודש בניסן עליו להקים את האוהל, להניח בו את הארון ולקבוע את הפרוכת המבדילה בין הקודש וקודש הקודשים.לאחר-מכן יהיה עליו להביא את הכלים השונים אל תוך המשכן ולהשתמש בהם על פי הציווי האלוקי.כך אכן עושה משה. הוא מביא את השולחן ומניח עליו את לחם הפנים, מביא את המנורה ומדליק את נרותיה, על מזבח הקטורת הוא מקטיר את קטורת הסמים, ואת הכיור הוא ממלא במים בהם ישתמשו הכהנים בטרם שישרתו בבית המקדש.הוא מושח את המשכן ואת כליו ואת אהרן ואת בניו – לאחר שהם רוחצים במים – ומקדש אותם לעבודת המשכן.הענן מכסה את אוהל מועד ושכינת האלוקים שורה בבית אשר בנו לו בניו. מכאן ואילך הענן מנחה את בני ישראל במסעותיהם במדבר: כאשר הענן מתרומם, הם יודעים שעליהם להמשיך בנדודיהם; כאשר הענן חונה, חונים בני ישראל.

[מתוך אתר "בית חב"ד"].

 

 
כיצד צריך להתנהל ארגון צדקה
 
 
 
 
 
 

לפי ספר שמות, נראה כי משה רבינו היה הראשון שניהל מגבית לניהול כספים. המטרה הייתה בניית המשכן במדבר, והדרך בה ניהל משה את המגבית יכולה ללמד אותנו דבר או שניים על הדרך הטובה ביותר לניהול ארגון ציבורי. למעשה, פרשה שלימה בתורה נקראת על שם החשבון המפורט שערך משה מהכנסות המגבית: פרשת פקודי.

 

תשקיף הכנסות / הוצאות

כך מספר המדרש (בעיבוד חופשי): כאשר נגמרה מלאכת המשכן, אמר משה לעם ישראל: בואו ואערוך לפניכם חשבון. נכנסו כל עם ישראל, ותוך כדי שהוא החל לערוך את החישובים, הוא ראה כי לפי החשבון היו 1775 שקלי כסף והוא לא זכר למה הם נועדו! דאג משה ואמר: כעת יאמרו בני-ישראל כי מעלתי בכסף! האיר הקדוש ברוך הוא את עיניו והוא נזכר כי שקלים אלו שימשו לייצור הווים שחיברו את עמודי המשכן.

מוסיף המדרש ושואל: מדוע היה על משה לערוך חשבון? הלא בורא העולם בכבודו ובעצמו האמין לו, כמו שנאמר "עבדי משה נאמן הוא?" לפי דיעה אחת, אומר המדרש, היו בעם ישראל כאלו שחשדו כי משה השתמש בכספי שנאספו לצרכיו האישיים. לפיכך הוא הגיש להם חשבון מפורט, להסיר כל חשד.

בהלכה, נקבע כי אם מנהלי ארגון הצדקה הם אנשים נאמנים, אין לחשוד בהם במעילה. כאשר בית המקדש נבנה, נאמר כי "לא יחשבו (אין לחשוד) את האנשים [שאחראים על איסוף הכספים] אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים" – יש לתת בהם אימון מלא. עם זאת, ראוי למנהלי הארגון לתת חשבון מהוצאות והכנסות הארגון כדי להסיר כל חשד.

 

גיוס כספים בצוותא

מן העובדה שמשה לא הסתפק בכך שהוא גייס את הכספים וערך את החשבונות המתאימים אלא קרא לעם ישראל ושטח בפניו את החשבונות, למדו רבותינו כי גיוס צדקה צריך להיעשות בשני בני אדם. יתירה מכך, כאשר הם יוצאים אל הרחוב לאסוף כספים, עליהם ללכת יחדיו.

 

והייתם נקיים מה' ומישראל

מכך, וממקומות רבים נוספים בהלכה, במדרש ובתלמוד, עולה עד כמה חשוב כי האנשים המעורבים בניהול ארגוני צדקה ייזהרו שלא לעורר את חשד הציבור למעילה, גם כאשר מדובר בחשדות שווא. כך מובא בתלמוד סיפור על שתי משפחות שהיו מעורבות בייצור קורבנות שהובאו בבית המקדש. משפחת [בית] גרמו היו אחראים על הכנת ואפיית לחם הפנים. כדי שלא יחשדו שהם עצמם נהנים מלחם זה, הם נזהרו כי איש ממשפחתם לא יאכל לחם עשוי מקמח מנופה ומובחר. משפחת אבטינס היו מכינים את הקטורת, ולפיכך הם נזהרו שאף בת מן המשפחה לא תשתמש בבשמים, כדי שלא יחשדו שהיא מתבשמת מסממני הקטורת. כאשר בן ממשפחה זו היה נושא אישה, הוא היה מתנה עמה מראש שגם היא לא תתבשם מסיבה זו. בבית המקדש, כאשר אדם היה נכנס ללשכה בה נשמרו השקלים, היה עליו להיכנס יחף ובבגד ללא כיסים, כך שאיש לא יכול לחשוד בו בהעלמת כספים. שכן אין האדם יכול לומר כי די לו בכך שהוא ובורא העולם יודעים את האמת: נאמר בפסוק "והייתם נקיים מה' ומישראל".

(מתוך אתר חב"ד).

 

 

הפטרת פרשת פקודי: חנוכת בית המקדש הראשון

 

הפטרת הפרשה מספרת את סיפור חנוכת בית המקדש הראשון, בהתאם לסיפור חנוכת המשכן המובא בפרשתנו.

ההפטרה מופיעה בספר מלכים א (ז, נא – ח, כא) ומספרת כיצד שלמה המלך קיבץ את כל זקני ישראל ואת ראשי השבטים ויחדיו הם העלו את ארון הברית מעיר דוד אל בית המקדש. האירוע החגיגי נערך בחודש תשרי.

טקס העלאת הארון נעשה ברוב עם יחד עם הכוהנים והלויים, כשלאורך כל הדרך המשתתפים מקריבים קורבנות לאלוקים כאות שמחה. כאשר הארון הונח בקודש הקודשים ענן וערפל גדש את המקום. "אז אמר שלמה: ה' אמר לשכון בערפל!"

שלמה נושא תפילה לבורא העולם כשהוא מברך את האלוקים על הזכות לבנות בית בו ישכון בורא העולם. הוא מתאר את דבריו של ה' לאביו דוד "מן היום אשר הוצאתי את עמי ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם" וכיצד דוד ביקש לבנות את בית המקדש, אך נאמר לו כי שלמה בנו הוא זה שיבנה את הבית.

"ויקם ה' את דברו אשר דבר, ואקום תחת דוד אבי, ואשב על כסא ישראל כאשר דבר ה', ואבנה הבית לשם ה' אלוקי ישראל. ואשים שם מקום לארון אשר שם ברית ה' אשר כרת עם אבותינו בהוציאו אותם מארץ מצרים."

[מתוך אתר "בית חב"ד"].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה ]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות      

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת