00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מסע בין רגשות

היום ה-26 לחופש מטיפולי פוריות - התובנה

בשנים האחרונות (לא  זוכרת מתי בדיוק זה התחיל, מתישהו אחרי לידה של בתי) אני סובלת מהתופעה של התקפי זעם ועצבנות בשבתות בבוקר. רבתי עם בעלי, עם הבת שלי, עם ההורים שלי, עם ההורים של בעלי – בערך כל קרוב משפחה שהיה נקרה בדרכי בשעות הבוקר בשבת. מישהו מספיק קרוב בשביל לחשוף בפניו את הכעס שלי... אם הייתי פוגשת מישהו שלא יכולתי להרשות לעצמי לכעוס לידו הייתי מתאפקת אבל אח"כ, לצערי, זה היה מתפרץ ממני כלפי המשפחה הקרובה...

הם סבלו וכמובן גם אני. התקפי זעם היו מתחלפים בבושה וברגשות אשם כבדים. אפשר להשתגע. במיוחד כאשר את מנסה להיות מודעת לעצמך ולתת מקום לכל הרגשות אבל בצורה בטוחה עוד לפני שהם מתפרצים אבל כל הרגשות הציפו אותי ועוצמת הכעס היתה גדולה מנשוא.

אחד הבקרים כאלה מתוך סבל ופיצול בין כעס שמשתלט לשיפוט שאומר שאני "לא אמורה להרגיש ככה כי אני אמורה להיות מודעת לעצמי" הגעתי להחלטה שאני צריכה את השקט שלי בבוקר בשבת.

בשבת הבאה זה יצא לפועל, בעלי והילדה הלכו לאכול ארוחת בוקר אצל הוריו ואני נשארתי בבית. לבד.

כתבתי, נשמתי ו...הללויה! כאשר הם חזרו הייתי במצב רוח טוב, הרגשתי שלמה עם עצמי ורגועה! איזה כיף!

מאז אותה שבת זה הפך למסורת. התוצאות היו שוות. כולם נהנו מהשינוי. זה נמשך כחודשיים.

היום עלה לי הרעיון (גם כי לא הייתי אצל הורים של בעלי כבר יותר משבועיים גם באמצע השבוע) להצטרף אליהם וכך עשיתי. כשיצאנו מהבית התחלתי להרגיש איך הכעס עולה והחרטה הכבדה שוויתרתי על הזמן שלי עם עצמי הציפה אותי... אבל הייתי מודעת... איך שהגענו אליהם והתחלתי להרגיש שרמת העצבנות שלי עולה, יצאתי לשבת לבד במרפסת ופתאום הייתה לי תובנה חשובה מאוד.

פתאום עלה לי שהשעות האלה שאני עצבנית אלה בדיוק השעות לפני שנולדתי. נולדתי בשבת ב-11:35. ופתאום ראיתי קשר בין הדברים, הקשר המפתיע. מעניין שהעצבנות תמיד באה בסביבות 9 בבוקר ומתפוגגת סביב 11:35... הייתה לי התובנה שבשנים האלה מאז שזה התחיל אני עוברת תיקון של הלידה שלי, כנראה שאלה היו בשבילי, כעובר, השעות הכי קשות בזמן הלידה של אימא שלי... ושנפתחת לי הזדמנות לריפוי של הטראומה הזאת מדי שבת, באותן השעות...

איך אני יכולה להיות בטוחה בנכונות הגילוי הזה? לפי תגובת הגוף שלי – ברגע שעלתה התובנה, הרגשתי הרפיה מידית בכל הגוף, כאילו משהו כבד השתחרר ממנו... הרגשה נפלאה... זה הרגיש נכון וטוב.

איך זה ישפיע עלי בהמשך? אין לי מושג...  נחייה ונראה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הכותבת מתוך רגשות אלא אם צויין אחרת