33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי לכבוד ערב-שבת - כ"ח שבט תשע"ז - לימוד להתחזקות ולימוד על - "ארבעת הפרשות" .

 

לימוד להתחזקות - המרוץ למצוה

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של עשיית מצוות

 

 

אחת הכוחות החזקים הפועלים באדם ומשפיעים על סדר יומו, הוא כח העצלות.

אין אדם שלא נגוע במידה זו, וכולנו מתמודדים עימה. עשרות פעמים במהלך היום אומרים אנו לעצמינו "עוד רגע", "עוד רבע שעה", "כשאסיים", "מחר", "אחרי הלימודים", וכדומה, למרות שהדחייה אינה מוצדקת.

עלינו לדעת, שזריזות היא אם [מלשון אמא] כל ההצלחות, ועצלות היא אם כל הכשלונות.

רבי משה חיים לוצטו-הרמח"ל זיע"א, כותב משפט מאוד "חד" בנוגע לעצלות: "חלקי הזריזות שניים: אחד קודם התחלת המעשה ואחד אחרי כן. קודם התחלת המעשה הוא - שלא יחמיץ האדם את המצוה. אלא בהגיע זמנה, או הזדמנה לפניו, או בעלותה במחשבתו - ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה, ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתיים. כי אין סכנה כסכנתו, אשר הנה כל רגע שמתחדש יוכל להתחדש איזה עיכוב למעשה הטוב... אך הזריזות אחר התחלת המעשה הוא, שכיון שאחז במצוה, ימהר להשלים אותה, ולא להקל מעליו כמי שמתאווה להשליך מעליו משאו" [מסילת ישרים פרק ז'].

על סכנת השהייה כותב הרמח"ל זיע"א: "כי אין סכנה כסכנתו". אלו מילים חריפות מאוד, המעידות על הזהירות הרבה הנדרשת מהאדם מפני דחייה של קיום מעשה טוב, מפני איבוד הזדמנויות.

בתחילת פרשת "וירא" מתוארת הכנסת האורחים המדהימה של אברהם אבינו, אשר נעשתה מתוך מסירות נפש. ישנו מוטיב מרכזי בכל המעשה המופלא, והוא - המהירות והזריזות. השורש מ.ה.ר. חוזר על עצמו שוב ושוב בפרשה זו: "וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר: מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם, ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער, וימהר לעשות אותו" [בראשית יח,ו,ז,].

אברהם ממהר, אברהם רץ, אברהם לא מאבד הזדמנות.

המילה "רוץ" היא מלשון "רצון". אדם רץ אל דבר שהוא אוהב. אברהם אהב את החסד, ולכן הוא רץ אליו.

עלינו ללמוד מאבותינו, לזהות את סכנת השהייה, ולרוץ לדבר מצווה! מי יודע איזה מעכב מסוגל לצוץ בעוד דקה...

טבע האדם הוא, שתנועה חיצונית מהירה וזריזה, פועלת בשני כיוונים - כלפי פנים וכלפי חוץ. כלומר, כשאדם רץ לעשות משהו, סימן שהוא אוהב את הדבר שאליו הוא רץ, ומצד שני - כשאדם רץ ללא רצון, למרות שבפנימיותו הוא עצל, עצם התנועה המהירה מעוררת גם את החשק הפנימי [הדבר נכון ביחס לתחומים רבים. לדוגמא: כאשר אדם כועס, אם הוא יחייך, החיוך החיצוני ישפיע על כעסו].

הרב וולבה בספרו "עלי שור" [חלק ב שער שני, פרק שנים עשר - זריזות] כותב דבר מעניין: כולנו מכירים את התופעה , שכאשר מתחשק לאדם משהו, מבלי לחשוב ומבלי להתמהמה, כבר הוא רץ להשיגו. הרגליים כאילו רצות מעצמן. זהו כח התאווה. כשהתאווה שולטת באדם, האיברים מעצמם מתרוצצים למקום השגתה. הגוף נתפס בדבר תאווה ופועל באופן עצמאי מבלי לחכות למחשבה והחלטה של האדם.

האם ניתן להגיע למצב כזה גם בצד הטוב? האם החשק לדבר שבקדושה יכול להתגבר כ"כ על האדם, עד שאיבריו אינם מחכים לצד השכל אלא פועלים מעצמם?

דוד המלך כותב : "חישבתי דרכי, ואשיבה רגלי אל עדותי" [תהילים קיט] - "בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך, והיו רגליי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות" [ויקרא רבה פרק לה]. חשקו של דוד המלך לילמוד תורה היה כה גדול, עד שרגליו הוליכו אותו באופן טבעי לבית המדרש, למרות שבשכלו הוא תכנן ללכת למקום אחר.

 לצערנו אנו מכירים את התופעה הזו בכיוון ההפוך - בשכלנו אנו לא רוצים לעבור עברה, אולם הגוף לא שומע לקולו של השכל.

עלינו להגביר את החשק והאהבה למצוות ומעשים טובים, ולהגיע למצב בו נרוץ אל המצוות.

רבי חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה" מביא, שהשורש של מידת העצלות היא מידת העצבות. ממילא ראשית ההתגברות על הטבע החומרי הגס ועל העצלות, הוא עקירת העצבות מן הלב. כשאדם משליט את כח נשמתו על גופו, הרי הוא שמח וטוב לב, ושמחה זו מגרשת את הכוחות ה"אפלים" של הגוף, ובראשם את העצלות.

[מתוך כתבה של הרב משה שיינפלד, בעלון לזיכוי הרבים].

בואו נרוץ למצוות.

 

 

 

 

בואו ונכיר את ארבעת הפרשות: שקלים, זכור, פרה והחודש:

מהן ארבעת הפרשוית?

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של ארבעת הפרשיות

 

 

בכל שנה אנו משלימים מחזור בו אנו קוראים בבית-הכנסת את כל חמישה חומשי התורה. אנו מתחילים בספר בראשית, בפרשה הראשונה המספרת על בריאת העולם, ומסיימים את הקריאה בשמחת תורה, בקריאת פרשת וזאת הברכה המספרת על פטירתו של משה רבינו.

בנוסף לקריאה השגרתית בתורה של פרשת השבוע, כאשר השבת חלה בתאריך מיוחד (כמו: ראש חודש, חנוכה, חול המועד) אנו מוסיפים לקריאת התורה חלק מן התורה הקשור לאותו היום. בראש חודש אנו קוראים על הקורבנות המיוחדים שהובאו לבית המקדש לרגל תחילת החודש העברי; בחנוכה אנו קוראים על הטקס בו חנכו את המשכן, וכדומה.

במשך ארבעה שבועות, בסמיכות לחודש אדר ובמהלכו, אנו מוסיפים חלקים מיוחדים מן התורה. חלקים אלו מכונים בשם "ארבע פרשיות".

 

אלו הם ארבעת הפרשיות:

פרשת שקלים. קטע זה, הלקוח מפרשת כי תשא מספר על הציווי האלוקי לאסוף חצאי שקלים מעם ישראל. השקלים שנאספו שימשו לצרכים ציבוריים שונים כרכישת בהמות לקורבנות משותפים ("קורבנות ציבור") שהוקרבו בבית המקדש על המזבח מדי יום ביומו, בשבתות וחגים.

פרשת זכור. לאחר שבני-ישראל יצאו ממצרים וחצו את ים סוף שנקרע לגזרים, באו העמלקים ונלחמו בהם. המלחמה הסתיימה בניצחון מוחץ של עם ישראל, ובורא העולם ציווה על עם ישראל לזכור את אשר עשה להם עמלק. "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח." קטע זה לקוח מפרשת כי תצא.

פרשת פרה. כאשר אדם או חפץ נוגע במת הוא הופך להיות טמא. כדי להיטהר מטומאה זו עליו לעבור טקס מיוחד במהלכו מתיזים עליו מים המכונים 'מי חטאת' שהופקו מפרה אדומה ורכיבים נוספים. בתחילת פרשת חוקת התורה מתארת את הליך הפקת המים וכן את ההליך המטהר את האנשים והחפצים שהפכו להיות טמאי מת.

פרשת החודש. זמן קצר לפני שיצאו ממצרים, בורא העולם העניק למשה רבינו ציווי מיוחד המגדיר את לוח השנה העברי וכן הוראות לקראת חג הפסח שקרב ובא. ציוויים אלו מופיעים בפרשת בא.

 

מדוע קוראים את ארבע הפרשיות?

ארבע הפרשיות רלבנטיות לזמן בהן הן נקראות.

* המשנה מתארת כי מבצע איסוף מחציות השקלים מעם ישראל היה מתחיל בראש חודש אדר. לפיכך פרשת שקלים נקראת כמה ימים לפני ראש חודש אדר או במהלכו.

* בחג הפורים אנו חוגגים את מפלתו של המן הרשע שביקש להשמיד, חלילה, את כל היהודים. המן היה מזרע עמלק ובשבוע שלפני חג הפורים אנו קוראים את הציווי האלוקי על מחיית זכר עמלק.

* לאדם שהיה טמא מת אסור היה להביא את הקורבן המיוחד של חג הפסח, "קורבן פסח", והיה עליו להיטהר מטומאתו באמצעות הפרה האדומה. לפיכך, כהכנה לחודש ניסן אנו קוראים בתורה על הליך הטהרה.

* בשבת שלפני ראש חודש ניסן או במהלכה, אנו קוראים בתורה על ההכנות שנערכו לקראת חג הפסח בפעם הראשונה, כשבני ישראל עדיין היו במצרים.

 

מתי קוראים את ארבע הפרשיות?

* פרשת שקלים נקראת בשבת שלפני ראש חודש אדר, או בראש חודש עצמו אם הוא חל בשבת. בשנה מעוברת בה יש שני חודשי אדר, פרשת שקלים נקראת בשבת שלפני או במהלך ראש חודש אדר שני.

* פרשת זכור נקראת בשבת לפני חג הפורים.

* פרשת פרה נקראת בשבוע הקודם לקריאת פרשת החודש (ראה בפיסקה הבאה).

* פרשת החודש נקראת בשבת שלפני ראש חודש ניסן, או בראש חודש עצמו אם הוא חל בשבת.

[מתוך האתר "בית חב"ד"].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת