00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

the story of my life

מעל פני השטח הכל נראה בסדר

וואי הרבה זמן לא כתבתי פה. כבר כמעט 20 יום.
הדברים השתנו במהלך הימים האלו.
אני "בסדר" עכשיו עם החברות הקודמות שלי, כלומר אני לא רבה איתן ואין מתח.
אבל אני בכל זאת "לבד" בכיתה.
בדרך לשיעור ספורט ובשיעור אני לבד, ובחלק מההפסקות אני לא מוצאת את החברה שלי.
חברה שלי לא בכיתה שלי וזה יוצר ביננו קצת ריחוק, אז אפילו כשאני איתה ועם עוד ילדה אני מרגישה בחוץ ולא קשורה.גם אני זאת שצריכה לבוא לכיתה שלה כל הזמן..
אז אפילו "העוגן" היחיד שלי בבית ספר הולך ונעלם..
עוד מעט יש טיול שנתי ואני בחדר עם החברות הקודמות שלי.אבל אני לא רוצה לצאת לטיול.ואני לא בטוחה שאני יוצאת.
הקטע הוא שלטיול שנתי צריך לצאת בהרגשה של כיף וציפייה אבל לטיול הזה אני מרגישה רק פחד וכבר מחכה שהוא יעבור.כי אני לא יודעת עם מי אני אהיה בטיול.באוטובוס אין לי אפילו מישהי לשבת לידה, ובמסלולים וכל הדברים האלה אני גם אהיה לבד, וטיול שנתי זה לא כמו בית ספר שאתה בא ובסוף היום הולך הבייתה.פה אנחנו ישנים יומיים, אין לאן ללכת אם אתה רוצה "לפרוש" וללכת הבייתה.
אני פשוט מרגישה "כבויה" בבית ספר..אני לא מתנהגת כמו שהייתי..אני מחכה כבר לשנה הבאה שאני אוכל לעשות את הבגרויות ולהתעסק בזה, וגם ללמוד פחות זמן עם הכיתה.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנונימית4496 אלא אם צויין אחרת