66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

שתי גדות לתמזה- זו שלנו זו גם כן

ישיבת המטה הבוקר עברה מלישכתנו הקבועה שבקוסטה, אל פרט מנז`ה שבכיכר טראפלגר. פרט מנז`ה הוא בית הקפה האהוב עלינו שמשמש אותנו לעצירות התרעננות ויש לו מליוני סניפים בכל רחבי לונדון.

אני דוגמת שם את הפלא הקולינרי המתקרא "פלאפל סנדביץ`", המתבסס על הפלאפל המוכר והידוע, עם נגיעות בריטיות. כלומר: הוא מגיע קר חסר טעם ובלי מלח, אבל אני מרוגשת מהמחווה.

אנחנו עוברים בטרפאלגר סקוור האהוב

זרקתי כמה מטבעות בכובע של הגנוב הזה:

אז הוא ממש התחנן שאצטלם איתו אחרי שהיפניות ילכו, אבל כשראיתי איך הוא הטריד אותן, ולאן הגיעו הידיים שלו, ויתרתי על התענוג וברחתי משם frown.

הצטערתי לגלות שעל העמוד הרביעי בטראפלגר עדיין ניצב אותו פסל של הסוס, שראינו כבר בספטמבר, ולא זכינו לראות הפעם את היצירה המתחלפת החדשה. "הבעיה איתך שאת מגיעה הנה לעתים יותר מדי קרובות", אומר לי מקגייבר ומוסיף באינטונציה ערסית: "הי בובה, את באה לפה הרבה?"

משתדלתindecision.

מרחוק אנחנו רואים את הארמון של ספתוש, אבל הפעם אנחנו לא עוצרים לבקר אותה. מספיק! ביקרנו אצלה לפני 4 חודשים, אי אפשר כל פעם! שתתגבר:

דברים שרואים רק בלונדון: לימוזינה באורך של חצי רחוב. ככה זה פה- כל הזמן לפנק לפנק לפנק.

אנחנו צועדים על רחוב דאונינג. הנה פריט טריוויה מגניב: בדאונינג ניצב פסלו של פילדמארשל מונטי, שהיה הרמטכ"ל הבריטי במלחמת העולם השניה.

החלק המגניב של הטריוויה הוא שעל שמו קרויה חבורת מונטי פייטוןindecision:

Always look on the bright side of life!!!          

ביג בן!!!

לונדון איי!!!

מתלהבת!!!

ושוב בפינתנו דברים שרואים רק בלונדון: ספסל מעוצב.

לאורך הגדה יש כמה מוניומנטים שמרגשים אותי. למשל, האנדרטה לזכר הטייסים הבריטים שנהרגו במלחמת העולם השניה בהגנה על בריטניה:

בחלק האחורי של האנדרטה מופיע המשפט האלמותי של צ`רצ`יל שאנחנו מכירים בעברית כ: "מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך" אבל המקור הוא:

Never in the field of human conflict was so much owed by so many to so few

בתבליט ברונזה מונצחים ארועים מרכזיים מהמלחמה מנקודת מבט בריטית:

האזרחים האמיצים, שהמשיכו את החיים על אף ההפגזות (שימו לב, מלחמה או לא מלחמה- תה צריך לשתות אחר הצהריים!):

הבליץ:

הטייסים:

הנשים שתרמו למאמץ הלחימתי בעורף:

והלוחמים בחזית:

זהו הגולדן ברידג` שתיכף נעבור עליו לעבר הגדה השניה:

והגדה הזו, הסאות`בנק תוססת ומקסימה:

אני: תראה איזה פסלים מהממים יש להם בחזית התיאטרון הלאומי שלהם! כיף להם.

מקגייבר: כן, לנו יש שלושה עיגולים מחלידים שאף אחד לא מבין מה הם אומרים, אבל איתם כולם יכולים לחיות בשלום.

יותר שווה בלונדון.

משם אפליקציית בעלי זיהתה עייפות קלה בקרב כוחותינו, אז היא העלתה אותנו על אוטובוס לעבר גשר המילניום:

ומשם האפליקציה לקחה אותנו גם לקובנט גרדן:

דברים שרואים רק בלונדון 4: תמרור אין כניסה עם קריצה. כי כשהאנגלים רוצים להגיד לך משהו שאסור לך לעשות!!!, הם מרגישים קצת לא נעים עם האיסור, הם לא אוהבים להיות תקיפים, ולכן מרגישים צורך להתנצל ומגישים את זה בחביבות האופיינית:

בין הקובנט גרדן לסוהו יש סימטה קטנטנה צבעונית שנקראת Neal`s yard

והנה עוד אנקדוטה משעשעת: לפני 11 שנים נגנב מהכיכר ב  Shaftesbury Avenue פסל של פסל רחוב בשם באנסקי שנקרא "Drinker". הפסל היה מאין אלגוריה לפסל של האדם החושב  Thinker.
הפסל נגנב מהכיכר הזו ב 2004, ואף אחד לא ידע מה עלה בגורלו, עד שלפני שנה, ביום בהיר אחד הוא הושב לכיכר, בדיוק לאותה נקודה ממנה הוא נגנב, רק עם כמה תוספות קטנות. שמו שונה ל Stinker, "מסריח", התווספה לו אסלת בית שימוש מאחור ובחלק התחתון נוסף הכיתוב: אפשר להשתין (על הפסל).

מסתבר שמי שגנב את הפסל הזה הוא אומן בשם  AK47 אשר היתה לו מחלוקת כספית עם באנסקי. בעקבות המחלוקת הזו, החליט האומן  AK47 להעלים את הפסל שמלכתחילה הוצב שם שלא כחוק, ולכן אף אחד לא דיווח על הגניבה. אולם, כעבור 11 שנים החליט AK47 להשיב את הפסל בדיוק למקום שממנו נגנב, עם תוספת האסלה ושינוי שם הפסל. סוג של נקמה, אני חושבת. בהחלט לא סיפור שגרתי. אבל מצחיק וכל כך אנגלי בעיניי.

שעת התה הגיעה, ואנחנו זוכרים להאוז אוף פרייזר את זכר התה הורדרד לטובה. וממש במקרה אנחנו בסביבה, ולכן נכנסים לשם שוב וזוכים במהדורה חוזרת של תה מסורתי קיצ`י מקסים ונהדר.

טוב שהגענו הנה שוב, כי פתאום שמתי לב שהנברשת שמעל ראשנו עשויה כולה מכפיות. יש שם כמה וכמה נברשות כאלו.

ותיכף כל הכיף הלונדוני הזה עומד להסתיים. זהו הפוסט האחרון בסידרה, ואותו אני אחתום בצילומי חלונות הראווה הגאוניים של סלפריג`ס:

לונדון, היית מהממת כהרגלך. טיפת גשם אחת לא ירדה עלינו במשך חמישה ימים ואני מודה לך מאד שאת כל מזג האוויר דחית למעננו, עד אחרי שנלך. היית מאירה ומתחשבת.

מבטיחה לחזור לבקר אותך שוב בקרוב.

אמן.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת