11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא לאחת וחצי

נפרדים מריז׳יק.

אז איך מספידים חתול?

איך אפשר בכלל לתמצת בכמה מילים 13.5 שנה?

המקום הריק על הספה שאיש לא יושב עליו עדיין? הקערית שעומדת ריקה לצד המלאות? הקולר באמבטיה, שאני לא יכולה לשים בפח? שולה ושיבאס שנותרו בודדים, והם נדבקים אלינו בחיפוש אחר נחמה?

ובעיקר, בעיקר כל כך הרבה זכרונות 

ריזי׳ק שמלווה אותנו בשביל, עם הזנב למעלה בידי וביללות רמות

ריז׳יק שמחכה שאני אסתובב כדי לסיים לי את הקורנפלקס

ריז׳יק שהביא הביתה חתולי רחוב לאכול מהצלחת שלו

ריז׳יק שדפק את שיבאס באמצע הסלון תמיד ברגע הלא מתאים

ריז׳יק שיודע לפתוח לבד כל דלת וכל ארון, אבל דורש שיפתחו בשבילו

ריז׳יק ששולה המשיכה ללקק בשביל המריבה שתבוא אחר כך

ריז׳יק שדוחף אותנו עם הרגליים עד שלא מקבל חצי ספה

ריז׳יק ששר בקולי קולות כל לילה בארבע לפנות בוקר. או חמש, תלוי שעון קיץ/חורף

ריז׳יק שמתגלה בהפתעה בבוקר על הכרית שלי, מפהק לי לתוך האף

ריז׳יק שהפך בשנים האחרונות לראשון בהיררכיה, והשתנה עם האחריות

ריז׳יק שנולד לי לתוך הידיים , ועד שהידיים שלנו לא הניחו אותו בקבר לא האמנתי שזה אפשרי, להפרד.

וכמה שזה אירוני, שדווקא החתול שכל כך נהנה מאוכל איבד את חייו לסרטן שלא איפשר לו יותר לאכול... 

נדמה לי שהדרך האחרונה ההיא במעלה המדרגות, ההליכה האחרונה לווטרינר, היתה ההליכה הקשה בחיי. ההחלטה הקשה והמכאיבה ביותר שקיבלנו אי פעם.  ובימים האחרונים ישבנו ודיברנו איתו, מנסים איכשהו לנצור כל רגע, ולהיפרד.  

ואז הוא נרדם. וקברנו אותו בגינה, מתחת למרפסת. וזה היה כל כך הזוי להניח אותו באדמה, כולו עדין ורך ועדיין חמים. ואז לכסות. וללכת לבית שיש בו שני חתולים ולא שלושה. 

לנחם את שולה שעטפה את הבן שלה עד לרגע האחרון. לנחם את שיבאס שאיבד חבר.. לנחם את רוני שבוכה שהוא מת עכשיו אך עדיין אינה באמת תופסת מה זה בעצם לנצח... לנחם אחד את השני ולקוות שיקרה לו נס עד לשניה האחרונה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מאמארוני אלא אם צויין אחרת